ליקוטי הלכות/אורח חיים/הלכות נטילת ידים שחרית/הלכה ג
הלכה ג
[עריכה]אות א
[עריכה]ענין נטילת ידים אחר השינה. על פי התורה. כי תצא למלחמה בלקוטי תנינא בסימן פ"ב עיין שם כל התורה. והכלל לענינינו כי יש בחינת. כסדר ושלא כסדר. שהם בחינת אחור וקדם צרתני וכו'. בחינת אדם וחוה. א' ב' ותשר"ק. כי אדם הוא בחינת הוי' במילוי אלפין בגימטריא מ"ה שהוא בחינת כסדר בחינת קדם בחינת א"ב כסדר. וחוה הוא בחינת הדיבור בחינת ולילה ללילה יחוה. בחינת מלכות פה וכו'. בחינת תשר"ק שלא כסדר בחינת אחור וכו' וזה שאנו רואים שלפעמים הולך לאדם שלא כסדר. זה נמשך מבחינת שלא כסדר הנ"ל. על ידי שמחלק בחינת שלא כסדר מבחינת כסדר. ועיקר הפגם הוא על ידי גדלות שאומר אנא אמלוך. שבזה הוא מחלק בחינת חוה מלכות לעצמו. ומפריד אותה מהקדוש ברוך הוא. ואזי אינה בשלימות. כי עיקר חיותה מ"ה. היינו השכל שהוא בחינת כסדר. כי שלימות כל הדברים אינו אלא כשהם מיוחדים ומקושרים בו יתברך. שאז מקבלין ממנו יתברך חיות בשלימות. והחיות הוא המוחין וכו'. בחינת חכמה כ"ח מ"ה שהוא עיקר החיות בחינת החכמה תחיה. בחינת מ"ה חיינו מה כחינו וכו'. ומ"ה הוא אדם וכו'. נמצא זאת הבחינה. חוה מלכות. כשהיא מקושרת לאדם לבחינת מ"ה היינו להקדוש ברוך הוא. אזי יש לה שלימות וכו'. וזהו לה' הארץ ומלואה וכו' ואזי הולך לו להאדם כסדר. כי באתר דאית דכר נוקבי' לא אידכר תמן. נמצא כי בחינת חוה שלא כסדר נתבטלים על ידי האדם כסדר. ובחינת כסדר נקרא יו"ד. שהמלכות הנקרא דלי"ת לית לה מגרמה כלום. והקב"ה ממשיך לה חיות החכמה הנקרא יו"ד. וזה יוד ואו דלת. וזהו אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפיך. אל תאמר כפיך אלא כפיך היינו יוד גימטריא כף. וכשמחלק את הד' לעצמו וממשיך לעצמו חיות ממנה אזי נעשית לו שלא כסדר וכו'. ועל כן הולך לו שלא סדר. כי הוא בתוך בחינת שלא כסדר. היינו מלכות חוה תשר"ק ועל כן כשרואה אדם שהולך לו שלא כסדר ידע שיש לו גדלות. היינו אנא אמלוך. יעשה תשובה וישפיל את עצמו ויהיה בחינת מ"ה. כמו שכתוב ונחנו מה. ואזי נחזר חוה לבחינת אדם לבחינת מ"ה ונעשה כסדר וכו'.. ועיקר התשובה הוא בחדש אלול וכו' עיין שם כל זה היטב.
אות ב
[עריכה]וזה בחינת נטילת ידים שחרית בקומו משינתו. כי יום ולילה הם בחינת אדם וחוה בחינת כסדר ושלא כסדר וכו'. כי אור יום הוא בחינת אדם שהוא חכמה. כי האור הוא בחינת חכמה ודעת כמבואר בדברי רבינו ז"ל במקום אחר וכמו שכתוב כיתרון האור מן החשך כן יתרון החכמה וכו' ולילה הוא בחינת חוה מלכות בחינת ולילה ללילה יחוה. וכמבואר בזוהר הקדוש ומובא לעיל בהלכות השכמת הבקר שבלילה תרעין דגן עדן סתימין שהוא בחינת הסתלקות הדעת. ועלמא איתנהיג על ידא דמטרוניתא שהיא בחינת מלכות וכנ"ל. ועל כן בלילה דינא שלטא כמבואר בזוהר הקדוש. כי כל הדינים נמשכין מבחינת שלא כסדר שהוא בחינת דינים. שמשם כל היסורים ח"ו שהם שלא כרצון האדם שהוא בחינת שלא כסדר כי שלא כסדר הוא בחינת חשכת לילה. כמו האדם ההולך בחשך שאז הולך שלא כסדר. כי אינו יכול לכוין הדרך הישר. ואז יוכל להכשל באבן. וכיוצא אבל באור יום אז רואה הדרך והולך כסדר. נמצא שיום ולילה הם בחינת כסדר ושלא כסדר. בחינת אדם וחוה וכו'. ועל כן בלילה שאז שולט בחינת שלא כסדר. ובחינת כסדר שהוא החכמה שהוא אור יום נסתלק. על כן צריכין אז לישן. והשינה הוא בחינת ביטול. כי כשרואה האדם שהדעת מתבלבל ואין הדעת מיושב כראוי. ואז יכול להתגבר בחינת הדינים הנאחזין בחינת שלא כסדר. כי כשהדעת דקדושה בשלימות אז נתבטל בחינת שלא כסדר לבחינת כסדר כנ"ל. כי באתר דאית דכר נוקבא לא אידכר תמן וכנ"ל. אבל בלילה שאז הדעת מסתלק ואז מתגבר ח"ו בחינת שלא כסדר שמשם אחיזת הדינים ח"ו אזי צריך האדם לסלק דעתו לגמרי כאלו אין לו שום דעת כלל. ויבטל עצמו לגמרי. שזהו בחינת שינה שמוכרחים לישן בלילה בעת שאין הדעת בשלימות כנ"ל שאז יוכל ח"ו להתגבר בחינת שלא כסדר כנ"ל. על כן צריכין לישן לסלק דעתו לגמרי ולבטל עצמו לגמרי. להראות שבחינת שלא כסדר שהוא בחינת. הגוף אין לו שום חיות כי אם על ידי השכל. ועכשיו אנו מסלקין השכל לגמרי ונשאר הגוף כאבן דומם בלי חיות כי אם בצמצום גדול מאד. ואז בשעת השינה נתחדש השכל ונתחזק יותר. ואז כשמתעורר משינתו חוזרים אליו המוחין מחודשים. ואז חוזר ונתחזק גופו. כי עיקר חיות הגוף הוא על ידי הנשמה. והנשמה והגוף הם בחינת כסדר ושלא כסדר. כי גוף ונשמה הם בחינת איש ואשה כידוע. בחינת אדם וחוה בחינת אור וחשך חכמה וסכלות. כמובא בהתורה דרשו ה' ועוזו ואין לגוף שום חיות כי אם על ידי הנשמה על כן בלילה שאז אין הדעת בשלימות אז צריכין לסלק הדעת לגמרי, ולבטל עצמו ממש, שזהו בחינת שינה, כדי שלא יתגבר בחינת שלא כסדר כנ"ל.
אות ג
[עריכה]ועל כן כשמתעורר משינתו אז צריך ליטול ידיו במים. כי המים הם בחינת דעת בחינת כי תמלא הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים. כי אנו צריכין להמשיך מימי הדעת. כדי להמשיך בחינת כסדר כדי לבטל. הזוהמא הנאחז בהידים שאחיזתה בבחינת שלא כסדר. כי כל אחיזת הקליפות הוא בבחינת שלא כסדר. כשאינו מקבל חיות בשלימות מבחינת כסדר שזהו בחינת חשכת לילה ושינה שאז נשאר הגוף שהוא בחינת לילה בלי חיות מהשכל שהוא בחינת יום. ואז הסטרא אחרא שאחיזתא משם מבחינת שלא כסדר נאחזת הידים דייקא. כי כל עיקר התיקון הנ"ל. שיהיה נתחבר ונכלל שלא כסדר בבחינת כסדר. זהו נכלל בבחינת יוד שהוא בבחינת כף בחינת ידים. בחינת אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפיך כנ"ל. שזהו בחינת אל תאמר ידיך אלא יודיך. כמובא על פסוק פותח את ידיך. כי כלליות העולם נגד השם יתברך הוא בחינת שלא כסדר. כי השם יתברך הוא מרומם ומנושא מכל הרוחניות. וכל העולמות הם בבחינת שלא כסדר נגדו. כי כל העולמות מתנהגים על ידי בחינת מלכות כמבואר בהתורה הנ"ל. ומלכות הוא בחינת שלא כסדר כנ"ל. וזהו בחינת בתשרי נברא העולם. תשרי הוא בחינת תשר"ק שלא כסדר בחינת מלכות כנ"ל. ועיקר בריאת העולם. הוא בגין דישתמודעין ליה. כדי לזכות לדעת שלם. היינו לדעת אותו יתברך. שזהו עיקר אמתת הדעת ורק זה נקרא דעת. כמו שכתוב וידעת היום והשבות אל לבביך כי ה' הוא האלהים וכו' היינו שעיקר הבריאה היתה. כדי לחבר שלא כסדר בבחינתכסדר להעלות כל העולמות לשרשן. שיחזור ויתבטל בחינת שלא כסדר שהוא בחינת כלליות כל העולמות נגד בחינת כסדר שהוא הדעת. שהוא ידיעת אלקותו, שזהו עיקר התכלית וההשארה שישאר סוף כל סוף. והכל יתבטל נגד זה. אבל לזכות לזה לחבר ולהעלות כל העולמות שהם בחינת שלא כסדר לשרשן שהוא בחינת כסדר. שהוא החכמה והדעת הנ"ל. זה אי אפשר לזכות כי אם בעולם המעשה הזה על ידי עשיית המצות וקיום התורה. וכלליות התורה נכללת בידים שהם כלי המעשה. בחינת היום לעשותן. וזהו בחינת ושני לוחות הברית על שתי ידי כי כלליות התורה שהיא בחינת שני לוחות הברית. היא כלולה בשתי ידים. שהם בחינת כלי המעשה. כי הידים מושיטין כל דבר למקום שצריכין. אותו. כן בכלליות העולם. על ידי בחינת ידים שהם כלי המעשה בחינת כלליות התורה. על ידי זה לוקחין את כל העולמות שהם בחינת שלא כסדר. ומעלין אותן ומושיטין אותם להשם יתברך. שיהיו נכללין בשרשן בבחינת כסדר. ועל כן איתא בזוהר שבשעת הסתלקות ר' אליעזר הגדול הגביה שתי ידיו ואמר ווי לתרין תורות דיסתלקו מעלמא וכו'. כי שני הידים הם בחינת כלליות התורה בחינת תורה שבכתב ותורה שבעל פה וכנ"ל. ועל כן עיקר המשכת הקדושה. הוא על ידי קדושת הידים. וזהו בחינת נטילת ידים שחרית. כי מחמת שבעת השינה נסתלק החיות ואז הסטרא אחרא שאחיזתה בבחינת שלא כסדר. נאחזת בהידים דייקא. כי היא כרוכה אחר הקדושה תמיד. ומחמת שעיקר הקדושה לכלול כל העולמות בשרשן. דהיינו לכלול בחינת שלא כסדר בבחינת כסדר הוא על ידי בחינת הידים כנ"ל. על כן הסטרא אחרא דאזלה בתר פרודא תדיר ורוצה להתגבר תמיד להפריד ח"ו בחינת שלא כסדר מבחינת כסדר. עלכן היא נאחזת בהידים דייקא ששם. עיקר הקדושה. והם עיקר הכלים שעל ידם יכולין לקשר ולהעלות בחינת שלא כסדר לבחינת כסדר. על כן הם נאחזים שם ביותר. ועל כן תיכף כשעומד משנתו. צריך ליטול ידיו במים תיכף. להמשיך מימי הדעת כדי להמשיך בחינת כסדר. כדי לגרש את הסטרא אחרא הנאחזת מבחינת שלא כסדר כנ"ל. וזהו שאמרו רז"ל בת מלך היא ומקפדת וכו'. כי הקליפה נקראת בת מלך בוודאי. מחמת שנאחזת מפגם המלכות. כשחולקין בחינת מלכות לעצמו ואומרים אנא אמלוך שאז נעשה הכל שלא כסדר. שמשם אחיזת הדינים והקליפות וכנ"ל. ועל כן נקראת בת מלך כנ"ל.
אות ד
[עריכה]ועל כן אסור קודם נטילה ליגע בידיו בעיניו ואזניו וכו' . כי כל אלו הם נקבי הראש והמוח וכל הז' נקבים אלו הם. בחינת המשכת הדעת שנמשך דרך ז' נקבים אלו. שהם בחינת שבעת הנרות כמבואר במקום אחר. ועל כן קודם נטילה אסור ליגע בהם בידיו. כדי שלא יתגבר בחינת שאל כסדר על בחינת כסדר שהוא בחינת הדעת בחינת ז' נקבי המוח. על ידי הזוהמה הנאחז בהידים שהם כלי המעשה. שאחיזתו מבחינת שלא כסדר. ועל כן צריכין לטהר ולקדש תחלה את הידים במים. הם בחינת המשכת מימי הדעת. ואז יכולין לרים הידים לה'. ולכלול הכל בבחינת כסדר. בבחינת שאו ידיכם קדש. כי על ידי המשכת הדעת נכלל הכל בבחינת כסדר. שהוא בחינת חכמה ודעת כנ"ל כי החכמה נקרא קדש כידוע. וזהו בחינת קימת חצות או על כל פנים קודם עלות השחר. כדי לחבר לילה ביום בתורה ותפלה. כדי לחבר ולכלול מדת לילה ביום. היינו לכלול בחינת שלא כסדר שהוא בחינת לילה בבחינת כסדר שהוא בחינת יום. שהוא עיקר עבודת האדם להעלות ולכלול כל העולמות בשרשן וכנ"ל וזהו הנה ברכו את ה' כל עבדי. ה' העומדים בבית ה' בלילות. העומדים וכו' בלילות דייקא. כי עיקר התיקון על ידי זה על ידי שקמים בלילה לעסוק בתורה ותפלה. שעל ידי זה כוללין לילה ביום. שלא כסדר בבחינת כסדר. שזהו עיקר תיקון כל העולמות כנ"ל. וזהו שנסמך שאו ידיכם קדש וברכו את ה'. שאו ידיכם דייקא. כי להעלות ולחבר ולכלול לילה ביום שלא כסדר בבחינת כסדר זה נעשה על ידי הידים דייקא. שהם כלי המעשה. בחינת כלליות התורה. שהם מגביהין כל העולמות לשרשן בבחינת שאו ידיכם קדש וברכו את ה'. בחינת כי אשא אל שמים ידי. שזהו בחינת הרמת ידים הנאמר בזוהר הקדוש כי כלליות העולמות הם כלולים בידים בבחינת אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים. ועל כן עיקר הקדושה בידים. שעל ידי שמקיימין התורה והמצות שכלולים בידים שהם כלי המעשה. על ידי זה מגביהין כל העולמות שהם בחינת שלא כסדר ומעלין אותן ומושיטין אותם לשרשן להשם יתברך לבחינת כסדר שהוא בחינת חכמה שנקרא קדש כידוע.. וזהו שאו ידיכם קדש כנ"ל. ועל כן הוא נקשר יפה לפסוק הקודם שהוא הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בלילות וכנ"ל.
אות ה
[עריכה]וזהו בחינת ראש השנה. בחינת תקיעת שופר. שהוא בחינת התעוררות השינה. כמבואר בכוונות שבראש השנה הוא בחינת שינה. ועל ידי השופר הוא בחינת. התעורות השינה. כי בתשרי נברא העולם. שזהו בחינת שלא כסדר. בחינת תשר"ק כנ"ל. ואז כשמתעורר בחינת שלא כסדר. אז צריכין בחינת שינה לבטל עצמו לגמרי. שזהו בחינת השינה של לילה כנ"ל. כי אז בראש השנה הוא יום ראשון של עשרת ימי תשובה. ועיקר התשובה הוא לשוב מגדלות ולהפיל עצמו ולהרגיש שפלותו ופחיתותו באמת. כי עיקר התשובה הוא ההכנעה והפשלות. כמו שאמרו רז"ל טובה מרדות אח בלבו של אדם יותר ממאה מלקות וכו'. וכמו שכתוב ועבוד על פשע לשארית למי שמשים עצמו כשירים . נמצא שעיקר התשובה היא ענוה ושפלות כי כל החטאים נמשכין מבחינת שלא כסדר כשמחלקין אותה לעצמו. דהיינו על ידי גדלות כי מהם אחיזת כל הדינים. שמשם אחיזתיצר הרע והקליפות שמהם כל החטאים. וכן מבואר בספרים שעל ידי גאוה באין כל החטאים ח"ו חס ושלום. כי כל המתגאה כאלו עובד עבודה זרה וכל המודה בעבודה זרה כאלו כופר בכל התורה . נמצא שעל ידי גדלות באין לכל החטאים ח"ו. כי. על ידי גדלות הוא מילק בחינת שלא כסדר מבחינת כסדר כנ"ל. שמשם כל החטאים כנ"ל. ועל כן עיקר התשובה על כל החטאים הוא שפלות שישים עצמו כעפר לדוש. וירגיש שפלותו מוריחוקו מהשם יתברך וישפיל עצמו וישבר לבו לפני השם יתברך שעל ידי זה מוחל לו השם יתברך כמו שכתוב לב נשבר ונדכה לאלקים לא תבזה. וכמו שכתוב ועובר על פשע לשארית למי שמשים עצמו כשירים. כי על ידי הענוה והשפלות ועושה עצמו כמה. כאין ואפס. על ידי זה הוא חוזר לבחינת כסדר שהוא בחינת מ"ה שעל ידי זה נתבטלין כל הדינים שהם בחינת החטאים כנ"ל. ועל כן בראש השנה שהוא יום ראשון לעשרת ימי תשובה יום ראשון לבריאת אדם הראשון אז צריכין בחינתשינה. שהוא בחינת ביטולן שמבטלין עצמו לגמרי כאלו אין לו שם דעת. רק צועקין להשם יתברך וממליכין אותו יתברך בתמימות גמור בלי שום חכמות. כי בראש השנה נברא אטדם וחוה. שרשם מבחינת כסדר ושלא כסדר כנ"ל. והם היו. צריכין לתקן את כל העולמות על ידי עבודתם. דהיינו לכלול בחינת כלליות כל העולממות שהם בחינת שלא כסדר בבחינתכ סדר. לכלול בחינת חוה באדם. ואז היה נעשה הכל כסדר. והיה מתנכהג כל העולם כסדר בלי שום יסורים ודינים שהם בחינת שלא כסדר כנ"ל. אבל הם פגמו בחטאם. ועל ידי זה הפרידו בחינת שלא כסדר מבחינת כסדר. כי עיקר חטאם היה על ידי בחינת גדלות בחינת אנא אמלוך שזהו העיה עיקר הסתת הנחש הקדמוני. כמו שכתוב כי יודע אלקים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלקים וכו' וכמו שאמרו רז"ל שאמר להם כל אומן שונא בני אומנתו. כי מן העץ אכל וברא את העולם וכו'. היינו שהכניס בהם קנאה ותאוה למלוך ולהתגאות. כמו שכתוב שם והייתם כלאקים יוצרי עולמות. כאורמ למה לכם להיות נכנעים ובטלים תחתיו. הלא אם תאכלו מעץ הדעת תהיו בעצמכם אלקים ומלך כמותו. שכל זה הוא בחינת אנא אמלוך הנ"ל. שרוצה להמשיך בחינת מלכות לעצמו ח"ו. ועל. ידי זה נעשה הכל שלא כסדר. כי הוא בתוך בחינת שלא כסדר ועל כן באמת נקגזר עליהם מיתה לדורות. כי פגמו בבחינתכ סדר שהוא בחינת חכמה שמשם כל החיות בחינת החכמה תחיה. בחינת מ"ה חיינו וכו'. והם פגמו בזה והפרידו עצמן מבחינת כסדר מבחינת חמה מבחינת מ"ה שהוא עיקר החיות כנ"ל על כן נמשך עליהם מיתה היפך החיים. ועל כן גרמו שנעשה הכל שלא כסדר. שהם בחינת כל הדינים והגזירות שנגזרו על העולם על ידי חטאם. כמו שכתוב שם בעצבון תאכלנה וקוץ ודרדר תצמיח לך וכו'. ופירש רש"י כשתזרענה חטים היא מצמחת לך קוץ ודרדר וכו'. שכל זה הוא בחינת שלא כסדר שגרמו על ידי חטאם שהיה בחינת גדלות בחינת אנא אמלוך. שעל ידי זה נעשה הכל שלא כסדר על ידי שהמשיכו עליהם בחינת שלא כסדר על ידי חטאם וכו' כנ"ל. ולא די שלא תקנו את העולם ולא העלו וביררוט את העולם מבחינת הדינים הנאחזין בבחינת שלא כסדר ולכלול הכל. בבחינת כסדר. שזה היו צריכין לעשות ולתקן ביום הזה שנבראו בו. כי בשביל זה נברא אדם וחוה כדי להרים כל העולם לשרשו לכלול כלליות העולם הוא בחינת שלא כסדר בבחינת כסדר כנ"ל ולא די שלא תיקנו זאת. אף גם קליקלו בזה מאד על ידי חטאם וכו' כנ"ל. ועל כן עיקר הסתת הנחש. היה מתחלה לחוה. כי חוה היא בחינת שלא כסדר שמשם משתלשל אחיזת הקליפות. ועיקר התיקון הוא שיתבטל בחינת שלא כסדר לבחינת כסדר שיהי הנכלל ונתבטל בחינת חוה לאדם והוא התגבר על חוה בחינת שלא כסדר. להסיתה כדי להפריד ח"ו בחינת חוה מאדם. שיתגבר ח"ו בחינת חוה בחינת שלא כסדר על בחינת אדם כסדר. עד שהאטדם יעשה רצון חוה כדי להגביר בחינת שלא כסדר ח"ו וכנ"ל. אבל אחר כך עשו תשובה מיד והתחילו לתקן הכל אבל התיקון לא יוקמר עד הסוף, עד שיבא משיח צדקינו כמובא. ובכל שנה ושנה אנו צריכין לתקן זאת בראש השנה. כי אז נבראו והיו. צריכין לתקן זאת וקילקלו בו כנ"ל ועל כן אנו עוסקים בעבודתינו בראש השנה ויום הכפור לתקן זאת כמובא בכוונות. נמצא שעיקר התיקון בראש השנה הוא להשתדל לחזור ולתקן שיהיה הכל כסדר לעשות תשובה על כל חטאיו שנמשכין מבחינת שלא כסדר מבחינת גדלות. ולבטל עצמו להשם יתברך בבטול גמור. כדי להרים כל עולם שנברא אז זהשהוא בחינת שלא כסדר לחזור ולכוללו בבחינת כסדר וכנ"ל. וזהו הבחינה השינה של ראש השנה המבוא בכוונות דאפיל דורמיט עליה וכו' כי השינה הוא בחינת ביטול כי יש בחינת כסדר ושלא כסדר. שהם בחינת חכמה ומלכות אדם וחוה. וצריכין לבטל בחינתחוה לבחינת אדם לידע שכל העולם המתנהג על ידי בחינתמלכות בחינת חוה. הכל נמשך ממנו יתבר לבד. כי לה' המלוכה והכל כאין ואפס נגדו יתברך וכל דיירי ארעא כלא חשיבין וכו'. וזה הדעת מצוה גדולה לידע ולהודיע ולהתוודע כי זה עיקר חיותהאדם וכל העולמות כולם. ועל ידי זה חוזר הכל כסדר כנ"ל. אבל בעת שרוצה להתגבר. בחינת שלא כסדר שהוא בחינת דינים. דהיינו בראש השנה שאז נברא העולם. שהוא בחינת שלא כסדר. ובו חטאו אדם וחוה וכו' נץל שעל ידי זה גרמו בחינת שלא כסדר שיתגבר ח"ו. על כן צריכין אז לבטל עצו לגמרי בבחינת שינה דהיינו לסלק ולבטל דעתו לגמרי כאלו אין לו שום דעת כלל. רק להמליך אותו יתברך באמונה ובתמימות גמור בלי שום חכמות. שכל זה עיקר עבודתינו בראש השנה ויום הכפורים שאנו עוסקין רק לגלות מלכותו בלי שום חכמה. כי אנו מסלקין דעתינו לגמרי. ומבטלין עצמינו לגמרי שזהו עיקר עבודתינו באלו הימם הנוראים. שאז עוסקין כל ישראל בתפלות ותחנונים ובשירותותשבחות של ספר תהלים ושארי מ יני בקשות ותחינות וסליחותופיוטים וכו'. שכל זה הוא בחינת תמימות ופשיטות בלי חכמות כלל. כי אנו מגלין מלכותו יתברך בתמימות לבד בלי שום חכמות וזהו בחינת השינה של ראש השנה שנעשה אז כמבואר בכוונות. ומבואר שם שהשימה היא שמסתלקין המוחין מ ז"א למעלה וכו' ואז נמכין המוחין. והחיות לבחינת מלכות שלא על ידי ז"א. כי אם על ידי בינה אימא עילאה בעצמה וכו'. ואחר כך על ידי השופר נמשכין לו מוחין חדשים שנתחדשו על ידי השינה. אז נתעורר מהשינה ואז ננסרת המלכות וכו' עיין שם. היינו שהשינה הוא בחינת הסתלקות המוחין. שמסלקין המוחין בכוונה. שלא יתאחז בהם בחינת שלא כסדר בחינת גדלות. שהעיקר הפגם בהמוחין כמובא בכתבי האר"י ז"ל. שפגם הגדלות הוא במוחין. ועל כן גאוה בגימטריא י"ה שהם המוחין עיין שם. כי עיקר פגם הגאוה הוא שאומר אנא אמלוך. ובאמת עיקר חיות המלכות הוא על ידי החכמה כי החכמה תחיה וכו' כמבואר שם בהתורה הנ"ל. וצריכין להעלות המלכות לשרשה בבחינת והיתה לה' המלוה. לידע שכל העולמות וכל אשר בהם הם בחינת מלכות כנ"ל. הכל נברא ומתנהג רק על ידי מלכותו יתברך לבד אשר בכל משלה. ועל כן צריכין לבטל עצמו נגדו יתברך ולהיות בעיניו עצמו כלא ממש. בבחינת ונחנו מץה. כי עיקר החיות הוא בחינת מ"ה. בחינת מ"ה. היינו כנ"ל. אבל כשיש לו גדלות ואומר אנא אמלוך. ורוצה להמשיך המלכות לעמצמו. וכל זה מחמת שמתגאה בדעתו. ונדמה לו שכבר השיג איזה שכל הוהוא למדן או מקובל וצדיק, עד שראוי לו למלוך ולהשתרר. נמצא שרוצה להפוך את הסדר לחלוק המלכות לעצמו כאלו יש לו כוח ודעת להחיותאת המלכות שעיקר חיותו מהחכמה ורוצה להמשיך בחינת החכמה לתוך בחינת שלא כסדר. ולהגביר בחינת שלא כסדר על כסדר ח "ו כי בודאי אי אפשר לו להמשיך בחינת מלכות לעצמו כי אם על ידי חכמה שהוא חיות המלכות. ועל כן זה שמתגאה ואומר אנא אמלוך הוא פוגם בהמוח והחכמה שרוצה להמשיך המוח לתוך מלכות דסטרא אחרא שהוא גאות. ועל כן בעת שלא נמתק עדיין בחינת שלא כסדר. דהיינו בראש השנה בתחלתו. צריכין לבטל ולסלק המוח לגמרי כדי שלא יתאחז בו בחינת שלא כסדר בחינת דינים וכו' כנ"ל ועל כן מבטלין עצמן לגמרי. ובשעת הביטול שהוא בחינת שינה. דהיינו שאין אנו משתמשין בשום חכמה.. אזי אנו נכלין למעלה מחכמת אדם. כי על ידי תמימות ופשיטות ואמונה עולין למעלה מהמוח והחכמה כמבואר במקום אחר בדברינו. ואז אנו ממליכין אותו יתברך בתמימות בלי שום חכמות. שזהו בחינת שנמשכין המוחין והחיות להמלות שלא על ידי ז"א שהוא בחינת חכמת אדם. כי עיקר האדם הוא בחינת ז"א כידוע. כי עכשיו אנו מגלין מלכותו בלי שום חכמות כי אם על ידי הביטול לבד. שאז נכללין למעלה למעלה בבחינת בימינה אימא עילאה. שהוא כלליות של שלש ראשונות. ומשם נתגלה מלכותו יתברך. ואחר כך על ידי השופר נמשכין מוחין חדשים ונתעוררין מהשינה. כי על ידי השינה והביטול על ידי זה זוכי אחר כך למוחין גדולים ואז ננסבר המלכות ונעשה פרצוף שלם וכו'. כי אחר כך כשזוכין למוחין דקדושה אז נתגלה מלכותו יתברך לעין כל בדעת שלם. כי זוכין להמשיך כל המוחין רק בשביל התגלות מלכותו יתברך לידע ולהודיע ולהוודע שהוא היוצר הוא הבורא וכו'. ואז נמתק בחינת שלא כסדר ונכלל בבחינת. כסדר. בבחינת באתר דאית דרר נוקבא לא אידכר תמן. כי היא בטילה אצלו. כעי בעת שהמוחין בשלימות בקדושה אין מתיראין מבחינת שלא כסדר מאחר שיודעין הכל מאתו יתברך לבד שאז נתבטל בחינתשלא כסדר לגמרי ועל כן עיקר התעוררות השינה הוא על ידי קול שופר. כי הקול הוא בחינת מ"ה הוי' בחינת כסדר כמו שכתוב בתיקונים הוי' בקול ודיבור באדם. שהם בחינת כסדר ושלא כסדר. כי קול מעורר הכונה שהם המוחין. וזהו שאמרו רז"ל ת קיעת שופר חכמה ואינה מלאכה כי קול שופר הוא בחינת חכמה בחינת מה בחינת קול מעורר הכוונה שבמוח. כי הקול אין בו תפיסא ואין יכולין להבין מחבירו שום דבר על ידי הקול לבד. כי הקול הוא בחינת מ"ה בחינת כוח החכמה לבד. כי עכשיו אנו ממשיכין רק בחינת הקול לבד. שהוא בחינת מה כסדר. כדי להגביר בחינת כסדר ואחר כך על ידי הקול נבנה הדיבור שזהו בחינת התפלה בחינת מלכיותוזכרונות ושופרות שאומרים בראש השנה אחר תקיעת. שופר. ועוד היה לי כמה דברים בזה. ולא נכתב בזמנו ונשכח. חבל על דאבדין. השם יתברך יזכנו לחזור ולמצוא כל האבידות. ולא נאבד עוד שום דבר ודיבור. כבור סיד שאינו מאבד טפה אמן כן יהי רצון