מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק ג/פרק כא
פרק כא
[עריכה]הפרש גדול יש בין ידיעת העושה במה שעשה וידיעת זולתו בעשוי ההוא - והוא שהדבר העשוי אם נעשה נאות לידיעת עושהו יהיה מעשה עושהו אם כן למה שעשה נמשך לידיעתו; ואולם שאר בני אדם המתבוננים בעשוי ההוא וידעוהו ידיעה מקפת תהיה ידיעתם נמשכת אחר העשוי. והמשל בו שהאומן שעשה זה הארון אשר יתנועעו בו משקלים לנזילת המים ויורו על מה שעבר מן היום או הלילה מן השעות - כל מה שיגר בו מן המים ושינוי הצעת הגרתם וכל חוט שימשך וכל לוזה שתרדז - הכל מושג ידוע אצל העושה אותם; ולא ידע התנועות ההם מפני התבוננו בתנועות המתחדשות עתה אבל הענין בהפך והוא שהתנועות ההם המתחדשות אמנם התחדשו כפי הסכמת ידיעתו. ולא כן הוא המתבונן בכלי ההוא! אבל המתבונן - כל אשר יראה תנועה אחת - תתחדש לו ידיעה וכל אשר ירבה להתבונן - יתוספו ידיעותיו ויתחדשו לו ראשון ראשון עד שילמד מהם וידע כל הכלי. ואילו שערתם שתנועות הכלי ההוא אין להם תכלית לא יוכל המתבונן להקיף בהם ידיעה לעולם. ואי אפשר למתבונן גם כן שידע תנועה מן התנועות ההם קודם התחדשה - שאינו יודע מה שידע אלא ממה שיתחדש:
וכן הענין בכל הנמצא ויחוסו אל ידיעתנו וידיעתו ית' - והוא שאנחנו אמנם נדע כל מה שנדע מפני ההסתכלות בנמצאות ומפני זה לא נוכל לדעת מה שעתיד להיות ולא מה שאין תכלית לו וידיעותינו מתחדשות מתרבות כפי הדברים אשר מהם תושג ידיעתם; והוא ית' אינו כן - רצוני לומר שלא ידע הדברים מצידם עד שיפול הריבוי וההתחדשות אבל הדברים ההם נמשכים אחרי ידיעתו הקודמת המישבת אותם כפי מה שהם עליו - אם מציאות נבדל או מציאות איש בעל חומר קים או מציאות בעל חומר משתנה האישים נמשך אחר סדר לא יפסד ולא ישתנה. ומפני זה לא יהיה אצלו ית' ריבוי ידיעות ולא התחדשות ושינוי ידיעה שהוא בדעתו אמיתת עצמו אשר לא תשתנה ידע כל מה שיתחיב לפעולותיו כולם. והיותנו משתדלים לדעת איך הוא זה כאילו השתדלנו שנהיה אנחנו הוא והשגתנו השגתו. ואם כן הראוי למאמת המודה על האמת שיאמין שהוא ית' לא יעלם ממנו דבר כלל אבל הכל גלוי לידיעתו אשר היא עצמו ושהמין ההוא מן ההשגה - מן השקר שנדעהו אנחנו כלל. ולו ידענו איך הוא - היה לנו השכל ההוא אשר יושג בו זה המין מן ההשגה - וזה דבר שלא ימצא במציאות אלא לו ית' והוא - עצמו. והבן זה שאני אומר שהוא מופלא מאד ודעת אמיתי כשימשך אחריו ולא ימצא בו דבר מן הטעות ולא מן ההטעאה ולא ישיגוהו הרחקות ולא ייוחס בו אל האלוה ית' חסרון - שאלה הענינים הנכבדים העצומים לא ימצא מופת עליהם כלל לא לפי דעתנו אנחנו - קהל אנשי התורה - ולא לפי דעת הפילוסופים לפי רוב התחלפם והתחלקם בזאת השאלה. וכל השאלות אשר אין מופת עליהם צריך שימשך אדם בהם אחר הדלת הזאת אשר נמשכנו אנחנו אחריה בזאת השאלה - רצוני לומר שאלת ידיעת האלוה בכל אשר זולתו. והבינהו: