מגן אברהם על אורח חיים צט
סעיף א
[עריכה](א) כדי רביעית: עיין סימן קכ"ח סל"ח דדוקא כששתאו בבת אחת כ' סמ"ק סימן קל"ג יין שבתוך הסעודה אינו משכר ועיין סימן תע"ג ס"ג די"א דגם שלפני המזון אינו משכר ובהגה' סמ"ק אם סעד סעוד' שמחה כגון סעודת י"ט אף על פי שלא שתה אלא בסעודה אין להורות:
(ב) תפלתו תועבה: והוי כאלו עע"א [גמרא ברכות רפ"ה], ואם אינו מתפלל בשעת שכרות ניצול מכל צרה, [גמ']:
(ג) כדין שוגג: הרב"י האריך לחלק וצ"ע שלא כ' מזה פה בש"ע ולכן נ"ל שחזר בו ודעתו שבניו של ר"ג לא היו שכורי' כלל אלא נמשך לבם אחר המשתה שהיו יושבים במשתה ולכן אינם אנוסים אבל שכור חשוב אנוס שלא ידע להזהר ולקרות וכ"ש למ"ד שאסור לקרות ובתפל' לכ"ע אסור וה"ל אונס ואפי' התחיל לשתות אחר שהגיע זמנה שהיה סבור שיהיה לו שהות אח"כ מקרי אונס כמ"ש סי' ק"ח ס"ח עב"ח וב"י עיין סימן פ"ט ס"ה:
סעיף ב
[עריכה](ד) ששינ' משכרתו: דוקא שינה מעט אבל שינה הרבה מפיגתו (כ"מ ה' ביאת מקדש):
(ה) רוכב: איתא בגמר' דרוכב בעי ג' מילין וכ"כ הג"א ול"ח פ"ח דברכו' סי' ל"ב וכ"כ הר"ן פ' הקור' עומד גבי נשיאו' כפים ובטור משמע דרכוב כמהלך דמי ואפשר דמודה דביותר מרביעית בעי ג' מילין:
סעיף ג
[עריכה](ו) לשכרות מעט: כתב ביש"ש פ"ב דביצה ס"ה ובי"ט יכול להתפלל מנחה אף על פי ששותה קצת דא"א להמתין עד שיפיג יינו וכ"ש האידנא דבלאו הכי אין מכוונין כ"כ שאין להקפיד בשתוי כמ"ש בהגהות מיימוני עכ"ל: