כוכבי שמים רחוקים/עמא דדהבא/דברי הבחור

א. דִּבְרֵי הַבָּחוּר

הִתְחִיל בָּא אוֹתוֹ הֶחָלוּץ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת אֵלֵינוּ,
בָּא וּמִתְכַּנֵּס יְחִידִי אֶל גֶּדֶר מִכְוַרְתִּי וְיוֹשֵׁב
בְּמָקוֹם שֶּׁיִּיטַב לוֹ, נִרְאֶה, מַאֲזִין וּמַקְשִׁיב לְשִׁירַת
קְהַל דְּבוֹרַי הַנְּפוֹצוֹת – יוֹשֵׁב וּמַאֲזִין וְשׁוֹתֵק.
וְיֵשׁ, וּמִתּוֹךְ יְשִׁיבָתוֹ הוּא הוֹזֶה חוֹלֵם בְּהָקִיץ,
כֻּלּוֹ שָׁקוּעַ מִתְעַמֵּק, מִתְיַחֵד לוֹ שָׁם עִם נִשְׁמָתוֹ.
פָּנָיו קוֹדְרִים וְהוֹלְכִים, וְהוּא אֵינוֹ כָאן, אֶלָּא מַרְחִיק
לָעוּף בְּמֶרְחַקֵּי-מֶרְחַקִּים, עַד שֶׁאֶכְבֹּשׁ אֶת יִצְרִי.
פַּעַם נָגַעְתִּי בִּכְתֵפוֹ, מְחַיֵּךְ אֲנִי לוֹ וְשׁוֹאֵל:
"בְּנִי רְחִימָאי, אֱמָר-נָא, מֵאַיִן תָּבוֹא, בַּחוּרִי?"
– דּוֹדִי, דְּבָרוֹ יַעֲנֵנִי, מִמַּעְבְּרוֹת טְשׁוֹנְגַר^[1] הִנֵּה שַׁבְתִּי,
מִמַּעַרְכוֹת הַקְּרָב: שָׁמַעְתִּי שׁוּב מַפַּץ פְּצָצוֹת.
– "זֹאת אֵינִי מַשִּׂיג: מַה עִנְיַן טְשׁוֹנְגַר זֶה וּלְשִׁירַת דְּבוֹרַי?"
– דּוֹדִי, אַל תִּכְעַס, אִם אֵין זֶה לְרָצוֹן לְךָ – לֹא אָבֹא.
– "לֹא, כִּי תּוֹאִיל לְהַסְבִּיר לִי עִנְיַן טְשׁוֹנְגַר – שְׁאֵלָתִי".
–דּוֹדִי, שׁוֹמֵעַ אָנֹכִי שִׁירַת הַדְּבוֹרִים וּבְאָזְנַי
שָׁרִים כַּדּוּרֵי טְשׁוֹנְגַר, וְנוֹבְחוֹת מְכוֹנוֹת-הַיְרִיָּה
עַל הַמַּעְבָּרוֹת וְעַל הַחֲפִירוֹת בְּעֶצֶם יוֹם חֹרֶף,
קוֹל עֲנוֹת הַמִּלְחָמָה: אֲדֻמִּים נִלְחָמִים בִּלְבָנִים.
דּוֹדִי, אָמַרְתִּי לְךָ: יֵשׁ אֲשֶׁר דַּעְתִּי נִטְרֶפֶת.
יוֹשֵׁב אָנֹכִי וּמַאֲזִין, וְאָזְנַי קוֹלְטוֹת הַשִּׁירָה,
שִׁירָה זוֹ, מָה הִיא, אֱמוֹר: שִׁירָה אוֹ סְתָם קוֹל-כְּנָפַיִם?
הֲרֵי גַּם אַתָּה סִפַּרְתָּ עַל שִׁירַת הַמַּלְכָּה הַצְּעִירָה,
הַתּוֹקַעַת תְּקִיעָתָהּ עַד שֶׁצָּרָתָהּ בַּתָּוֶךְ,
בְּאוֹתָהּ כַּוֶּרֶת, עוֹד שׁוֹהָה, לָהּ עוֹנָה אֲסִירַת-הַכֶּלֶא.
אַתָּה מָכִּיר בַּשָּׁאוֹן, בְּאוֹתוֹ הַשָּׁאוֹן הַנִּפְלָא
טֶרֶם יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו נְחִיל כָּל-הַמְהַגְּרִים וְיָעוּף,
אוּלַי שִׁיר מַהְפֵּכָה? וְאִם שִׁיר מַהְפֵּכָה – מִנַּיִן?
הִנֵּה אַתָּה שׁוֹמֵעַ הַשִּׁירָה הָעוֹלָה מִסָּבִיב,
סָבוּר אַתָּה שֶׁזּוֹהִי שִׁירָה שֶׁל עִדּוּד וְזֵרוּז,
וְאוּלַי שֶׁל יֵאוּשׁ-עוֹלָמִים – לַמְּוַתְּרִים עַל נַפְשָׁם וּדְרוֹרָם?
שִׁירַת עֲבָדִים מְיֻאָשִׁים וּלְשֵׁם קִיּוּם מִינָם בָּעוֹלָם,
לְשֵׁם הַשְׁאָרַת בֵּית-דְּבוֹרָה, כַּאֲשֶׁר הָפַךְ וְהָיָה
בְּמֶשֶׁךְ אַלְפֵי שְׁנוֹת-קְרָב וּמִלְחֶמֶת אֶזְרָחִים נְטוּשָׁה,
מִלְחֲמוֹת הֶרֶג אַכְזָרִי וּקְרָבוֹת, חֶמְלָה לֹא יָדְעוּ.
אוּלָם עוֹד הֵד מִפִּי הֵד יֵשׁ אֲשֶׁר אֶשְׁמַע וְאַכִּיר
בְּאוֹתָהּ הַשִּׁירָה נִיצוֹצוֹת שֶׁל מֶרֶד בּוֹקְעִים וְעוֹלִים,
טֶרֶם וִתֵּר הַפְּרָט לְטוֹבַת הַכְּלָל – הַכַּוֶּרֶת,
עַל כָּל יֵשׁוּתוֹ שֶׁלּוֹ: עַל חֹפֶשׁ, עַל אַהֲבָה, עַל חַיִּים,
וְלֹא בְּתוֹךְ קַו-כְּבָר-קָבוּעַ וְלֹא בְּמִסְגֶּרֶת-מֵעוֹלָם,
לְשֵׁם... לְשֵׁם רַאֲיָה, שֶׁאֶפְשָׁר לִשְׁמוֹר בָּעוֹלָם עַל מִין זֶה
גַּם בְּמִשְׁטַר כַּוֶּרֶת של דְּבוֹרִים יוֹצְרוֹת-מַמְלָכָה.
אוּלַי יֵשׁ נִימָה נִסְתֶּרֶת שֶׁל מֶרֶד מִתְעַתֵּד בְּמַשָּׁאוֹן,
רֻקַּם בַּסֵּתֶר וְעוֹלֶה, מִלְחֶמֶת אֶזְרָחִים עֲתִידָה
לַהֲפוֹךְ אָשְׁיוֹת כַּוַּרְתָּהּ וְכָל מַה שֶׁקִּבֵּל עֹל מַלְכוּת,
כֹּחוֹת נִסְתָּרִים נַעֲלָמִים... מַה-טּוֹב לְךָ בֶאֱמוּנָתְךָ:
יֶשְׁנוֹ גּוֹזֵר גְּזֵרָה – וְאֵינְךָ יוֹדֵעַ שַׁלָּמָה –
אֶלָּא הוּא הַיּוֹדֵעַ, וְאַתָּה מַצְדִּיק דִּינֶךָ.
וּמוֹסִיף הַבָּחוּר: מַה טּוֹב לְךָ, דּוֹדִי, שֶׁאַתָּה הַמַּאֲמִין
אֲבָל אָנֹכִי... שֶׁאֵין לִי אֶלָּא תְּמוּרוֹת-חֲלִיפוֹת,
אֵין לִי מִיצִירָה מִבְּרֵאשִׁית, וְאֵין לִי מִסּוֹף כָּל הַיָּמִים.
רֵאשִׁית הַגַּז^[2] אֲשׁוּרֶנּוּ, כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּקִנּוֹ,
מִי הֵם אֲבוֹת אֲבוֹתֵיהֶם? מִי יֵדַע, מִי יָבִין לוֹ עַתָּה?
אֵלֶּה שֶׁרֻבָּם דְּרֻבָּם מִשְׁפַּחַת הַדְּבוֹרִים, עֲדַיִן
אֵין לָהֶם כָּל מַמְלָכָה וְכַוֶּרֶת, כִּדְבוֹרַת-הַחוֹרִים,
כְּחוֹתְכֵי-עֲלֵי-הַוֶּרֶד וְכוֹרֵי-הַמִּכְרוֹת בָּאִילָן,
כְּאוֹתָהּ הַבּוֹנָה הַחָפְשִׁית נוֹטֶלֶת בָּתֵּי-שַׁבְּלוּלִים
לִבְנוֹת בְּדַיְסָה שֶׁל עָלִים תָּאֶיהָ בִּשְׁבִיל הַדַּיָּרוֹת, –
אֵינָם אֶלָּא שַׁלְשֶׁלֶת שֶׁל חוּלְיוֹת וְחוּלְיוֹת-נִסְיוֹנוֹת,
דַּרְגוֹת-הִתְפַּתְּחוּת, וְיֶתֶר הִתְפַּתְּחוּת בְּמֶשֶׁךְ הַיָּמִים,
עַד שֶׁיַּגִּיעוּ לְכָאן, לְאוֹתוֹ הָאֹשֶׁר הָאָיֹם,
מִשְׁטָר שִׁתּוּפִי עִקְבִי וְאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ.
אֵין לָהֶם אוֹתָם הַסְּפָרִים, שֶׁגָּנְזוּ מְחוֹלְלֵי דָתָם,
סֵפֶר מִלְחֲמוֹת אֵלִים וּבַעַל-דְּבוֹר אֱלֹהֵיהֶם.
וְאוּלַי הַשִּׁירָה אֵינֶנָּה אֶלָּא קִינַת עֲבָדִים,
קִינַת נֶפֶשׁ אֲבוּדָה אֲשֶׁר לֹא מָצְאָה תִקּוּנָהּ,
קִינַת אִמָּהוֹת לֹא עֻבְּרוּ וַאֲשֶׁר לֹא הֶעֱמִיד רַחְמָן
וְלָדוֹת בָּעוֹלָם וְהֵן מְבַכּוֹת רְגָשִׁים חֲנוּקִים,
רִמְזֵי מַאֲוַיֵּהֶן, שֶׁנִּטְּלוּ מֵהֶן בְּעַל כָּרְחָן.
סוֹף-סוֹף יְצוּר לֹא נוֹלַד אֶלָּא כְּדֵי לָמֹץ בְּחַיָּיו
אוֹתָהּ טִפַּת הָאֹשֶׁר, לוֹ נִתְּנוּ בִּשְׁבִילָהּ יְצוּרָיו;
סוֹף-סוֹף הַיָּחִיד, זִיק אָשְׁרוֹ קוֹדֵם לַכֹּל בְּעוֹלָמוֹ.
תֹּאמַר אָשְׁרוֹ שֶׁלּוֹ, וְלֹא שֶׁיְהִי קָרְבַּן-תָּמִיד
עַל מִזְבֵּחַ, לֹא בָנָה, לִצְרָכָיו שֶׁל נֶעְלָם מֶנּוּ.
לוּ אֲדַבֵּרָה... אָמַרְתִּי, שֶׁדַּעְתִּי נִטְרְפָה עָלָי.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.

1. שם נהר בקרים, שעל מעברותיו נלחמו הצבא האדום והלבן בשנת 1919.
2. דבורה פראית