מהרש"ל על הש"ס/נידה/פרק ט

נט:

רש"י בד"ה היא היא כו'. באשה לחודה הכא נמי כו' כצ"ל:

ס.

גמ'. חולה טמא. נ"ב פי' שביל:

שם. בתלוי נ"ב פי' אדם:

שם. איכא דאמרי הא והא רבי. נ"ב סוגיא דעלמא משמע שכבר מתרצינן הברייתא ואחר כך פרכינן מינה ולפי זה השנויי' לא פריך מידי דהא לרבי פשיטא דאינה חולה בכתם אלא דוקא לתירוץ קמא הוא דפריך או אליבא דרב אשי וא"כ מדפריך רבי יוחנן ש"מ דאיכא דאמרי ליתא כלל ומהו דעת הגמרא וצ"ע אף שהתוס' דוחקים:

רש"י בד"ה וביושבת על דם טוהר. ובבתולה שדמיה כו' כצ"ל:

בד"ה אתמר נמי כו'. תלינן שביל טמא בטמא כו' כצ"ל:

בד"ה טמא וטהור כו' בתלוי לדברי הכל כו' הד"א:

תוס' בד"ה טמא וטהור כו'. לא קרי הפסד כיון דלא סתר כו' כצ"ל:

ס:

גמ'. אימר שמש עכביה לדם אבל הכא אם איתא כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה או לנכרית ונמחק או:

בד"ה אמבטי כו'. לרחוץ הס"ד:

בד"ה בעלה באשם כו'. טהרותיו תלויות הס"ד:

בד"ה בעלה פטור כו'. טומאה ודאית הס"ד:

בד"ה עוברה דמיה כו'. וזקנה הס"ד:

תוס' בד"ה כאן למפרע כו'. דמקלקלה להך טפי כו' כצ"ל:

בד"ה במטלניות כו'. והכא לא פריך פשיטא כו' כצ"ל:

סא.

רש"י בד"ה ומבטלו לדם כו'. דאיירי לעיל בגלים שאבדה כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה אטמרינכו כו'. ושמא הרגתם כו' כצ"ל:

בא"ד. ובשאלתות דרב אחאי מפרש כו'. נ"ב אין ראיה מכאן להציל ההורג אפי' בעת שבטלו דיני נפשות מ"מ אסור להציל וכן יאבדו כל אויבי ה' וידינו אל תגע בהם אלא להכי שרי להציל דספק הוי וספק נפשות להקל ועוד שמעמידים האדם על חזקת כשרותו ואימור בודאי לא הרג ודו"ק:

סא:

רש"י בד"ה ובמחט צ"ל במחט:

בא"ד כל כך הס"ד:

תוס' בד"ה לא ימכרנו לכותי כו' ורבנן גזרו אפילו עשר מצעות כו' כצ"ל:

בד"ה אבל עושה כו'. יתביישו החיים כדתניא פ' בתרא כו' שמסירין הציצית ממס' שמחות כו' כצ"ל:

סב.

גמ'. אמר רב יהודה זה אהלא והתניא כו' כצ"ל וכן בתוס':

שם אלא מאי בורית אהלא כו'. נ"ב פי' כמו לעולם ודוק וכן פי' התוס' בפ' ר"ע (דף צ.):[שם] שלוף דוץ. נ"ב עיין בפ' אמר ר"ע דף פ"ב:

רש"י בד"ה לעיסת גריסין של פול חלוק כו' הד"א:

בד"ה הוסיפו עליהן. לענין שביעית כצ"ל:

בד"ה הוסיפו. כולה לביצין הס"ד:

בד"ה שהרי כו' בספק דם ועבר כו' הד"א:

בד"ה כבריתא כו'. דתנן פרק המוציא שיעור אחרינא כו' כצ"ל:

סב:

גמ'. ואף ע"ג דלא נפיק אמר רב פפא כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה רביעית דם כו' באהל הס"ד:

בד"ה דם תבוסה כו' לאחר מיתה וטמא כצ"ל:

תוס' בד"ה אם מתכבסת כו' שיתנו מים במדה ואם כו' כצ"ל וכן אחר כך מביא מים במדה:

סג.

בפיסקא וצריך לכסכס ג' פעמים כצ"ל:

רש"י בד"ה בעי ר' ירמיה כו'. להו תרי הס"ד:

תוס' בד"ה נים ולא נים כו' איכא לפרושי. נ"ב בכאן דחקו לפרש כן אליבא פי' ר"י שפי' נים ולא נים כו' בכה"ג אבל בפ"ק דתענית פירשו דלא נהירא האי פירושא מכח הא דע"פ אלא הכל אחד כפרש"י ע"ש:

סג:

רש"י בד"ה עם הנץ כו' אסורה וגם הנץ כו' הד"א:

סד.

גמ' עד שתקבענה ג"פ כו' מהו דתימא כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה היתה למודה כו' עוד תאסר חזרה כו' הד"א:

בד"ה למודה שאני כו'. והיכי הוה מצינן כו' כצ"ל:

בד"ה ה"מ כו' בו בתוך ימים כו' הד"א: