מחבר:דוד פרישמן/תרגום/פרומתאוס

פְּרוֹמֵתֵּוּס

ו. גֶּטֶה

כַּסֵּה שָׁמֶיךָ, צֵאוּס,
בְּעַנְנֵי עָבִים,
וְאֶת-יָדֶיךָ כְּמוֹ נַעַר
הַמְּסָעֵף דַּרְדָּרִים,
אֶל-אֵלוֹנִים נַסֵּה וְאֶל-גָּבְהֵי הָרִים;
אָכֵן לִי, אִם תֹאבֶה וְאִם-תְּמָאֵן,
הַנַּח תַּנַּח אֶת-אַדְמָתִי זֹאת
וְאֶת סֻכָּתִי, אֲשֶׁר לֹא אַתָּה בְּנִיתָהּ,
וְאֶת כִּיּוֹר אִשִּׁי,
אֲשֶׁר עַל דְּבַר שַׁלְהַבְתָּהּ
קַנֵּא תְּקַנֵּא בִּי.
 
לֹא יָדַעְתִּי דַּלִּים מִכֶּם
תַּחַת הַשֶּׁמֶש, אֵלִים!
בְּמַפְּלֵי קָרְבָּן
וּבְלַהַב-תְּפִלּוֹת
תְכַלְכְּלוּ בִּמִסְכֵּנוּת
אֶת-הוֹד כְּבוֹד מַלְכוּתְכֶם,
וְגַם הִנֵּה רָעוֹב רְעַבְתֶּם, לוּלֵא
יְלָדִים עִם-אֶבְיוֹנִים
הָיוּ פְּתָאִים רַבֵּי-תִּקְוָה.
 
בְעוֹדֶנִי יֶלֶד,
טֶרֶם אֵדַע צֵאת וָבוֹא,
הֲסִבּוֹתִי אֶל הַשֶּׁמֶשׁ
אֶת-עֵינִי הַתּוֹעָה, כְּמוֹ אֶמְצָא
אֹזֶן מִמַּעַל שָׁם, לִשְׁמֹעַ אֶת-רִיבִי,
וְלֵב, כְּמוֹ לִבִּי,
לַחְמֹל אֶל-הַנִּקְשֶׁה.
 
מִי הוֹשִׁיעַ לִי
מִשְּׁרִירוּת לֵב הַטִּיטָנִים?
מִי מִלֵּט מִמָּוֶת אוֹתִי
וּמֵעַבְדוּת?
הַאִם לֹא אַתָּה לְבַדְּךָ בִּצַּעְתָּ כָּל-זֹאת,
אַתָּה הַלֵּב הַלּוֹהֵט וְקָדוֹשׁ?
וְאֶת בִּרְכָתְךָ הַלּוֹהֶטֶת עַל-הַתְּשׁוּעָה
הִגַּשְׁתָּ, אַתָּה הָרַךְ וָטוֹב, אַתָּה הַנִּתְעֶה בַּשָׁוְא,
לַיָּשֵׁן שָׁם בַּמָּרוֹם?
הֲלִי אֲנִי כַּבֶּדְךָ? עַל-מָה?
הֲמִיָּמֶיךָ חָבַשְׁתָּ פְּצָעִים
אֲשֶׁר לַכּוֹאֵב?
וְאִם יִבַּשְׁתָּ מִיָּמֶיךָ דְּמָעוֹת
אֲשֶׁר לַנִּדְכָּא?
הַאִם לֹא עִצְּבַנִי לְאִישׁ
הַזְּמַן אְשֶׁר כֹּל יָכוֹל
וְהַגּוֹרָל אֲשֶׁר נְצָחִים לוֹ –
אֲדוֹנַי וַאֲדוֹנֶיךָ?
 
אִם דִּמִּיתָ אֵפוֹא,
אִם אֶמְאַס אֶת-הַחַיִּים,
אֶבְרַח לְשִׁמֲמוֹת מִדְבָּר,
יַעַן אֲשֶׁר חֲלוֹמוֹת פְּרָחַי
לֹא כֻּלָּם גָּמֵלוּ?
 
פֹּה אֲנִי יוֹשֵׁב וְיוֹצֵר בְּנֵי-אָדָם
בְּצַלְמִי,
דּוֹר אֲשֶׁר יִשְׁוֶה לִי,
לִסְבֹּל, לִבְכּוֹת,
לְהִתְעַנֵּג וְלַעֲלֹז
וּלְבִלְתִּי שִׂים אֵלֶיךָ לֵב
כָּמוֹנִי!