לדלג לתוכן

כל בו/סג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< · כל בו · סג · >>

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן סג

[עריכה]

סג. דין סדר מגלת תענית

אלו ימים שמתענין בהן וכל המתענ׳ בהן לא יאכל ולא ישתה עד הערב וכל המתענה בהן מובטח שהוא בן העולם הבא.

ניסן באחד בו מתו שני בני אהרן. בעשרה בו מתה מרי׳ הנביאה ונסתלק בארה. בעשרים ושמנה בו מת יהושע בן נון.

אייר בעשרה בו מת עלי הכהן ושני בניו ונשבה ארון ה׳. בכ״ח בו מת שמואל הנביא וספדו בו כל ישראל.

סיון בכ״ג בו בטלו בכורי׳ מלעלו׳ לירושלם בימי ירבעם בן נבט. בכ״ה בו נהרג רשב״ג ור׳ חנינה סגן הכהנים ור׳ ישמעאל. בכ״ז נשרף רבי חנינא בן תרדיון וס״ת עמו.

תמוז בי״ז בו נשתברו הלוחות ובטל התמיד והובקעה העיר ושרף אפוסטמוס את התורה והעמיד צלם בהיכל.

אב באחד בו מת אהרן הכהן בט׳ בו נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ וחרב הבית בראשונה ושניה ונלכדה בתר ונחרשה העיר. בי״ח בו כבה נר מערבי בימי אחז. בי״ט בו נלכדה ונהרגו היהודים.

אלול בשבעה בו מתו מוציאי דבת הארץ.

תשרי בשלשה בו נהרג גדליה בן אחיקם והאנשי׳ אשר היו עמו. בחמשה בו מתו אנשי׳ מישראל ונחבש רבי עקיבא בבית האסורים ומת. בששה בו נגזר על אבותינו שימותו בדבר בחרב וברעב. בשבעה בו מתו עושי העגל. בי״ז בו נהרג בן החכם רבי יהונתן זצ״ל.

מרחשון בששה בו עורו עיני צדקיהו ושחטו בניו לעיניו.

כסלו בחמשה בו שרף יהויקים את המגלה אשר כתב ברוך מפי ירמיהו בקראה לפניו.

טבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך והחשך בא לעולם ג׳ ימים. בתשעה בו לא כתבו אבותינו על מה הוא ונמצא הסוד בו ביום מת עזרה הכהן ונחמי׳ בן חכליה. בעשרה בו סמך מלך בבל ידו על ירושלם להחריבה.

שבט בחמשה בו מתו הצדיקים שהיו בימי יהושע בן נון. בשלשה ועשרים בו נתקבצו כל ישראל על שבט בנימין על דבר פלגש בגבעה על עון פסל מיכה.

אדר בשבעה בו מת משה רבינו. בתשעה בו גזרו רבותינו על מחלוקת ב״ש וב״ה והיה קשה אותו היום כאלו נעשה העגל. אלו ימי התעניות שקבלו עליהם ישראל. עוד גזרו רבותינו שיהיו מתענין בשני ובחמשי מפני שלשה דברים על חרבן הבית ועל התורה שנשרפה ועל חרפת השם. לעתיד לבא עתיד הקדוש ברוך הוא להפכן לששון ולשמחה שנאמר והפכתי אבלם לששון ושמחתים ונחמתי׳ מיגונם. יראו עינינו וישמח לבנו ותגל נפשנו אמן.

תמה מגלת תענית תהלה לאל.