כל כתבי שאול טשרניחובסקי/כרך ח':מחזות/החולה בעיניו/מערכה ראשונה/מחזה שני

מחזה שני

              [ארגן וטואנטה]
טואנטה
[בשעת כניסתה לחדר] הִנְנִי בָאָה!
    ארגן
הוֹי, כַּלְבָּה! הוֹי, בַּת נַעֲוַת הַמַּרְדוּת!
טואנטה
[עושה עצמה כאילו נחבט ראשה] יִקָּחֶנּוּ שֵׁד מִשַּׁחַת
קֹצֶר-רוּחוֹ שֶׁל מַר! אַתָּה כָל-כָּךְ מֵצִיק לִבְרִיוֹת,
עַד כִּי נֶחְבַּט רֹאשִׁי בִּתְרִיסוֹ שֶׁל הַחַלּוֹן.
    ארגן
[בחמה] הוֹי, אֲרוּרָה!...
טואנטה
[מפסיקה את דבריו] אוֹי!
    ארגן
הִנֵּה...
טואנטה
 אוֹי...
    ארגן
הִנֵּה שָׁעָה תְמִימָה...
טואנטה
אוֹי...
    ארגן
אֲשֶׁר עֲזַבְתִּינִי...
טואנטה
 אוֹי...
    ארגן
דֹּמִי, בַּת-בְּלִיַּעַל, וּתְנִי לִי לָרִיב אִתָּךְ!
טואנטה
 חֵי נַפְשִׁי, דָּבָר בִּעתּוֹ לְאַחַר שֶׁהֲרֵעוֹתִי לִי כָךְ...
    ארגן
הֲרֵי בִשְׁבִילֵךְ נִחַר גְּרוֹנִי, בַּת נַעֲוַת הַמַּרְדּוּת.
טואנטה
וּבְעֶטְיוֹ שֶׁל מַר נֶחְבַּט רֹאשִׁי. זֶה לְעֻמַּת זֶה.
               
עַכְשָׁיו אָנוּ נְקִיִּים זֶה מִזֶּה, אִם רְצוֹנְךָ בְּכָךְ.
    ארגן
מָה? מָה, בַּת-בְּלִיָּעַל!
טואנטה
אִם תָּרִיב עִמִּי – אֶבְכֶּה.
    ארגן
לְעָזְבֵנִי, נְבֵלָה!
טואנטה
[מפסיקה שנית את ארגן] אוֹי...
    ארגן
כַּלְבָּה! רוֹצָה אַתְּ...
טואנטה
אוֹי...
    ארגן
מָה? גַּם אֶת הֲנָאָתִי לָרִיב אִתָּךְ אֶחְשׂךְ מִנַּפְשׁי?
טואנטה
יָרִיב מַר כְּאַוַּת נַפְשׁוֹ. אֲנִי מְרֻצָּה בַדָּבָר.
    ארגן
אַתְּ מַפְרִיעָה אוֹתִי, כַּלְבָּה; אַתְּ מַפְסִיקָה אֶת
                דְּבָרַי בְּכָל רָגַע.
טואנטה
 אִם טוֹב בְּעֵינֵי מַר לָרִיב, הֲלֹא רָאוּי הוּא שֶׁתִּהְיֶה
                לִי הֲנָאַת בֶּכִי. אִישׁ אִישׁ וְחֶלְקוֹ שֶׁלּוֹ. כֵּן נָאֶה
                וְכֵן יָאֶה. אוֹי...
    ארגן
נֶחְדַּל מִזֶּה. יְהִי כָךְ. קְחִי מִמֶּנִּי אֶת זֶה,
                  בַּת-בְּלִיַּעַל, קְחִי אֶת זֶה. [לאחר קומו ממושבו]
                הֲפָעַל חָקְנִי הַיּוֹם יָפֶה?
טואנטה
הַהֲדָחָה שֶׁל מַר?
    ארגן
כֵּן, הַרְבֵּה מָרָה הָיְתָה בָּהּ?
טואנטה
חֵי נַפְשִׁי, אֵינִי מִתְעָרֶבֶת בְּעִנְיָנִים כָּאֵלֶּה! יַכְנִיס
                מַר פְלֵירַן חָטְמוֹ הוּא בָזֶה, שֶׁיֶּשׁ לוֹ מִזֶּה טוֹבַת
                הֲנָאָה.
    ארגן
שִׂימִי לֵב שֶׁיִּהְיֶה לִי מוּכָן לְפָנַי מְרַק-בָּשָׂר
                לִסְעֻדָּה שְׁנִיָּה שֶׁעָלַי לִסְעֹד מִיָּד.
טואנטה
אוֹתוֹ מַר פְלֵירַן וְאוֹתוֹ מַר פּוּרְגוֹן יָשִׂישׂוּ עָלֶיךָ
                מְאֹד. פָּרָה חוֹלֶבֶת מָצְאוּ בָךְ. מְאֹד הָיִיתִי רוֹצָה
                לִשְׁאֹל אוֹתָם, מַה-הִיא מַחֲלָתְךָ, שֶׁהֵם כָּל-כָּךְ
                מַרְבִּים בִּרְפוּאוֹת?
   ארגן
דֹּמִּי, הֶדְיוֹטִית, לֹא לָךְ לִמְתֹּחַ בִּקֹּרֶת עַל פְּקֻדָּתָם
                שֶׁל רוֹפְאִים. תָּבֹא הֵנָּה בִּתִּי אַנְגֶ'לִיקָה, יֶשׁ לִי
                לְהַגִּיד לָהּ דָּבָר.
טואנטה
הִנֵּה הִיא בָאָה מֵעַצְמָהּ. בְּרוּחַ נְבוּאָה רָאֲתָה אֶת
                מַחֲשֶׁבֶת לִבֶּךָ.