ליקוטי הלכות/אורח חיים/הלכות ציצית/הלכה ה

הלכה ה

אות א

ענין ציצית על פי התורה תקעו ג' בליקוטי תנינא בסימן ח' עיין שם כל התורה היטב מתחלתה לסופה. וזה בחינת ציצית, כי ציצית הוא בחינת החוט של חסד שנקלע ונשזר מן הע"ב נימין שעליהם יתנגן השיר של חסד שיתער לעתיד, שזהו הקול המשקה את הגן, ששם גדילים כל היראות וכל הריחות, שעל ידי הקול הזה דייקא יכול המוכיח להוכיח את ישראל ולא יקלקל בתוכחתו אדרבא יתן ויוסיף ריח טוב בנשמתם על ידי תוכחתו בקול הזה, שזהו בחינת התוכחה של משה שהוכיחן על מעשה העגל שעל ידי תוכחתו הוסיף ונתן בהם ריח טוב, בבחינת נרדי נתן ריחו עזב לא נאמר אלא נתן וכו' עיין שם כל זה היטב ומחוט של חסד הזה נמשך אור חוטי הציצית הקדושים, כי חוטי הציצית בכללם עולים ע"ב כמובא כי הם ל"ב חטין שכל חוט כפול משנים, כי צריכין להיות שזורין, ושני פעמים ל"ב, הוא ס"ד, והשמונה חוטים בעצמם ס"ה עולה ע"ב כמנין חסד הנ"ל, שנקלע ונשזר מע"ב נימין שהם בחינת שעליהם יתנגן השיר של חסד של לעתיד כנ"ל, וכמבואר בהתורה הנ"ל עיין שם, כי ציצית הם בבחינת תוכחה שמוכיחין את האדם שיקיים מצותיו יתברך ולא יתור אחר תאות לבו ועיניו כמו שכתוב בציצית וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אותם ולא תתורו אחרי לבבכם וכו' . וכמו שאמרו רז"ל לפי שתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד וכו', נמצא שהציצית נתנו כדי להזכיר ולהוכיח את האדם שלא יתור אחר לבו ועיניו, רק יקיים את כל מצות ה' וכו' היינו כנ"ל, כי חוטי הציצית הם בבחינת החוט של חסד הנ"ל, שהוא בחינת קול המוכיח, שעל ידי זה דייקא יכול להוכיח ולהוסיף ריח טוב בהנשמות וכו' כנ"ל.

אות ב

כי ציצית הם בבחינת כנור של דוד כמובא בזוהר הקדוש ובתיקונים תיקון יו"ד, וזהו בחינת מכנף הארץ זמירות שמענו, כמובא בדברי רבינו ז"ל מכנף הארץ דייקא שהם בחינת כנפי הציצית משם דייקא הם כל הזמירות והשירות בחינת זמירות שמענו, כי חוטי הציצית הם בחינת החוט של חסד הנ"ל, שעליהם יתנגן השיר הנ"ל, שמשם נמשכין כל הזמירות והשירות כי גם כל הזמירות והשירות והנגונים של עכשיו כולם נמשכין מהשיר הנ"ל, שהוא שיר שלעתיד שיתנגן על החוט של ע"ב נימין הנ"ל, שהוא בחינת חוט של ציצית כנ"ל.

אות ג

וזהו בחינת תכלת שבציצית, כי תכלת כורסייא דדינא כמו שכתוב בזוהר הקדוש, כי עיקר החוט של חסד הנ"ל, שהוא בחינת קול הניגון שלעתיד כנ"ל, שהוא בחינת חוט של ציצית כנ"ל נמשך מבחינת התפלה בבחינת דין של הבעל כח, כמבואר היטב בהתורה הנ"ל, וזהו בחינת תכלת שבציצית שהוא כורסייא דדינא בחינת התפלה בבחינת דין הנ"ל, שמשם עיקר הציצית, שהם בחינת החוט של חסד הנ"ל כנ"ל, וזה בחינת עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון, עוז והדר לבושה זה בחינת ציצית שנמשכין על ידי התפלה בבחינת דין שנקראת מטה עוז שעל ידי זה נגדל כבודו והדרו יתברך כמו שכתוב שם, וזהו עוז והדר לבושה דהיינו ציצית כנ"ל, על ידי זה ותשחק ליום אחרון, זה רמז על בחינת הניגון הנ"ל שיתער לעתיד ביום אחרון שאז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה, וזה הנגון הוא בחינת ציצית ועל כן על ידי ציצית בחינת עוז והדר לבושה, על ידי זה ותשחק ליום אחרון כי יזכה להשיר שלעתיד שהוא בחינת שחוק ושמחה, בחינת אז ימלא שחוק פינו וכו' כנ"ל, וזה בחינת ה' מלך גאות לבש לבש ה' עוז וכו'. לבוש עוז זה בחינת ציצית שנמנשך על ידי המטה עוז כנ"ל, ועיקר אור הלבוש הזה יתגלה לעתיד כשיתגלה מלכותו, בחינת ה' מלך גאות לבש לבש ה' עוז, כי אז במלכו לעתיד יתער השיר הזה שהוא בחינת לבוש עוז בחינת ציצית בחינת חוט של חסד הנ"ל כנ"ל.

אות ד

ועיקר הציצית הם לתקן הבגדים, כי שורש הציצית שהוא בחינת הניגון הנ"ל, בחינת החוט של חסד הנ"ל, נמשך מבחינת התפלה בבחינת דין הנ"ל, שעל ידי זה זוכין לרוח נבואה ועל ידי זה מתקנים ומבררים המדמה, ועל ידי זה זוכין לאמונה שלמה, ועל ידי האמונה נתגלה חידוש העולם, כי חידוש העולם אי אפשר להבין בשכל כי אם באמונה לבד וכו', ועל ידי האמונה יהיה חידוש העולם לעתיד, ואז יתער השיר הזה, שהוא שיר של נפלאות שהוא בחינת חוט של חסד הנ"ל שהוא שורש הציצית כנ"ל, ועל כן על ידי חוט הזה שהוא חוטי הציצית שנמשכין בשורשן מבירור ותיקון המדמה, על ידי זה מתקנים את הבגדים והלבושים, כי כל הבגדים והמלבושים, נמשכין מבחינת המדמה שהוא בחינת לבוש השכל, ועל כן כמו שהאדם יכול להתדמות לאדם אחר על ידי שינוי מלבושיו, עד שיטעו בו ולא יכירוהו, כן יכולין על ידי המדמה לטעות לשנות את השכל, להפוך את השכל מסברת האמת לסברא של שקר עד שאין מכירין את עצם אמתת השכל האמת, כי המדמה כשאינו מבורר הוא מלביש ומסתיר את השכל, עד שאין מכירים את עצם השכל האמת כי המדמה הוא לבוש השכל כנ"ל, ועל כן צריכין להתגבר מאד לברר את המדמה כי עיקר שלימות האמונה הקדושה הוא על ידי ברור המדמה כמבואר היטב בהתורה הנ"ל, ועל כן צריכין להשתדל מאד לחפש ולבקש מהשם יתברך לזכות להתקרב לצדיק אמתי שיש לו בחינת רוח הקדש, כדי שיזכה על ידו לאמונה שלימה שהוא יסוד הכל, כי עיקר בירור המדמה שעל ידו זוכין לאמונה שלימה הוא על ידי בחינת רוח הקדש רוח נבואה כמו שכתוב שם עיין שם, שכל זה נמשך מבחינת התפלה בבחינת דין של הבעל כוח כמו שכתוב שם עיין שם, וכשזוכין לבירור המדמה שעל ידי זה זוכין לאמונה, על ידי זה זוכין לשיר של חסד הנ"ל, שמשם נמשכין הציצית כנ"ל, ועל כן תולין הציצית בבגדים לתקן את הבגדים, כי הבגדים הם בבחינת כוח המדמה שהוא לבוש השכל כנ"ל.

אות ה

כי מבואר בסוף התורה הנ"ל על פסוק ליום חגינו, שכל התארים והשבחים שאנו משבחין ומפארין אותו יתברך הם בבחינת המדמה, כי בפנימיות השכל הוא יתברך מרומם ונעלה מכל התארים והשבחים ועיקר כל השבחים והתארים הם רק בבחינת המדמה וכו' עיין שם וכל התארים והשבחים שהם בבחינת המדמה, כולם הם בבחינת לבושין דמלכא,. בחינת הוד והדר לבשת, שכל התארים והשבחים שמשבחין ומפארין ומכבדין ומגדלין את שמו יתברך, שזהו בחינת הוד והדר, זהו בחינת לבושין, בחינת הוד והדר לבשת, כי ר' יוחנן קרא למאני' מכבדותא נמצא שהלבושין הם בחינת כבוד, היינו בחינת הכבוד וההדר והשבח שמכבדין ומשבחין ומפארין אותו יתברך בשבחים ותארים, שכל זה הוא בבחינת כוח המדמה, כל זה הוא בחינת לבושין שהם נקראים כבוד כנ"ל, ועל כן על ידי השבחים והתארים שהם בבחינת המדמה, מעלין את כל העולמות, כי כלליות כל העולמות הם בחינת לבושין בחינת לבוש השכל כנ"ל, וכל הבגדים הגשמיים נמשכין מבחינת המדמה שהוא לבוש השכל כנ"ל, ועל כן על ידי אור הציצית שנמשך מבחינת הצדיק האמת שהוא בהעל כוח גדול, שעל ידי תפלתו בבחינת דין מברר המדמה, שעל ידי זה זוכה לשיר של חסד הנ"ל, שמשם שורש הציצית כנ"ל, על כן על ידי הציצית הללו אנו מתקנין את הבגדים שנמשכין מבחינת המדמה, כדי שנזכה בכח הזה לברר גם אצלינו את. בחינת כוח המדמה, שהוא בחינת הבגדים, כדי שנזכה לאמונה שלימה, כדי שנזכה להאמין בשלימות ביחודו ואחדותו יתברך ובחידוש העולם וכו' שזהו יסוד הכל וכמבואר במקום אחר בדברי רבינו ז"ל שציצית מסוגל לאמונה עיין שם, וכן מבואר בתיקונים תיקון יוד ה' קשרים לקבל שמע ישראל לקבל ה' נימין דכנור דוד וכו', ועל כן קבעו פרשת ציצית בקריאת שמע, ועל כן לוקחין הציצית בשעת קריאת שמע כי ציצית תיקון הבגדים תקון המדמה, הם בחינת אמונה, כי עיקר שלימות האמונה הוא על ידי בירור המדמה כנ"ל, ועל כן כל התורה כולה תלויה בציצית, כמו שכתוב וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' וכו', כי עיקר קיום כל התורה תלויה באמונה שהוא יסוד הכל כמו שכתוב כל מצותך אמונה, וכמו שאמרו רז"ל בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה

אות ו

ועל כן עיקר התחלת קבלת עול תורה ומצות הוא על ידי ציצית, כי התנוק כשמתחילין לחנכו במצות, המצוה ראשונה שמחנכין אותו היא מצות. ציצית, וכן בכל יום בבקר כשקמים משנתו המצוה ראשונה שמתחילין לקיים היא ציצית, כי ציצית הוא בחינת תיקון ובירור המדמה שהוא בחינת תיקון הבגדים, שעל ידי זה נתבררה האמונה הקדושה, שהיא יסוד ושורש כל התורה והמצות כנ"ל, כי בכל יום בבקר יוצאין אור הציצית, שהם בחינת החוט של חסד הנ"ל, שהוא בחינת להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות, כמבואר בהתורה הנ"ל, וכל זה נמשך על ידי התפלה בבחינת דין של הבעל כוח כנ"ל, וזהו בחינת קימת חצות לילה לאונן ולקונן על חורבן בית המקדש ולהתגבר לעסוק בתורה, כי קימת חצות להתאבל על חורבן בית המקדש, זה בחינת התפלה בבחינת דין הנ"ל של הבעל כח, כי אלו הקמים בחצות נקראים גבורי כוח עושי דברו וכו', כי עיקר התעוררות השינה בחצות לילה, נמשך מבחינת גבורות, שהוא בחינת קול התרנגון שנקרא גבר, שנמשך מההוא שלהובא דאשא דבטיש ב גדפוהי כידוע, שכל זה נמשך מהתפלה בבחינת דין של הבעל כח, שעל ידי זה זוכה לקול. השיר הנ"ל. ועל כן בחצות לילה נמשך הארה מקול השיר הזה שנמשך מהתפלה בבחינת דין, שזהו בחינת כנור של דוד שמנגן מאליו בחצות על ידי רוח צפונית שמנשב בו, רוח צפונית זה בחינת גבורות משם מנגן מאליו כנור של דוד כי עיקר השיר של כנור של דוד נמשך מהשיר הנ"ל שנמשך מהתפלה בבחינת דין שהוא בחינת רוח צפונית וכנ"ל, ועל כן על ידי זה נתעוררין מן השינה בחצות לילה. כי השיר הזה נמשך מתקון ובירור המדמה שהוא בחינת שינה, ועל כן יש לו כוח לעורר ולהקיץ מן השינה. כי עיקר התגברות השינה, הוא רק מחמת המדמה, שאינו מזוכך ומבורר כראוי, אבל מי שזוכה לברר המדמה כראוי, אין צריך להרבות בשינה וגם מעט השינה שלו הוא בקדושה גדולה ועל כן על ידי כנור של דוד שמנגן מאליו על ידי רוח צפונית כנ"ל, שכל זה הוא בחינת בירור המדמה על ידי זה נתעוררין מהשינה, כי על ידי בירור המדמה נתבטל השינה, ואז. עומדין משינתן, ומקוננין על חורבן בית המקדש, ועל ידי הקינות על חורבן בית המקדש מקבלין כוח מהתפלה של הבעל כוח שהוא בבחינת דין, כי הקינות על חורבן בית המקדש, זהו בחינת תפלה בבחינת דין, כי האבילות והקינות הם בחינת דין כידוע, וגם כל לשון של הקינות הוא בדרך וויכוח ותרעומות כביכול על שהכה אותנו כל כך והחריב את בית מקדשינו והגלינו בין העובדי כוכבים וכו', כמו שאנו אומרים שם איה קנאתך וגבורתך וכו', למה תתעינו ה' מדרכיך וכו', המאס מאסת את יהודה וכו', מדוע הכיתנו וכו', למה לנצח תשכחינו, זכור ה' מה היה לנו, וכיוצא בזה הרבה שכל לשונות כאלו הם בחינת תפלה בבחינת דין, שהיא בחינת תפלת פנחס שעשה פלילות עם קונו, כמו שכתוב שם בהתורה הנ"ל, כי אנו צריכין להתאבל על חורבן בית המקדש וחורבן בית המקדש זהו בחנת פגם וחורבן הדעת, כי כל מי שיש בו דעה כאלו נבנה בית המקדש בימיו כמו שאמרו רז"ל וכמובא בדברי. רבינו ז"ל כמה פעמים, כי מחיצות הבית המקדש הם בחינת מחיצות הדעת, בחינת מחיצות פרוסות של המוחין המגינים בפני תאוות ניאוף, ובעוונותינו הרבים התגברה הסטרא אחרא בחינת והנחש היה ערום וכו', עד שגרמה חורבן בית המקדש שהוא פגם הדעת, ועל כן צריכין לזה תפלה של הבעל כוח שהיא בבחינת דין, ועל כן צריכין לקום בחצות להתאבל ולקונן על חורבן בית המקדש כי הקינות הם בחינת תפלה בבחינת דין, כדי לקבל מהתפלה של הבעל כוח הנ"ל שהיא בבחינת דין, כדי להוציא מהסטרא אחרא כל החיות שבלעה, בבחינת חיל בלע ויקיאנו וכו', כדי לתקן הדעת וכו', ואז עוסקין בתורה כי התורה היא בחינת רוח נבואה, כי כלליות התורה כלולה בי' הדברות, שהם בחינת י' מדריגות של נבואה כמו שכתוב שם, כי על ידי התפלה בבחינת דין הנ"ל, זוכין לבחינת רוח נבואה, שהוא בחינת עסק התורה אחר חצות לילה, וכל זה כדי לברר המדמה כנ"ל, ועל כן הוא דבר גדול לעסוק בתורה בלילה. דייקא, כמו שאמרו רז"ל אין אדם זוכה לכתרה של תורה אלא בלילה, וכמו שכתוב קומי רוני בלילה, כי עיקר עסק התורה הוא בשביל בירור המדמה כי התורה היא בחינת עשרת הדברות בחינת רוח נבואה, שעל ידי זה מבררין המדמה כנ"ל, ועל כן עיקר עסק התורה הוא בלילה, כי לילה היא בחינת מדמה שהוא בחינת שינה, ואז צריכין לברר המדמה על ידי התורה שהיא בחינת רוח נבואה כנ"ל, ועיקר הוא אחר חצות לילה שאז נתעורר כנור של דוד על ידי הרוח צפונית, שהוא בחינת השיר הנ"ל, שנמשך על ידי התפלה בבחינת דין וכו' כנ"ל, שזהו עיקר בחינת בירור המדמה כנ"ל, ועל כן אז הזמן לעסוק בתורה, כדי לברר המדמה, כדי לזכות לאמונה שלימה, בחינת ואמונתך בלילות כנ"ל, ועל ידי זה זוכין שיהיה נמשך החוט של חסד, בבחינת להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות כמו שכתוב שם, ועתה מה נמלצו דברי רז"ל שאמרו כל העוסק בתורה בלילה מושכין עליו חוט של חסד ביום. שנאמר יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי, כי על ידי עסק התורה בלילה שהוא בחינת רוח נבואה שהוא כלליות התורה כנ"ל, על ידי זה נתברר המדמה שהוא בירור האמונה, שעל ידי זה זוכין לשיר הנ"ל שהוא בחינת חוט של חסד, שעליו יתנגן השיר הזה כנ"ל, שזהו בחינת החוט של חסד שזוכה המוכיח ההגון כמו שכתוב שם, וזהו החוט של חסד שנמשך ביום על ידי עסק התורה בלילה זהו בחינת אור חוטי הציצית הם תיקון הבגדים שהם בבחינת המדמה, היינו בירור המדמה שהוא בירור האמונה, שהוא יסוד כל התורה כולה כנ"ל.

אות ז

כי כל התורה כולה כלולה בבחינת בגדים, כמו שכתוב בכל עת יהיו בגדיך לבנים, שזה נאמר על כלליות קיום התורה והמצות שעל ידי. זה זוכין לבחינת בגדים לבנים, בחינת חלוקא דרבנן, שהוא לבוש הנשמה שזוכה כל אחד בעולם הבא כפי התורה והמצות שזכה לסגל בעולם הזה ועיקר תיקון הבגדים הוא על ידי ציצית, וזהו שאמרו רז"ל בכל עת יהיו בגדיך לבנים אלו ציצית, כי ציצית הוא כלליות קיום התורה והמצות, שהם בחינת בגדים לבנים, כמו שכתוב למען תזכרו וכו' כנ"ל, כי על ידי ציצית שהם בחינת החוט של חסד הנ"ל, על ידי זה נמשך על האדם בחינת התוכחה של המוכיח האמת שעל ידי זה הוא נותן ריח טוב בהנשמות, שאפילו כשמוכיחן על העבירות שעשו, אינו מעורר הריח רע של העבירות, אדרבא הוא זוכה על ידי קול תוכחתו שגם העבירות יתהפכו לזכיות ויתנו ויוסיפו ריח טוב בהנשמות, בבחינת נרדי נתן ריחו עזב לא נאמר אלא נתן כנ"ל, וזהו בחינת ציציטת שהם בחינת התוכחה הבנ"ל, בבחינת וראיתם אותו וזכרתם וכו', ולא תורו וכו', שהציצית מוכיחין את האדם שיעשה מצות השם ולא יתור אחר תאוות לבו. וכו', אבל על ידי ת וכחה יכולין לפעמים ליפול יותר ח"ו, כי יכולין לעורר ח"ו על ידי זה הריח רע של המעשים רעים שעשה שעל ידי זה נחלשת הנשמה ביותר כמבואר בתחלת התורה הנ"ל, וכן אנו רואין בחוש שלפעמים כשאדם מוכיח את עצמו ומתחיל להזכיר את עצ מו מעשים הרעים שעשה שאזי שכיח הרבה שנופל עוד יותר ויותר כי נופל בדעתו מאד ויש שנפלו מאד על ידי זה, וכל זה נמשך מבחינת התוכחה שאינה כראוי שמחלשת כוח הנשמה, על ידי שמעוררין הריח רע של העונות כמבואר שם, ועל כן אין מי שיוכל להוכיח לא את עצמו ומכל שכן אחרים, כי אם כשיקשר עצמו לצדיקי הדור האמתיים, שהם בבחינת משה, שיכולים להוכיח בקול התוכחה של משה, שהוא קול השיר הנ"ל, שעל יד זה מוסיפין ונותנין ריח טוב בהנשמות כנ"ל, כי עיקר התוכחה צריכה להיות בבחינת השיר של חסד הנ"ל, דהיינו להטות כלפי חסד שהוא בחינת אזמרה לאלהי בעודי הנאמר בדברי רבינו. ז"ל עיין שם כל הענין, שצריך האדם למצוא בעצמו איזה זכות ונקודה טובה, וכן בחבירו, בחינת ועוד מעט ואין רשע וכו', שענל ידי זה הוא נכנס באמת בכף זכות ויכול לזכות לתשובה, על כן כל מי שרוצה להוכיח אפילו את עצמו צריך לדקדק מאד שלא יפיל את עצמו ח"ו יותר על ידי תוכחתו, שלא יחליש את דעתו ונשמתו, על ידי שיזכו רק את מעשיו הרעים עד שיוכל ליפול לגמרי ח"ו, על כן צריך לדקדק להטות כלפי חסד לחפש למצוא בעצמו על כל פנים איזה נקודות טובות והתוכחה תהיה בדרך חסד, לחזק את עצמו בהשם יתברך ולבטוח ברחמיו העצומים שיש אצלו חסד כזה שגם כל מעשיו הראים יכולין להתהפך לזכיות אפילו אם הרבה לפשוע מאד מאד ימים ושנים הרבה, אף על פי כן חסדי ה' כי לא תמנו ולא כלו רחמיו לעולם, כי עם ה' החסד והרבה עמו פדות וכו', והכלל שעיקר התוכחה תהיה באופן שיחזק את עצמו שיזכה להתעורר להשם. יתברך להתחיל מעתה להתקרב אליו יתברך ולא שיקלקל ח"ו יותר על ידי תוכחתו שיפול ח"ו יתר, שזה נמשך מחמת שנחלשת נשמתו וכו' כנ"ל ותוכחה כזאת אין זוכין כי אם על ידי צדיקי הדור שהם בבחינת משה שזוכין לבחינת שיר של חסד הנ"ל כנ"ל. וזהו בחינת ציצית הקדושים שזיכנו השם יתברך, כדי לזכור מצותיו וששלא נתור אחר לבנו וכו', שזהו בחינת תוכחה כנ"ל, כי על ידי ציצית שהוא בחינת חוט של חסד הנ"ל על ידי זה זוכין לבחינת התוכחה של הצדיקי אמת שהם בבחינת משה שעל ידי תוכחתם נותנין ריח טוב בהנשמות בבחינת נרדי נתן ריחו שאפילו המעשים רעים נתהפכין לזכיות ונותנין ריח טוב כנ"ל, ועיקר רי הטוב של התורה ומצות נרגש בהבגדים, שהם בחינת לבושין של הנשמה, בחינת חלוקא דרבנן, ועל כן על ידי העבירות ח"ו נעשים בגדים צואים ח"ו ובגדים צואים זה בחינת ריח רע של המעשים רעים שהריח נמשך בהבגדים דייקא, כי כפי עבודתו של אדם כן הלבושים. שלו לטוב או להיפך, ועיקר הוא הריח כנ"ל שעל ידי מעשים רעים ח"ו הלבושין שלו מעלין ריח רע, בחינת בגדים צואים כנ"ל ולהיפך על ידי מצות ציצית שהם תיקון הבגדים, על ידי זה זוכין לבחינת תוכחה הראויה הנ"ל שעל ידי זה הבגדים והלבושין מעלין ריח טוב בבחינת וריח שלמותיך כריח לבנון, וזה שדרשו רז"ל וריח שלמותיך ריח המצות התלויות בבגדים כגון ציצית וכו', כי ציצית הוא בבחינת תוכחה הטובה הנ"ל, שעל ידי זה מעלה ריח טוב, ועיקר הריח בבגדים שהם הלבושין הנעשין כפי עבודתו כנ"ל, שזהו בחנית וריח שלמותיך דייקא כנ"ל, וזהו מור ואהלות קציעות כל בגדותיך, בגדותיך דייקא, כי הבגדים מעלין ריח טוב על ידי התורה והמצות כנ"ל. וזהו שדרשו רז"ל אל תקרי בגדותיך אלא בגידותיך כל הבגידות שלך מעלין ריח טוב, היינו כנ"ל, זהו בחינת נרדי נתן ריחו עזב לא נאמר אלא נתן שגם המעשים רעים והבגידות מעלין ריח טוב כנ"ל, וזהו אל תאמר בגדותיך ובגידותיך שניהם אחד,. כי דייק על ידי בחינת ריח הטוב של בגדותיך, שזהו על ידי בחינת ציצית שהוא עיקר תיקון הבגדים, על ידי זה דייקא גם כל הבגידות מעלין ריח טוב כי הציצית הם בחינת החוט של חסד הנ"ל, שעל ידי זה העונות נתהפכין לזכיות, וזוכין לבחינת נרדי נתן ריחו, שגם המעשים רעים יעלו ריח טוב כנ"ל, וזהו בחינת חוט של צמר שהיה מלבין עונות ישראל ביום הכפורים כמו שאמרו רז"ל . חוט דייקא, כי הוא בחינת חוטי הציצית בחינת חוט של חסד הנ"ל, שעל ידי זה העונות נתהפכין לזכיות, בבחינת נרדי נתן ריחו כנ"ל, וזהו לכו נא ונוכחה יאמר ה' אם יהיו חטאיכם וכו', ואם יאדימו כתולע כצמר יהיו, שמשם למדו רז"ל שהיו תולין חוט ביום הכפורים וכו', וזהו לכו נא ונוכחה דייקא. ונוכחה זהו בחינת תוכחה, כי רק השם יתברך יכול להוכיח אותנו ברחמים, כי הוא מוכיח אותנו בבחינת התוכחה של משה הנ"ל, שעל ידי זה זוכין לתשובה שלימה, עד שהעונות. נתהפכין לזכויות, בבחינת חוט של חסד הנ"ל, שזהו בחינת ואם יאדימו כתולע כצמר יהיו שהוא בחינת חוטי הציצית כנ"ל וכן הצדיקים המתדבקים במדותיו, ויודעים חסדי השם יתברך הם לבד יכולים להוכיח כי הם מוכיחים בבחינת התוכחה הנ"ל שעל ידי זה מוסיפין ריח טוב וכו' כנ"ל.

אות ח

וזהו מה שאמרו רז"ל מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח צבור וסידר לפני משה י"ג מדות של רחמים וכו' כי י"ג מדות של רחמים שגילה השם יתברך למשה אחר חטא העגל זהו בחינת שגילה לו השם יתברך דרכי טובו ורחמיו וחסדיו המרובים שהוא מוחל עונות ברחמיו וחסדיו, בחינת נושא עון ופשע וכו', ועל כן גילה לו מעוטף בציצית, כי חוט של ציצית הוא בחינת חוט של חסד הנ"ל, שעל ידו מחילת כל העונות, עד שהעונות נתהפכין לזכיות ונותנין ריח טוב כנ"ל, וזהו שמתעטפין בציצית ביום הכפורים בכניסתו, כי עיקר סליחת עונות הוא על ידי בחינת ציצית שהוא בחינת חוט של חסד הנ"ל.

אות ט

נמצא שציצית הוא. בחינת חוט של חסד, שהוא בחינת הקול המשקה את הגן ששם גדילים כל הריחות שזהו בחינת הקול קול יעקב, ועל כן נאמר ביעקב ראה ריח בני כריח שדה וכו' כמבואר בהתורה הנ"ל, ועתה בוא וראה נפלאות ה', כי שם במקומו בהפרשה הנ"ל, מבואר בביאור שהריח הטוב שנתגלה על ידי קול יעקב הנ"ל, זה הריח נתגלה בבגדים דייקא, שזהו בחינת ציצית שהם תיקון הבגדים על ידי החוט הנ"ל כנ"ל, וזהו שכתב שם אחר שאמר הקול קול יעקב וכו' נאמר וירח את ריח בגדיו וכו' ריח בגדיו דייקא, כי עיקר הריח שנתגלה על ידי בחינת קול יעקב הוא בבגדים, בבחינת וריח שלמותיך וכו', כי קול יעקב הוא בחינת חוט של חסד שהוא חוט של ציצית, שהוא תיקון הבגדים שהם בחינת חלוקא דרבנן לבושין דנשמתא, שנותן בהם ריח טוב וכו' כנ"ל.

אות י

כי הבגדים שלבש יעקב אז הם היו בגדי אדם הראשון שעשה להם השם יתברך אחר החטא, כמו שכתוב ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו. כתנות עור וילבישם, ומאלו הבגדים שעשה השם יתברך לאדם, משם נמשכין כל הבגדים שבעולם, וכל הבגדים שבעולם כלולים במצות ציצית שתלויה בבגדים, שהוא חיות ושורש ותיקון כל הבגדים שבעולם, כי אחר החטא עשה להם השם יתברך בגדים שהם בחינת ציצית, שהם כלליות הבגדים דקדושה כי עיקר תקונם על ידי בחינת הבגדים שהוא בחינת ציצית, כי אדם הראשון פגם באכילת עץ הדעת, שעל ידי זה הגביר מזונא דגופא, שכל זה נמשך על ידי בחינת והנחש היה ערום, שהתיקון לזה הוא על ידי התפלה בבחינת דין של הבעל כוח שעל ידי זה נמשך קול הנ"ל המשקה את הגן, שהוא בחינת את קולך שמעתי בגן ואירא הנאמר שם, וזהו שמדוקדק עתה היטב סיום הפסוק כי ערום אנכי ואחבא היינו שאמר אדם הראשון כי ערום אנכי עתה, כי עכשיו אחר החטא הרגיש שהוא ערום כמו שכתוב וידעו כי ערומים הם, כי מקודם לא היו צריכין למלבושים כלל, כמו שכתוב ויהיו שניהם ערומים וכו' כי. קודם החטא שעדיין לא נפגם הדעת היו יכולים להכיר את בוראם יתברך בפנימיות הדעת, ולא היו צריכין להתקרב להשם יתברך על ידי לבושים דייקא, שהוא בחינת שבחים ותארים הבאים על ידי המדמה, כי היו מכירים אותו יתברך עין בעין, כמו שיהיה לעתיד וכו' שיקויים והיו עיניך רואות את מוריך ולא יכנף עוד מוריך שלא יצטרך להתלבש כביכול בכנפי הלבושים, אבל אחר החטא שפגמו בדעת ונתגרשו מגן עדן, ואין יודעין דרך עץ החיים, עתה עיקר התיקון על ידי בחינת מלבושים, שצריכין להתקרב אליו יתברך דרך כמה לבושין, שהם בחינת השבחים והתארים, שצריכין דייקא לסלק הדעת ולהתחזק באמונה שלימה, ולהרבות בדיבורי אמונה, שם כל השירות ותשבחות ותפלות ובקשות שאנו אומרים, כי עכשיו אי אפשר להתקרב להשם יתברך כי אם על ידי אמונה, שהוא על ידי בירור המדמה שהוא בחינת לבושין כנ"ל, ואלו הלבושין נתתקנין על ידי הציצית שהם בחינת הקול המשקה את הגן כנ"ל, וזהו את קולך שמעתי בגן זה בחינת ציצית. כנ"ל, וזהו שסיים כי ערום אנכי, ערום דייקא, כי עכשיו אני צריך לבושים כנ"ל, על כן חמלת עלי בחסדיך והמשכת עלי אור הציצית שהוא בחינת הקול הנ"ל, בחינת את קולך שמעתי בגן וכו', ואז אחר החטא שעסק השם יתברך לתקנם, עשה להם לבושים בחינת ויעש ה' אלקים וכו' וטילביעשם, היינו שהמשיך עליהם אור הציצית שהם עיקר תיקון הלבושים דקדושה, כי עיקר תקונם על ידי ציצית שהוא בחינת הקול המשקה את הגן שעל ידי זה נמשך הריח הטוב, ונכנע מזונא דגופא שהוא בחינת עקב עשו, ואלו הבגדים לבש יעקב אז, כי יעקב תיקן חטא אדם הראשון, כי שופריה דיעקב מעין שופריה דאדם הראשון, כי הוא המשיך הקול הנ"ל, בבחינת הקול קול יעקב שעל ידי זה העלו הבגדים ריח טוב, בחינת וירח את ריח בגדיו וכו', ועל ידי זה הכניע וביטול את מאכלי עשו, שהם בחינת מזונא דגופא, והביא הוא מטעמים לאביו כאשר אהב מפיקודין דעשה ולא כאשר שנא מפיקודין דלא תעשה,. כי מאכלי יעקב הם בחינת מזונא דנשמתא שהגביר אז על מזונא דגופא, כי יעקב זכה להגביר הריח הטוב, על ידי הקול קול יעקב, בחינת ראה ריח בני כריח שדה וכו', כנ"ל.

אות יא

וזה בחינת ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם דא ציצית כמו שאמרו רז"ל וכמובא בדברי רבינו ז"ל כי נח שתה מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה, ואיתא בזוהר הקדוש שפגם נח היה בבחינת הפגם של חטא אדם הראשון, כי חטא אדם הראשון היה בחינת הפגם המבואר בהתורה הנ"ל, שלפעמים הסטרא אחרא יונקת מן הרחמנות והדעת, שזהו בחינת והנחש היה ערום וכו' עיין שם, שזהו בחינת חטא אדם הראשון שהיה על ידי והנחש היה ערום כמבואר בתורה שאז מתגבר מזונא דגופא, כי כשמכניעין ומבטלין מהדעת אחיזת הסטרא אחרא בחינת והנחש היה ערום, על ידי התפלה בבחינת דין של הבעל כח, נתתקן הכל עד שזוכין להניגטון הנ"ל, שהוא בחינת חוט של ציצית, שעל ידי זה זוכין לריח הבגדים. בחינת מזונא דנשמתא וכנ"ל, ולהיפך כשאין זוכין לתקן ולהכניע בחינת אחיזת והנחש היה ערום, אז מתגבר ח"ו מזונא דגופא, שהוא בחינת אכילת עץ הדעת טוב ורע, ואז כשאין זוכין לתקן זאת על ידי התפלה בבחינת דין של הבעל כח, אזי המדמה אינו מבורר, שזהו בחינת זוהמת הנחש שהוא בחינת בלבול המדמה כמבואר בהתורה הנ"ל, ונח אף על פי שהיה צדיק גדול, אף על פי כן עדיין לא זכה לתקן חטא אדם הראשון, כי איתא שנח לא התפלל כראוי על בני דורו, כמבואר בזוהר הקדוש מענין נח ואברהם ומשה, שנח לא התפלל כלל, ואברהם התפלל על דורו, אבל לא כמשה שמסר נפשו בשביל ישראל וכו' עיין שם, ועיקר התפלה של הצדיק הגדול שעל ידי זה מתקן הכל, היא התפלה בבחינת דין הנ"ל, שעל ידי זה הוא מוציא מהסטרא אחרא כל חיותה וכו', עד שנתתקן הכל כנ"ל, שלזאת התפלה צריך הצדיק מסירת נפש מאד, ועל כן נקרא זה הצדיק ציר נאמר לשולחיו. על שהוא מוסר נפשו בשביל ישראל כמו שכתוב שם, ונח לא מסר נפשו כמשה, ולא זכה להתפלה בבחינת דין הנ"ל על כן לא הציל את בני דורו, ולא הוציא מימי הדעת מהסטרא אחרא על ידי זה בא מבול ושטף את העולם, כי להכניע ולבטל מים הזדונים שהוא הסטרא אחרא הרוצה לשטוף את העולם ח"ו, ולהוציא משם מימי הדעת, זה נעשה על ידי התפלה בבחינת דין של הבעל כח, שהוא בחינת מטה עוז, שעל ידי זה הוא קריעת ים סוף, בחינת אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המים וכו' כמו שכתוב שם עיין שם, ומחמת שנח לא מסר נפשו ולא התפלל התפלה בבחינת דין, על ידי זה לא תיקן בשלימות הכוח המדמה כנ"ל, ועל כן היה הפגם שלו על ידי היין ששתה ונשתכר בו.

אות יב

כי יין מביא שינה שהוא בחינת כוח המדמה, ועל כן יין יש בו שני כחות, בחינת זכה משמחו לא זכה משממו בחינת יין המשמח ויין. המשכר. כי השכרות של יין זה בחינת בלבול המדמה. שעל ידי זה מדבר דברי שטות ושגעון שזהו נמשך מהמדמה שהוא מבולבל כידוע. ועל כן יש בהיין שני כחות הנ"ל בחינת זכה וכו' כנ"ל. והעיקר כפי תיקון הברית כמובא בדברי רבינו ז"ל במקום אחר. ועיקר תיקון הברית הוא על ידי התפלה בבחינת דין הנ"ל של הבעל כח, שעל ידי זה מוציא מהסטרא אחרא כל חיותה כל הדעת וכו' שבלעה. וחוזרים ונתתקנים המוחין שהם המחיצות פרוסות בפני פגם הברית. ועל ידי זה זוכה לתקון הברית כמו שכתוב שם. ואז על ידי התפלה הנ"ל שהוא בחינת תקון הברית. על ידי זה המדמה מבורר ומתוקן, ואז כששותה יין הוא בבחינת זכה נעשה ראש זכה משמחו בחינת יין המשמח. כי נתרומם דעתו עלח ידי היין וזוכה לשמחה שהוא בחינת השיר והניגון הנ"ל. שנמשך על ידי בירור המדמה שמשם כל השמחות. בחינת עלי עשור ועלי נבל וכו' כי שמחתני ה' בפעליך וכו'. ועל כן אין אומרים. שיר אלא על היין והכלל כי היין הוא בבחינת שינה בחינת כוח המדמה. כי טבע היין שמביא שינה ומתגבר כוח המדמה שזהו בחינת השכרות. שנסתלק דעתו על ידי שתיית היין כמו בשעת שינה ונשאר רק המדמה. ועל ידי זה מדבר דברי שטות על ידי בלבול המדמה. כי ברוב בני אדם המדמה אינו מבורר. ועל ידי זה מדבר דברי שטות ושגעון בשעת השכרות כמו האדם בשעת שינה. שמבלבל אותו המדמה בבלבולים. שהם החלומות המבולבלים של רוב בני אדם. שהם באים מבלבול המדמה בשעת שינה. אבל הצדיק שזוכה לתקן המדמה כנ"ל. אזי גם החלומות שלו ברורים צודקים ואמתיים. בבחינת חלום על ידי מלאך. כי הוא זוכה לרוח הקודש בחינת רוח נבואה שמברר המדמה. ועל כן בשעת השינה בעצמו הוא מקבל בחינת רוח הקדש. שזהו בחינת חלום על ידי מלאך. כי החלום הוא בחינת נבואה כמו שאמרו רז"ל בחינת בחלום אדבר בו ולהיפך מי שאינו זוכה לברר המדמה נאחזים כמה בלבולים בהמדמה. ועל. ידי זה מבלבלים הסטרא אחרא והקליפות אותו בשעת שינה בחלומות מבולבלים. בבחינת חלום על ידי שד. שנמשך על ידי בלבול המדמה שהוא בחינת זוהמת הנחש וכו' כמו שכתוב שם. ועל כן היין שמביא שינה ודמיון יש בו שני בחינות אלו שמי שזוכה לברר המדמה אזי היין בקדושה בבחינת בירור המדמה. שהוא בחינת יין המשמח. כי על ידי בירור המדמה זוכין לאמונה. שעל ידי זה זוכין להניגון הנ"ל שהוא בחינת שמחה בחינת עלי עשור ועלי נבל וכו' כי שמחתני ה' כי משם כל השמחות כנ"ל. אבל כשאין המדמה מבורר אזי היין בבחינת בלבול המדמה. שהוא שכרות ממש בחינתיין המשכר כנ"ל. וזהו בחינת כהתעות שכור בקיאו. כי טבע השכור שנותן הקאות. מכי כשהיין בקדושה שהוא נמשך מהתפלה בבחינת דין של הבעל כוח אזי הסטרא אחרא מוכרחת ליתן הקאות בבחינת חיל בלע ויקיאנו. להקיא כל הדעת וכל הקדושות שבלעה וכו' כמו שכתוב שם. אבל כשאין היין בקדושה אז הוא בעצמו מוכרח ליתן הקאות.

אות. יג

ועל כן נח שלא זכה להתפלל בבחינת דין כנ"ל, על כן כשבא אל היין נשתכר בו. כי לא נתברר המדמה בשלימות שעל ידי זה היין בבחינת יין המשכר. כי שכרות הוא בלבול המדמה כנ"ל, וטעל כן היה התיקון על ידי בחינת ציצית כמו שכתוב ויקחו שם ויפת את השמלה דא ציצית כנ"ל. כי ציצית הוא בחינת חוט של חסד שהוא בחינת השיר והניגון הנ"ל שנמשך מבירור המדמה כנ"ל, ועל כן על ידי זה תקנו פגם נח שפגם בהמדמה על ידי השכרות. כי הם המשיכו בחינת תיקון המדמה על ידי הציצית שנמשכין מבחינת תיקון המדמה כנ"ל.

אות יד

וזהו בחינת יין של נסכים שעליהם אומרים שיר. כי אין אומרים שיר אלא על היין. כי כל הקרבנות הם בחינת בירור המדמה. כי הקרבנות באים מבהמות ועופות שהם בחינת המדמה. כי הבהמה יש לה כוח המדמה שהוא כוח הבהמיות כמובא בדברי רבינו ז"ל במקום אחר ועל כן מביאין בהמה לקרבן כדי לברר המדמה. כי מבחינת המדמה משם נמשכין כל העונות כמבואר במקום אחר. ועל כן צריכין להביא בהמות לקרבנות כדי לתקן ולברר המדמה ועל כן מביאין אז יין לנסכים ואומרים עליהם שירה, כי היין הוא בבחינת שינה בחינת מדמה, ועל היין לנסכים שהוא יין דקדושה, על ידי זה נתתקן המדמה בשלימות. שעל ידי זה זוכין לשעיר שלעתיד כנ"ל, שמשם נמשכין כל השירות כנ"ל, שזהו בחינת השיר שאומרים על היין דייקא. כי עיקר השיר על ידי בירור המדמה שהוא בחינת יין כנ"ל.

אות טו

וזהו בחינת כוס יין של קידוש ושל ברכת המזון ושל הבדלה. שכל זה הוא בחינת אין אומרים שיר אלא על היין כמו שאמרו רז"ל כי עיקר קדושת שבת ויום טוב הוא על ידי התגלות האמונה שנתגלה אז בתוספות אור גדול. כי שבת. הוא בחינת אמונה בחידוש העולם. שזהו עיקר הקידוש שאומרים ויכולו שמעידין שהשם יתברך ברא את העולם בששת ימי המעשה ושבת בשבת. וכן יום טוב הוא גם כן בחינת שבת שמעיד על חידוש העולם. כי כל הימים. טובים הם זכר ליציאת מצרים ואז בשעת יציאת מצרים נתגלה אמונת חידוש העולם לכל באי עולם. על ידי הנסים והנפלאות והאותות נוראות מאד אשר לא נשמעו ולא נראו מעולם אשר עשה השם יתברך עמנו בשעת יציאת מצרים וקריעת ים סוף ומתן תורה וכו' וכו'. נמצא ששבת ויום טוב מורים על חידוש העולם. שזה עיקר האמונה שבזה תלוי עיקר היהדות עיקר קדושת ישראל. ומי שכופר בזה ח"ו כל שהוא. הוא אפיקורס גמור ואין לו חלק באלהי ישראל. ולא בתורת משה. ואין להאריך בזה כאן מגודל גנותם של העוסקים בספרים שיסודם בנוי על פסוק סברת האפיקורסים והכופרים המפורסמים שכופרים בזה ימח שמו וזכרם ואיך יעלה על הדעת לעסוק בספרים המביאים סברותיו הרעות והזרות מאחר שהוא הוא. האפיקורוס והכופר הגמור הכופר בתורת משה ובהשם יתברך לגמרי. ועל כן באמת כל אלו העוסקים באלו הספרים יוצאים מן הדת לגמרי. בריך רחמנא דשיזבין) ועל כן בשבת ויום טוב שעיקר קדושתם על ידי התגלות האמונה שנתגלה אז שזה עיקר הקדושה, על כן אז אומרים שיר על היין שהוא בחינת הקידוש. כי בשבת ויום טוב נדחה זוהמת הנחש. ואז המדמה מבורר ומתוקן ואז היין בקדושה בבחינת יין המשמח. ואז נמשך על ידי היין שהוא בחינת מדמה. בחינת אמונה שלמה. שזה עיקר המשכת קדושת שבת ויום טוב. ועל ידי האמונה זוכין לשיר הנ"ל שהוא בחינת הקידוש שהוא גם כן בבחינת השיר שאומרים על היין דייקא כנ"ל.

אות טז

וזהו בחינת כוס של ברכת המזון כי אנו צריכין להעלות ולברר אכילתנו שיהיה בבחינת מזונא דנשמתא. שזה זוכין על ידי השיר הנ"ל כנ"ל. ועל כן עיקר ברכת המזון הוא על ידי ארץ ישראל. כמו שכתוב ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך על הארץ הטובה וכו'. כי. ארץ ישראל הוא על ידי כוח מעשיו בחינת בראשית ברא אלקים וכו' אמר ר' יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה וכו'. כמבואר כל זה שם בהתורה הנ"ל עיין שם. ומבואר שם שארץ ישראל וחידוש העולם לעתיד הם בחינה אחת שמשם נתעורר השיר הנ"ל. שעל ידי זה מתגבר מזונא דנשמתא ועל כן אחר האכילה שאנו צריכין לברר האכילה שתהיה בבחינת מזונא דנשמתא. על כן אנו מברכין אותו יתברך על הארץ הטובה שהוא ארץ ישראל. ועל ידי זה אנו ממשיכין עלינו קדושת ארץ ישראל. ועל ידי זה נתעורר השיר שיתער לעתיד. כשיחדש את עולמו בבחינת ארץ ישראל כמו שכתוב שם, ועל ידי התעוררות השיר הזה זוכין להגביר מזונא דנשמתא על מזונא דגופא. ועל כן צריכין לברך ברכת המזון על כוס יין. בבחינת אין אומרים שיר אלא על היין, כי אי אפשר לעורר השיר הנ"ל כדי לזכות לבחינת מזונא דנשמתאר. כי אם על ידי היין דקדושה. שהוא בחינת ברור המדמה שעל ידי. זה זוכין לאמונה. ועל ידי זה נתעורר השיר הנ"ל כנ"ל.

אות יז

ועל כן יעקב אבינו כשהביא המטעמים לאביו שרצה להגביר בחינת מזונא דנשמתא בחינת ריח כנ"ל. על כן כתיב ויבא לו יין וישת. ואז דייקא וירח את ריח בגדיו. כי על ידי היין דייקא נתעורר השיר הנ"ל בבחינת אין אומרים שיר אלא על היין. שעל ידי זה נתעורר הריח טוב שהוא מזונא דנשמתא כנ"ל.

אות יח

ועל כן חם שקלקל בשעת השכרות של נח. כי חם הוא בחינת היצר הרע זוהמת הנחש שרוצה להתגבר בשעת השכרות דייקא בשעת בלבול המדמה שהוא זוהמת הנחש שמשם עיק אחיזתו על כן כשהקיץ נח מיינו. וידע את אשר עשה לו בנו הקטן. כי ידע כל כוונתו. עד היכן הדבר מגיע שכל כוונת הסטרא אחרא כדי להגביר זוהמת הנחש בלבול המדמה, שעל ידי זה ח"ו נתבלבלה האמונה הקדושה כדי להתגבר על ארץ ישראל שהוא בחינת אמונת חידוש העולם. ועל כן באמת היתה ארץ ישראל כבושה תחת יד כנען. כמה וכמה שנים. שהוא מזרעו של חם על כן נח שהבין כל זאת בחינת וידע את אשר עשה לו בנו הקטן, על כן קלל את חם ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו. עבד דייקא שהוא בחינת התגברות השינה הבא מבלבול המדמה. כי עשרה קבין שינה ירדו לעולם ט' נטלו עבדים . היינו שנח קילל אותו במה שקלקל ופגם. שיהיה נמשך עליו העבדות שהוא בחינת השינה בחינת בלבול המדמה שנמשך מזוהמת הנחש שנתקלל ארור אתה. שזהו בחינת ארור כנען. כמו שכתוב בזוהר הקדוש שהם בחינה אחת עיין שם, וזהו ברוך ה' אלהי שם ויהי כנען עבד למו. ברוך ה' אלהי שם, שמנו יצאו ישראל שהם מייחדים שמו תמיד, ומגלין אלקותו יתברך. ומאמינים בחידוש העולם שזהו עיקר קדושת ארץ ישראל. ועל כן להם מגיע ארץ ישראל, ועל כן ויהי כנען עבד למו, שכנען יכנע ויתבטל לפניהם. היינו שהתנבא שעתידין ישראל בני שם לכבוש את ארץ ישראל מתחת יד כנען. וכנען יפול לפניהם. ויהיה עבד להם שכל זה היפך כוונת חם שרצה להגביר המדמה המבולבל. כדי להתגבר ח"ו על קדושת ארץ ישראל, שהוא בחינת אמונת חידוש העולם שנמשך מבירור המדמה כנ"ל. ועל כן קללו במה שפגם שבו בעצמו תדבק הזוהמא. בחינת עבדות ושינה. וישראל יכבשו את ארץ ישראל מידו ויגלו אלקותו לכל באי עולם. בחינת ברוך ה' אלהי שם. כמו שפירש רש"י שם שעתיד לשמור הבטחתו לזרעו לתת להם את ארץ כנען וכו', היינו כנ"ל. כי קדושת ארץ ישראל היא בחינת בירור המדמה שהוא היפך זוהמת חם וכנען שהם בחינת עבדות ושינה הרבה הבא מבלבול המדמה הנ"ל. היינו שהתנבא שלא תתקיים מחשבתו הרעה של חם שהוא היצר הרע והסטרא אחרא. כי עתידין ישראל בכח משה רבינו לכבוש ארץ ישראל. ויגלו האמונה הקדושה לכל באי עולם וכנ"ל.

אות יט

וזה בחינת העשרה קשרים שבכל אחד מהציצית שהם כנגד העשרה הדברות שהם בחינת עשרה מדריגות של נבואה שהוא בירור המדמה. שעל ידי זה נתתקנין הבגדים שזהו עיקר. בחינת הציצית כנ"ל.

אות כ

וזה שאיתא בזוהר ובכתבים שציצית הם כנגד פסוקי דזמרא, עיין שם שחושב איך מתקנין ומעלין הד' עולמות בעובדא ובמלולא, ומבואר שם שציצית כנגד עולם היצירה, שהוא בחינת פסוקי דזמרה וכו' עיין שם כי ציצית הם בחינת החוט של חסד הנ"ל שעליו יתנגן השיר והניגון שלעתיד שמשם כל הזמירות והשירות וכו' כנ"ל שזהו בחינת פסוקי דזמרה.

אות כא

ועל כן הם ארבע ציציות כנגד ארבע אותיות הויה, שהוא בחינת שיר פשוט כפול משולש מרובע שעולה ע"ב שהוא בחינת השיר שלעתיד שהוא בחינת חוט של חסד שהוא בחינת חוטי הציצית כנ"ל, כי מצות ציצית הוא בבחינת פשוט כפול משולש מרובע כי מתחלה לוקחין ד' חוטין פשוטים, זה בחינת שיר פשוט, ואחר כך מכניסין אותו לתוך הכנף וכופלין אותן, זה בחינת שיר כפול, אחר כך קושרין אותן וכורחין אותן ואזי הם משולשין בחינת שליש גדיל וב' שלישי ענף, וזהו בחינת שיר משולש, וכן צריכין לעשות בכל הארבע כנפות, ועל ידי הארבע ציציות. שבארבע כנפות, נמשך בחינת שיר מרובע, נמצא שבמצות ציצית מרומז בחינת שיר פשוט כפול משולש מרובע, כי משם שורש הציצית כנ"ל.

אות כב

וזה בחינת הט"ל כריכות שהם עולין ה' אחד כמובא, כי עיקר הציצית הוא בשביל להמשיך שלימות האמונה שהוא בחינת ה' אחד כי זה עיקר האמונה, וכמובא בתקונים שציצית הוא בחינת אמונת היחוד בחינת שמע ישראל וכו' כנ"ל.

אות כג

ועל כן הציצית הם ל"ב חוטין, זה בחינת כלליות התורה שמתחלת בב' דבראשית ומסיימת בלמ"ד כי ציצית הוא בחינת אמונה שהוא כלליות התורה מבראשית עד לעיני כל ישראל, ועל כן מתחלת התורה בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ להודיע שעיקר התחלת ויסוד קיום כל התורה הוא על ידי האמונה בחידוש העולם שמאמינים שהשם יתברך ברא את השמים ואת הארץ יש מאין המוחלט שזהו יסוד כל התורה כולה בחינת בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה, בחינת כל מצותך אמונה כנ"ל, ולזה זוכין על ידי הציצית כנ"ל, ועל כן הם ל"ב חוטים כנגד כלליות התורה מב' דבראשית עד ל' דלעיני כל ישראל וכנ"ל.

אות כד

והנה מבואר לעיל, שעל ידי ציצית ממשיכין בחינת תוכחה הטובה של המוכיח הראוי וכו' כנ"ל וזה בחינת הנה הוא לך כסות עינים וכו'. ואת כל ונוכחת, כסות עינים זה ציצית, שהוא תיקון המלבוש והכסות, בחינת כי הוא כסותה לבדה דא ציצית כמו שכתוב בזוהר הקדוש . וזהו כסות עינים, כי ציצית הם בחינת עינים, כי על שם זה נקראים ציצית לשון מציץ מן החרכים כמו שפירש רש"י שם בפרשת ציצית וכמבואר בהתורה ואלה המשפטים אמונה עיין שם, וזהו הנה היא לך כסות עינים זה ציצית כנ"ל, על ידי זה ואת כל ונוכחת, זה בחינת תוכחה כי על ידי ציצית זוכין לתוכחה הטובה של המוכיח הראוי כנ"ל, וזהו ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך הנה הוא לך כסות עינים וכו', כי לקיחת שרה לבית פרעה ולבית אבימלך זה סוד בחינת התפלה של הבעל כוח שהוא בבחינת דין שהסטרא אחרא רוצה לבלוע אותה, אבל על ידי כוחו הגדול של הבעל כח, על ידי זה התפלה עומדת בצוארה של הסטרא אחרא ואזי מוכרחת הסטרא אחרא ליתן הקאות להקיא ולהוציא כל חיותה שבלעה מן הקדושה, בבחינת חיל בלע ויקיאנו מבטנו יורישנו אל וכו', כמבואר שם היטב בהתורה הנ"ל, וזה בחינת לקיחת שרה לבית פרעה ואבימלך שהוא מקום הסטרא אחרא, שרצו לכבוש לעצמן את האשה יראת ה' שהוא בחינת התפלה, וכל זה היה מחמת תאוות ניאוף שהתגברה בהם שנמשך מזוהמת הנחש עד שרצו לשלוט גם על הצדקת שרה אשר יראת ה' להטיל בה זוהמא ח"ו, אבל שרה היתה צדקת גדולה מאד והיתה בעלת כוח גדול, עד שאפילו כששלטו בה הדינים עד שנלקחה לביתם אף על פי כן התגברה בכחה הגדול עד שלא יכלו לשלוט בה כלל, אדרבה היא שלטה בהם והביא עליהם מכות גדולות, כמו שכתוב וינגע ה ' וכו', והוציאה מהם ניצוצות קדושות הרבה שבלעו מקודם מהקדושה, בבחינת עת אשר שלט האדם באדם לרע לו כמובא, שכל זה הוא בחינת התפלה בבחינת דין של הבעל כח, שהוא גם כן בחינה זו ממש, שהם רוצים לבלעה, אבל על ידי גודל כחו של הבעל כוח אין יכולים לינק ממנה, אדרבה הם מוציאים מהסטרא אחרא על ידי זה כל נצוצות הקדושה שבלעו וכו' כנ"ל, כי התפלה היא בחינת אשה יראת ה', כמו שכתוב אשה יראת ה היא תתהלל, [וכמבואר בהתורה ויסב אלקים מקרא זה על ענין שרה שנלקחה לבית פרעה, שעל ידי זה הוציאה משם כל ניצוצות הקדושה, בחינת תנו לה מפרי ידיה וכו' עיין שם] וזהו הנה נתתי אלף כסף לאחיך, זה בחינת הנצוצות הקדושים שהוכרחו להוציא ולהחזיר אל הקדושה, ליתן לאברהם כסף ורכוש והון רב, שכל זה הוא בחינת ניצוצות הקדושים שהוכרחו להקיא ולהוציא ולהחזיק את הקדושה על ידי זה דייקא שרצו לשלוט בשרה וכו' כנ"ל, כי היא בבחינת התפלה של הבעל כוח שמוציאה מהסטרא אחרא כל ניצוצות הקדושה וכו' כנ"ל, ועתה מחובר ומיושב המקרא היטב סופו לראשו, כי על פי פשוטו אין מיושב כלל פירוש המקרא הזה, כי מה שייכות יש ענין כסות עינים להאלף כסף, וגם רש"י ז"ל בעצמו דחק עצמו מאד בפרוש המקרא הזה. כמבואר למעיין שם, אבל עתה על פי הנ"ל מבואר היטב קשר המקרא הזה כי על ידי התפלה בבחינת דין של הבעל כוח שהיא מוציאה הקדושה מהסטרא אחרא שהיא בחינת לקיחת שרה לבית אבימלך שעל ידי זה הוציאה כל ניצוצות הקדושה משם, על ידי זה זוכין לבחינת חוט של חסד הנ"ל, שהוא בחינת ציצית, שעל ידי זה יכולין להוכיח כנ"ל, וזהו ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך שהוכרחתי להוציא הנצוצות הקדושים הכלולים בכסף וזהב ולהחזירם אל הקדושה לאברהם, הנה הוא לך כסות עינים, זה ציצית, כי על ידי זה נמשך בחינת החוט של חסד הנ"ל שהוא בחינת ציצית כנ"ל, וזהו ואת כל ונוכחת, כי על ידי זה זוכין לבחינת התוכחה הטובה שהוא בחינת התוכחה של משה וכו' כנ"ל.

אות כה

וזה בחינת והעיר שושן צהלה ושמחה. ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור וכו'. כי גדולת מרדכי שהוא הנס הגדול והנורא מאד של פורים. הכל היה על ידי בחינת התפלה בבחינת דין של הבעל כח, שעל ידי זה מכניעין את עמלק שהוא המן הרשע ימח שמו, כמבואר שם בהתורה הנ"ל, שזהו בחינת קריעת ים סוף ומלחמת עמלק וכו' עיין שם, ועל כן היה עיקר הנס על ידי שנלקחה אסתר לבית המלך כי לקיחת אסתר לבית אחשורוש, זהו בחינת התפלה בבחינת דין של הבעל כוח הנ"ל, שזהו בחינת לקיחת שרה לבית אבימלך ופרעה כנ"ל, רק שם היה רק לפי שעה קלה, כי אז לא היה קטרוג ודין גדול כל כך כמו בימי אחשורוש בקום עלינו אדם בליעל המן הרשע ימח שמו שהוא עמלק שהוא זוהמת הנחש בעצמו, אשר השם יתברך בעצמו לוחם עמו תמיד בשביל ישראל, כמו שכתוב מלחמה לה' בעמלק מדור דור, ומחמת תוקף הדין שהתגברה זוהמת הנחש מאד שהוא המן הרשע ימח שמו כנ"ל, על כן הוכרחה אסתר שתהיה נתפסת לבית המלך, וגם הוא לא נגע בה כמובא בתיקונים, ובגודל כחה הוציאה מהסטרא אחרא כל הקדושות והניצוצות הקדושות, עד שהסטרא אחרא שהוא המן וביתו נפלו במפלה שאין לה תקומה, ונתן כל ביתו ורכושו למרדכי היהודי שכל זה היה על ידי הצדקת אסתר המלכה, כמו שכתוב ותשם אסתר את מרדכי על בית המן, ועל ידי זה עלו כל ניצוצות הקדושים המלובשים בהעשירות שהיה כבוש אצל הסטרא אחרא אצל המן וביתו ימח שמם כולם חזרו ועלו אל הקדושה למרדכי היהודי, שכל זה נעשה על ידי בחינת התפלה בבחינת דין של הבעל כוח שעמדה בבית הבליעה שלהם, שעל ידי זה הוא מפלת המן עמלק כנ"ל, שזהו בחינת לקיחת אסתר לבית המלך כנ"ל לענין שרה, ועל כן היה הנס על ידי נידוד השינה, כמו שכתוב בלילה ההוא נדדה שנת המלך, שאז התחיל עיקר תוקף הנס, כי נידוד השינה זה בחינת בירור המדמה כי כשהמדמה מבורר היטב אין צריכין לישן, כי עיקר השינה הוא בשביל לברר המדמה, אבל כשהמדמה מבורר אין צריך שינה, ועל ידי התפלה בבחינת דין הנ"ל, שהוא בחינת לקיחת אסתר לשם כנ"ל,. על ידי זה נתברר המדמה כמבואר בתורה הנ"ל כנ"ל, ועל כן היה אז נידוד השינה, שזה נמשך מבירור המדמה כנ"ל ועל ידי זה היה תוקף הנס כי עיקר הנס של פורים הוא להכניע עמלק שהוא עיקר הכפירות והאפיקורסות כמבואר במקום אחר, ולגלות אמונת חידוש העולם כמבואר בדברי רבינו ז"ל על פסוק ויהי ידיו אמונה הנאמר במלחמת עמלק, שעיקר מפלת עמלק הוא על ידי התגלות האמונה הקדושה, ועל כן היה עיקר מפלת המן עמלק על ידי נידוד השינה, שהוא בחינת בירור המדמה, שעל ידי זה נתגלה האמונה הקדושה כנ"ל שזהו עיקר מפלת עמלק והמן כנ"ל, ועל ידי כל זה זוכין לאור הציצית כנ"ל, וזהו ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת, זה בחינת ציצית שיש בהן תכלת שהם עיקר תיקון ונוי כל המלבושי כבוד, היינו שאז נתגלה על מרדכי אור הציצית שהוא בחינת לבוש מלכות תכלת וחור וכו', כי על ידי התפלה בבחינת דין הנ"ל, על ידי זה הוא מפלת המן,. ונתגלה האמונה הקדושה וכו', עד שזוכין לחוט של חסד הנ"ל שהוא בחינת אור הציצית שהוא בחינת לבוש מלכות תכלת וחור וכו' כנ"ל וזהו ליהודים היתה אורה ושמחה וכו', והעיר שושן צהלה ושמחה, בחינת תוקף השמחה של הפורים, כי עיקר השמחה נמשך מבחינת חוט של חסד הנ"ל, שהוא בחינת לבוש מלכות תכלת וכו', בחינת ציצית כי החוט של חסד הנ"ל הוא בחינת הניגון שלעתיד, שמשם כל השמחות כנ"ל, וזהו שאמרו רז"ל אסתר חוט של חסד משוך עליהם, כי זכתה לחוט של חסד הנ"ל כנ"ל.

אות כו

וזהו בחינת סעודת פורים, שאז מצוה לאכול ולהרבות בסעודה, כי על ידי בחינת חוט של חסד הנ"ל נתתקנן האכילה בקדושה, כי זוכין שתהיה האכילה בבחינת מזונא דנשמת' על ידי הריח הטוב שנמשך על ידי הניגון שהוא בחינת חוט של חסד הנ"ל כנ"ל, וזה בחינת מרדכי כי על שם זה נקרא מרדכי על שם ריח הטוב, בחינת מר דרור שהוא ראש לכל הבשמים והריחות, כמו שכתוב ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור, וכן אסתר נקראת הדסה, בחינת הדס שמעלה ריח טוב, כי הם זכו להמשיך בחינת החוט של חסד הנ"ל, שהוא קול הניגון הנ"ל המשקה את הגן, שמשם כל הריחות כנ"ל כי על ידי הקול המשקה את הגן נכנע המן עמלק שהוא זוהמת הנחש, בחינת עקב עשו, כי אמרו רז"ל המן מן התורה מנין שנאמר המן העץ וכו', נמצא שהוא עיקר זוהמת הנחש שנמשך על ידי אכילת עץ הדעת טוב ורע, והכנעתו ומפלתו על ידי הקול הנ"ל המשקה את הגן שזהו בחינת פסוק את קולך שמעתי בגן ואירא, שנסמך בפרשה לפסוק המן העץ כמבואר שם, כי בחינת את קולך שמעתי וכו', שהוא בחינת הקול הנ"ל הוא תיקון אכילת עץ הדעת, ועל ידי זה נופל המן שאחיזתו משם שהוא בחינת מזונא דגופא, וזוכין לבחינת מזונא דנשמתא, שנמשך על ידי הקול הנ"ל שמשם גדילים כל הריחות כנ"ל, שנמשך על ידי מרדכי ואסתר היא הדסה שנקראין על שם הריח הטוב כנ"ל.

אות כז

וזהו בחינת ורבים מעמי הארץ מתיהדים וכו', דהיינו שנתגיירו גרים הרבה, כי כל זה נעשה על ידי בחינת התפלה בבחינת דין של הבעל כוח הנ"ל, שעל ידי זה נעשין גרים כמו שכתוב שם עיין שם.

אות כח

ועל כן הגרים שמתגיירין הם באים תחת כנפי השכינה שהוא בחינת כנפי מצוה דהיינו ציצית, כי ציצית הם בחינת החוט של חסד הנמשך מהתפלה של הבעל כוח הנ"ל שמשם הגרים וכנ"ל בהתורה הנ"ל עיין שם.

אות כט

וזה בחינת הסמיכות של כל סדר שלח לך ששם כתובה פרשת ציצית בסופה, כי המרגלים פגמו בארץ ישראל שהוא בחינת חידוש העולם שמשם עיקר הניגון הנ"ל, אבל משה רבינו בגודל כחו הנ"ל זכה לפעול אצל השם יתברך עד שמחל להם כמו שכתוב שם ויאמר ה' סלחתי כדברך ואזי חוזר ונמשך בחינת הניגון הנ"ל שהוא בחינת נרדי נתן ריחו בחינת סליחת עונות כנ"ל, ועל כן נסמך מיד לזה פרשת נסכים דהיינו לנסך יין על הקרבנות ואז עיקר השיר כי אין אומרים שיר אלא על היין שזהו בחינת המשכת השיר והניגון הנ"ל שאומרים אותו על היין דייקא שהוא בחינת תיקון ובירור המדמה בחינת יין המשמח כנ"ל, ועל כן נסמך לזה פרשת חלה שהוא בחינת ביאת ארץ ישראל כמו שכתוב בבואכם אל הארץ וכו' שנתחייבו תיכף בכניסתם לארץ ישראל כמו שפירש רש"י שם, כי עיקר הניגון הנ"ל נמשך על ידי בחינת ארץ ישראל כנ"ל שהוא תיקון המאכל והמזון להכניע מזונא דגופא וכו' כנ"ל שזהו בחינת חלה לתקן המאכל לתקן חטא אדם הראשון שחטא באכילה והגביר בחינת מזונא דגופא והתיקון על ידי חלה שחייבין בכניסתן לארץ ישראל דייקא שמשם הניגון הנ"ל וכמו שאמרו רז"ל היא קלקלה חלתו של עולם לפיכך תפריש חלה, נמצא שחלה הוא תיקון חטא אדם הראשון היינו תיקון פגם האכילה פגם מזונא דגופא וכנ"ל, כי על ידי שמפרישין חלה זוכין שיהיה הלחם שהוא המזון בבחינת מזונא דנשמתא בבחינת אכילת הצדיקים בחינת צדיק אוכל לשובע נפשו, ועל כן נסמך אחר כך פרשת קרבן עבודה זרה שהוא תיקון פגם האמונה כי עיקר הניגון הנ"ל נמשך על ידי תיקון האמונה הקדושה כנ"ל, ואחר כך נסמך פרשת מקושש מענין קדושת שבת קדש וכלול מכל הימים והזמנים המקודשים שכולם בבחינת המשכת האמונה הקדושה וכנ"ל, ואחר כך נסמך פרשת ציצית כי כל זה כלול במצות ציצית כנ"ל. וזה שכתב אדומו"ר ז"ל בסימן קע"ז לקוטי מוהר"ן א' שויאמר ה' סלחתי כדבריך ראשי תיבות כוסי, כי הצדיקים יכולין לסלוח עונות על ידי שתייתם יין עיין שם, היינו כנ"ל כי הוא ממשיך על ידי שתיית יין בחינת תיקון ובירור המדמה שעל ידי זה נמשך הניגון הנ"ל שעל ידי זה נמשך סליחת עונות וכנ"ל ועל כן נסמך אחר פרשה זאת פרשת נסכי יין וכנ"ל.

http://breslev.eip.co.il/?key=2918