מדרש אגדה (באבער)/פרשת בראשית
פרשת בראשית
[עריכה]בשם אל איום ונורא / ועמיה שריה נהורא / והנחיל לעמו דת יקרה / נתחיל לכתוב מדרש התורה.
(א) (א) בראשית ברא אלהים. הדא הוא דכתיב "כה אמר ה׳ אם ימדו שמים (ממעל) [מלמעלה] ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו נאם ה׳" (ירמיה לא לו), לפי שאמר ירמיהו "המאס מאסת את יהודה וגו׳" (ירמיה יד טו) השיבו הקב״ה אם ראית שמים וארץ שעברו, אותה שעה תוכל לומר שאני מאסתי בהם, לפי שישר א ל יסוד שמים, ואם אמאס היסוד נופל הבנין אשר עליו. ומנין אתה למד ששמים וארץ לא נבראו אלא בשביל ישראל, שנאמר 'בראשית', ופירושו תחלה, [1] וישראל נקראו ראשית, שנאמר "קודש ישראל לה׳ ראשית תבואתו" (ירמיה ב ג).
- ^ וישראל נקראו ראשית. תנחומא בראשית פ״א אות ג', לקח טוב בראשית א׳ א׳, ורש״י עה"ת, ועיין בתנחומא שם הערה י׳, ובלקח טוב הערה ל״א.