מגן אברהם על אורח חיים תיז
סעיף א
[עריכה](א) ר"ח וכו': בשבת שלפני ר"ח מברכין החודש חוץ מלפני ר"ח תשרי דכתיב בכסא ליום חגנו ועיין ססי' רפ"ד ובכ"ה כ' שיש מקומות שאין נוהגין לברך ר"ח אב ועיין בספר ת"ד סי' קפ"א וכתוב בספר יראים דאין זה קידוש בית דין אלא שמודיעים להעולם מתי ר"ח עכ"ל ומ"מ נהגו לעמוד בשעת אמיר' ר"ח ביום פלוני דוגמת קידוש החודש שהי' מעומד:
(ב) ונשים שנהגו: לפי שלא פרקו נזמיהם לעגל ניתן להם ר"ח לי"ט (טור):
(ג) אזלינן בתר המנהג: דמעיקרא הכי קבילו עלייהו (ב"י) ודוקא שהתנו בפי' אבל בסתם אין להקל להם כלל (כ"ה משא מלך ח"ז):
נהגו קצת להתענות ערב ר"ח ואם חל ר"ח ביום א' מתענין ביום ה' (ב"ח סי' תרפ"ו מנהגים) ואם חל ר"ח בשבת מתענין ביום ו' וכ"מ סימן ת"ע ובמגילה דף ד' ע"ב אבל הרמ"ע כתב בתשובה דלעולם יש להתענות יום הכניסה שלפני המולד דהטעם משום מיעוט הירח, ושמעתי שהמקובל ר"י סרוק זצ"ל התענה ביום המולד עד שהגיע המולד ואז אכל אפי' חל המולד בחצי היום ואעפ"כ מי שיש לו מנהג צריך לנהוג כך ואסור לשנותו עד שיתירו לו נדרו ופשוט דאפי' בע"ש צריך להשלים כמ"ש ביורה דעה לענין יום שמת בו אביו דאם חל פעם ראשון בחול צריך להשלים אפי' אם חל אח"כ בע"ש ה"ה כאן אם השלים בפעם הראשון צריך לנהוג כן לעולם, ואם בפעם הראשון לא השלים אפי' בחול א"צ להשלים, מיהו במקום שעושין ממנו ת"צ וקורין ויחל והוא נמנה עמהם צריך להשלים עיין ססי' רמ"ט וסי' תקע"ב ס"ב וספ"ג דעירובין:
ונ"ל מנהג טוב לומר סליחות קודם תפלת המנחה כי מן המנחה ולמעלה חל ר"ח ועמ"ש סי' תק"ן ובתנחומא פ' בראשית אית' שאפי' חל פורים בשבת אין מתענין ביום ו' שעיקר התענית סליחות ורחמים ולא יוכלו לקיים עונג שבת, ומ"ע כתב שימהרו בסעודת הלילה שלא ליכנס בה כשהוא מעונה ובקצת מקומות אם חל בע"ש אין אומרים סליחות במנחה, כתב הב"ח שאין לכוף עבדו ושפחתו למלאכה ואם רוצה לעשות בעצמו אפי' מלאכה כבידה עושה: