מבית לפרוכת (סתיו)/הקדמה

עבודת יום הכיפורים טבועה בחותם החד-פעמיות. פרשיית סדר העבודה (ויקרא טז) פותחת באיסור לבוא "בכל עת" אל הקודש, ומסתיימת בקביעה שסדר העבודה מתקיים רק "אחת בשנה". גם דיני עבודת היום מלאים בתחושה של ייחודיות: זהו היום היחיד שהעבודה שלו צריכה כהן גדול, והיום היחיד שבו אפשר להיכנס אל קדש הקדשים. אפילו בגדי הכהן הגדול ביום הכיפורים הם בגדים שונים ומיוחדים, ולאחר העבודה יש לגנוז אותם ואסור ללבוש אותם בשאר ימות השנה.

גם בדברי חז"ל יש חשיבות רבה למעמדו של "היום" (שעל שמו נקראה המסכת "יומא"), ולפער המהותי שבינו לבין שאר ימות השנה. על הפסוק "ימים יוצרו ולו אחד בהם" (תהלים קלט, טז) אומר המדרש (אליהו רבה א): "זה יום הכיפורים". בגמרא ביומא (כ.) אמרו ש"השטן" בגימטריא שלוש מאות ששים וארבע, משום שבכל ימות השנה הוא יכול לקטרג מלבד ביום הכיפורים. ואת המילים "שחורה אני ונאוה" שאומרת כנסת ישראל דרשו חז"ל: "שחורה אני כל ימות השנה ונאוה אני ביום הכיפורים" (שיר השירים רבה א, ב).

אל מול מקורות אלו עומדים דברי המדרש (ויקרא רבה פרשת אחרי מות פרשה כא אות ז):

 'ואל יבא בכל עת' - אמר רבי יהודה ברבי סימון: צער גדול היה לו למשה בדבר זה, אמר אוי לי שמא נדחף אהרן אחי ממחיצתו...

 אמר הקדוש ברוך הוא למשה: לא כשם שאתה סבור... אלא בכל שעה שהוא רוצה ליכנס - יכנס, רק שיכנס בסדר הזה.

המדרש הופך לגמרי את התמונה. הכניסה לקדש הקדשים אינה מוגבלת ליום אחד ומיוחד בשנה, אלא יכולה להיעשות בכל עת, ובלבד שתהיה "בסדר הזה". בכל יום ויום עומדות בפני הכהן שתי דרכים של עבודה: עבודת קרבנות רגילה בעולם ה"קדש" או עבודה של כניסה לפני ולפנים.

למעשה, היכולת להיכנס לקדש הקדשים בכל השנה לא נשארה לדורות, ואולי רק אהרן עצמו יכול היה לעשות כך (גר"א, קול אליהו ויקרא טז, ב). בטעם הדבר נראה שה'סדר' שאותו תובע המדרש לצורך הכניסה איננו רק סדר פעולות טכני, אלא תהליך רוחני עמוק שלא קל לבצע בשאר ימות השנה. וכך כתב השם משמואל (אחרי מות תרע"ג): "הפירוש 'כסדר הזה' שתהיה פתיחת הלב עומק אחר עומק... ואם כן אין היום גורם אלא הסדר גורם, ומה שלא נמצא פתיחת הלב באופן זה אלא ביום הכיפורים, זה דבר אחר גרם לה, ולא מצד מניעת הזמן".

עם זאת, נראה שדברי המדרש רלוונטיים גם אלינו. המדרש מבקש להפוך את עבודת יום הכיפורים מאירוע חד פעמי לאפשרות רוחנית תמידית שקיימת לאורך השנה כולה. בכל יום מימות השנה יכול האדם לבחור באפשרות של יום הכיפורים: בעבודת ה' שמתקיימת מתוך קשר עמוק ופנימי, על פני קיום מצוות רק ברובד המעשי והחיצוני. בתשובה שנובעת מחתירה לעמידה לפני ה', על פני תשובה שמתעסקת רק בחטאים ובקשיים. בפרידה מוחלטת מעולם החטא ושילוחו אל המדבר, על פני התמודדות ממושכת וסיזיפית עם החלקים הנמוכים של הנפש.

פעמיים זכיתי ללמוד במשך שנה שלימה בכולל הגבוה שבישיבת הר-עציון את מסכת יומא, שעבודת יום הכיפורים עומדת במרכזה. לראשונה בשנת תשס"ח ובפעם השנייה בשנת תשע"ד. חוויית הלימוד של סדר העבודה הותירה בי תחושות של התרוממות נפש, במידה שאיני רגיל לה בשאר תחומי הלימוד. הרעיונות העמוקים של עבודת היום, המתארים את אופי המפגש שבין הכהן הגדול לאלוקיו, מחלחלים אל פרטי ההלכות והסברות הלמדניות ומחדירים לתוכם אוויר פסגות.

פירות הלימוד בשנתיים אלו מובאים בספר זה. הספר מבקש בראש ובראשונה לדון בכל סוגיה וסוגיה מנקודת מבט למדנית, ולחתור להבנה עמוקה של מהות הדינים וגדריהם. אך לשם כך אין הוא מסתפק במקורות ההלכתיים הרגילים, אלא מחפש את שורשי ההלכות גם בפסוקי התורה, במדרשי חז"ל ואף בספרות המחשבה והסוד. מתוך הדיון הלמדני בוקעות ועולות תובנות עמוקות, הן ביחס למישור הרוחני שבו מתנהלת עבודת יום הכיפורים במקדש והן ביחס לאופייה של עבודת התשובה האישית הנדרשת מכל אדם ביום הכיפורים.

כתיבת חידושי תורה דומה לשלב שבו הכהן הגדול יוצא מן המפגש האישי והאינטימי בקדש הקדשים, עומד בעזרת הנשים וקורא מספר התורה בפני כל העם. הכהן נדרש לנסח במילים ברורות את החוויה האישית והבלתי אמצעית שחווה בתוך הקודש פנימה. מחד, זהו שלב קריטי שמעניק לעבודה כולה ממד חדש של שותפות עם הציבור. מאידך, זהו שלב קשה ומורכב שבו תחושות מופשטות צריכות להיכנס למשפטים קצרים וחדים, שאף פעם לא יכולים למצות את כל עושר החוויה.

כתיבת הספר נעשתה מתוך מחשבה על שני קהלי יעד שונים. קהל היעד הטבעי יותר, שעבורו נכתב הספר מלכתחילה, הוא ציבור הלומדים של מסכת יומא ועבודת יום הכיפורים. ציבור זה יכול ליהנות מאיסוף דברי הראשונים והאחרונים בכל סוגיה, ומן הרעיונות הלמדניים המקוריים וביסוסם במקורות. קהל יעד נוסף הוא הציבור הרחב, שאינו מצוי בסוגיות של מסכת יומא או בדיני הקרבנות בכלל, אך מבקש להבין לעומק את משמעותה של עבודת היום, ולא להסתפק באמירת פיוטי סדר העבודה בתפילת מוסף של יום הכיפורים. קהל יעד זה ימצא את מבוקשו בתפיסות העקרוניות שמובאות בספר ביחס לכל סוגיה, וכן במשמעויות המחשבתיות העולות מתוכן.

הרצון לפנות אל שני קהלי-יעד אלו הוביל לשני תהליכים עיקריים: ראשית, הספר נכתב בלשון בהירה ומובנת, שאינה מניחה ידע מוקדם בסוגיות של מסכת יומא או היכרות עם המושגים של ענייני קדשים. שנית, חלק ניכר מ"חומר הראיות" ומן ההשלכות של החקירות השונות הושמט מגוף הטקסט והובא בהערות השוליים. כך אפשר לקרוא את המהלך המרכזי באופן שוטף וברור, ובמקביל להעמיק יותר בנקודות מסוימות על ידי קריאת הערות השוליים שעליהן.

עם השלמת הספר אני חש אסיר תודה בראש ובראשונה לישיבת הר עציון ולכולל הגבוה לעיון, שבהם אני זוכה ללמוד בשבע השנים האחרונות ובמסגרתם התלבנו דברי התורה שבספר זה. בשנים אלו קניתי את עיקר תורתי, ובהן התעצבה דרכי הלמדנית. הכולל הגבוה מאפשר הזדמנות נדירה של לימוד בחבורה מעוררת השראה, בליווי כמה מגדולי תלמידי החכמים של הציבור הדתי-לאומי: ראשי הישיבה – מורי ורבי הרב אהרן ליכטנשטיין ובנו הרב משה שליט"א, יחד עם הרב דני וולף והרב אליקים קרומביין. מכולם למדתי רבות, ודבריהם משוקעים בספר - מדעת ושלא מדעת. תודה מיוחדת לרב חיים בלטר הי"ו שמאפשר לחברי הכולל לשקוע בלימודם מתוך הרחבת דעת מאז הקמת התכנית לפני כעשור וחצי ועד עתה.

הספר יוצא במסגרת מרכז הלכה והוראה בראשות הרב יוסף צבי רימון, אשר במקצת ממפעליו הברוכים זכיתי להיות שותף. במרכז לומדת יחד קבוצת רבנים מתוך אהבת תורה ודיבוק חברים, ופועלת להוציא יחד ספרים ופסקי הלכה מעמיקים ובהירים, בהנחיית הרב רימון שמהווה סמל לשילוב בין יראת שמים לאהבת הבריות. זכיתי כי ידידי ורעי הרב דניאל פליישמן ערך את הספר בטוב טעם ותרם תרומה גדולה מאד לחידוד הסברות והטענות ולהפיכת הרעיונות למובנים ובהירים יותר עבור הקוראים, ופעמים רבות גם עבורי. על עריכת הלשון של הספר והגהתו אחראי בנימין פרנקל, שעשה את מלאכתו בכישרון ובזריזות. על הפקת הספר שקד הצוות הניהולי של מרכז הלכה והוראה, ובייחוד המנכ"ל קהת רענן ואיתי לוי שהתפנו לכך למרות לחץ הזמנים ועומס העבודה המוטל עליהם. פירות עבודתם ומסירותם ניכרים בספרים רבים היוצאים לאור, בפרט בימים אלו - פתחה של שנת השמיטה, ובשלל פרויקטים מיוחדים ומרשימים.

תודה גדולה ומיוחדת אני חב לאשתי היקרה בתיה, ששותפה בספר זה באופן עמוק. מסירותה ללימוד התורה היא שאפשרה לי לשקוד על הסוגיות של עבודת יום הכיפורים ולהעמיק בהן, ועליה ועל שכמותה נאמרו דברי הגמרא ביומא (עז.) אודות נשותיהן של לומדי התורה "שמנדדות שינה מעיניהן בעולם הזה וזוכות לעולם הבא". את רוב הרעיונות שהתחדשו לי במהלך הלימוד ליבנתי לראשונה יחד עמה, ודיונים אלו סייעו בידי לחדד ולהעמיק אותם. לבסוף, היא גם ביצעה את מלאכת העיצוב הגראפי של הספר בחן רב והוציאה תחת ידה דבר נאה ומתקבל.

מודה אני לפניך ה' אלקי ששמת חלקי מיושבי בית המדרש. יהי רצון מלפניך שלא יעדי עביד שולטן מדבית יהודה וספרא מבני בנוהי עד עלמא. בנה ביתך כבתחלה וכונן מקדשך על מכונו, והראנו בבנינו, ושמחנו בתיקונו, והשב שכינתך לתוכו.