מגן אברהם על אורח חיים תד
סעיף א
[עריכה](א) הוי דאורייתא: ודוקא לאדם עצמו אבל כליו ובהמתו הוי דרבנן (רלב"ח כ"ח) ובר"מ אלשקר מ"א נראה שחולק בזה (כ"ה שצ"ז):
(ב) והואיל וכו': אפי' חוץ לי"ב מיל אינן דאורייתא לפי שאינן דומין וכו' ולכן אזלינן לקולא (מ"מ וכ"מ פכ"ז) ר"מ אלשקר סימן ק"ח כ' דמותר לירד מן הספינה במעבור' אם לא במקום שנהגו להחמיר ויש אוסרין במעבורת וע' ת"ד ע"ד (כ"ה) עמ"ש סוף סי' של"ט וכ' בכ"ה דאם הספינה גוששת אסור להלך כולה דאין להלך בה יותר ממיל עכ"ל בשם בד"ה ובסי' ת"ה ס"ז אי' בהדיא דמותר ע"ש:
(ג) למעלה מי': ואף על גב דמים קנו שביתה אף על פי שהם למעלה מי' כמו שכתבתי סי' שצ"ו סי"ד י"ל דמים חשיבי כולהו כחדא דמחוברין הם לקרקע (תו' ד' מ"ה) ואם יצא פעם א' ליבשה משחשיכה קנה שם שביתה ואין לו אלא משם אלפים (בד"ה בשם הרשב"ץ):
(ד) ואם כבר יצא: כלומר שהפליגה ספינתו משם חוץ לאלפים:
(ה) ה"ל כל העיר כד"א: צ"ל דמיקרי יצא שלא לדעת עיין סי' ת"ה ס"ז וה"ה דחפוהו עכו"ם לתוך העיר ה"ל כולה כד"א ועמ"ש סי' ת"ה ס"ו (מהרי"ל) ואם לא יצא ממקום שפגע למטה מי' אלפים אמה וכלתה מדתו בחצי העיר אסור להלוך יותר כמ"ש סי' ת"ג וסימן א':
הבא בשבת מחוץ לתחום מותר לילך בי"ט שלאחריו חוץ לד"א (ב"י והג"ה וש"ל דלא כש"ג) ופשוט דהג"א מיירי שפגע פעם א' למטה מי' דהא פסק דאין תחומין למעלה מי' ושניהם הם מא"ז אלא שהרב"י מביא ממנו ראי' למ"ד יש תחומין למעלה מי' והפליג מע"ש והע"ש לא דק עיין סי' רמ"ח: