כתבי דב בר בורוכוב/הפלטפורמה שלנו
הפלטפורמה שלנו[עריכה]
- מאת דב בר בורוכוב[1], עמוד 202:
"מלבד החרם מדעת, הן המאורגן והן הפרוע, פועלים כאן גם הגורמים המובנים, שמקורם באי-כושרו של הפועל היהודי להתחרות בלא-יהודי המבקש עבודה. הפועלים היהודיים באים אך ורק מהעיר, ואילו רוב מתחריהם הנוצרים באים מהכפר. הם בעלי שרירים בריאים, מסתפקים במועט, ומוכנים לקבל שכר קטן בהרבה, מהטעם שמגוריהם, לבושם ומחייתם עולים להם פחות, או שהם מקבלים זאת חינם מהמשק שנותר בכפר. מצד שני, הפועל היהודי, כעירוני מדורות, יותר מתמצא בשאלה הסוציאלית, ונכנס יותר מהר למאבק עם המעסיק לשם הגנת האינטרסים שלו מפני ניצול, כאשר פרט מיוחד נוסף הוא הזדקקותו של היהודי למנוחת השבת.
ועדיין, אלה הם גורמים צדדיים או אפילו זמניים, כי הגורם החשוב והמתמיד הוא התחרות הלאומית, שפעלה גם כאשר הפועלים היהודים היגרו לארצות אחרות. באמריקה, אנגליה ודרום אפריקה נתקלו היהודים בהמונים צפופים של מהגרים בני עמים אחרים, הבריאים גם-כן בגופם, מסוגלים לסבול יותר, פחות תרבותיים, או להיפך מנוסים ומומחים יותר מבחינה טכנית. עם הבשלת קונפליקטים לאומיים בארצות ההגירה, החריפה מאוד התחרות הלאומית, והביאה לידי חרם נמרץ מדעת, שהתבטא בפרסום חוקים להגבלת הכניסה לארץ. גם באנגליה וגם באמריקה הלכה והבשילה האנטישמיות, על כל קוויה ותעלוליה הריאקציוניים האופייניים".
- כתבים א', עמוד 207:
"היות שההגירה כשלעצמה לא פתרה את השאלה היהודית, בהותירה את היהודי חסר-ישע בארץ הזרה, פיתחה ההגירה היהודית דרך הסתגלות מיוחדת, שהתבטאה בהתרכזות ההגירה. התרכזות זו הקלה על המהגרים את תהליך ההסתגלות לתנאים החדשים, אבל יחד עם זה היא החישה את צמיחת התחרות הלאומית בארצות הקליטה והחריפה את התחרות הזאת. אילו היו 750 אלף המהגרים היהודים שהתרכזו בניו-יורק, 150 האלף אשר בפילדלפיה וכמספר הזה אשר בשיקגו, מתפזרים על פני הארץ, תחת להצטופף בכמה מרכזים בולטים, ספק אם הייתה קמה תחרות לאומית, אבל היהודים בפיזורם לא יכלו להתקיים בארץ החדשה. ההתרכזות שנועדה להקל על הסתגלות היהודים לתנאים שאינם רגילים בהם, היא שעוררה את פעולת הגורם המבדל, המשתק את ההסתגלות, כפי שהיה בארצות המוצא".
הערות שוליים[עריכה]
- ^ בר בורוכוב, כתבים, כרך א', תל אביב: הקיבוץ המאוחד וספריית פועלים, תשט״ו-1955