מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק ב/פרק ט
כבר בארנו לך (לעיל פ"ד) שמספר הגלגלים לא דוקדק בזמן אריסט"ו, ושהמונים הגלגלים בזמננו תשעה, אמנם מנו הכדור האחד הכולל גלגלים רבים וחשבוהו לאחד, כמו שהתבאר למי שעיין בחכמת התכונה. ולזה לא תרחיק עוד מאמר קצת החכמים (חגיגה יב ב): "שני רקיעים הם, שנאמר: 'הן לה' אלוהיך השמים ושמי השמים'". כי אומר זה המאמר – מנה כדור הכוכבים כולם אחד; רוצה לומר, הגלגלים אשר בהם כוכבים; ומנה כדור הגלגל המקיף אשר אין כוכבים בו כדור שני, ואמר: "שני רקיעים הם".
ואני אקדים לך הקדמה, נצטרך אליה בעניין כוונתנו בזה הפרק, והיא זאת: דע, כי גלגל נוגה וכוכב יש מחלוקת בהם בין הראשונים מאנשי הלמודים, אם הם למעלה מן השמש או תחת השמש, מפני שאין שם מופת יורנו על סדור שני הכדורים האלו. והיה דעת הראשונים כולם, שכדורי נגה וכוכב – למעלה מן השמש; ודע זה והבינהו מאוד. ואחר כך בא בטלמיוס והכריע היותם מתחת, ואמר שהוא הנאות בעניין הטבעי, שיהיה השמש באמצע, ושלושה כוכבים למעלה ממנו ושלושה תחתיו. ואחר כך באו אנשים האחרונים ב"אנדלוס", חכמו בלמודים מאד, וביארו לפי הקדמות בטלמיוס כי נגה וכוכב למעלה מן השמש. וכבר חיבר בזה אבן אפלח האשבילי, אשר התחברתי עם בנו, ספר מפורסם. אחר כך השתדל בזה העניין הפילוסוף המעולה אבובכ"ר בן אלצאי"ג, אשר קראתי עם אחד מתלמידיו, והראה אפני ראיות, כבר העתקנום ממנו, ירחיק בהם שיהיה נגה וכוכב למעלה מן השמש. אבל זה אשר זכרו אבובכ"ר הוא ראיית הרחקת זה, לא ראיית מניעתו. סוף דבר, יהיה העניין כן או לא יהיה, הנה הראשונים כולם היו מסדרים כוכב ונגה למעלה מן השמש, ולזה היו מונים הכדורים חמשה: כדור הירח הסמוך לנו בלא ספק, וכדור השמש אשר הוא למעלה ממנו בהכרח, וכדור החמשה כוכבים הנבוכים, וכדור הכוכבים העומדים, והגלגל המקיף בכל, אשר אין כוכב בו. ויהיה מספר הכדורים המצויירים, רוצה לומר: כדורי הצורות אשר בהם כוכבים, כי כן היו הראשונים קוראים הכוכבים "צורות", כמו שהוא מפורסם בספריהם. יהיה מספרם ארבעה כדורים: כדור הכוכבים העומדים, וכדור הכוכבים הנבוכים החמישה, וכדור השמש, וכדור הירח; ולמעלה מכולם גלגל אחד חלק, אין כוכב בו.
וזה המספר הוא אצלי שורש גדול מאד לעניין עלה בדעתי, לא ראיתיו לאחד מן הפילוסופים בביאור, ואולם מצאתי בדברי הפילוסופים ודברי החכמים דברים העירוני על זה. והנני אזכרהו בזה הפרק ואבאר הענין: