ליקוטי הלכות/אורח חיים/הלכות תפילין/הלכה א

הלכה א

הקלף של תפילין צריך להיות מעור בהמה חיה ועוף הטהורים כמו שכתוב למען וכו' ממין המותר לפיך וכו' על פי התורה האי מאן דאזיל למינסב איתתא עיין שם כל התורה ועל פי התורה תפלה לחבקוק עיין שם כי התפילין הם תיקון הדעת כי הם בחינת מוחין והם בחינת תיקון הכללי היינו תיקון הברית, כי תיקון הדעת הוא תיקון הברית ועל כן עיקר התפילין הם זכירת יציאת מצרים כי יציאת מצרים הם בחינת תיקון הברית תיקון הדעת, כי במצרים היה בחינת פגם הברית פגם הדעת כמבואר כמה פעמים ועל כן נאמר כשהיה בגלות מצרים ואעבור עליך וגו' ואת ערום ועריה, כי היו ערומים בלי בגדים מחמת שלא היה אז תיקון הכללי שהוא תיקון הבגדים וזה שכתוב שם בסמוך ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך, כי זה תלוי בזה כי מחמת זה היתה ערום ועריה מחמת שהיה מתבוססת בדמיך שהוא בחינת דם נדות בחינת אדום ללבושך שהוא קלקול הבגדים ועל כן כשרצה הקדוש ברוך הוא לתקנם ולגאלם נאמר ואומר לך בדמיך חיי כו' היינו בחינת דם נעכר ונעשה חלב שהיא בחינת חיים, כי הוא חיי התינוק. בחינת ודי חלב עזים ללחמך כו' וחיים לנערותיך. כי הם נתלבנו על ידי שמרים המוחין, והמוחין הם החיים כמו שכתוב החכמה תחיה וכו' היפך קלקול הבגדים על ידי כתמים בחינת דם נדות שהוא סטרא דמותא כמו שאמרו רז"ל תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו חייב מיתה כי הם באים משס"ה גידין שהם השס"ה לא תעשה שמשם סטרא דמותא, ועל כן נאמר שם תיכף אחר הפסוק בדמיך חיי הנ"ל ואלבשך ואנעלך וכו' כי על ידי שנעכר הדם ונעשה חלב נתתקן הלבושים כנ"ל ועל כן שותין בליל יציאת מצרים ארבע כוסות של יין בבחינת זכה נעשה ראש כמבואר שם עיין שם והם ארבע כוסות כנגד ד' בגדי לבן שכהן גדול לובש ביום הכפור שאז הדם נעכר ונעשה חלב בבחינת לשון של זהורית שמלבין עוונות עיין שם כי הבגדים לבנים הם ד' להורות שנתתקן המוחין שהם ד' דהיינו חכמה ובינה והדעת נחלק לשתים שהם חו"ג ואז נעשה מהדעת דיבור שהוא כלול מחו"ג מאש ומים וזה שכתוב שם שעל ידי תיקון הכללי שהוא תיקון הדעת יכולים לדבר וכנגד זה הם ד' פרשיות של תפילין כנגד ד' בגדי לבן הנ"ל כי התפילין הם תיקון הכללי כנ"ל וזה בחינת שין של ג' ראשין ושין של ד' ראשין כי כשיצאו ישראל ממצרים מבחינת פגם הברית הוצרכו לספור ז' שבועות כנגד ז' ימים נקיים של נדה, כי יצאו מבחינת דם נדות כנ"ל, ועל כן הם ז' כנגד ז' נקבי המוח שהם בחינת שבעת הנרות שצריכין לתקן אותן אחר כך כשמרימין את המוחין כנ"ל וכנגד זה הם שבעת ימי אבילות רחמנא ליצלן כדי להמשיך המוחין שנסתלקו בשעת מיתה כי עיקר המיתה הוא הסתלקות המוחין כי החכמה תחיה כנ"ל, וזה בחינת שבעה ימים שצריך לספור הטמא מת כנ"ל וזה בחינת הז' ראשין של השינין שין של ג' ראשין ושין של ד' כנגד ז' נקיים כדי לתקן המוחין כנ"ל ועל כן הם נחלקין לג' ולד' כי כך הם נחלקין המוחין כי מתחלה קודם שנכנסין לפנים הם ג' ואחר כך כשנכנסין לפנים אזי הדעת נתחלק לשנים ונעשין ד' וזה שמצינו שנחלקין גם כן הז' ימי אבילות לג' ולד' כי ג' ימים הראשונים יש להם דינים חמורים יותר, וכן ז' ימים של מת צריכין הזאה שלישי ושביעי וכו' ז' ימים נקיים של נדה ג' ימים הראשונים חמורים יותר לענין כתם כי המוחין נחלקין גם כן כנ"ל, ועל כן בג' ימים הראשונים הדין של כל אחד מהנ"ל חמור ביותר, כי אז עדיין לא התחילו המוחין להתתקן כלל אבל אחר כך כבר נמשכו המוחין בהג' ימים והם קרובים ליכנס על כן אחר כך אינו חמור כל כך.

והנה מכל הנ"ל שתפילין הם בחינת תיקון הכללי שהוא תיקון הברית ועיקר תיקון הברית הוא על ידי שלימות לשון הקדש כמו שאמר רבינו, וכן על ידי התפילין נתתקן הדיבור של לשון הקדש כמו שאמר רבינו, וכמו שפירש רש"י והיו לטוטפות כתרגומו ויהון לשנונין שכל הרואה אותם מדבר בהנס, נמצא שעל ידם נתתקן הדיבור שמודים ומשבחין להשם יתברך שזה בחינת שלימות לשון הקדש.

ועל כן עיקר תיקון התפילין הוא על ידי עור, כי הקלף הוא של עור וכן הבתים הם של עור ואם עשאם מזהב פסולים, כי עיקר שלימות לשון הקדש הוא על ידי לשון תרגום על ידי שמעלין הטוב שבתרגום, וזה בחינת עור, כי העור הוא בחינת נוגה, כי הוא מעורב טוב ורע שהוא בחינת תרגום כנ"ל, כי תרגום הוא גם כן בחינת נוגה כמבואר שם, ועל כן צריך לכתוב תפילין על העור וכן לתקנם על ידי עור כדי להעלות הטוב שבנוגה ללשון הקדש, כדי להשלים הלשון הקדש לקיים והיו לטוטפת ותרגומו ויהון לשנונין כנ"ל, ועל כן צריך לכתבם ולתקנם במין המותר דוקא, כי מין המותר הוא בחינת תרגום בחינת נוגה שמשם מעלין הטוב ללשון הקדש, אבל מינים האסורים הם בחינת הרע של הע' לשונות שצריך להכניעם דייקא כמבואר שם בבחינת ימוטו עליהם גחלים עיין שם, וזה שדקדקו רז"ל ותלאו הדין שצריך להיות ממין המותר לפיך, המותר לפיך דייקא כי זה בחינת אכילה דקדושה שצריך להעלות ולהאיר האותיות שבדבר ההוא על ידי האכילה, שזהו בחינת שלימות לשון הקדש כמבואר שם בהתורה תפלה לחבקוק, ועל כן אסרה התורה לאכול דברים האסורים כי הם בחינת הרע של ע' לשון כנ"ל שם אין יכולין להאיר ולהתנוצץ האותיות, רק הדברים שהתירה תורה שהם בחינת תרגום הם נתתקנים ומאירין האותיות שבהם על ידי האכילה שמעלין הטוב שבהם כנ"ל, ועל כן צריכין התפילין גם כן להיות ממין המותר לפיך דייקא כנ"ל, ועיין בהתורה תפלה לחבקוק מענין שלימות לשון הקדש על ידי לשון תרגום, שם מבואר שעל ידי זה שזוכין לשלימות לשון הקדש על ידי זה זוכין שתהיה אכילתו ותענוגיו רק מהתנוצצות האותיות שיש בדבר שאוכל וזה עיקר תיקון האכילה בקדושה עיין שם: