מבחר הפנינים/שער ביקור החולים

א. אמר החכם, ביקור האדם הכבד קשה על החולה יותר מחליו.

ב. ואמר, שאדם אחד כבד ביקר החולה והאריך לשבת, אמר לו החולה, אם יש לך בבית מאומה או אני חייב לך כלום קחנו ולך.

ג. ואמר, על אדם שהיה חולה, אמרו לו, ממה אתה כואב? אמר להם, מרוב עוונותי, אמרו לו, מה אתה מתאווה? אמר, הכפרה, אמרו, נקרא לרופא, אמר להם, הוא החלני.

ד. אמר החכם, בקור האדם הכבד, הכבדים לבורא שנואים, ושנואים לכל הברואים, ואלה דרכיהם ומעלליהם, איש כבד יבוא בסוד אחרים בלי רצונם, ישחק לפניהם בעת עצבונם, וישב על שולחן אינו קרוי לו, ויתעבר על ריב לא לו, וישב במקום אינו נאה לו, יועץ לאין דורש עצתו, ויחבק לאין דורש קרבתו, קשה לשאול, ובמפעליו מגואל, ומילת לשונו לא תכלה, וסוד אחרים יגלה.

ה. ואמר, כתב לנו בספרים, בא על איש חולה בין המבקרים איש כבד וישאלהו מה מחלתו אשר הציקתהו, ויען החולה, כך כך, וזה שם כאבי, אמר הכבד, מחולי זה מת אבי, ויחר לחולה מאוד ויתעצב אל ליבו, ויבושו המבקרים וכל אשר סביבו, ויאמר הכבד, אל יחר לך את אשר דיברתי באזנך, אקרא אל ה' ויחנך, ויאמרו לו היושבים שם, תוסף נא בתפילתך, לבל נראה עוד אנוש כבד, אולי יתעשת האלוקים לנו ולא נאבד , וישא משלו החולה ויאמר, באומרו אקרא שדי ואולי יחייך ולא תגווע ותאבד, עניתיהו ותוסף בתפילה, לבל אראה עוד אנוש שנוי וכבד, ואנשי הידידות היו שותים בבית משתיהם והתוף בידיהם, והשיר היה להם כעבד, ויבוא עליהם איש כבד, אז חשך אור שמחתם, ותהפוך לאבל רינתם, וירד הכבד ויאמר, למה רעים פניכם, שתו ואשורר לכם, ובפתחו לרנן, חשבוהו מתלונן, ותכפול האנחה ותערב כל שמחה, כי נהפך להם מתוק למר.

ו. וישא האחר משלו ויאמר, מה לי ולכבד, כי עת אשר ישב עמי, ששון לבי ינוד ויגרש, אתאבל בעת אראה פניו היות עיוור, ובעת ידבר מי יתן אהי חרש.