כוכבי שמים רחוקים/עמא דדהבא/חתימה: גם אלה דבורים

חתימה

גַּם אֵלֶּה דְּבוֹרִים

... וְעוֹד מַה-לּוֹ אוֹסִיף וְאֹמַר: אָנוּ הַקְּטַנִּים, הַפְּעוֹטִים,
בּוּרִים וְעַמֵּי הָאָרֶץ, אֲנַחְנוּ קָטֹנּוּ-קָטֹנּוּ.
אֵין אָנוּ יוֹדְעִים בֶּאֱמֶת, אֵיךְ לַעֲמֹד בִּפְנֵי הַגְּדוֹלִים.
נָחוּץ לָנוּ פַּטְרוֹן, הָאֶחָד שֶׁיַּמְלִיץ עָלֵינוּ בַּמָּקוֹם
אֲשֶׁר יֵשׁ שָׁם לְהַמְלִיץ: כִּי אָנוּ, טִפְּשׁוֹנִים, דַּלֹּנוּ.
אַשְׁרֵי הֶ"חָסִיד", שֶׁיֵּשׁ לוֹ "צַדִּיק" בָּאָרֶץ לְעֶזְרָה,
גְּזֵרָה רָעָה יְכַלֶּה, וּשְׁמֵי-הַשָּׁמַיִם לוֹ נַעֲנִים.
שְׁכֵנַי – הָנֵי "חוֹחוֹלִים", שֶׁהָיְתָה לָהֶם אֵם-קַדִּישָׁה,
לִבָּהּ, לֵב-נָשִׁים, בְּוַדַּאי שֶׁהָיָה מִתְרַכֵּךְ מִדִּמְעָה
אוֹ לְנֵר-שַׁעֲוָה דַקִּיק, שֶׁהָיוּ מַדְבִּיקִים לְמִסְגֶּרֶת
דְּמוּת-דְּיוֹקָנָהּ מִתּוֹךְ אֱמוּנָה רַבָּה וְחַמָּה.
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד מֵאֵלֶּה
גַּם פַּטְרוֹן מִשֶּׁלּוֹ בַּשָּׁמַיִם. שֶׁהוּא בִּשְׁמוֹ יִדְגֹּל.
יוֹם תְּחִיַּת מֵתִים כִּי יָבוֹא, וְכָל הָאִיוַנִּים מִתְכַּנְּסִים
סָבִיב לְאוֹתוֹ אִיוַן, שֶׁנָּתַן הוֹד שְׁמוֹ עַל שֵׁם כֻּלָּם,
קָהָל עָצוּם מְאֹד. וְגַם אוֹתוֹ "קָדוֹשׁ" הֶעָלוּב,
אֲשֶׁר אַךְ פַּעַם לְאַרְבַּע שָׁנִים יָחֹגּוּ אֶת זִכְרוֹ
(שָׁנָה מְעֻבֶּרֶת בִּלְבַד), גַּם הוּא יִּזְכֶּה וְיִזְכֶּה בִּשְׁעָתוֹ
לְשִׁפְעַת קַלְגַּסִּין מִשֶּׁלּוֹ – כְּלוֹמַר, רְצוֹנִי לְהַגִּיד:
כָּל הַ"גּוֹיִים" לָהֶם מְלִיצֵי-יֹשֶׁר עַל בְּנֵיהֶם.
אוֹתוֹ אַבָּא אַנְטוֹנִי לוֹ הָיוּ פַּטְרוֹנִים נוֹסָפִים:
פְלוֹר וְלַאוְר מְגִנִּים עַל מִכְלְאוֹת צֹאנוֹ וְאֻרְוָתוֹ,
שְׁנַיִם, זוֹסִימָא וְסַבְבַטִי, מְמֻנִּים עַל כָּל הְמִּכְוָרוֹת;
הָיָה מַדְלִיק הַנֵּר כְּנֶגֶד אִיקוֹנִין שֶׁל אֵלֶּה,
נַעֲשָׂה חָבִיב עֲלֵיהֶם... אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ עַד הַיּוֹם,
אִם לִשְׁכֵנֵינוּ הָעַרְבִים גַּם הֵמָּה יֵשׁ לָהֶם קְדוֹשִׁים
מְגִנִּים לְמִכְוְרוֹתֵיהֶם.
                                    אֲנִי, שֶׁאָנֹכִי יְהוּדִי
פָּשׁוּט וְאֵין לִי "קְדוֹשִׁים", וְאֵין לִי אִיקוֹנִין בַּפִּנָּה,
אֶחָד מֵהָנֵי "חֲסִידִים" שֶׁל עַרְבוֹת טַבְרִיָּה, אֲשֶׁר
אֵין לָהֶם "צַדִּיק" וְאֵינָם מַעֲלִים מִסִּים לֶ"חָצֵר",
כָּל חֲסִידוּתָם עַל אוֹתוֹ סִדּוּר הַתְּפִלּוֹת בְּיָדָם,
וּכְשֶׁהֵם פּוֹנִים אֶל אַבָּא רִבּוֹן-עוֹלָמִים, מְשִׂיחִים
לוֹ דַּאֲגָתָם מִסֵּפֶר הַתְּהִלִּים, מְחִירוֹ שְׁתֵּי פְּרוּטוֹת,
דְּפוּס הָאַחִים וְהָאַלְמָנָה שֶׁבְּוִילְנָה הַבִּירָה הָרְחוֹקָה,
כּוֹרְכִים הֵם אֶת הַדַּפִּים בֵּין אֶצְבַּע לְאֶצְבַּע, וְתֵצֵא
פִּנָּה קְטַנָּה לָהֶם, כְּדֵי לְהִתְיַחֵד עִם קוֹנָם, –
אֵין מְתַוֵּךְ בֵּינֵיהֶם... אֶלָּא שֶׁשּׁוּב אֲנִי חוֹזֵר:
מִדָּה טְבוּעָה בָאָדָם, לִכְשֶׁהוּא צָרִיךְ לְדַבֵּר,
לַעֲמֹד לִפְנֵי גְדוֹלִים, הָעוֹמְדִים לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ –
לִמְצֹא לוֹ גַם מְתַוֵּךְ, לְמַעַן לֹא תִקְשֶׁה מָרוּתָם.
אוּלָם יְהוּדִי כָּמוֹנִי, שֶּׁאֵין לוֹ אֶלָּא זְכוּת אָבוֹת,
עַמֵּי הָאָרֶץ כָּמוֹהוּ, שֶׁקִּיְּמוּ יַהֲדוּתָם בְּשַׁדְמוֹת
טַבְרִיָּה, 'רַבָּתִי', בְּפֶלֶךְ "לֹא חֻפָּה לוֹ וְקִדּוּשִׁין",^[1]
זָקוּק אֲנִי – אוֹי לִי אוֹי! – לְמִישֶׁהוּ תַּקִיף הָעוֹמֵד
לְעֶזְרָה לִי וּבַצָּר.
                        סָבָא-מַחֲרַשְׁתָּא, לוֹ הָיְתָה
"קֻפַּת מֵאִיר בַּעַל-נֵס"; אֲנִי לִי בְּחֶדְרִי מַכְחִילָה
"קֻפַּת קֶרֶן קַיֶּמֶת", יְהֵא פַּטְרוֹן לִי אוּסִישְׁקִין.
פְּרוּטָה וּפְרוּטָה, כְּלוֹמַר: פְּיַאסְטֶר וּפְיַאסְטֶר, שֶׁזּוֹרְקִים
בְּנֶדֶר אוֹ בְלִי נֶדֶר, תִּצְטָרֵף הַפְּרוּטָה לַפְּרוּטָה,
מַעֲשֵׂה אוֹתָן הַדְּבוֹרִים, טִפָּה לְטִפָּה וְגוֹמֵר,
עַד שֶׁתִּצְטָרֵף לְחַלָּה. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא אֵלֶּה
עוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ שֶׁלּוֹ, שֶׁל מְנַחֵם אוּסִישְׁקִין – סָבַרְתִּי,
דְּבוֹרִים חָרוּצוֹת גַּם הֵם. מְזַמְזְמִים הֵם בְּכָל הָעוֹלָם:
פּוֹלִין, אֲמֶרִיקָה, לִיטָא, עַד אַפְרִיקָה חָדְרוּ וְהֹדוּ,
קוֹרְאִים מַכְרִיזִים עַל פְּרוּטוֹת, – עַד שֶׁיָּבִיאוּ הַלָּלוּ
טִפָּה מְתוּקָה אֶל אוֹצַר הַקֶּרֶן פֹּה יְרוּשָׁלַיִם,
תָּבוֹא הַבְּרָכָה עֲלֵיהֶם, וּבְרָכָה רַבָּה עָלֵינוּ
וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, אָמֵן וְאָמֵן.
 
תל-אביב תש"א

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.

1. לאחר שכבשו הרוסים את דרום-רוסיה מידי הטטרים, לא היו מקפידין על הנשואין, ובלבד שיתרבה הישוב, ומשום זה קראו לו "פלך בלי חפה וקדושין"