כרתי/יורה דעה/עט
נתפרשו היינו להכיר בין טמא לטהור אבל להכיר בין חי' לבהמ' לענין חלב וכיסוי לא נתפרש מתורה רק מקבלת חז"ל:
יש לה קרנים מזה מוכח דבהמה טמא' יש לה קרנים חוץ חזיר ע' פלתי די"ל אם הם חרוקות וכו' סימן חיה טהורה ע"ש אבל סתם קרן אין סימן
וטהורה וכו' הא ילדה כמין עוף אסור' דאין מתקיים ש"ך ופר"ח:
מצא מין טמא אפי' אין מין טמא בעדר כלל מ"מ אסור הואיל הוא ספק תורה חוששין שמא ממקום אחר בא:
אע"פ שכרוך וכו' וה"ה טמא שילד' ולא ראינו בעת לידה ואא"כ יש ללוד סימני טהרה וכרוך אחריה טמאה אמרינן לחומרא דאסור דזה כרוך אחריה אמרינן הכל לחומרא הן לענין או א"ב והן לשאר דברים אבל לא להקל:
הנולד מן הטרפה אין במציאות דטריפה יוליד והש"ך כתב דמיירי ודאי טריפה וזה אינו אנן אמרינן ודאי טריפה אם ילדה מ"מ טריפה הוא אבל באמת אינו במציאות רק מיירי דנתעבר' ואח"כ נטרפה וע"ל סי' נ"ו מ"ש בכרתי ופלתי באריכות:
מותר דלענין טריפות לא אמרינן עובר ירך אמו דטריפות תלוי בחולשת הגוף ואלו בהמה גופי' הי' בריאה ג"כ מותר וזהו הולד בריא אולם ולכך לא אמרינן בי' ירך אמו. כתב הט"ז שמ"כ אם נדרסה האם בעודה מעוברת צ"ע אם יזיק הדריסה ג"כ לולד ואם חי יב"ח מותר כשאר ספק דרוסה וכ' הפר"ח דנדרסה האם כנגד הולד ואיכא למיחש דהגיע הארס גם לולד אבל אם נדרסה האם למעלה כנגד הצוואר וכדומה שאין מגיע הארס לולד לית ספק דכשר ועי' פלתי מ"ש בקושי' ע"ז מפרק התערובות ע"ש: