כרך של רומי/כג
לאנקונה יע"א
שאלה על אודות מי שנקרא בשם העריסה ובכתובה רפאל ישעיה אבל נשתקע שם ישעיה בפי כ"ע לגמרי מה דינו בנתינת הגט?
תשובה תפארת חכמים ואור עיני גם הם ליל מש"ק העבר קבלתי מאורות דב"ק מלהבות אש דת אורו עיני כל מעיני באמת מצד אחד ומצד אחר שאגתי מנהמת לבי כי הן בעון בכיש חילאי וכו' ואחר שכן מה כחי למהדר אתלמודאי ולבא מפניו בתשו' נצחת כמדתי לכל רוח לארו"ך שולחן במדב"ד דברים בשורשן מלבד עול הציבור אשר לא דימיתיו כי העם נצב עלי מן הבקר עד הערב זה נכנס וזה יוצא איך שיהיה עכ"ז לפוטרו בלא כלום אי אפשר כי ע"כ גמרתי בדעתי היום יום חמישי לדחוק עצמי ולהשיב מפני הכבוד בקיצור מילין ואומר. דהנה לפום ריהטא היה נראה כמ"ש מני"ר בתחי' ההשקפה שלא לכתוב כי אם גט אחד בשם רפאל ותו לא מידי כיון שנשתקע שם ישעיה מקריאה אפי' שלא נשתקע מידיעה שבאופן כזה כבר יש לנו דעת מרן הקדוש בתשו' מבורר לעין כל דדי בגט אחד וכמו שכן הוכיח להדיא הרב מאמר מרדכי חתנו של הרב משאת משה ז"ל בחי' לגיטין עד ל"ד ע"א וז"ל הא דאמרינן דשם שנשתקע לא חשיב מדינא לדעת רובא דרבוותא הוכיח הרב המכתב דנ"ב דבלי שנשתקע מקרי אז שאין קורין לו באותו שם הגם שלא נשתקע מידיעה שיודעים שהיה לו שם אחר חשיב נשתקע ומלבד ההכרחיות שכתב הרב הנז' יע"ש אף אני אביא מדברי מרן שכתב בתשו' סי' ט"ו וז"ל ומ"ש ומביאים ראיה לדבריהם ממ"ש הר"פ וכו' עד וע"ז הצריך הרב שני גיטין ונתנם יחד עם היות כי חילוק זה נזכר בחבור דברים אלו אינו ענין לנ"ד דהתם כשנתפרסם שם שני לכל העולם אלא שלא היו קורין אותו אלא בשם ראשון ומש"ה הצריך הה"'פ שני גיטין ואף גם זאת משום חומרא ולכתחילה אבל בדיעבד אם לא כתב אלא שם ראשון סגי אבל בנ"ד שבעת הכתיבה ונתינת הגט לא נודע אלא שם יצחק ואדרבה אם היו כותבין שם חיים מודה הר"פ דבטל ופסול הוי עכ"ל הרי להדיא דמרן ז"ל מוקי ההיא דנשתקע בנתפרסם שם שני אבל בנשתקע מקריאה ומידיעה לכ"ע די בגט אחד בשם המורגל לבדו דוקא ע"כ והשתא הגם דדברי הר' ז"ל מגומגמי' קצת שהרי מתחי' כתב להביא ראיה מדברי מרן גם בלא נשתקע מידיעה ובסוף ראיתו לא כתב כ"א בנשתקע מידיעה ומקריאה ונר' לדייק דאם לא נשתקע מידיעה צריכה ב' גיטין עכ"פ דקדוקו מתשו' מרן הוא אמיתי דאפי' לא נשתקע מידיעה די בגט אחד ויש לישב דבריו ואכמ"ל ואחר שיש לנו דעת מרן ז"ל מבורר ובמח"ק לא אתברר המנהג מימות נביאים ראשונים הא ודאי בדעת מרן תפסינן ומפני פעם או פעמים לא יוקבע המנהג וכ"ש כי מני"ר נר"ו קרא ערער אלא שרבו עליו חבריו ועכשיו מצא בעל חוב לגבות חובו כיון דחזר מאריה דאתרא ודעתו נוטה לצד זה בידו להכריע ואם לא יכריע עובר ח"ו על מ"ש מוהר"ם הו"ד בתשו' בשמים ראש סי' שכ"ח כיעו"ש כל זה אני כותב שכן הוא דעתי בכל מכל אלו לא היו לנו רבני א"י תוב"ב אתרא דפסקי כמרן הקדוש נוטים לחומרא הייתי אומר אף אתרי דמר יע"א על שד"ה הארץ תחשב ודי לו בגט אחד עם שם רפאל ותל"מ אבל אחרי ראותינו תשו' רבני א"י למקומותם בארשות"ם וכמו שהביאם מני"ר בארש"ות החיים ובפרט למ"ש הרב משאת משה בשניות סי' י"ג דהוא נדון מני"ר נר"ו כמעט ששם פירלא אע"פי שנכתב בכתובה נשתקע עכ"ז כתב וז"ל הנכון לכתוב בנ"ד גט אחר בנימוס הזה סניורא דאתקריית פירלא עי"ש וכן מצאתי בסדר הגיטין שלי בגיטין שנטפלנו בהם בע"הק ירושלים בהיותי נמנה בס' קדושה עם הרב כמוהר"ח גאגין זלה"ה וז"ל מועתק אות באות. בשם האשה שם העריסה רבקה וקראוה בין וינידא ועד עתה ניכרת בשם ביין וינידא אע"פי שראינו בכתובה שכתוב רבקה דמתקריא ביין וינידא הסכמנו לכתוב ביין וינידא דמתקריא דבקה יען שהכל קורים אותה ביין וינידה וראינו בס' גט מקושר למוהר"ם בולה ז"ל בד' צ"ה ע"א שהביא משם הרב גט פשוט ובס' המכתב שהאריכו בזה דמרן ב"י ז"ל ס"ל דאזלינן בתר שם דקרו ליה רובא ואותו כותבין עיקר והשם האחר דמתקרי וכו' אע"ג דאיכא פורתא דקרו ליה בשם הלידה כ"ש בנ"ד דליכא מאי דקרי לה בשם רבקה גם שס הביא משם המוהריב"ל ז"ל שהסכים לזה דאזלינן בתר רובא וכן הסכמת המוהרד"ך וק"ו בנ"ד ומה גם מאחר שראינו הסכמת מוה"ר פרי האדמה ז"ל בח"ד די"א ע"א וכן עשו מעשה ב"ד הצדק הע"י ואנא שליחותייהו קעבידנא ע"כ מה שמצאתי בפנקסי והשתא יקח מני"ר תשו' אם בשינוי השם של ביין וינידא שאינו מהעריס' כך כיון ששם רבקה הוא מהעריסה צריך לכתוב דאיתקריאת בנדון שלפנינו בשם רפאל ישעיה דכחדא נפקין בשם העריסה וכחדא שריין בכתובה עאכ"ו שצריך לכתוב רפאל דאתקרי רפאל ישעיה ע"ד שכתב הרב טיב גיטין שהביא מני"ר כי באמת ע"ש העריסה שייך שפיר אתקרי ורבים מהפוסקים הגדולים חוששים הרבה לשם העריסה ואחרון חביב ה' זרע אברהם שהביא מני"ר איך שיהיה דעתי נוטה לכתוב רפאל דאיתקרי רפאל ישעיה ואם מני"ר מסכים לכתוב דמתקרי רפאל לבד ע"ד הוראת מוהרימ"ט ובפרט שמוה"ר מוהרי"מ כך דעתו בספר חיים שאל (אמת שלא מצאתי הדברים מבוררים שהוא כתב שבשם אבא זרחיה האריך ואני לא מצאתי ההגה.שלו) וה' פאת הים שאינו בידי לע"ע כך דעתו מה טוב ומה נעים וה' עמך גבור החיל ואני מסכים עמו בא' מב' דרכים הללו ויוקבע המנהג באנקונה ונכתב בספר ימחול אדוני אם לא יצאתי ידי חובתי שנפשך שובעך אבל ידינני לכף זכות מכרעת וישיבני דבר ועיין נחפה בכסף ח"ב הנ"מ דל"ה ע"ג על נדון מי שנקרא אברהם ישראל בשני שמות כאחד בשעת המילה וכן כתוב בכתובה וכן הוא בחתימתו והעולם קורין אותו אברהם לבד והסכים לכתוב אברהם ישראל דמתקרי אברהם משום דהנה טפל במה שקורין העולם כנגד עליתו לס"ת וחתימתו עי"ש וא"כ בנדון שלפנינו דנשתקע שם רפאל ישעיה בעליתו לס"ת א"כ חזר טפל א"כ יפה דנתי לכתוב רפאל דאתקרי רפאל ישעיה וה' יצילינו משגיאות:
תשובה תפארת חכמים ואור עיני גם הם ליל מש"ק העבר קבלתי מאורות דב"ק מלהבות אש דת אורו עיני כל מעיני באמת מצד אחד ומצד אחר שאגתי מנהמת לבי כי הן בעון בכיש חילאי וכו' ואחר שכן מה כחי למהדר אתלמודאי ולבא מפניו בתשו' נצחת כמדתי לכל רוח לארו"ך שולחן במדב"ד דברים בשורשן מלבד עול הציבור אשר לא דימיתיו כי העם נצב עלי מן הבקר עד הערב זה נכנס וזה יוצא איך שיהיה עכ"ז לפוטרו בלא כלום אי אפשר כי ע"כ גמרתי בדעתי היום יום חמישי לדחוק עצמי ולהשיב מפני הכבוד בקיצור מילין ואומר. דהנה לפום ריהטא היה נראה כמ"ש מני"ר בתחי' ההשקפה שלא לכתוב כי אם גט אחד בשם רפאל ותו לא מידי כיון שנשתקע שם ישעיה מקריאה אפי' שלא נשתקע מידיעה שבאופן כזה כבר יש לנו דעת מרן הקדוש בתשו' מבורר לעין כל דדי בגט אחד וכמו שכן הוכיח להדיא הרב מאמר מרדכי חתנו של הרב משאת משה ז"ל בחי' לגיטין עד ל"ד ע"א וז"ל הא דאמרינן דשם שנשתקע לא חשיב מדינא לדעת רובא דרבוותא הוכיח הרב המכתב דנ"ב דבלי שנשתקע מקרי אז שאין קורין לו באותו שם הגם שלא נשתקע מידיעה שיודעים שהיה לו שם אחר חשיב נשתקע ומלבד ההכרחיות שכתב הרב הנז' יע"ש אף אני אביא מדברי מרן שכתב בתשו' סי' ט"ו וז"ל ומ"ש ומביאים ראיה לדבריהם ממ"ש הר"פ וכו' עד וע"ז הצריך הרב שני גיטין ונתנם יחד עם היות כי חילוק זה נזכר בחבור דברים אלו אינו ענין לנ"ד דהתם כשנתפרסם שם שני לכל העולם אלא שלא היו קורין אותו אלא בשם ראשון ומש"ה הצריך הה"'פ שני גיטין ואף גם זאת משום חומרא ולכתחילה אבל בדיעבד אם לא כתב אלא שם ראשון סגי אבל בנ"ד שבעת הכתיבה ונתינת הגט לא נודע אלא שם יצחק ואדרבה אם היו כותבין שם חיים מודה הר"פ דבטל ופסול הוי עכ"ל הרי להדיא דמרן ז"ל מוקי ההיא דנשתקע בנתפרסם שם שני אבל בנשתקע מקריאה ומידיעה לכ"ע די בגט אחד בשם המורגל לבדו דוקא ע"כ והשתא הגם דדברי הר' ז"ל מגומגמי' קצת שהרי מתחי' כתב להביא ראיה מדברי מרן גם בלא נשתקע מידיעה ובסוף ראיתו לא כתב כ"א בנשתקע מידיעה ומקריאה ונר' לדייק דאם לא נשתקע מידיעה צריכה ב' גיטין עכ"פ דקדוקו מתשו' מרן הוא אמיתי דאפי' לא נשתקע מידיעה די בגט אחד ויש לישב דבריו ואכמ"ל ואחר שיש לנו דעת מרן ז"ל מבורר ובמח"ק לא אתברר המנהג מימות נביאים ראשונים הא ודאי בדעת מרן תפסינן ומפני פעם או פעמים לא יוקבע המנהג וכ"ש כי מני"ר נר"ו קרא ערער אלא שרבו עליו חבריו ועכשיו מצא בעל חוב לגבות חובו כיון דחזר מאריה דאתרא ודעתו נוטה לצד זה בידו להכריע ואם לא יכריע עובר ח"ו על מ"ש מוהר"ם הו"ד בתשו' בשמים ראש סי' שכ"ח כיעו"ש כל זה אני כותב שכן הוא דעתי בכל מכל אלו לא היו לנו רבני א"י תוב"ב אתרא דפסקי כמרן הקדוש נוטים לחומרא הייתי אומר אף אתרי דמר יע"א על שד"ה הארץ תחשב ודי לו בגט אחד עם שם רפאל ותל"מ אבל אחרי ראותינו תשו' רבני א"י למקומותם בארשות"ם וכמו שהביאם מני"ר בארש"ות החיים ובפרט למ"ש הרב משאת משה בשניות סי' י"ג דהוא נדון מני"ר נר"ו כמעט ששם פירלא אע"פי שנכתב בכתובה נשתקע עכ"ז כתב וז"ל הנכון לכתוב בנ"ד גט אחר בנימוס הזה סניורא דאתקריית פירלא עי"ש וכן מצאתי בסדר הגיטין שלי בגיטין שנטפלנו בהם בע"הק ירושלים בהיותי נמנה בס' קדושה עם הרב כמוהר"ח גאגין זלה"ה וז"ל מועתק אות באות. בשם האשה שם העריסה רבקה וקראוה בין וינידא ועד עתה ניכרת בשם ביין וינידא אע"פי שראינו בכתובה שכתוב רבקה דמתקריא ביין וינידא הסכמנו לכתוב ביין וינידא דמתקריא דבקה יען שהכל קורים אותה ביין וינידה וראינו בס' גט מקושר למוהר"ם בולה ז"ל בד' צ"ה ע"א שהביא משם הרב גט פשוט ובס' המכתב שהאריכו בזה דמרן ב"י ז"ל ס"ל דאזלינן בתר שם דקרו ליה רובא ואותו כותבין עיקר והשם האחר דמתקרי וכו' אע"ג דאיכא פורתא דקרו ליה בשם הלידה כ"ש בנ"ד דליכא מאי דקרי לה בשם רבקה גם שס הביא משם המוהריב"ל ז"ל שהסכים לזה דאזלינן בתר רובא וכן הסכמת המוהרד"ך וק"ו בנ"ד ומה גם מאחר שראינו הסכמת מוה"ר פרי האדמה ז"ל בח"ד די"א ע"א וכן עשו מעשה ב"ד הצדק הע"י ואנא שליחותייהו קעבידנא ע"כ מה שמצאתי בפנקסי והשתא יקח מני"ר תשו' אם בשינוי השם של ביין וינידא שאינו מהעריס' כך כיון ששם רבקה הוא מהעריסה צריך לכתוב דאיתקריאת בנדון שלפנינו בשם רפאל ישעיה דכחדא נפקין בשם העריסה וכחדא שריין בכתובה עאכ"ו שצריך לכתוב רפאל דאתקרי רפאל ישעיה ע"ד שכתב הרב טיב גיטין שהביא מני"ר כי באמת ע"ש העריסה שייך שפיר אתקרי ורבים מהפוסקים הגדולים חוששים הרבה לשם העריסה ואחרון חביב ה' זרע אברהם שהביא מני"ר איך שיהיה דעתי נוטה לכתוב רפאל דאיתקרי רפאל ישעיה ואם מני"ר מסכים לכתוב דמתקרי רפאל לבד ע"ד הוראת מוהרימ"ט ובפרט שמוה"ר מוהרי"מ כך דעתו בספר חיים שאל (אמת שלא מצאתי הדברים מבוררים שהוא כתב שבשם אבא זרחיה האריך ואני לא מצאתי ההגה.שלו) וה' פאת הים שאינו בידי לע"ע כך דעתו מה טוב ומה נעים וה' עמך גבור החיל ואני מסכים עמו בא' מב' דרכים הללו ויוקבע המנהג באנקונה ונכתב בספר ימחול אדוני אם לא יצאתי ידי חובתי שנפשך שובעך אבל ידינני לכף זכות מכרעת וישיבני דבר ועיין נחפה בכסף ח"ב הנ"מ דל"ה ע"ג על נדון מי שנקרא אברהם ישראל בשני שמות כאחד בשעת המילה וכן כתוב בכתובה וכן הוא בחתימתו והעולם קורין אותו אברהם לבד והסכים לכתוב אברהם ישראל דמתקרי אברהם משום דהנה טפל במה שקורין העולם כנגד עליתו לס"ת וחתימתו עי"ש וא"כ בנדון שלפנינו דנשתקע שם רפאל ישעיה בעליתו לס"ת א"כ חזר טפל א"כ יפה דנתי לכתוב רפאל דאתקרי רפאל ישעיה וה' יצילינו משגיאות: