כל כתבי שאול טשרניחובסקי/כרך ו': שירות ושירים/משירי הורציוס/Mercuri, facunde
Mercuri, facunde / הוראטיוס / תרגם שאול טשרניחובסקי
מֶרְקוּר[1] נִין-אַטְלַנְט, הַנּוֹתֵן אִמְרֵי-שָׁפֶר,
שֶׁבִּדְבָרֶיךָ הָפַכְתָּ עַם פֶּרֶא,
זֶה אַךְ נוֹלַד, לְשַׁחֵר לְהֶדֶר
בְּתוֹךְ פָּלֶסְטְרָאוֹת,[2] ;
לְךָ שִׁיר אָשִׁירָה, הוֹי, שְׁלִיחַ-יוּפִּיטֶר
וְכָל-גָּרֵי שָׁחַק, אֲבִי תּוֹפְשֵׂי נֵבֶל;
כִּי אִם רָצִיתָ, עָרוּם וּבָדוּחַ,
תִּשָּׂא מַלְקוֹחַ.
פַּעַם נָהַגְתָּ שְׁוָרָיו שֶׁל אַפּוֹלוֹן,[3]
בּוֹ הִתְנַכַּלְתָּ — גּוֹעֵר הוּא עוֹדֶנּוּ
בְּקוֹל רָם בַּנָּעַר — וְהַשֶּׁלֶט אֵינֶנּוּ.
צָחַק אַפּוֹלוֹן.
גַּם אֶת-פְּרִיאַמוֹס כָּבֵד בְּכָל-עשֶׁר
בְּלֶכְתּוֹ מֵאִילְיוֹן לְבֶן-אַטְרֶס[4] נָהַלְתָּ;
הִתְעָה כָּל-קַסְטְרוֹת-תֵּיסַלְיָה[5] וְאוּרֶיהָ
כָּל שׂוֹנְאֵי-טְרוֹיָה.
נֶפֶשׁ חָסִיד הֵן אַתָּה תִּנְהָגֶנָּה
אֶל נְאוֹת-נִיחוֹחַ,[6] בְּמַטֵּה-פָז תַּכְנִיעַ,
לָכֵן יָקַרְתָּ לְאֵלִים דָּרֵי-מַעַל
גַּם דָּרֵי-מָטָּה.
תל-אביב, 12.3.39
- ^ מֶרְקוּר — בעברית גם מרקוליס — מניניו של אטלַנט, אלוהות העָרמה, המסחר והמליצה. הוא היה גם שליחם של האלים.
- ^ מקום להתעמלות (Palestra nitida uncta). הואיל והמתעמלים משחו את גופם בשמן.
- ^ הוא נהג את בקרו של אפולון, ועד שזה גוער בו גנב ממנו את האשפה, ואפולון צחק לזאת.
- ^ פריאמוס מלך טרויה הלך לפדות את גופת בנו הקטור מידי אכילֶס ואתו כופר עצום. בעזרת אל מלַווהו עלה הדבר בידו, שלא השגיחו בו השומרים אצל המשואות.
- ^ כלומר, היוונים.
- ^ מֶרקור ליווה את נפשות המתים לעולם שכולו טוב, והיה רודה בהן במטה הפז שלו.