לדלג לתוכן

מהרש"א על הש"ס/תענית/פרק ג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף יח עמוד ב

[עריכה]
  • בפרש"י בד"ה לבורות כו' בית כניסות מי גשמים לשתיה. כצ"ל:

דף יט עמוד א

[עריכה]
  • גמרא לא צריכא דאקון מהו דתימא כו'. כצ"ל:
  • בפרש"י בד"ה ה"ג אותה כו' התבואה באותה העיר ויהיה כו' ובד"ה אבל יבשו כו' תפלת שוא אפי' יבשו כשהן כו' ובד"ה לא צריכא דאקון כו' ודאי אי לא מתריעין כו'. כצ"ל:
  • תוס' בד"ה נהרא כו' לכאן א"נ צריך כו' אינו רק בצורת הואיל כו'. כצ"ל:

דף יט עמוד ב

[עריכה]
  • גמרא רשב"ג אומר אף כו' הלוני י"ב מעינות מים כו'. כצ"ל:
  • בפרש"י בד"ה כפנא רעב ורעב קשה כו' ובד"ה סאה בסלע ושכיחא כו' ובד"ה אפי' בפרוס כו' בהמתם. הס"ד ואח"כ מה"ד אם אין כו' בפרוס החג דימות החמה כו' ובד"ה בהיפרכיא כו' שכלו שם מי בורות כו' ובד"ה נמצאת כו' טרשין בולעין מן כו' ובד"ה ואני אתן לך י"ב מעינות מים כו' כצ"ל:

דף כ עמוד א

[עריכה]
  • גמרא אהובים בעולמך כו' וכשם שעשית לי נס זה כך תעשה לי באחרונה מיד כו' אמר רב יהודה אמר רב לברכה כו' ירושלים יש לה היתר כו':
  • בפרש"י בד"ה שתיהן לקללה כו' אשר לא אמטיר עליה מוסב הדבר על העב כו' ובד"ה ונעתרות כו' במסכת סוטה ויעתר לו מה עתר זה כו'. כצ"ל:

דף כ עמוד ב

[עריכה]
  • גמרא ואל יהא קשה כארז ולפיכך זכה קנה ליטול הימנה קולמוס לכתוב בו ס"ת תפילין ומזוזות כו'. כצ"ל:
  • בפרש"י בד"ה ה"ג מפולת כו' נשיבת הרוח אבל אם היו כו'. כצ"ל:
  • תוס' בד"ה בהכינתו פירוש כו' חניכת אבות בגיטין עד עשרה כו' עכ"ל.:

דף כא עמוד א

[עריכה]
  • גמרא ניקום וניזיל ונעביד כו' אתו תרי מלאכי כו' פ"א היתה מטתו מונחת בבית רעוע בקשו כו' ומלונהו עפרא כי מטא להתם שרינהו לסיפטא חזנהו דמלו עפרא בעא כו' בי יהודאי אמר גם זו לטובה כו' דשקלי מהכא אמטי להתם סתרו כו'. כצ"ל:
  • בפרש"י בד"ה כי לא יהיה בך אביון בך בעצמך ובד"ה האומר תנו כו' מי שמת והניח כו' להוצאה בשבוע וראוין כו'. כצ"ל:

דף כא עמוד ב

[עריכה]
  • גמרא מעייהו לבני אינשי א"ל כו' ואית ליה דוכתא מאבראי למרמי ביה פריטי כו' דלית ליה הוה אתי יתיב ולא מכסיף כו' שקיל וכי הוה חזי אינש דלא איפשר ליה הוה יהיב כו'. כ"ה בס"א:
  • בפרש"י בד"ה ה"ג יצאו ממנה ג' מתים ביום א' עכ"ל ובד"ה אל מול כו' הכפורת באוהל מועד ושם נשנית כו'. כצ"ל:
  • בד"ה ולא מכסיף כו' מאן רמי פריטי להתם כו'. כצ"ל:
  • תוס' בד"ה א"ל לרב יהודה כו' שיהא על בני אדם כו' עכ"ל. כצ"ל:

דף כב עמוד א

[עריכה]
  • באגדה זו בעמוד זה עיין בע"י נוסחות אחרות ע"ש:
  • בפרש"י בד"ה כנף א' עוף א' של אותו מין כגון צפור כו' עכ"ל. כצ"ל:

דף כב עמוד ב

[עריכה]
  • גמרא ומפני רוח רעה מתריעין בשבת ועל כולן כו' רב יהודה אמר רב ער שיבלו כו' ומתחזי כי איניבא ת"ר כו'. כצ"ל:
  • בפרש"י בד"ה והתניא ידו עד שישכשך ידו. הס"ד ואח"כ מה"ד רגלו כידו קאמינא וכיון כו' עכ"ל כצ"ל ומפירושו [נראה] דה"ג בגמרא וישכשך רגליו במים והתניא ידו רגלו כידו כו' וק"ל:

דף כג עמוד א

[עריכה]
  • גמרא נשבה הרוח ונתפזרו כו' דהוה קא מלקט מינייהו כו'. כצ"ל:

דף כג עמוד ב

[עריכה]
  • שם מנקיט ציבי כי אתא דרא ציבי כו' וא"ל לאנשי ביתא הבו לי גואלקי כו' דהוו שכיחי קמיה כו'. כצ"ל:

דף כד עמוד א

[עריכה]
  • גמ' שמעיה דקא גריס אמר כו' מן הים בשבת כיון שיבש בו כסלע כו' רבא גזר תעניתא כו'. באגדות בעמוד זה יש נוסחות אחרות בע"י ע"ש:

דף כד עמוד ב

[עריכה]
  • בע"י בזה העמוד יש נוסחאות אחרות קצת ע"ש:
  • ברש"י בד"ה שכובשת כו' מחמת כבישת. הס"ד ואח"כ מה"ד כובשת שול"ץ בלע"ז כו' דרך אשה בכך כובשת ירק ממים כו' העלין והקלחין הס"ד ואחר כך מה"ד ואמרי לה כו' ובד"ה בסכיני שרצו שדים להורגו כו' ובד"ה ה"ג רב פפא כו' שורפה חי פינכא כו' כצ"ל:

דף כה עמוד א

[עריכה]
  • ע"א יש נוסחאות אחרות בע"י ע"ש:

דף כה עמוד ב

[עריכה]
  • גמרא בין תהומא תתאה לתהומא עילאה א"ל כו'. כצ"ל:

סליק פרק סדר תעניות אלו