לקוטי מוהר"ן תנינא כב
<< · לקוטי מוהר"ן תנינא · כב · >>
כב - בענין ההכנעה, טועים העולם הרבה
בְּעִנְיַן הַהַכְנָעָה, טוֹעִים הָעוֹלָם הַרְבֵּה כִּי הֲלא כַּמָּה אָנוּ מְיַגְּעִין עַצְמֵנוּ בַּעֲבוֹדוֹת וּבִתְפִלָּה כְּדֵי לָצֵאת מִמּחִין דְּקַטְנוּת לְמחִין דְּגַדְלוּת וְאִם כֵּן אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הַהַכְנָעָה בִּפְשִׁיטוּת כִּי אִם כֵּן הוּא נִכְנָס לְקַטְנוּת וְעַל כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה דַּעַת וְעַל כֵּן לָאו כָּל אָדָם יָכוֹל לִהְיוֹת עָנָו כָּרָאוּי רַק משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם הוּא הָיָה "עָנָו מִכּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (בַּמִּדְבָּר י"ב) וְרַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, קָרְאוּ לַעֲנָוָה שֶׁאֵינוֹ כָּרָאוּי חֲנֻפָּה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוֹטָה מא:) עַל יִרְמְיָה הַנָּבִיא שֶׁהָיָה עָנָו נֶגֶד הַנְּבִיא שֶׁקֶר חֲנַנְיָה וְאָמַר לוֹ בְּהַכְנָעָה: אָמֵן, כֵּן יַעֲשֶׂה ה וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עַל זֶה. כָּל הַמַּחֲנִיף וְכוּ לַסּוֹף נוֹפֵל בְּיַד בְּנוֹ וְכוּ.