אל כבוד הרבנים הגאונים והגבירים הנדיבים היראים והחרדים הנבונים והמשכילים אל דבר אמת איש איש לפי כבודו יצו ה"ד את ברכתו אליהם.
הנה נודע בשערים אשר בפה "טעלז" נתייסדה זה כמה שנים "ישיבה גדולה: בסדרים נכונים מאוד היינו:
(א) לומדים בהישיבה שני מאות וחמישים בחורים דגולים מרבבה אשר כשרונותיהם נעלים ורובם ככולם אם יתמידו בלימודם יהיו לרבנים נכונים ורבים מהם אשר כשרונותיהם נעלים מאד אם חפץ ה"ד יצליח בידם לעסוק בתורת השם יהיו ברצות השם לגדולי תורה.
(ב) לא יקובל בהישיבה שום בחור טרם שיבחינו אותו כי כשרונותיו טובים ויהי' עלול לעלות במעלות התורה באופן נעלה, ויש ועד מיוחד לזה להבחין כל בחור טרם שמקבלים אותו.
(ג) והמה נחלקים לארבעה מדריגותגבוה מעל גבוה ולהם מורים ומדריכים רמי המעלה וגדולי תורה המצוינים בהלכה ויודעי דרכי התלמוד לעומקן של הלכה להאציל מרוחם עליהם ובעלי מידות נעלות ומצוינים, ולפני המדרגה היותר גבוה אנכי בעצמי מגיד שיעור.
(ד) וכל מגמתינו להורות לתלמידים את הדרך הנכונה בלימוד הגמרא, היינו להבין כל דבר ודבר בסברא המתקבלת על השכל הישר והבריא וללמדם להבין דבר מתוך דבר ולדמות מלתא למלתא היכי שהם שווים בטעמיהם ולחלק דבר מדבר אשר לפי ההשקפה הם דומים זה לזה ממש ולאחר העיון המה רק שמות שוים וגופים מחולקים ולהראותם שאם ילמדו בעינים פקוחות יראו שעל הרוב יש להביא ראיה לדין חדש או לסברא מחודשת שחדשו האחרונים.
(ה) וחוק שמנו לכל בחורי מדרגה ומדרגה מספר דפים שעליהם להיות בקיאים בכל חודש וחודש ובסוף כל חודש וחודש מעמידים את הבחורים על ה"נסיון", אם בקיאים המה במספר הדפים של הגמרא שלמדו כפי החוק ששמנו לפניהם.
(ו) ובעת ה"נסיון" שואלים להם שאלות בדינים שיביאו ראיה מהגמרא שלמדו איך לפסוק אותם למען שיתרגלו בדרך הזה וכשיבואו בימים ויהיו מוטל עליהם לדון ולהורות יביאו ראיה מהגמרא איך לדון ולפסוק הדין תורה או השאלה של איסור והיתר שיבאו לפניהם ולא יפסקו מתוך ספרי האחרונים מבלי שיודעו אל נכון טעמן ונימוקן של הדברים ורק יעיינו אחר מקור הדין בגמרא והפוסקים ראשונים ויורו בעזר השם כהלכה.
(ז) משגיח מצוין ישגיח על כל בני הישיבה. הוא צופה ומביט בעין פקיחא על כל בחור ובחור בפרט הוא מצוים ביראה ונבון דבר ושאר רוח לו אשר יש לאל ידו להמשיך את הבחורים לתורה וליראה ושיתנהגו במידות טובות וד"א [1] שיהיו רוח המקום ורוח הבריות נוחה מהם.
(ח) במלה אחת ניגד כי הבחורים מתחנכים בהישיבה באופן נעלה מאוד הן בלימוד התורה והן בהנהגתם, אשר בצדק נוכל לאמר על חניכי בית תלמוד זה כי יתאימו בהם תורה ויראה וד"א וכל הדברים הנדרשים להיות באיש אשר מטרתו להיות רב למורה בישראל ויהיו אנשים מועילים לחברת האנושי ויביאו תועלת רב בכרם ב"י [2].
(ט) מובן מאליו כי כלכלת הישיבה כזו משני מאות וחמישים נפש אדם אשר רובם ככולם המה בני עניים שמהם תצא תורה נדרשת לזה הוצאה מרובה. כי צריכים אנו לתת להם תמיכה ולשלם שכר לראשי הישיבות והמשגיח ושאר ההוצאות ההכרחיות אשר עולה לסך גדול לשנה, ולמעט ההוצאה אי אפשר כי באים בחורים להסתפח אל הישיבה יתר הרבה מכפי שתוכל להכיל, ואם כי אנחנו מזהירים את הבחורים העודפים שיסבלו בפה חרפת רעב ורבים מהם שבים לביתם עכ"ז יש הרבה מהם אשר המה נדחקים ונכנסים אל הישיבה.
(י) וכגון זאת צריכים להודיע כי אם יהי' לנו כסף די ההוצאה הדרושה לעניין ונשא כזה אז נוסיף עוד דברים טובים ומועילים הנדרשים לטובת בחורים בני עלי' כאלה ונקוה כי כאשר זיכנו ה"ד להביא את הישיבה על המצב הנעלה שכעת כן יזכנו השם להביא אותה בתכלית השלמות.
(י"א) ובחרנו להיות השליח לדבר מצוה את הנוכחי הרב המופלג וי"א [3] פ"ו [4] מו"ה [5] ברוך נחום שענזאהן ונבקש מאת כבודם הרוממה להיות בעוזרו לקבץ נדבות על 'ישיבת טעלז' ולעשות מעמד נכון וקיים בעירם. ובגלל הדבר הזה יברך נותן התורה את כבודם הרמה ואת המתנדבים בכל הברכות האמורות בתורה ובאושר רוחני וגופני כחפצם.
ובברכת העבד לכל מחזיקי תורה הכו"ח [6] יום ד' מרחשוון שנת נחמת ציון לפ"ק פה טעלז.
נאום אליעזר גארדאן החונה פה ק"ק טעלז.
