כוכבי שמים רחוקים/עמא דדהבא/שירי הדבש
א. שִׁירֵי הַדְּבָשׁ
וְיֵשׁ כִּי תַלְאֵנִי הַחַמָּה, וּבְלָאו הֲכִי שְׁעָתִי אִם פְּנוּיָה,
יוֹצֵא אֲנִי עַל מִכְוַרְתִּי וּמוֹצֵא סְדָן לִי וְיוֹשֵׁב
חָבוּי בַּצֵּל אֲשֶׁר אֶמְצָא וְנֶהֱנֶה מֵאוֹתָהּ דוּמִיָּה
גְּדוֹלָה וּקְדוֹשָׁה הַשְּׁרוּיָה בַּחֲלַל הָעוֹלָם הַשּׁוֹתֵק,
אוֹתָהּ דּוּמִיַּת-הַשָּׂדֶה וְהָעֲרָבָה הָרְחָבָה
הַמִּתְמַזֶּגֶת כֹּה יָפֶה עִם רַחַשׁ חֲרִישִׁי מִסָּבִיב,
רַחַשׁ הַשֶּׁרֶץ הָרוֹמֵשׂ וְשֶׁרֶץ-כְּנָפַיִם בָּאֲוִיר.
אֹזֶן שׁוֹמַעַת קוֹלֶטֶת עִם הַדּוּמִיָּה הַקְּדוֹשָׁה
תַּבְנִית שִׁירַת אֵין-אֹמֶר, שִׁירַת אֵין-דְּבָרִים, צוֹבֶטֶת
לֵב בְּנֵי-אָדָם בְּעָמְקוֹ, כִּתְפִלַּת אֵין-אוֹנִים שֶׁל עוֹלָם,
זוֹ שֶׁנּוֹצְרָה לְיַחֵד עוֹלְמוֹת אֵין-סוֹף וְאֵין-זְמַנִּים
עִם קְטֹן-יְצִירֵי-אֲדָמוֹת, שִׁירַת-אֵלֶם בַּשָּׂדֶה.
אֶפֶס בַּגִּנָּה הַקְּטַנָּה, הַלֵּאָה מִצָּהֳרֵי-שֶׁמֶשׁ,
אוֹתָהּ דּוּמִיָּה מְלֵאָה שִׁירַת-זִמְזוּמִים מַתְמֶדֶת.
נֶחְבָּא הָעוֹף וְנִשְׁתַּתֵּק, שִׁלְשְׁלוּ עֵצִים פֹּארוֹתָם,
נִצְּבוּ מִתְעַלְּפִים בַּחֹרֶב, וְאֵלֶּה מַמְשִׁיכִים נִגּוּנָם.
אוֹמֵר הַקֶּרֶץ אֶת-פְּסוּקוֹ, אוֹמֶרֶת זַבּוּרִית אֶת-פְּסוּקָהּ,
אוֹמֵר הַגַּז אֶת-פְּסוּקוֹ, אוֹמְרוֹת הַדְּבוֹרִים אֶת-פְּסוּקָן,
אוֹמְרִים כָּל יַלְדֵי-הַגִּנָּה, אוֹמְרוֹת כָּל פְּעוֹטוֹת-הַשָּׂדֶה.
וְיֵשׁ אֲשֶׁר אֶשְׁמַע... מֵילָא, נִדְמֶה, כְּאִלּוּ שׁוֹמֵעַ
שִׂיחַ וּדְבָרִים וָזֶמֶר.
וְאוֹתוֹ הַבָּחוּר הֶחָלוּץ
וַדָּאי בִּהְיוֹתוֹ עוֹד תִּינוֹק הָיָה שָׁקוּעַ בִּתְכֵלֶת
מַדֵּי גִמְנַסְיָה בִּשְׁעָתוֹ וְזוֹכֵר עֲדַיִן תּוֹרָתוֹ,
פְּסוּקֵי יָוָן וְרוֹמָא. הוּא סִפֵּר בְּאָזְנַי גַּם מִינֵי
שִׁירִים בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל דִּבְשִׁי. נִדְמֶה לִי, כְּאִלוּ קוֹלֶטֶת
אָזְנִי מֵאוֹתָם הַשִּׁירִים בְּפִי כָל-הַשֶּׁרֶץ הַמְּעוֹפֵף.
I[1] (בהברה הספרדית)
דֶּרֶךְ תִּמְנָתָה קֵרַחַת מֵאֵצֶל צָרְעָה אֶל הָעֵמֶק.
כֶּרֶם מִכָּאן וּמִכָּאן. אֵצֶל הַשֶּׁקַע מַלְבִּין
שֶׁלֶד כְּפִיר-אֲרָיוֹת וְעוֹד גִּידֵי עַצְמוֹתָיו לֹא נֻתָּקוּ:
עֶצֶם-תִּפְאֶרֶת בְּצַד עֶצֶם-פֶּלֶא שֶׁל אוֹן.
וַעֲדַת דְּבוֹרִים מְזַמְזֶמֶת וְתוֹךְ עֲבוֹדָה הִיא מוֹשֶׁכֶת
בְּשִׁירַת-קֹדֶשׁ עַל כָּל פֶּרַח וְשִׂיחַ וָעֵץ,
וּבַמַּפֶּלֶת בַּתָּוֶךְ שְׁלַל יַעֲרוֹת דְּבַשׁ, יִרְדֶּנּוּ
גֶּבֶר מַכֵּה-הָאֲרִי: כִּי מֵעַז יֵצֵא הַמָּתוֹק:
כְּפִיר-אֲרָיוֹת פְּגָשָׁהוּ כְּפִיר-אֲרָיוֹת וַיַּכֶּנּוּ:
כְּפִיר-אֲרָיוֹת כְּפִיר-חַיָּה, כְּפִיר אֲרָיוֹת כְּפִיר-אָדָם...
גֶּבֶר, מַה תִּירָא מִזַּעַם אֲרִי-עֲרָבָה – תְּשַׁסְּעֶנּוּ!
לֹא עָמַד מֵעוֹלָם פֶּרֶא בִּפְנֵי הָאָדָם – – –
II
קְלִיטוֹ מְגַדֵּל הַדְּבוֹרִים, הַשָּׁב, לְךָ הִקְרִיב בְּחֹם-לִבּוֹ
אֶת אֲשֶׁר נָטַל מִבִּנְיַן הַפְּלָאִים שֶׁל דְּבוֹרִים חָרוּצוֹת,
שֶׁפַע דְּבַשׁ, אֲשֶׁר נָשָׂא בָּאָבִיב לְיַעֲרוֹת דִּבְשׁוֹ
אוֹתוֹ הַחַיִל הַמְכֻנָּף, שֶׁאֵין לוֹ כָּל-רוֹעֶה לְשָׁמְרוֹ.
אַל-נָא בְּחַסְדְּךָ תִּתֵּן לִפְגֹּעַ בַּנְּחִילִים וּמַלֵּא
בִּנְיָן-הַפְּלָאִים וְתָאֵי-הַדּוֹנַג נֹפֶת דוֹמֶה לְנֶקְטָר.
(עַל פִּי אַפּוֹלוֹנִידֵס)
III
חַרְטֹּם[2] מְצֻפֶּה בְּבַרְזֶל – תַּחְמֹשְׁתָּהּ שֶׁל סְפִינַת-מִלְחָמָה,
עֵד לִקְרָב אַקְטִיּוּם[3], נָח עַל רַחֲבַת חוֹף שֶׁל יָם שָׁקֵט,
הָפַךְ וְהָיָה כַּוֶּרֶת שֶׁל דְּבוֹרִים וּלְחַלּוֹת שֶׁל דּוֹנַג
מְלֵאוֹת-הַדְּבַשׁ, וּמִסָּבִיב לוֹ שׁוֹקֵק הַנְּחִיל הַמְזַמְזֵם, –
זוֹהִי מַתְּנַת הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנָּתַן קֵיסָר: הוּא צִוָּה
וְהָיָה כְּלִי-זֵינוֹ שֶׁל אוֹיֵב מְשַׁגֵּר בִּרְכַּת הַשָּׁלוֹם[4].
(על פי פיליפוס)
... דּוֹמֶה לִי אֲשֶׁר זָכַרְתִּי פֹּה בָּחוּר חָלוּץ, וְזֶה עִנְיָן
חָשׁוּב וְחָשׁוּב מְאֹד, וְעַל אוֹתוֹ הָעִנְיָן אֲדַבֵּר,
אַרְחִיב דִּבּוּרִי: הוּא שֻׁתָּפִי וְאֵיךְ שֶׁהִתְהַוָּה הַדָּבָר.
אֶלָּא אַל תִּשְׂחַק לַשִּׁירִים אֲשֶׁר קָרָאתִי בְּאָזְנֶיךָ,
כָּל הַכַּוֶּרֶת הִיא שִׁירָה אַחַת יְחִידָה נִפְלָאָה,
מִי יִפְתְּרֶנָּה – לֹא אֵדַע, וְאִם יִפְתְּרֶנָּה – מְּסֻפָּקְנִי,
חִידָה הַמַּלְכָּה וְחִידָה כָּל בַּכַּוֶּרֶת יִוָּלֵד,
אֲשֶׁר לֶעָמָל לֶעָמָל וַאֲשֶׁר לְמַלְכוּת – לַמַּלְכוּת,
וְגַם הָאַהֲבָה בָּהּ הַאִם אֵינָהּ שִׁיר שֶׁבַּשִּׁירִים?
טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.