לשון חכמים/חלק א/מז

בקשה לאחר שריפת החמץ

אחר שריפת החמץ ביום י״ד יבטל החמץ וביטול זה הוא מצות עשה מדאורייתא וקודם הביטול יאמר בקשה זו.

לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִֽילוּ וּרְחִֽימוּ, וּרְחִֽימוּ וּדְחִֽילוּ, לְיַחֲדָא אוֹתִיּוֹת יוֹ״ד וְהֵ״א בְּאוֹתִיּוֹת וָא״ו וְהֵ״א בְּיִחוּדָא שְׁלִים (יהוה), בְּשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל. הֲרֵֽינִי מוּכָן וּמְזוּמָן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה לְבַטֵּל שְׂאֹר וְחָמֵץ בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹֽדֶשׁ נִיסָן. כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה: אַ֚ךְ בַּיּ֣וֹם הָרִאשׁ֔וֹן תַּשְׁבִּ֥יתוּ שְּׂאֹ֖ר מִבָּתֵּיכֶ֑ם. כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נַֽחַת רֽוּחַ לְיֽוֹצְרֵֽנוּ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּֽוֹרְאֵֽנוּ. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתְּהֵא חֲשׁוּבָה וּמְקֻבֶּֽלֶת וּרְצוּיָה לְפָנֶֽיךָ מִצְוָה זוֹ שֶׁל בִּטּוּל שְׂאֹר וְחָמֵץ בְּיוֹם זֶה כְּאִֽלּוּ כִּוַּֽנְתִּי בְּכָל־הַכַּוָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לְכַוֵּן בָּהּ. וְאַתָּה הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא עוֹרְרָ֥ה אֶת־גְּבוּרָתֶ֑ךָ וּלְכָ֖ה לִישֻׁעָ֣תָה לָּֽנוּ. וּתְבַטֵּל כֹּחוֹת הַטֻּמְאָה וְהַקְּלִפָּה הַנִּקְרָאִים שְׂאֹר וְחָמֵץ, וְכָל־אֽוֹיְבֶֽיךָ (סמאל) וְכָל־שֽׂוֹנְאֶֽיךָ (לילית) מְהֵרָה יִכָּרֵֽתוּ, וּמַלְכוּת זדון הָֽרִשְׁעָה מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְכַלֵּם וְתַכְנִיעֵם בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ.

וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד לְעַמֶּֽךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶֽיךָ, וְתִקְוָה טוֹבָה לְדֽוֹרְשֶֽׁיךָ, וּפִתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ. שִׂמְחָה לְאַרְצָךְ, שָׂשׂוֹן לְעִירָךְ, וּצְמִיחַת קֶֽרֶן לְדָוִד עַבְדָּךְ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן־יִשַׁי מְשִׁיחֶֽךָ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ:

וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָֽחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹֽזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִֽילוּ, וְעוֹלָֽתָה תִקְפֹּץ פִּֽיהָ, וְהָרִשְׁעָה כֻלָּהּ בֶּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶֽׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָֽרֶץ:

וְתִמְלֹךְ אַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מְהֵרָה עַל כָּל מַעֲשֶֽׂיךָ, בְּהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶֽךָ, וּבִירוּשָׁלַֽיִם עִיר מִקְדָּשֶֽׁךָ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶֽׁךָ: יִמְלֹ֤ךְ יְהֹוָ֨ה ׀ לְעוֹלָ֗ם אֱלֹהַ֣יִךְ צִ֭יּוֹן לְדֹ֥ר וָדֹ֗ר הַֽלְלוּיָֽהּ׃ יִ֥הְיֽוּ לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃

ויבטל ויאמר כל חמירא וכו׳ ג״פ