לדלג לתוכן

כל כתבי שאול טשרניחובסקי/כרך ד: אודיסיה/שיר עשרים

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שִׁיר עֶשְׂרִים: הַקֹּרוֹת שֶׁקָּדְמוּ לְהֶרֶג הַחֲתָנִים

[עריכה]

 
   אוּלָם אוֹדִיסֵס הַנַּעֲלֶה סָר לִישׁוֹן אֶל-הָעֲזָרָה.
עוֹר-שׁוֹר-פָּר שָׂעִיר הִנִּיחַ עַל-גַּבֵּי הַקַּרְקַע וְעָלָיו
עֹרוֹת כְּבָשִׂים לָרֹב מִזֶּבַח בְּנֵי-הָאֲכַיִּים;
אַךְ אֶבְרִינוֹמָה הֵטִילָה עַל-גַּבֵּי הַיָּשֵׁן אַדֶּרֶת.
הָיָה אוֹדִיסֵס שָׁם עֵר וְחוֹרֵשׁ בְּלִבּוֹ הָרָעָה 5
עַל-הַחֲתָנִים. וְיָצְאוּ מִבֵּית הַנָּשִׁים הַשְּׁפָחוֹת
אֲשֶׁר רָווּ דוֹדִים עִם-הַחֲתָנִים גַּם קֹדֶם,
צוֹחֲקוֹת אִשָּׁה לִרְעוּתָהּ בְּמַהֲתַלּוֹת עַלִּיזוֹת.
אוּלָם הוּא לִבּוֹ הִתְעַבֵּר וַיֶּאֱנַף בְּחֻבּוֹ מִכַּעַס.
הַרְבֵּה הִרְהֵר בְּלִבּוֹ, הַרְבֵּה שָׁת עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ: 10
אִם-יִשְׂתָּעֵר עֲלֵיהֶן וְהִכָּה נֶפֶשׁ אֶת-כֻּלָּן,
אוֹ יִתֶּן-לָמוֹ וְתִשְׁכַּבְנָה עִם-הַחֲתָנִים הַיְהִירִים
פַּעַם זוֹ לָאַחֲרוֹנָה. וּלְבָבוֹ נִזְעַם בְּחֻבּוֹ
כַּאֲשֶׁר תִּזְעַם הַכַּלְבָּה הַסּוֹבְבָה גוּרֶיהָ הָרַכִּים,
אָדָם לָהּ זָר כִּי יִתְקָרֵב, וְנָבְחָה נְכוֹנָה לְהִלָּחֵם,- 15
כָּכָה נָבַח בְּקִרְבּוֹ לְבָבוֹ עַל-דְּבַר הַתּוֹעֵבָה.
אֶפֶס הוּא גָעַר בְּלִבּוֹ, וַיְתוֹפֵף עַל-חָזוֹ וַיֹּאמֶר:
"לִבִּי, שָׂא וְסָבַלְתָּ! כִּי רָעוֹת מֵאֵלֶּה סָבָלְתָּ
יוֹם בּוֹ אָכַל הַקִּיקְלוֹפּ הָאָיֹם אֶת-רֵעַי-עֲמִיתַי,
עַזֵּי-הַלֵּבָב, וְאַתָּה נָשָׂאתָ כָל-אֵלֶּה עַד צֵאתְךָ 20
בְּשֵׂכֶל מִתּוֹךְ מְעָרָתוֹ, אֲשֶׁר אָמַרְתָּ שָׁם תָּמוּת".
 
   כָּכָה הִבִּיעַ הַלָּה מְדַבֵּר עַל-לִבּוֹ בְּחֻבּוֹ.
נִשְׁאַר לִבּוֹ הַסַּבְלָן כִּהְיוֹתוֹ עוֹמֵד בְּמִשְׁמַעְתּוֹ,
עַז לִבְלִי-חָת. אַךְ הוּא הִתְהַפֵּךְ הֵנָּה וָהֵנָּה.
כְּאוֹתָהּ הַקֵּיבָה, שֶׁגֶּבֶר מִלְאָהּ חֵלֶב וְדָמִים, 25
עוֹמֵד וּמְהַפְּכָהּ לִרְגָעִים כְּנֶגֶד הָאֵשׁ הַלּוֹהֶטֶת
הֵנָּה וָהֵנָּה, מִשְׁתּוֹקֵק לִצְלוֹת אוֹתָהּ עַד מְהֵרָה, -
כָּכָה הִתְהַפֵּךְ גַּם הוּא הֵנָּה וָהֵנָּה, מְהַרְהֵר
אֵיכָה זֶה יִשְׁלַח אֶת-יָדוֹ בְּכָל-הַחֲתָנִים הַזֵּדִים,
אֶחָד – וְהֵמָּה הָרַבִּים. וַתִּקְרַב עָדָיו אַתֵּנָה, 30
יָרְדָה מֵרְקִיעַ שָׁמַיִם וַתַּהֲפֹךְ דְּמוּתָהּ דְּמוּת אִשָּׁה.
עָמְדָה מֵרַאֲשׁוֹתָיו וַתִּשָּׂא אִמְרָתָהּ וַתַּעַן:
"לָמָּה זֶּה נָדְדָה שְׁנָתְךָ, הַגֶּבֶר-הָאֻמְלָל-בַּגְּבָרִים?
הִנֵּה זֶה בֵּיתְךָ הֲלֹא, וְיֵשׁ לְךָ אִשָּׁה בַּבַּיִת,
בִּנְךָ גַּם הוּא, אֲשֶׁר רַבִּים מִשְׁתּוֹקְקִים לְגַדֵּל כְּמוֹתוֹ". 35
 
   הֵשִׁיב אֲמָרָיו אוֹדִיסֵס, הָאִישׁ רַב-הַמְּזִמּוֹת, וַיַּעַן:
"אָמְנָם נְכוֹנִים דְּבָרַיִךְ, הָאֵלָה, כָּל-אֲשֶׁר דִּבַּרְתְּ לִי,
אֶפֶס אַךְ דָּבָר אֶחָד מֵעִיק עַל-נַפְשִׁי בְּחֻבִּי:
אֵיכָה זֶה אֶשְׁלַח אֶת-יָדִי בִּקְהַל-הַחֲתָנִים הַזֵּדִים?
אֶחָד אָנֹכִי, וְהֵמָּה בְּכָל-עֵת בְּהָמוֹן בַּבַּיִת. 40
אַךְ גַּם בָּזֶה לִבִּי מְהַרְהֵר, וְאָכֵן זֶה חָשׁוּב בְּיוֹתֵר:
וְהָיָה אִם-אַכֶּה אֶת-כֻּלָּם בְּעֶזְרָתֵךְ וּבְעֶזְרַת בֶּן-קְרוֹנוֹס,
אָנָה אִמָּלְטָה עַל-נַפְשִׁי? אָנָּא, הִוָּעֲצִי בְּלִבֵּךְ".
 
   נָשְׂאָה אִמְרָתָהּ אַתֵּנָה כְּחֻלַּת-הָעַיִן וַתַּעַן:
"פֶּתִי, הֵן יִבְטַח בֶּן-אָדָם בְּרֵעוֹ, אַף כִּי הוּא נִקְלֶה, 45
וְאֵינוֹ אֶלָּא בֶּן-תְּמוּתָה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כָּל-עֵצָה;
אוּלָם אָנֹכִי, בַּת-אֵלִים, הָיִיתִי שׁוֹמַרְתְּךָ מֵעוֹלָם
בְּכָל-הַתְּלָאוֹת מְצָאוּךָ. וְאֹמַר לְךָ וְלֹא אֲכַסֶּה:
אִלּוּ הָיוּ חֲמִשִּׁים גְּדוּדֵי בְּנֵי-אָדָם בְּנֵי-תְמוּתָה
קָמִים עָלֵינוּ מִשְׁתּוֹקְקִים לְכַלּוֹתֵנוּ בִּזְרוֹעַ, 50
אַתָּה הָיִיתָ נוֹהֵג אֶת-בְּקָרָם וְאֶת-צֹאנָם הַכָּשׁוֹת;
עַתָּה נוּמָה אֶת-שְׁנָתְךָ, כִּי אָדָם הָעֵר כָּל-הַלַּיְלָה
מַתִּישׁ אֶת-כֹּחוֹ, וְאַתָּה בִמְהֵרָה תִגָּאֵל מִפְּגָעִים".
 
   כָּכָה הִבִּיעָה וְנָסְכָה עַל-גַּבֵּי עַפְעַפָּיו הַשֵּׁנָה;
וְהִיא הַנִּפְלֵאת-בָּאֵלוֹת שָׁבָה אֶל-הָאוֹלִימְפּוֹס. 55
וּכְשֶׁתְּקָפַתּוּ שֵׁנָה מַתִּירָה דַאֲגוֹת-לְבָבוֹת,
גַּם אֶת-אֲבָרָיו הִתִּירָה, נֵעוֹרָה אִשְׁתּוֹ הַצְּנוּעָה,
קָמָה וְיָשְׁבָה בַּמִּטָּה הָרַכָּה וְהִתְחִילָה בּוֹכִיָּה.
אֶפֶס אַחַר שֶׁשָּׂבְעָה לָהּ נַפְשָׁה בְּכִי-הַתַּמְרוּרִים,
אֶל-אַרְטֶמִּיס רִאשׁוֹנָה הִתְחַנְּנָה הַנֵּפְלֵאת-בַּנָּשִׁים: 60
"אָנָּא, אַרְטֶמִּיס בַּת-זֶבְס הָאֵלָה הַקְּדוֹשָׁה, וְלוּ תוֹרִי
תֵּכֶף בְּלִבִּי אֶת-חִצֵּךְ לָקַחַת אֶת-נַפְשִׁי מִמֶּנִּי
עַתָּה! אוֹ אוּלַי מִפֹּה תִּגְזְלֵנִי הַסּוּפָה וְתִשָּׂא
אוֹתִי עַל-אֶבְרוֹתֶיהָ אֶל-דְּרָכִים חשֶׁךְ יְשׁוּפֵן,
גַּם תְּטַלְטְלֵנִי אֶל-חוֹפֵי הָאוֹקְיָנוֹס הַחוֹזֵר, 65
כַּאֲשֶׁר נָשְׂאוּ לְפָנִים הַסּוּפוֹת אֶת בְּנוֹת-פַּנְדַּרֶאוֹס,
אֶפֶס הָאֵלִים הֵמִיתוּ הוֹרֵיהֶן, וְהֵנָּה נִשְׁאֲרוּ
יְתוֹמוֹת בָּאַרְמוֹן, וְשָׁם אַפְרוֹדִיטָה הַנַּעֲלָה סִפְּקָה
לָמוֹ הַיַּיִן הֶעָרֵב, הַדְּבַשׁ הַמָּתוֹק וְהַגְּבִינָה,
הֵרָה חוֹנְנָה אוֹתָן עַל-יֶתֶר הַנָּשִׁים בָּאָרֶץ 70
יֹפִי וּבִינָה, וְאַרְטֶמִּיס הַקְּדוֹשָׁה – הַגִּזְרָה הַדַּקָּה,
פַּלַּס-אַתֵּנָה לִמְּדָתַן לַעֲשׂוֹת כָּל-מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבֶת.
אַךְ כַּעֲלוֹת אַפְרוֹדִיטָה הָאֵלָה לִמְרוֹמֵי אוֹלִימְפּוֹס
לְבַקֵּשׁ שָׁמָּה מִזֵּאוּס הַשָּׂשׂ-לִקְרַאת-רְעָמִים נִשּׂוּאִים
בַּעֲלוּמֵיהֶן לַבָּנוֹת, כִּי אֵין בִּלְתּוֹ הַכֹּל יוֹדֵעַ 75
גּוֹרַל בְּנֵי-אָדָם בְּנֵי-תְמוּתָה, אִם-טוֹב וְאִם-רָע אֲשֶׁר נִגְזַר,
גָּזֹל גָּזְלוּ הַהַרְפִּיּוֹת אוֹתָן הַנְּעָרוֹת לְתִתָּן
מַתָּן לִקְהַל הָאֶרִינְיוֹת הָאֲיֻמּוֹת לְעָבְדָן.
לוּ הִשְׁמִידוּנִי גַם אָנִי הַיּוֹשְׁבִים-בִּמְרוֹמֵי-אוֹלִימְפּוֹס,
אוֹ לוּ הִכַּתְנִי אַרְטֶמִּיס יְפַת-הַתַּלְתַּלִּים, וְאֵרְדָה 80
לְאֶרֶץ בַּלָּהוֹת וּבְרוּחִי אֶחֱזֶה אֶת-אִישִׁי אוֹדִיסֵס,
וְלֹא אֲשַׂמֵּחַ אֶת-יִצְרוֹ שֶׁל-גֶּבֶר הַנּוֹפֵל מִמֶּנּוּ.
אֶפֶס זֶה רָע אֲשֶׁר אֶפְשָׁר לָשֵׂאת אוֹתוֹ, אִם-אָדָם
בָּכֹה יִבְכֶּה בַּיּוֹם, כִּי לִבּוֹ כָבֵד בַּנְּכָאִים,
וְהָיָה בַּלַּיְלָה וְיִישַׁן, כִּי שְׁנָתוֹ תַּשֶּׁנּוּ כָּל-דָּבָר, 85
טֹבוֹת וְרָעוֹת גַּם יָחַד, מִדֵּי רִדְתָּהּ עַל-שְׁמוּרוֹת עֵינָיו.
אוּלָם אָנֹכִי לִי דֵימוֹן יִשְׁלַח חֲלוֹמוֹת מְאֹד רָעִים.
יַעַן כִּי הוּא שָׁכַב אֶצְלִי הַלַּיְלָה, וְהָיָה מַרְאֵהוּ,
כַּאֲשֶׁר הָיָה בְּצֵאתוֹ בַצָּבָא –וְלִבִּי מְאֹד עָלָץ,
יַעַן אָמַרְתִּי, אֲבָל לֹא חֲלוֹם הוּא, כִּי אֱמֶת וְיַצִּיב". 90
 
   כָּכָה הִבִּיעָה; וְאֵאוֹס לָהּ-כִּסֵּא-הַזָּהָב הוֹפִיעָה.
אֶפֶס אוֹדִיסֵס הַנַּעֲלֶה שָׁמַע אֶת-קוֹלָהּ בְּבִכְיָהּ,
אַחַר הִתְחִיל מְהַרְהֵר, כִּי דִמָּה בְנַפְשׁוֹ אֲשֶׁר
כְּבָר הִכִּירַתּוּ, וְהִנֵּה עוֹמֶדֶת הִיא מְרַאֲשׁוֹתָיו.
קָפַץ וְתָפַס הַמְּעִיל וְהָעֹרוֹת שֶׁשָּׁכַב עֲלֵיהֶם, 95
שָׂמָם עַל-גַּבֵּי כִּסֵּא בָאוּלָם, וַיּוֹצִיא הַחוּצָה
עוֹר-שׁוֹר-הַפָּר, וַיִּתְפַּלֵּל אֶל-זֶבְס בְּפָרְשׂוֹ אֶת-כַּפָּיו:
"זֶבְס אָבִינוּ, אִם-אָכֵן נְחִיתֶם אוֹתִי בַּיַּמִּים
וּבֶחָרָבָה אֶל-אַרְצִי לְאַחַר הַרְבּוֹתְכֶם לִי רָעוֹת,
יַגֶּד-לִי דְבַר נַחַשׁ אַחַד הָעֵרִים פֹּה פְנִימָה, 100
אוּלָם בַּחוּץ לִי יִגָּלֶה הָאוֹת מֵאֵת זֶבְס וְהַמּוֹפֵת!"
 
   כָּכָה הִבִּיעַ בְּהִתְפַּלְלוֹ, וְזֶבְס רַב-הָעֵצָה לוֹ נֶעְתַּר.
הִרְעִים מִיָּד עַל-פְּנֵי הָאוֹלִימְפּוֹס עוֹטֶה-הַנְּגֹהוֹת
רַעַם מִמַּעַל לֶעָבִים, וַיִּחַדְּ אוֹדִיסֵס הַנַּעֲלֶה [1]
אֶפֶס בַּבַּיִת שָׁם פְּנִימָה נָשְׂאָה אִשָּׁה אֶת-קוֹלָהּ, 105
אַחַת טוֹחֶנֶת, כִּי שָׁם טַחֲנוֹתָיו שֶׁל רוֹעֵה-הָעַמִּים,
וְשָׁמָּה נָשִׁים שְׁפָחוֹת שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה עֲסוּקוֹת בַּבַּיִת,
טוֹחֲנוֹת קֶמַח שְׂעוֹרִים וְחִטִּים – הוּא מֹחַ הַגְּבָרִים,
וְיֶתֶר הַנָּשִׁים יְשֵׁנוֹת, כִּי טָחֲנוּ כְּבָר חִטֵּי-יוֹמָן,
הִיא אַךְ הָאַחַת לֹא פָסְקָה, כִּי הִיא הָרָפָה בֵינֵיהֶן. 110
חָדְלָה לִטְחוֹן בָּרֵיחַיִם וַתֹּאמֶר לְאוֹת לַאֲדוֹנֶיהָ:
"זֶבְס בֶּן-קְרוֹנוֹס אָבִינוּ, הַמּוֹשֵׁל-עַל-אָדָם וָאֵלִים!
אָכֵן הַרְעֵם הִרְעַמְתָּ מִשַּׁחַק זְרוּעַ כֹּכָבִים,
וְעָנָן אֵין לִרְאוֹת וְאֵין עָבִים; אַךְ אוֹת הוּא וּמוֹפֵת לָאָדָם.
מַלֵּא הַפַּעַם גַּם לִי אֶת-אֲשֶׁר אָמֹר אָמַרְתִּי: 115
לְוַאי וְהָיָה אוֹתוֹ מִשְׁתֵּה-הַשְּׂמָחוֹת הָאַחֲרוֹן
לְכָל-עֲדַת-הַחֲתָנִים אֲשֶׁר בְּאַרְמוֹן אוֹדִיסֵס,
אֵלֶּה שֶׁפֵּרְכוּ אֶת-בִּרְכַּי פֹּה בַּעֲבוֹדַת-הַפֶּרֶךְ,
לַעֲשׂוֹת קֶמַח-שְׂעוֹרִים, לְוַאי יֹאכְלוּ סְעֻדָּה אַחֲרוֹנָה!"
 
   כָּכָה הִבִּיעָה; וַיָּגֶל אוֹדִיסֵס לִשְׁמוֹעַ הַנַּחַשׁ 120
וְאֶת-קוֹל הָרַעַם, קוֹל זֶבְס, כִּי זָמַם לְהִנָּקֵם מִזֵּדִים.
 
   וְיֶתֶר הַשְּׁפָחוֹת הַיּוֹשְׁבוֹת בְּאַרְמוֹן-אוֹדִיסֵס הַיָּפֶה
בָּאוּ הִתְקַבְּצוּ וְהִבְעִירוּ אֵשׁ לֹא-תִיעַף בַּכִּירָה.
אַךְ טֵלֶמָּכוֹס הָעֶלֶם הָאֱלֹהִי קָם מִיצוּעוֹ,
לָבַשׁ בְּגָדָיו וַיָּשֶׂם עַל-כְּתֵפוֹ אֶת-חַרְבּוֹ הַחַדָּה, 125
קָשַׁר אֶל-תַּחַת רַגְלָיו הַצַּחוֹת הַסּוּלְיוֹת הַנָּאוֹת,
תָּפַס הַכִּידוֹן הָאַדִּיר הַנֶּעְטָר-נְחשֶׁת-הוּחַדָּה,
עָמַד עַל-מִפְתַּן הַבַּיִת וַיְצַו לְאֶבְרִיקְלֵיָה וַיֹּאמֶר:
"אִמָּא, הֲדָאוֹג דְּאַגְתֶּן לְאוֹתוֹ הַנָּכְרִי בַּבַּיִת
לְאָכְלָה לוֹ וְלִיצוּעַ, אוֹ יִשְׁכַּב כְּשָׁכְבוֹ בְּאִי-כָבוֹד? 130
יַעַן כִּי כֵן דֶּרֶךְ אִמִּי, אִם-גַּם לִבָּהּ מָלֵא הַתְּבוּנָה,
אֲשֶׁר יֵשׁ תְּכַבֵּד בַּמְּבוּכָה אֶת-אַחַד הַנִּקְלִים בָּאָדָם,
אַךְ אֶת-הַטּוֹב שֶׁבֵּינֵיהֶם תְּשַׁלַּח בְּאִי-כָבוֹד וְיֵלֵךְ".
 
   נָשְׂאָה אִמְרָתָהּ וַתַּעַן לוֹ אֶבְרִיקְלֵיָה הַנְּבוֹנָה:
"אַל-לְךָ, בְּנִי, לְהַרְשִׁיעַ אֶת-אִמְּךָ, וְהִיא לֹא הִרְשִׁיעָה! 135
יַעַן כִּי יָשַׁב וְשָׁתָה הַיַּיִן כְּאַוַּת נַפְשׁוֹ;
אוּלָם לַלֶּחֶם לֹא יִרְעָב, אָמַר, כִּי הִיא שְׁאֵלַתּוּ.
אֶפֶס כְּשֶׁנִּזְכַּר בְּמַרְגּוֹעַ וְרָצָה לִישׁוֹן אֶת-שְׁנָתוֹ,
צִוְּתָה לְאַחַת הַשְּׁפָחוֹת לְהַצִּיעַ לוֹ אֶת-יְצוּעוֹ.
אוּלָם נָהַג הַלָּז מִנְהַג אִישׁ אֻמְלָל וְנֶעֱזָב, 140
מִטָּה לֹא רָצָה וַיְמָאֵן לִהְיוֹת יָשֵׁן עַל-שְׂמִיכוֹת,
כִּי אִם-עַל-עֹרוֹת שֶׁל-כְּבָשִׂים וְעַל-עֹרוֹ שֶׁל-שׁוֹר טֶרֶם עֻבַּד
יִשְׁכַּב לוֹ פֹה בָּעֲזָרָה, וַנִּפְרשׂ עָלָיו אַדֶּרֶת".
 
   כָּכָה הִבִּיעָה. וַיֵּצֵא חִישׁ טֵלֶמָךְ מִן-הָאַרְמוֹן,
תּוֹפֵשׂ כִּידוֹנוֹ, וּשְׁנֵי כְלָבִים מְהִירִים לִוּוּהוּ. 145
פָּנָה לַשּׁוּק אֶל-קְהַל-הָאֲכַיִּים נְעוּלֵי-הַמְּצָחוֹת.
אַךְ אֶבְרִיקְלֵיָה בַּת-אוֹפְּס מִזֶּרַע פֵּיסֵנוֹר הַגִּבּוֹר,
אוֹתָהּ הָאָמָה הַנִּפְלֵאת-בַּנָּשִׁים, הִיא צִוְּתָה לַשְּׁפָחוֹת:
"הֲחִישֶׁינָה פָּעָלְכֶן, מַהֵרְנָה לְטַאטֵא הָאַרְמוֹן,
מַיִם הַזֶּינָה וּפְרֹשְׂנָה עַל-הַכִּסְאוֹת הַנָּאִים 150
שְׁטִיחֵי אַרְגָּמָן! וְאֶת-כָּל-הַשֻּׁלְחָנוֹת קַנַּחְנָה,
סְפֹגְנָה בִּסְפוֹגִים, שַׁפְשֵׁפְנָה קִיתוֹנוֹת לִמְזִיגַת הַיָּיִן,
וְאֶת-הַגְּבִיעִים הַכְּפוּלִים! שֵׂמְנָה פַעֲמֵיכֶן הָעַיְנָה
 הָבֵא הֲלוֹם מִן-הַמַּיִם, וְנֶחְפַּזְתֶּן מְאֹד בְּמַעֲשֵׂיכֶן!
כִּי לֹא יֵעָדְרוּ זְמַן רַב הַיּוֹם הַחֲתָנִים בָּאַרְמוֹן, 155
הַשְׁכֵּם יַקְדִּימוּ יָבֹאוּ, כִּי חַג הַיּוֹם לְכָל-אָדָם". [2]
 
   סָחָה; וְהֵן הִטּוּ אֹזֶן, וְשָׁמְעוּ בְקוֹלָהּ וְכֵן עָשׂוּ.
מִהֲרוּ עֶשְׂרִים לָרֶדֶת הָעַיְנָה מַשְׁחִירַת-הַמַּיִם,
וְיִתְרָן עָבְדוּ בִּשְׁקִידָה וְעָשׂוּ אֶת-מְלֶאכֶת הַבָּיִת.
 
   בָּאוּ נִכְנְסוּ נַעֲרֵי בְנֵי-הָאֲכַיִּים וַיְבַקְּעוּ 160
עֵצִים בִּשְׁקִידָה וּבְהַשְׂכֵּל. וְהִנֵּה הַנָּשִׁים הַשְּׁפָחוֹת
שָׁבוּ מֵאֵצֶל הָעָיִן. וַיָּבֹא גַם רוֹעֵה-הַחֲזִירִים
נוֹהֵג אֶת-שְׁלשֶׁת הַחֲזִירִים מִמֵּיטַב חֲזִירֵי-הַמַּרְבֵּק.
אוֹתָם עָזַב לְנַפְשָׁם לִרְעוֹת בֶּחָצֵר הַיָּפָה,
אֶפֶס הוּא פָנָה לְאוֹדִיסֵס בְּדִבְרֵי יְדִידוּת וְאָמָר: 165
"הוֹי, הַנָּכְרִי, הֲגָדַל כְּבוֹדְךָ בְּעֵינֵי אֲכַיִּים?
אוֹ הֵם מוֹסִיפִים לִלְעֹג לְךָ בָּאוּלָם כְּקֹדֶם?"
 
   הֵשִׁיב אֲמָרָיו אוֹדִיסֵס הָאִישׁ רַב-הַדַּעַת וַיַּעַן:
"לְוַאי, אֶבְמֵיאוֹס, וִישַׁלְּמוּ הָאֵלִים אֶת-תּוֹעֲבוֹתֵיהֶם,
אֲשֶׁר עוֹלְלוּ פֹה עַזֵּי-הַפָּנִים הָאֵלֶּה 170
בְּאַרְמוֹן אֲשֶׁר לֹא לָמוֹ, כִּי הֵמָּה בּשֶׁת לֹא יֵדְעוּ".
 
   כָּכָה שׂוֹחֲחוּ שְׁנֵיהֶם, נִדְבְּרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ.
וְהִנֵּה קָרַב אֲלֵיהֶם מֶלַּנְתְּיוֹס רוֹעֵה-הָעִזִּים,
נוֹהֵג אִתּוֹ הָעִזִּים הַטּוֹבוֹת בְּכָל-הָעֲדָרִים
לְאָכְלָה לִקְהַל-הַחֲתָנִים, וּשְׁנַיִם רוֹעִים עִמָּדוֹ. 175
הָלַךְ וּקְשָׁרָן כָּרָאוּי בִּיצִיעַ הָאוּלָם הַמַּרְעִים,
פָּתַח וַיַּעַן לְאוֹדִיסֵס וַיְדַבֵּר אֶת-דִּבְרֵי הַלַּעַג:
"עוֹדְךָ מַלְאֶה, הַנָּכְרִי, אֶת-אַנְשֵׁי הַבַּיִת? לָטֹרַח
תַּחֲנוּנֶיךָ עֲלֵיהֶם וּתְמָאֵן לָצֵאת הַפֶּתְחָה.
אֶפֶס, דּוֹמַנִי, כִּי לֹא נִפָּרֵד עַד אִם-טָעַמְתָּ 180
טַעַם זְרֹעוֹתַי; כִּי לֹא כַדָּת תַּחְזֹר עַל-פְּתָחִים:
יֵשׁ עוֹד כַּמָּה וְכַמָּה מִשְׁתָּאוֹת בְּבָתֵּי אֲכַיִּים!"
 
   כָּכָה הִבִּיעַ; וְלֹא עָנָה אוֹדִיסֵס הָאִישׁ רַב-הַדָּעַת;
נִעֲנַע רֹאשׁוֹ וְהֶחֱרִישׁ וּבְלִבּוֹ חָמַס מְזִמּוֹת.
 
   וְהִנֵּה בָּא גַם הַשְּׁלִישִׁי, פִילֵיטְיוֹס הָרוֹדֶה-בַּגְּבָרִים, 185
נוֹהֵג פָּרָה אַיְלוֹנִית וְעִזִּים שְׁמֵנוֹת אֲחָדוֹת,
הֶעֱבִירוּם בְּדוֹבְרָה אֲנָשִׁים הַמַּעֲבִירִים
גַּם שְׁאָר כָּל-בְּנֵי-אָדָם אֲשֶׁר יָבֹאוּ אֲלֵיהֶם.
קָשַׁר יָפֶה אֶת-בְּעִירוֹ בִּיצִיעַ הָאוּלָם הַמַּרְעִים,
קָרַב וַיָּבֹא הַלָּז אֶל-רוֹעֵה-הַחֲזִירִים וּשְׁאֵלוֹ: 190
"רוֹעֵה-הַחֲזִירִים, וּמִי הוּא הַנָּכְרִי הַלָּז, אֲשֶׁר אַךְ זֶה
בָּא בְּצֵל קוֹרַת הָאַרְמוֹן? מִי שִׁבְטוֹ, שֶׁבּוֹ הוּא מִתְפָּאֵר?
הֵנָּה מֵאַיִן הוּא בָא וְאֵיפֹה שַׁדְמַת אֲבוֹתָיו?
אֻמְלָל! וְאוּלָם מַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה אִישׁ מֶלֶךְ – שַׁלִּיט.
אֶפֶס הָאֵלִים מְאַמְלְלִים בְּנֵי-אָדָם נָדִים בָּאָרֶץ, 195
אַף-עַל-פִּי שֶׁהֵם מְלָכִים, אִם-נִגְזְרָה עֲלֵיהֶם מַתְּלָאָה".
 
   דִּבֵּר, וַיִּגַּשׁ וַיּוֹשֶׁט יְמִינוֹ לִדְרשׁ בִּשְׁלוֹמוֹ,
נָשָׂא אֶת-קוֹלוֹ וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֶת-אִמְרֵי-הַכָּנָף:
"גִּילָה, אַבָּא הַנָּכְרִי! וּלְוַאי וְאֻשַּׁרְתָּ לְהַבָּא!
יַעַן כִּי עַתָּה גוֹרָלְךָ הַרְבֵּה יְגוֹנִים וָצַעַר. 200
זֵאוּס אָבִינוּ, אֵין אֵל אַכְזָר בָּאֵלִים כָּמוֹךָ!
יַעַן לֹא יֵצַר לְךָ עַל-אָדָם, וְהֵן אַתָּה בְרָאתוֹ,
אֲשֶׁר תַּסְפֶּה עָלָיו רָעוֹת וּמְצוּקוֹת אֲיֻמּוֹת!
עֵינַי רָאוּךָ וְחֹם עֲבָרַנִי וְעֵינַי דָּמָעוּ,
כִּי אֶת-אוֹדִיסֵס הַנַּעֲלֶה זָכַרְתִּי אָנֹכִי; דּוֹמַנִי, 205
גּוֹלֶה וָנָד הוּא בֵּין נָכְרִים בִּבְלוֹיֵי סְחָבוֹת כָּמוֹךָ,
אִם-אַךְ בַּחַיִּים עוֹדֶנּוּ וְרוֹאֶה בְּאוֹר שֶׁמֶשׁ כִּי יָהֵל.
אַךְ אִם-כְּבָר מֵת הוּא וְאִם-בְּמִשְׁכְּנוֹת-הַדֵס יִתְלוֹנָן,
אוֹי, מַה צַּר לִי עַל-אוֹדִיסֵס הַתָּמִים, וְהוּא הִפְקִיד
אוֹתִי, עֶלֶם עוֹדֶנִּי, עַל-בְּעִירוֹ בְּנוֹף קֶפַלֵּנִים, 210
עַתָּה פָּרַץ לְאֵין מִסְפָּר, וְאֵין לְשׁוּם אָדָם אַחֵר
בְּקָרִים שׁוֹרְצִים וְרָבִים כִּבְקָרָיו רַחֲבֵי-הַמֵּצַח.
עַתָּה יָשׂרוּ בָם נָכְרִים לִהְיוֹתָם לָמוֹ לְאָכְלָה,
אֵינָם שָׂמִים כְּלָל לֵב לִבְנוֹ שֶׁל-אֲדֹנֵי הַבַּיִת,
אֵינָם יְרֵאִים אֶת-מִשְׁפַּט-הָאֵלִים, וּכְבָר הֵם מִשְׁתּוֹקְקִים 215
לְחַלֵּק בֵּינֵיהֶם אֶת-כְּבוּדַת הַמֶּלֶךְ שֶׁרָחַק זֶה כַּמָּה.
וְיֵשׁ אֲשֶׁר אֶשְׁקֹל בְּדַעְתִּי, וְלִבִּי הֶחָבִיב בְּחֻבִּי
הוֹגֶה רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת: הֵן רַע מְאֹד הַמַּעֲשֶׂה לָלֶכֶת
בְּעוֹד בְּנוֹ חַי אֶל-אֶרֶץ אַחֶרֶת וְלִנְהוֹג בְּקָרוֹ,
עֶזְרָה לְבַקֵּשׁ מִנָּכְרִים; וְעוֹד רַע מִזֶּה לְהִשָּׁאֵר 220
לִשְׁמֹר אֶת-הָעֲדָרִים לְזָרִים וְלִסְבּוֹל מַכְאוֹבִים.
הִנֵּה זֶה כְּבָר הָיִיתִי נִמְלָט אֶל-אַחַד הַמְּלָכִים,
מִן-הָאַדִּירִים הַנָּכְרִים, כִּי כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל,
אֶלָּא שֶׁעוֹד אֲנִי מְחַכֶּה לְאוֹתוֹ הָאֻמְלָל, כִּי יָבֹא,
יָפִיץ בִּמְלֹא אַרְמוֹנוֹ אֶת-כָּל-הַחֲתָנִים הַזֵּדִים". 225
 
   הֵשִׁיב אֲמָרָיו אוֹדִיסֵס, הָאִישׁ רַב-הַדַּעַת, וַיַּעַן:
"רוֹעֵה-הַבָּקָר, מַרְאֲךָ לֹא כְאַחַד הַנִּקְלִים אוֹ כְפֶתִי.
מַכִּיר אָנֹכִי בְעַצְמִי, כִּי חָכְמָה תָנוּחַ בְּלִבֶּךָ,
לָכֵן אַגִּידָה לְךָ, אֶשָּׁבַע הַשְּׁבוּעָה הַגְּדוֹלָה:
עֵדִי זֵאוּס הָרִאשׁוֹן-בָּאֵלִים, וְזֶה שֻׁלְחַן הָאוֹרְחִים, 230
וְכִירַת אוֹדִיסֵס הַתָּמִים, אֲשֶׁר אֵלֶיהָ אָתָאתִי,
אֲשֶׁר יָשׁוּב אוֹדִיסֵס אֶל-בֵּיתוֹ, וְאַתָּה פֹה עוֹדְךָ.
אַתָּה עֵינֶיךָ תִּרְאֶינָה בְּשׁוּבוֹ, אִם-נַפְשְׁךָ רָצְתָה,
אֵיכָה יַכְרִיעַ אֶת-קְהַל-הַחֲתָנִים הַשּׂוֹרְרִים פֹּה עָתָּה".
 
   נָשָׂא אִמְרָתוֹ וַיַּעַן לוֹ רוֹעֵה-הַבָּקָר הַגֶּבֶר: 235
"לְוַאי וְיָקוּמוּ דְבָרֶיךָ, הַנָּכְרִי, וְכֵן יַעַשׂ בֶּן-קְרוֹנוֹס!
מַכִּיר הָיִיתָ כִּי כֹחִי אִתִּי וּזְרוֹעִי לִי תָעֹז".
 
   כָּכָה חִלָּה אֶבְמֵיאוֹס גַּם הוּא אֶת-פְּנֵי כָּל-הָאֵלִים,
אֲשֶׁר יָשׁוּב הַבַּיְתָה אוֹדִיסֵס הָאִישׁ רַב-הַתְּבוּנָה.
 
   כָּכָה שׂוֹחֲחוּ אֵלֶּה, נִדְבְּרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ. 240
אַךְ הַחֲתָנִים מִתְנַכְּלִים לְהָמִית אֶת-טֵלֶמָּכוֹס,
וְהִנֵּה בָאָה מוּעֶפֶת צִפּוֹר מֵאֵצֶל יַד שְׂמֹאלָם:
עַיִט מִתְעוֹפֵף בַּמְּרוֹמִים וּבְפִיו הַיּוֹנָה הָרַכָּה.
נָשָׂא אֶת-קוֹלוֹ וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם הָאִישׁ אַמְפִינוֹמוֹס:
"רֵעַי הַיְקָרִים, לֹא תָקוּם זֹאת עֲצָתֵנוּ וְלֹא תִהְיֶה 245
לַהֲרֹג אֶת-טֵלֶמָּכוֹס! הָבָה נַעֲרֹךְ הַסְּעֻדָּה!"
 
   כָּכָה סָח אַמְפִינוֹמוֹס, וּדְבָרָיו יָשְׁרוּ בְּעֵינֵיהֶם.
נִכְנְסוּ לְאַרְמוֹן אוֹדִיסֵס הָאִישׁ הָאֱלֹהִי הַגִּבּוֹר.
אֶת-מְעִילֵיהֶם הִנִּיחוּ עַל-גַּבֵּי כֻּרְסָאוֹת וְכִסְאוֹת,
זָבְחוּ כְבָשִׂים אַדִּירִים וְעִזֵּי מַרְבֵּק שְׁמֵנוֹת, 250
זָבְחוּ חֲזִירֵי מַרְבֵּק וַיִּשְׁחֲטוּ שׁוֹר מִן-הָעֵדֶר,
צָלוּ אֶת-בְּנֵי-הַמֵּעַיִם וְחִלְּקוּם, וּמָסְכוּ הַיַּיִן
בְּקִיתוֹן הַמְּזִיגָה. וְרֹעֵה-הַחֲזִירִים הוּא חִלֵּק הַכּוֹסוֹת.
אוּלָם פִילֵיטְיוֹס הָרוֹדֶה-בַּגְּבָרִים הוּא חִלֵּק הַלֶּחֶם
בְּתוֹךְ סַלְסִלּוֹת תִּפְאֶרֶת, מֶלַּנְתְּיוֹס הוּא מָזַג הַיַּיִן, 255
וְהֵמָּה נָשְׂאוּ יְדֵיהֶם לָאֹכֶל הֶעָרוּךְ לִפְנֵיהֶם.
 
   אוּלָם בְּהַשְׂכֵּל וּבִינָה יְצַו טֵלֶמָּךְ לְאוֹדִיסֵס
וְיֵשֵׁב עַל-מִפְתַּן-הָאֶבֶן אֲשֶׁר לָאוּלָם הַנָּאֶה.
הִגִּישׁ לוֹ שְׁרַפְרַף מְכֹעָר וְשֻׁלְחָן קָטֹן לְפָנָיו,
נָתַן לוֹ אֶת-הָאֶשְׁפָּר מִן-הַמֵּעַיִם, וַיִּמְזֹג 260
יַיִן בְּסֵפֶל הַכֶּתֶם, וַיִּשָּׂא אִמְרָתוֹ וַיַּעַן:
"שְׁבָה לְךָ פֹּה וּשְׁתֵה יֵינְךָ עִם-כָּל-הָאֲנָשִׁים הַשּׁוֹתִים,
בְּעַצְמִי אָנֹכִי אֲגוֹנֵן עָלֶיךָ מִלַּעַג וּזְרוֹעוֹת
כָּל-הַחֲתָנִים הַזֵּדִים, כִּי בַיִת זֶה אֵינוֹ אַכְסַנְיָה,
אֶלָּא אַרְמוֹן אוֹדִיסֵס, וְהוּא לִי מִמֶּנּוּ מוֹרָשָׁה. 265
וְאַתֶּם, עֲדַת-הַחֲתָנִים, כִּבְשׁוּ יִצְרְכֶם מִגְּדוּפָה
  וְדִבְרֵי הַלַּעַג, לְמַעַן לֹא תְעוֹרְרוּ רִיבוֹת וּמְדָנִים!"
 
   כָּכָה הִבִּיעַ. וְהֵם כֻּלָּם נָשְׁכוּ שִׂפְתֵיהֶם בְּשִׁנֵּיהֶם,
לוֹ הִשְׁתָּאוּ הִתְפַּלְּאוּ, כִּי בְאֹמֶץ-לֵב דִּבֵּר אֶת-דְּבָרָיו.
הֵשִׁיב לוֹ אַנְטִינוֹאוֹס בְּנוֹ שֶׁל-אֶבְפֵּיתֵּס אֲמָרָיו: 270
"בְּנֵי-אֲכַיָּה, נְקַבְּלָה אֶת-דְּבַר טֵלֶמָּכוֹס וְאַף כִּי
קָשִׁים דְּבָרָיו מְאֹד: אִיּוּמִים יְדַבֵּר בְּאָזְנֵינוּ.
וְזֶבְס בֶּן-קְרוֹנוֹס לֹא רָצָה, כִּי לוּלֵא זֹאת כְּבָר הָיִינוּ
אוֹתוֹ מַהֲסִים בָּאַרְמוֹן, וְאִם-גַּם יָרִים קוֹלוֹ בְּדַבְּרוֹ!"
 
   כָּכָה סָח אַנְטִינוֹאוֹס; וְאוּלָם הַלָּז לֹא שָׂם לִבּוֹ. 275
וְדֶרֶךְ הָרְחוֹבוֹת הוֹבִילוּ כָּרוֹזִים קָרְבָּן לָאֵלִים.
הַהֶקָּטוֹמְבָּה הַקְּדוֹשָׁה, וַאֲכַיִּים מְגַדְּלֵי-הַפֶּרַע
בָּאוּ בַחֹרְשָׁה הַמְּצִלָּה לְאַפּוֹלוֹן הַנּוֹגֵף-מֵרָחוֹק.
 
   וְאַחַר צְלוֹתָם הַבָּשָׂר, הֱסִירוּהוּ מִשְּׁפוּדִים,
חִלְּקוּ אוֹתוֹ בֵינֵיהֶם וְעָרְכוּ הַמִּשְׁתֶּה הַנֶּהְדָּר. 280
נָתְנוּ הַנְּעָרִים לְאוֹדִיסֵס מָנָה, כַּמָּנָה שֶׁקִּבְּלוּ
גַּם הֵם בְּעַצְמָם בְּגוֹרָלָם, כִּי כֵן צִוָּה אוֹתָם הָעֶלֶם
טֵלֶמָּכוֹס הַיָּקָר, בְּנוֹ שֶׁל-אוֹדִיסֵס הַנַּעֲלֶה.
 
   אֶפֶס אַתֵּנָה לֹא מָנְעָה אֶת-קְהַל-הַחֲתָנִים הַזֵּדִים
כָּלָה מִלַּעַג הַמַּכְאִיב לֶב-אָדָם, לְמַעַן עוֹד יִגְדַּל 285
קֶצֶף אוֹדִיסֵס הַגִּבּוֹר מִזֶּרַע לָאֶרְטֵס הַיָּשִׁישׁ.
הָיָה בִּקְהַל-הַחֲתָנִים גֶּבֶר, וְצֶדֶק לֹא יָדַע,
שְׁמוֹ קְטֵסִפּוֹס, וְהָיָה יוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ בְּסַמּוֹס.
הָיָה בּוֹטֵחַ בְּעָשְׁרוֹ, כִּי רַבִּים אוֹצְרוֹתָיו, גַּם חָשַׁק
בְּאֵשֶׁת אוֹדִיסֵס הַנַּעֲלֶה הַנֶּעְדָּר זֶה-כַּמָּה מִבֵּיתוֹ. 290
נָשָׂא אִמְרָתוֹ וַיְדַבֵּר בְּאָזְנֵי הַחֲתָנִים הַיְהִירִים:
"שִׁמְעוּ אֵלַי, הַחֲתָנִים אַמִּיצֵי הַלֵּב וַאֲדַבְּרָה!
אָכֵן כְּבָר קִבֵּל הַנָּכְרִי מָנָתוֹ שֶׁלּוֹ, מָנָה אֶחָת,
מָנָה כַּדָּת, כִּי לֹא יָאֶה וְלֹא נָאֶה לְקַפֵּחַ אֶת-אוֹרְחוֹ
שֶׁל-טֵלֶמָּכוֹס הָעֶלֶם, אֲשֶׁר יָבֹא אֶל-בֵּיתוֹ. 295
הָבָה וּמַתָּן אֶתֵּן לוֹ גַם אָנֹכִי, וְיִתְּנֶנּוּ
אֶשְׁכָּר לַאֲשֶׁר יִרְצֶה – לַבַּלָּן, אוֹ לְאַחַד הַנְּעָרִים
מִן-הָעֲבֻדָּה הָרַבָּה בְּמִשְׁכַּן אוֹדִיסֵס הַנַּעֲלֶה".
 
   כָּכָה הִבִּיעַ וַיָּטֶל בִּזְרוֹעַ חֲזָקָה בוֹ רֶגֶל-
פָּרָה מֻנַּחַת בַּטֶּנֶא, וַיִּסֹּב אוֹדִיסֵס מִפָּנָיו, 300
כָּפַף אֶת-רֹאשׁוֹ מְעָט, וּלְבָבוֹ בוֹ צָחַק וְלָעַג
בְּלַעַג מְרִירִי; וַתִּפְגַּע הָרֶגֶל בַּכֹּתֶל הַיָּפֶה. [3]
קָם טֵלֶמָּכוֹס וַיְחָרֶף אֶת-קְטֵסִפּוֹס וַיֹּאמֶר:
"אָכֵן וְאָכֵן, קְטֵסִפּוֹס, לְאָשְׁרְךָ וְאשֶׁר חַיֶּיךָ
לֹא פָגַעְתָּ בְאוֹרְחִי, כִּי בְעַצְמוֹ נָטָה הַצִּדָּה! 305
לוּלֵא זֹאת, וְדָקַרְתִּי אֶת-גּוּפְךָ בְּרָמְחִי הַשָּׁנוּן,
וְהָיָה אָבִיךָ מְתַקֵּן פֹּה מִשְׁתֵּה-קְבוּרָתְךָ תַּחַת
מִשְׁתֵּה-חֲתָנִים! לֹא יָזִיד אִישׁ מִכֶּם פֹּה בַבַּיִת
לַעֲשׂוֹת זָדוֹן, כִּי הַכֹּל יוֹדֵעַ וּמֵבִין אָנֹכִי,
גַּם אֶת-הַטּוֹב וְהָרָע, וְגַם תִּינוֹק אֵינֶנִּי כִּהְיוֹתִי, 310
אוּלָם נָטַל עָלֵינוּ בְּכָל-זֹאת לִרְאוֹת בְּשָׁחוֹט
אֶת-הַבָּקָר וְהַצֹּאן וּכְבַלַּע הַיַּיִן וְהַלֶּחֶם,
יַעַן כִּי תִקְצַר יַד הָאֶחָד לַעֲצוֹר בְּעַד רַבִּים.
אוּלָם אַל-תַּרְבּוּ תוֹסִיפוּ פֹה לְהָרֵעַ בְּזָדוֹן!
אַךְ אִם-תֹּאמְרוּ בִלְבַבְכֶם לַהֲרֹג אוֹתִי בַנְּחשֶׁת, 315
אָכֵן מַה מְּאֹד הָיָה טוֹב לִי, וּבוֹחֵר הָיִיתִי אָנֹכִי:
וְתָמֹת נַפְשִׁי וְלֹא אוֹסִיף לִרְאוֹת אֶת-כָּל-הַתּוֹעֵבָה,
אֲשֶׁר יִלְעֲגוּ לָעֹג לַנָּכְרִים וְסָחֹב יִסְחָבוּ
נָשִׁים מְשָׁרְתוֹת בְּאִי-כָבוֹד בָּאַרְמוֹן הַבָּנוּי-לְתִפְאָרָה".
 
   כָּכָה הִבִּיעַ. וְכֻלָּם הֶחֱרִישׁוּ, הָיְתָה דוּמִיָּה. 320
פָּתַח וְאָמַר לִבְסוֹף אָגֶלַּאוֹס בְּנוֹ שֶׁל-דָּמַסְטוֹר:
"הוֹי יְדִידַי, נְכוֹנִים דִּבְרֵי הַלָּז, וְהוּא צָדַק!
אִישׁ אַל-יְדַבֵּר בְּאַפּוֹ קָשׁוֹת אֶת-טֵלֶמָּכוֹס,
וְגַם לַגֶּבֶר הַנָּכְרִי לֹא יָצִיק אוֹ לְאַחַד הַנְּעָרִים
מִן-הָעֲבֻדָּה הָרַבָּה בְּמִשְׁכַּן אוֹדִיסֵס הַנַּעֲלֶה! 325
אוּלָם אָנֹכִי אִיעָצָה לְטֵלֶמָּכוֹס וּלְאִמּוֹ
דִּבְרֵי-יְדִידוּת, אִם יִיטְבוּ בְעֵינֵי הַשְּׁנַיִם כָּל-דְּבָרָי.
הִנֵּה בִּהְיוֹת עוֹד בִּלְבַבְכֶם פּוֹרַחַת הַתִּקְוָה, כִּי יָשׁוּב
הֵנָּה אֶל-בֵּיתוֹ וְנָווֹ אוֹדִיסֵס הָאִישׁ רַב-הַתְּבוּנָה,
אָדָם לֹא הָיָה מוֹכִיחַ אֶתְכֶם עַל-אֲשֶׁר תְּחַכּוּ, 330
וְאֶת-הַחֲתָנִים תַּעַצְרוּ בַבַּיִת, וְאָכֵן טוֹב הָיָה,
אִלּוּ חָזַר אוֹדִיסֵס וְהָלַךְ וְנָטָה אֶל-בֵּיתוֹ.
אוּלָם עַתָּה אֵין סָפֵק, כִּי תְשׁוּבָה אֵין לוֹ לְעוֹלָם.
קוּמָה, שֵׁב עַל-יַד אִמְּךָ, וֶאֱמֹר לָהּ כִּי תֵלֵךְ
אַחַר הַטּוֹב שֶׁבַּגְּבָרִים, הַמַּרְבֵּה לָהּ מֹהַר מִכֻּלָּם, 335
לְמַעַן תִּהְיֶה אַתָּה הַשּׂוֹרֵר עַל-כָּל-טוּב אָבִיךָ,
אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בְּשָׂשׂוֹן, וְהִיא בֵּית אַחֵר תְּכַלְכֵּל".
 
   עָנָה לוֹ טֵלֶמָּכוֹס הָעֶלֶם הַנָּבוֹן וַיֹּאמֶר:
"לֹא אָגֶלַּאוֹס! חַי זֵאוּס, בִּתְלָאוֹת אָבִי נִשְׁבַּעְתִּי!
בֵּין שֶׁהוּא גוֹלֶה וּבֵין שֶׁהוּא מֵת הַרְחֵק מֵאִתָּקָה, 340
אֵין אֲנִי מוֹחֶה בְיַד אִמִּי אֲשֶׁר תִּנָּשֵׂא לְאַחֵר,
תִּהְיֶה לְאִישׁ לַאֲשֶׁר תִּבְחָר, וְאַרְבֶּה וְאוֹסִיף לָהּ אֶשְׁכָּר,
אֶפֶס נִרְתָּע אָנֹכִי לְשָׁלְחָה מִבֵּיתִי עַל-כָּרְחָהּ
בְּדִבְרֵי מוֹשֵׁל וּמְצַוֶּה; הָאֵל יִשְׁמְרֵנִי מֵאֵלֶּה!"
 
   כָּכָה סָח טֵלֶמָּכוֹס. וַתָּעַר פַּלַּס-אַתֵּנָה 345
צְחוֹק הַחֲתָנִים, צְחוֹק גָּדוֹל אֵין סוֹף לוֹ, וַתְּבַלְבֵּל אֶת-דַּעְתָּם.
הָיוּ צוֹחֲקִים, מְעַוִּים אֶת-פְּנֵיהֶם הַעֲוָיוֹת מְשֻׁנּוֹת.
בָּלְעוּ נִתְחֵי בָשָׂר מְגֹאָלִים בְּדָמִים; עֵינֵיהֶם
מָלְאוּ דְמָעוֹת, וְנַפְשָׁם מִשְׁתּוֹקְקָה לִבְכּוֹת תַּמְרוּרִים.
פָּתַח וְאָמַר אֲלֵיהֶם תֶּאוֹקְלִימֶנּוֹס הַנַּעֲלֶה: 350
"הָאֲמֵלָלִים! מָה רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם? הַלַּיְלָה
הֵלִיט רָאשֵׁיכֶם וּפְנֵיכֶם וְגַם אֶת-בִּרְכֵּיכֶם מִתָּחַת.
עוֹלֶה קוֹל הַתַּמְרוּרִים וּלְחֵיכֶם רוֹחֲצוֹת בִּדְמָעוֹת.
אֶגְלֵי דָם עַל הַכְּתָלִים וְעַל-הַמִּגְרָעוֹת הַנָּאוֹת,
צַלְמֵי-בַלָּהוֹת שֹׁת שָׁתוּ עַל-מְלֹא הַפְּרוֹזְדוֹר וְהֶחָצֵר, 355
אָצִים נֶחְפָּזִים אֶל-יַרְכְּתֵי אֹפֶל בְּאֶרֶבּוֹס, וְהַשֶּׁמֶשׁ
כָּבְתָה בַעֲרִיפֶיהָ, נִטְּשׁוּ חשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת".
 
   כָּכָה הִבִּיעַ; וְהֵמָּה צָחֲקוּ עָלָיו כֻּלָּהַם.
פָּתַח וְאָמַר אֲלֵיהֶם הָאִישׁ אֶבְרִימָךְ בֶּן-פּוֹלִיבּוֹס:
"אַךְ מִשְׁתַּגֵּעַ הַנָּכְרִי מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּא עָתָּה. 360
מַהֲרוּ, הַצְּעִירִים, הוֹצִיאוּ אוֹתוֹ בַפֶּתַח הַחוּצָה,
יֵלֶךְ-לוֹ וְיָבֹא לַשּׁוּק, כִּי נִדְמֶה לוּ "עַתָּה פֹה לָיְלָה ".
 
   עָנָה לוֹ תֶּאוֹקְלִימֶנּוֹס, הַגֶּבֶר הַנִּמְשָׁל-אֶל-אֵלִים:
"אֶבְרִימָכוֹס, אֵינֶנִּי דוֹרֵשׁ כִּי תִתֵּן לִי מְלַוֶּה,
אִתִּי גַם עֵינַי גַּם אָזְנַי, וְאִתִּי גַם רַגְלַי הַשְּׁתָּיִם, 365
בִּינָה נְטוּעָה בְלִבִּי וָשֵׂכֶל, שֶׁאֵין בּוֹ כָל-דֹּפִי.
הִנְנִי יוֹצֵא, כִּי אֶרְאֶה: רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם.
אִישׁ מִכָּל-הַחֲתָנִים לֹא יְמַלֵּט אֶת-נַפְשׁוֹ מִמֶּנָּה,
אֲשֶׁר לֹא תִפְסַח עַל-אֶחָד מִן-הַמַּרְשִׁיעִים בְּבֵיתוֹ
שֶׁל-אוֹדִיסֵס הַנַּעֲלֶה וְעוֹשֵׂי-הַשַּׁעֲרוּרִיָּה!" 370
 
   כָּכָה הִבִּיעַ וַיֵּצֵא מִתּוֹךְ הָאַרְמוֹן הַנֶּהְדָּר,
נִכְנַס לְבֵית פֵּירֵיאוֹס אֲשֶׁר קִבְּלָהוּ בִידִידוּת.
אַךְ הַחֲתָנִים כֻּלָּמוֹ הִתְבּוֹנְנוּ אִישׁ בִּפְנֵי רֵעֵהוּ,
רָצוּ לְהַעֲלוֹת חֲמַת טֵלֶמָּכוֹס וְלָעֲגוּ לְאוֹרְחָיו.
פָּתַח וְאָמַר אַחַד הַצְּעִירִים הַיְהִירִים וְעָנָה: 375
"אֲבָל אֵין, טֵלֶמָּכוֹס, כָּמוֹךָ בִּישׁ-גַּדָּא לָאוֹרְחִים!
הִנֵּה הָאֶחָד, הַלָּז, מְחַזֵר עַל-פְּתָחִים מְזֹהָם,
נַפְשׁוֹ תִכְלֶה לְיַיִן וָלֶחֶם; וְאוּלָם לֹא יִכְשַׁר
לְעָמָל וּגְבוּרָה לוֹ אַיִן, לָטֹרַח עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה!
וְהִנֵּה הַשֵּׁנִי, הַקָּם לְהִתְנַבֵּא בְּקֶרֶב הָעֵדָה. 380
אוּלָם בְּקוֹלִי אִם-תִּשְׁמַע- וְיִיטַב לְךָ הַרְבֵּה יוֹתֵר-
נוֹרִיד אוֹתָם הָאוֹרְחִים בִּסְפִינָה מְרֻבַּת-סַפְסָלִים,
נְשַׁלְּחֵם אֶל-הַסִּיקֶלִּים, וְלָקַחְתָּ הַרְבֵּה בִמְחִירָם".
 
   כָּכָה דִּבְּרוּ הַחֲתָנִים, וְהוּא לֹא שָׂם לִבּוֹ אֲלֵיהֶם,
מַחֲרִישׁ הִתְבּוֹנֵן בְּאָבִיו, וְהָיָה שׁוֹהֶה וּמְחַכֶּה, 385
מָתַי יִשְׁלַח אֶת-יָדָיו בַּחֲתָנִים עַזֵּי-הַפָּנִים.
 
   וְנֹכַח פֶּתַח הָאוּלָם עַל-כִּסֵּא כְלִיל-יֹפִי יוֹשֶׁבֶת
פֵּנֶלּוֹפֵּיָה הַנְּבוֹנָה, בַּת-אִיקַרְיוֹס הַנַּעֲלֶה.
הִיא הֶאֱזִינָה כָל-דִּבְרֵי גֶבֶר וָגֶבֶר בָּאוּלָם.
וְאֵלֶּה תִקְּנוּ אֶת-סְעֻדַּת הַבֹּקֶר בְּמִצְהֲלוֹת צַחֲקָם, 390
מִשְׁתֵּה מַעֲדַנִּים מְעַנֵּג, כִּי זָבְחוּ הַזֶּבַח הַגָּדוֹל.
אֶפֶס מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה סְעֻדַּת עֶרֶב אֲבֵלָה,
כְּאוֹתָהּ סְעֻדָּה שֶׁתִּקְּנוּ בִמְהֵרָה הָאֵלָה וְהַגֶּבֶר
אַמִּיץ הַכֹּחַ לְאֵלֶּה עוֹשֵׂי-הַשַּׁעֲרוּרִיָּה.
 


טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.

  1. ^ מקום שאין בו עבים, שם הרעים הרעם – זהו המופת מידו של זבס.
  2. ^ ראש חודש – חג לכבודו של אפוֹלוֹן.
  3. ^ חייך מכעס מרירי, שמחייכים האוכלים את הירק סרדוֹן (ירק של האי סַרדו). כרפס פרא לדברי פבזניוס. כל אוכליו צוחקים צחוק-עוית, וגם מוות הוא מביא מתוך עוית. צחוק סַרְדּוֹנִי.