ליקוטי הלכות/אורח חיים/הלכות בית הכנסת/הלכה ג

הלכה ג

אות א

ענין קדושת בית הכנסת ושאר תשמישי קדושה שכל אלו הדברים שבקדושה תלוים בדעת האדם כשמזמין הדבר לתשמיש קדושה ומשתמש בו לדבר שבקדושה אזי נתקדש כמו שכתב בשלחן ערוך אזמני' ולא צר בי' צר בי' ולא אזמני' לא חיילא קדושא רק אזמני' וצר בי' אז חיילא קדושה ואסור להוציאו לחולין. נמצא שתשמישי קדושה קדושתם חיילא על ידי האדם. וכן קדושת בית הכנסת הכל תלוי בז' טובי העיר וכו' כמבואר בשלחן ערוך:

כי איתא בדברי רבינו ז"ל (בלקוטי תנינא סימן ע"ח) שעיקר קדושת ארץ ישראל הוא על ידי בחינת כח מעשיו הגיד לעמו וכו'. ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו וכו' עיין שם. וכמבואר שם בדברי רבינו ז"ל על פי ואתחנן וכו' שזה בחינת כל המקומות שבקדושה שישראל כובשים לפעמים איזה מקום ומקדשים אותו בקדושת ישראל והיו יכולים לומר לסטים אתם וכו' אך על ידי כח מעשיו הגיד לעמו וכו'. על ידי זה יש לנו כח לכבוש כל העולם ולקדשו בקדושת ישראל כי ברצונו נתנה להם וברצונו וכו':

וזה בחינת קדושת בית הכנסת. כי עיקר קדושת הבית הכנסת הוא על ידי בחינת כח מעשיו וכו' הנ"ל שעל ידי זה יש לנו כח לקדש כל המקומות שבעולם. כי השם יתברך ברא הכל וברצונו נתנה לנו שזהו בחינת קדושת ארץ ישראל כי גם קדושת הבית הכנסת הוא בחינת קדושת ארץ ישראל והבית המקדש בבחינת (יחזקאל י"א) מקדש מעט אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות כמו שאמרו רז"ל (מגילה כ"ט) וזה בחינת (שמות ט"ו) מקדש ה' כוננו ידיך שעיקר קדושת המקדש שזהו בחינת בית הכנסת ובית המדרש כנ"ל, הוא על ידי בחינת ידים שיש בהם כ"ח פרקין שהם בחינת כח מעשיו כמבואר בדברי רבינו ז"ל במקום אחר (סימן מ"ה חלק א') שעל ידי זה עיקר קדושת הבית הכנסת כנ"ל. ועל כן בכל תשמישי קדושה לא חל הקדושה עד שישתמש בו דהיינו אזמני' וצר בי' כנ"ל. כי עיקר הקדושה הוא בבחינת ידים שיש בהם כ"ח פרקין שהם בחינת כח מעשיו שמשם עיקר הקדושה בחינת קדושת ארץ ישראל שנמשכת מבחינת כ"ח פרקין כנ"ל. ועל כן בעינן שנשתמש דייקא בקדושה. כי השימוש זה בחינת עשיה בחינת ידים ואז דייקא חיילא הקדושה. כי עיקר מה שנמשך קדושה על הדבר הוא מבחינת כח מעשיו שמשם נמשך קדושת ארץ ישראל כנ"ל זה בחינת ידים בחינת כ"ח פרקין כנ"ל ועל כן בעינן אזמני' וצר בי' דהיינו מחשבה ומעשה. כי שורש הקדושה הוא במחשבה. כי מחשבה הוא בחינת חכמה בחינת קדש כמובא. אבל עיקר שלימות הקדושה הוא כשהקדושה נמשכת בידים בבחינת עובדא, זה עיקר מעלת ושלימות הקדושה כשמקשרין העובדא והעשיה אל הקדושה בבחינת (תהלים קל"ד) שאו ידיכם קדש שעיקר שלימות הקדושה הוא בידים ששם עיקר הקדושה כשמנשאין ומעלין הידים שהם בחינת עשייה אל הקדושה זה עיקר שלימות הקדושה כי עיקר שלימות הקדושה כשנמשך הקדושה גם במדריגה התחתונה בבחינת עשיה. וזה בחינת שכל התשמישי קדושה חיילא קדושתם דייקא על ידי מחשבה ועובדא דהיינו אזמני' וצר בי' וכנ"ל. אבל הזמנה לבד לאו מילתא הוא. כי עיקר מעלת ושלימות הקדושה הוא כשנמשכת בעובדא דייקא בבחינת עשיה. כי עיקר הקדושה הוא בחינת קדושת ארץ ישראל ועיקר קדושת ארץ ישראל הוא בבחינת כח מעשיו וכו'. דהיינו בחינת אמונה שיודעין שהשם יתברך ברא את כל העולם ברצונו וברצונו נטלה מהם וכו'. וזה עיקר הקדושה כשיודעין שהכל מאתו יתברך. כי השם יתברך ברוך הוא נקרא קדוש. ותיכף כשיודעין שהשם יתברך ברא הדבר נמשך לשם קדושה ועיקר מעלת הידיעה הוא כשיודעין בעולם העשיה הגשמי מקדושתו יתברך. כי מחמת שצמצם הקדושתו עד שברא עולם הגשמי הזה על כן נתעלם קדושתו עד שיש כח לבחור בקדושה או להיפך ח"ו. ועל כן עיקר המעלת הקדושה כשמקדשין עולם העשיה שזה נמשך מבחינת ידים בחינת כח מעשיו בחינת כ"ח פרקין זה בחינת קדושת ארץ ישראל וכו' וכנ"ל:

וזה בחינת ז' טובי העיר שהם ראשי עם בחינת מוחין שמשם שורש הקדושה כנ"ל. ועל כן נקראין טובי העיר לשון טוב כי הדעת והמוח הוא בחינת טוב. כמו שכתוב (משלי י"ט) גם בלא דעת נפש לא טוב כמובא בדברי רבינו ז"ל (סימן כ"ט חלק א'). וזה בחינת קדושת ארץ ישראל בחינת ההר הטוב הזה והלבנון וכו'. כי ז' טובי העיר בהם תלויה קדושת הבית הכנסת וכל תשמישי קדושה שהם בחינת קדושת ארץ ישראל, גם הם מתקנים תקנות ישרות ומדריכין את העם בדרך הטוב והישר בדרך ארץ. כי הם מנהיגים את העולם שלא יצא אחד חוץ לשורה ולא יעשה אחד עולה לחבירו רק יתנהגו כראוי בדרך הישר וכו' שכל זה הוא בחינת קדושת ארץ ישראל בחינת דרך ארץ כמבואר במאמר ואתחנן הנ"ל. ועל כן נקראים ז' טובי העיר לשון טוב שהוא בחינת מוחין כנ"ל בחינת ארץ ישראל שנקראת ההר הטוב וכו'. ועל כן הם ז' טובי העיר כי הם ממשיכין קדושת ארץ ישראל בכל הדברים שבקדושה ובית הכנסת ובית המדרש ומוציאין אותם מבחינת ז' עממין שהיתה ארץ ישראל בתחלה בידם. כי כל הדברים וכל המקומות צריכין לקדש בקדושת ארץ ישראל ועל כן צריכים להוציאם מבחינת ז' עממין ולקדש כל הדברים שהם תשמישי קדושה וכן בתי כנסיות ובתי מדרשות בקדושת ארץ ישראל בחינת ההר הטוב וכו' כנ"ל:

כי בכל הדברים שבעולם נעלם בהם קדושה דהיינו חיות אלקות. וזה בחינת התורה הנעלמת שהיה מקיים את העולם קודם מתן תורה בחינת דרך ארץ שקדם לתורה שזהו בחינת הדרך לארץ ישראל כמבואר כל זה היטב במאמר הנ"ל. ועל ידי בחינה זו דייקא יכולים לקדש כל הדברים שבעולם ולעשות מחול קדש כגון כל הדברים שבקדושה או בתי כנסיות ובית המדרש שבתחלה היה חול גמור, ואחר כך עושין מהם קדש. הכל על ידי בחינה זו על ידי בחינת התורה הנעלמת הנ"ל בחינת דרך ארץ הנ"ל שזה בחינת כח מעשיו. ועל כן נקרא ארץ ישראל על ידי בחינת כח מעשיו על ידי שמגלין שהשם יתברך ברא הכל ותיכף כשנתגלה אלקותו יתברך הוא בחינת טוב כמו שכתוב טוב ה' לכל וכו' ברוך השם לעולם אמן ואמן: