מדרש תנחומא לך לך יג

יג. [ עריכה ]
מה כתיב למעלה מן הענין? וישמע אברהם כי נשבה אחיו, וכי אחיו היה אלא ראה ענותנותו של אברהם אחר אותה מריבה שכתוב ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט אף על פי כן היה קורא אותו אחיו דכתיב כי אנשים אחים אנחנו, וירק את חניכיו שנטל כסף וזהב וחפה אותן אמר להן היו יודעין שלמלחמה אנו יוצאין אל תתנו עיניכם בכסף וזהב הרי כל זאת שלכם, ואין וירק אלא זהב כד"א (תהלים, סח) ואברותיה בירקרק חרוץ. דבר אחר, וירק, מלמד שהוריקן בדבריו, אמר להן (דברים, כ) מי האיש הירא, מן העונות, (דברים, כ) ורך הלבב, מן מעשים רעים שעשה, (דברים, כ) ילך וישוב לביתו ולא ימס וגו', כיון שאמר להן כך הריקן אחד אחד ראשון ראשון ולא נשתייר עמו אלא אליעזר, מנין אתה למד א' אחד ל' שלשים י' עשרה ע' שבעים ו' שבעה ר' מאתים הרי שמונה עשר ושלש מאות, מה כתיב אחריו וירדף ולא כתיב וירדפו, עד דן כיון שהגיע אותו צדיק לדן תשש כחו ראה שעתידין בני בניו לעבוד עבודת כו"ם בדן שנאמר (מלכים א, יב) וישם את האחד בבית אל ואת האחד נתן בדן, שנו רבותינו שני דברים מכין לפניהם ולאחריהם ואלו הן עבודת כו"ם והנוטע ערב שביעית חייב ומוצאי שביעית חייב, כך עבודת כו"ם מכה לפניה ולאחריה, היאך עד עכשיו לא עמד ירבעם שעשה את העגל והעמידו בדן, ויכם וירדפם עד חובה חזרנו על כל המקומות ולא מצינו שום מקום ששמו חובה ללמדך שדן נקרא חובה מראש על העגל שעתידה לעמוד שם, וישב את כל הרכוש, וגם את לוט אחיו ורכושו השיב, וגם את הנשים, וגם לרבות כל כלי תשמישו אפילו שוה פרוטה, ויצא מלך סדום לקראתו וגו' הוא עמק המלך, מן אותה שעה נקרא עמק המלך, ואי זה מלך זה אברהם שנצח את כל המלכים וחיילותיהם, ועליו נאמר (תהלים, קו) נאם ה' לאדוני שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך, כיון שיצא מלך סדום אמר לו תן לי הנפש שאתה הצלתני מן הריגת אותן מלכים, שאלו הרגו אותי היו נוטלין נפשי ואת ממוני טול לך את ממוני שהצלתני, באותה שעה נשבע אברהם ואמר הרמותי ידי אל ה', ואין הרמה אלא לשון שבועה וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם (דניאל, יב), אם מחוט ועד שרוך נעל, למה? שהבטיחני הקב"ה שהוא יעשרני, שכך אמר לי ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה, אם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את אברם, ואתמהה, אמר ליה הקדוש ברוך הוא אתה אמרת אם מחוט אני מטהר את בניך במזבח שתהא מוקפת בחוט של סיקרא כמו ששנינו המזבח היתה מוקף בחוט של סיקרא, ועוד בשכר שאמרת אם מחוט אני אתן לבניך מצות חוטין של מצות פתיל תכלת, אמרת עד שרוך נעל אני נותן לבניך מצות יבמה וחליצה וחלצה נעלו, ובזכות שאמרת נעל אני נותן לבניך מצות אכילת פסח שכתוב בו (שמות, יב) וככה תאכלו אותו מתניכם חגורים נעליכם וגו', ועוד אני נפרע מעשו שנאמר (תהלים, ס) על אדום אשליך נעלי, ועוד אני משבח בניך בו בלשון שנאמר מה יפו פעמיך בנעלים (שיר השירים, ז), אתה מאסת שכר בשר ודם שכרך הרבה מאד מכאן ולהבא: