לדלג לתוכן

ירושלמי תענית פרק ב מנוקד ומעוצב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
פרק זה מתוך מהדורת התלמוד המנוקדת, והמעוצבת לפי שורות, מבוסס על קובץ זה שהכין הרב דן בארי (לחץ על התמונה לקבלת מידע ולהורדה). לפרטים נוספים על המהדורה ראו את דפי המידע על התלמוד הירושלמי והתלמוד הבבלי.

תַּלְמוּד יְרוּשָׁלְמִי • סֵדֶר מוֹעֵד
מַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת • פֶּרֶק שֵׁנִי
פרק זה בתלמוד הבבלי

[תעניות ב,א]

[עריכה]

סֵדֶר תַּעְנִיּוֹת, כֵּיצַד?
מוֹצִיאִין אֶת הַתֵּבָה לִרְחוֹבָהּ שֶׁלָּעִיר,
וְנוֹתְנִין אֵפֶר מַקְלָה עַל גַּבֵּי הַתֵּבָה,
וּבְרֹאשׁ הַנָּשִׂיא וּבְרֹאשׁ אַב בֵּית דִּין,
וְכָל אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל וְנוֹתֵן בְּרֹאשׁוֹ.
הַזָּקֵן שֶׁבָּהֶן אוֹמֵר לִפְנֵיהֶם דִּבְרֵי כִבּוּשִׁין:
אַחֵינוּ, לֹא נֶאֱמַר בְּאַנְשֵׁי נִינְוֵה:
"וַיַּרְא הָאֱלהִים אֶת שַׂקָּם וְאֶת תַּעֲנִיתָם",
אֶלָּא (יונה ג,י) "וַיַּרְא הָאֱלהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם,
כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה";
וּבַקַּבָּלָה מָהוּא אוֹמֵר? (יואל ב,יג)
"וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם,
וְשׁוּבוּ אֶל יי אֱלֹהֵיכֶם".

[תַּלְמוּד]

אָמַר רַבִּי חִיָּה בַּר בָּא:
וְלָמָּה יוֹצְאִין לִרְחוֹבָהּ שֶׁלָּעִיר?
לוֹמַר "חָשְׁבֵנוּ כְאִלּוּ גּוֹלִים לְפָנֶיךָ!"
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי:
לְפִי שֶׁנִּתְפַּלְּלוּ בְצִנְעָה וְלֹא נֶעְנוּ,
לְפִיכָךְ יֵצְאוּ לַחוּץ וְיִתְפַּרְסְמוּ.

אָמַר רַבִּי חִיָּה בַּר בָּא:
וְלָמָּה מוֹצִיאִין אֶת הַתֵּבָה לִרְחוֹבָהּ שֶׁלָּעִיר?
לוֹמַר: כְּלִי אֶחָד שֶׁל חֶמְדָּה שֶׁהָיָה לָנוּ,
גָּרְמוּ עֲוֹנוֹתֵינוּ שֶׁיִּתְבַּזֶּה.
רַבִּי חוּנָה רֻבָּה דְּצִפּוֹרִין אָמַר:
אֲבוֹתֵינוּ חִפּוּ אוֹתוֹ זָהָב,
וְאָנוּ חִפִּינוּ אוֹתוֹ אֵפֶר.

אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב דְּרוֹמָיָא:
וְלָמָּה תּוֹקְעִין בִּקְרָנוֹת?
לוֹמַר: "חָשְׁבֵנוּ כְּאִלּוּ גּוֹעִים כַּבְּהֵמָה לְפָנֶיךָ!"

אָמַר רַבִּי לֵוִי:
וְלָמָּה יוֹצְאִין בֵּין הַקְּבָרוֹת?
לוֹמַר: "חָשְׁבֵנוּ כְּאִלּוּ מֵתִים לְפָנֶיךָ!"
אָמַר רַבִּי תַנְחוּמָה:
וְכֻלְּהֵן בַּהּ.
אִם מִיתָה אָנוּ חַיָּבִין, הֲרֵי מֵתִים;
אִם גָּלוּת, הֲרֵי גוֹלִים.
אִם רְעָבוֹן, הֲרֵי רְעֵבִים.

"וְנוֹתְנִין אֵפֶר מַקְלָה עַל גַּבֵּי הַתֵּבָה."
עַל שֵׁם:
(תְּהִלִּים צא,טו) "עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה".
אָמַר רַבִּי זְעוֹרָא:
כָּל זְמַן דַּהֲוֵינָא חָמֵי לוֹן עָבְדִין כֵּן,
הֲוָה גוּפִי רָעַד.
בְּיוֹמוֹי דְּרַבִּי אִילָא,
הֲווֹן שָבְקִין אֲרוֹנָא וְעָלְלִין לוֹן. <היו עוזבים את הארון ונכנסים>
אָמַר לֵיהּ רַבִּי זְעֵירָה:
לָא כֵן תְּנֵי:
"לֹא הָיוּ מִתְחַלְּפִין עָלֶיהָ כָּל הַיּוֹם,
אֶלָּא אֶחָד הָיָה יוֹשֵׁב וּמְשַׁמֵּר כָּל הַיּוֹם"?

רַבִּי יוּדָן בֵּירַבִּי מְנַשֶּׁה וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן,
חַד אָמַר:
כְּדֵי לְהַזְכִּיר זְכוּתוֹ שֶׁלְּאַבְרָהָם,
וָחֳרָנָה אָמַר:
כְּדֵי לְהַזְכִּיר זְכוּתוֹ שֶׁלְּיִצְחָק.
מַן דְּאָמַר "כְּדֵי לְהַזְכִּיר זְכוּתוֹ שֶׁלְּאַבְרָהָם",
בֵּין עָפָר בֵּין אֵפֶר, עַל שֵׁם:
(בְּרֵאשִׁית יח,כז) "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר".
מַן דְּאָמַר "כְּדֵי לְהַזְכִּיר זְכוּתוֹ שֶׁלְּיִצְחָק",
וּבִלְבַד אֵפֶר:
רוֹאִין אֶפְרוֹ שֶׁלְּיִצְחָק כְּאִלּוּ צָבוּר עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.
רַבִּי יוּדָה בַּר פַּזִּי, כַּד הֲוָה נָפֵק לְתַעְנִיתָא,
הֲוָה אָמַר קֻמֵּיהוֹן:
"אֲחֵינַן, כָּל מַן דְּלָא מְטָא שַׁמָּשָׁא לְגַבֵּיהּ,
יִסַּב עָפָר וְיִתֵּן גּוֹ רֵישֵׁיהּ!"

"וּבְרֹאשׁ הַנָּשִׂיא".
אָמַר רַב תַּחְלִיפָא קֵיסָרָיָא:
כְּדֵי לְפַרְסְמוֹ.
לֹא דוֹמֶה הַמִּתְבַּזֶּה מֵעַצְמוֹ לַמִּתְבַּזֶּה מֵאַחֵר.
כְּתִיב:
(יוֹאֵל ב,טז) "יֵצֵא חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ".
" יֵצֵא חָתָן מֵחֶדְרוֹ", זֶה אָרוֹן.
" וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ", זֶה הַתּוֹרָה.
דָּבָר אַחֵר,
"יֵצֵא חָתָן מֵחֶדְרוֹ", זֶה הַנָּשִׂיא,
"וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ", אָב בֵּית דִּין.
רַבִּי חֶלְבּוֹ אֲמַר לְרַבִּי יוּדָן נִשְׂיָא:
"פּוֹק עִמָּן וְצַעְרָךְ עֲבִיד". <צא איתנו וצערך עשוי>
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה:
הָדָא אָמְרָה, אִלֵּין תַּעְנִיָּתָא דַּאֲנַן עָבְדִין,
לֵית אִנּוּן תַּעְנִיָּן!
לְמָה? דְּלֵית נִשְׂיָא עִמָּן.

כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר:
(וַיִּקְרָא ד,יז) " אֶת פְּנֵי הַפָּרֹכֶת",
וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר:
(וַיִּקְרָא ד,ו) "אֶת פְּנֵי פָּרֹכֶת הַקֹּדֶשׁ".
רַב אַחָא אָמַר:
אִתְפַּלְגוּן רַבִּי אַבָּהוּ וְרַבָּנִין,
חַד אָמַר:
חָטָא הַנָּשִׂיא, הַגְּדֻלָּה בִּמְקוֹמָהּ,
חָטָא הַצִּבּוּר, אֵין הַגְּדֻלָּה בִּמְקוֹמָהּ.
וָחֳרָנָא אָמַר:
לְפִי שֶׁחָטְאוּ הַלָּמֵד וְהַמְּלַמֵּד.
לְפִיכָךְ יֵצְאוּ לַחוּץ וְיִתְפַּרְסְמוּ, עַל שֵׁם:
(וַיִּקְרָא ד,כא) "וְהוֹצִיא אֶת הַפָּר אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה".

תָּנֵי חִזְקִיָּה:
רָמַז, כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מָשִׁיחַ, יֵשׁ אָרוֹן,
וְכָל מָקוֹם שֶׁאֵין מָשִׁיחַ, אֵין אָרוֹן.
וְאָתְיָא כַּיִי דָּמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יָנָא בְּשֵׁם רַב אַחָא:
חֲמִשָּׁה דְּבָרִים הָיָה הַמִּקְדָּשׁ הָאַחֲרוֹן חָסֵר מִן הָרִאשׁוֹן,
וְאֵלּוּ הֵן:
אֵשׁ, וְאָרוֹן, וְאוּרִים וְתֻמִּים,
וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.
עַל שֵׁם:
(חַגַּי א,ח) "וְאֶרְצֶה בּוֹ וְאֶכָּבְדָה"
ואכבד כְּתִיב, חָסֵר הֵ"א,
אֵלּוּ חֲמִשָּׁה דְּבָרִים,
שֶׁהָיָה הַמִּקְדָּשׁ הָאַחֲרוֹן חָסֵר מִן הָרִאשׁוֹן.

דְּלָמָא:
רַבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא וְרַבִּי תַנְחוּם בַּר עִלַּי
וְרַבִּי יֹאשִׁיָּה נַפְקוּן לְתַעְנִיתָא. <יצאו לרחוב>
דְּרַשׁ רַבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא:
(אֵיכָה ג,מא) "נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם",
וְאֶפְשָׁר כֵּן?
אִית בַּר נָשׁ דִּנְסַב לִבֵּיהּ וְיָהֵיב לִידֵיהּ?
אֶלָּא מָהוּ "נִשָּׂא"?
נְשַׁוֵּי לִבֵּנַן לְכַף יְדֵינַן, <נתבונן בכף ידינו, במעשינו>
וְאַחַר כָּךְ "אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם",
כָּךְ, אִם יִהְיֶה הַשֶּׁרֶץ בְּיָדוֹ שֶׁלָּאָדָם,
אֲפִלּוּ טוֹבֵל בְּמֵי שִׁילוֹחַ אוֹ בְמֵי בְרֵאשִׁית,
אֵין לוֹ טָהֳרָה עוֹלָמִית.
הִשְׁלִיכוֹ מִיָּדוֹ, מִיַּד טָהַר.

דָּרַשׁ רַבִּי תַנְחוּם בַּר עִלַּי:
(דִּבְרֵי הַיָּמִים ב יב,ו) "וַיִּכָּנְעוּ שָׂרֵי יִשְׂרָאֵל וְהַמֶּלֶךְ,
וַיֹּאמְרוּ צַדִּיק יי.
וּבִרְאוֹת יי כִּי נִכְנָעוּ,
הָיָה דְבַר יי אֶל שְׁמַעְיָה לֵאמֹר",
נִתְעַנּוּ אֵין כְּתִיב כָּאן,
אֶלָּא "נִכְנְעוּ, לֹא אַשְׁחִיתֵם".
דָּרַשׁ רַבִּי יֹאשִׁיָּה:
(צְפַנְיָה ב,א) "הִתְקוֹשְׁשׁוּ וָקוֹשּׁוּ",
נִתְקוֹשֵׁשׁ גַּרְמַן עַד דְּלָא נְקוֹשֵׁשׁ חוֹרֵנִין. <נתקן עצמינו>
בְּגִין דְּאִית הָכָא בְּנֵי נָשׁ
דְּאַמְרוּן עָלַי לִישָׁן בִּישׁ גַּבֵּי רַבִּי יוֹחָנָן,
אֶלָּא כָּל עַמָּא לְדִינָה.
אָמְרִין,
הֲווֹ תַּמָּן רַבִּי חִיָּה וְרַבִּי אִיסִי וְרַבִּי אֵימִי,
וְקָמוּן וְאַזְלוּן לוֹן.

אָמַר רַבִּי לְעָזָר:
שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מְבַטְּלִין אֶת הַגְּזֵרָה קָשָׁה,
וְאֵלּוּ הֵן:
תְּפִלָּה וּצְדָקָה וּתְשׁוּבָה.
וּשְׁלָשְׁתָּן בְּפָסוּק אֶחָד:
(דִּבְרֵי הַיָּמִים ב ז,יד) "וְיִכָּנְעוּ עַמִּי אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם",
"וְיִתְפַּלְּלוּ", זוֹ תְּפִלָּה;
"וִיבַקְשׁוּ פָנַי", זוֹ צְדָקָה,
כְּמָה דְאַתְּ אָמַר:
(תְּהִלִּים יז,טו) "אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ";
"וְיָשֻׁבוּ מִדַּרְכֵיהֶם הָרָעִים", זוֹ תְּשׁוּבָה.
אִם עָשׂוּ כֵּן, מָה כְתִיב תַּמָּן?
"וַאֲנִי אֶשְׁמַע מִן הַשָּׁמַיִם,
וְאֶסְלַח לְחַטָּאתָם וְאֶרְפָּא אֶת אַרְצָם."
רַבִּי חַגַּי דָּרַשׁ הָדָא דְרַבִּי לְעָזָר כָּל שָׁעָה בְתַעְנִיתָא.

אָמַר רַבִּי לְעָזָר:
סוֹף שַׁתָּא כְּשַׁתָּא.
מִן עֲפַר קַיְטָא לְסִתְוָא. <מעפר הקיץ לחורף, לשמר את התבואה>
נָפַח צִפּוּנָה, יְצַף לְבָנָיךְ. <נושבת רוח צפונית, דאג לבניך>
כָּל שָׁנָה שֶׁאֵין מַתְרִיעִין עָלֶיהָ בְּרֹאשָׁהּ,
סוֹף שֶׁמִתְעַנִּין עָלֶיהָ בְּסוֹפָהּ.
כָּל שֶׁאֵינָהּ חָסָה עַל פֵּרוֹת חֲבֶרְתָּהּ,
סוֹף שֶׁהִיא מְאַבֶּדֶת פֵּרוֹתֶיהָ.
אֲמַר רַב אַחָא:
וְרֹב הַיַּיִן מַחְמִיץ. <ריבוי>
אִית הֲוָה סָבִין בְּצִפּוֹרִין,
כַּד הֲוָת רְבֵיעֲתָא קַדְמָיְתָא נָחֲתָה,
הֲווֹן מְרִיחִין בְּעַפְרָא,
וְיָדְעִין מֵימוֹר מֵימֵי שַׁתָּא.

אָמַר רַבִּי לְעָזָר:
(יְשַׁעְיָה נָח,ה) "הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ",
אֶלָּא "יוֹם עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ".
אֵין זֶה צוֹם שֶׁאֲנִי חֵפֶץ בּוֹ.
וְאֵי זֶהוּ צוֹם שֶׁאֲנִי חֵפֶץ בּוֹ?
(יְשַׁעְיָה נָח,ו) "הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ,
פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע, הַתֵּר אֲגֻדּוֹת מוֹטָה,
וְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים, וְכָל מוֹטָה תְּנַתֵּקוּ."
(יְשַׁעְיָה נָח,ז) "הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ,
וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת",
מָה כְתִיב בָּתְרֵיהּ?
(יְשַׁעְיָה נָח,ט) "אָז תִּקְרָא וַיי יַעֲנֶה,
תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר הִנֵּנִי".

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ:
כְּתִיב:
(בְּרֵאשִׁית ב,ו) "וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ",
עָלָה שֶׁבֶר מִלְּמַטָּן, מִיַּד הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין.
אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה:
כְּתִיב:
(דְּבָרִים לב,ב) "יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי",
כָּפוּ עָרְפָּן לִתְשׁוּבָה, מִיַּד הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין.
רַבִּי בֶּרֶכְיָה עֲבַד תְּלָת עַשְׂרָה תַּעְנִיָּן,
וְלָא נְחַת מִטְרָא, וּבְסוֹפָה אֲתָא גּוֹבַי.
עָאל וַאֲמַר קֻמֵּיהוֹן:
אֲחֵינַן, חֲמוֹן מָה דַאֲנַן עָבְדִין,
לָא דָא הִיא דְגוֹבַיָּא מְקַנְתֵּר לוֹן?
(מִיכָה ז,ג) "עַל הָרַע כַּפַּיִם לְהֵיטִיב",
מְרֵעִין זֶה לַזֶּה בְּכַפַּיִם וּמְבַקְּשִׁין טוֹבָה.
"הַשַּׂר שֹׁאֵל" אֵיכָן הוּא הַשֹּחַד לִקַּח?
"וְהַשֹּׁפֵט בַּשִּׁלּוּם", שַׁלֵּם לִי וַאֲשַׁלֵּם לָךְ,
וְהַגָּדוֹל דֹּבֵר הַוַּת נַפְשׁוֹ הוּא וַיְעַבְּתוּהָ."
עַבְדוּנַּהּ עַבְיָא, עַבְדוּנַּהּ קְלִיעָה דְחוֹבִין.
וּמַן פָּסַק לַהּ?
"טוֹבָם כְּחֵדֶק", טָבָא דִבְהוֹן כְּאִלֵּין חִדְקַיָּא. <הטוב שבהם כקוצים אלה>
"יָשָׁר מִמְּסוּכָה", יַשְׁרָא דִבְהוֹן כְּאִלֵּין סוּכַיָּא.
"יוֹם מְצַפֶּיךָ פְּקֻדָּתְךָ בָאָה",
יוֹם שֶׁצִּפִּינוּ לִרְוָחָה, בָּא עָלֵינוּ גּוֹבַי.
"עַתָּה תִהְיֶה מְבוּכָתָם",
מִן גּוֹא דְאִנּוּן בָּיְכִין.
וּבְכוֹן וּבְכוֹן, וּנְחַת מִטְרָא.

אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ:
תְּשׁוּבָה שֶׁלְּרַמָּיוּת עָשׂוּ אַנְשֵׁי נִינְוֵה.
מֶה עָשׂוּ?
רַבִּי חוּנָה בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חִלְפּוּתָא:
הֶעֱמִידוּ עֲגָלִים מִבִּפְנִים וְאִמּוֹתֵיהֶם מִבַּחוּץ,
סְיָחִים מִבִּפְנִים וְאִמּוֹתֵיהֶם מִבַּחוּץ,
וַהֲווֹן אִלַּיִן גָּעַיִי מִן הָכָא,
וְאִלַּיִן גָּעַיִי מִן הָכָא.
אָמְרִין:
אִן לֵית מִתְרְחַם עֲלֵינַן, לֵינַן מְרַחֲמִין עֲלֵיהוֹן.
הָדָא הִיא דִכְתִיב:
(יוֹאֵל א,יח) "מַה נֶּאֶנְחָה בְהֵמָה,
נָבֹכוּ עֶדְרֵי בָקָר, כִּי אֵין מִרְעֶה לָהֶם,
גַּם עֶדְרֵי הַצֹּאן נֶאְשָׁמוּ."
אֲמַר רַב אַחָא:
בַּעֲרַבְּיָא עָבְדִין כֵּן.
(יוֹנָה ג,ח) "וְיִתְכַּסּוּ שַׂקִּים, הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה,
וְיִקְרְאוּ אֶל אֱלֹהִים בְּחָזְקָה",
מָהוּ "בְּחָזְקָה"?
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חִלְפּוּתָא:
חַצִּיפָא נָצַח לְכַשִּׁירָא,
כָּל שֶׁכֵּן לְטוֹבָתוֹ שֶׁלָּעוֹלָם.
"וְיָשֻׁבוּ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה,
וּמִן הֶחָמָס אֲשֶׁר בְּכַפֵּיהֶם."
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן:
מַה שֶּׁהָיָה בְּכַף יְדֵיהֶם, הֶחְזִירוּ;
מַה שֶּׁהָיָה בְּשִׁדָּה, תֵּבָה וּמִגְדָּל, <ארונות>
לֹא הֶחְזִירוּ.
כְּתִיב:
(יוֹאֵל ב,יג) "וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם,
וְשׁוּבוּ אֶל יי אֱלֹהֵיכֶם, כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא".
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי:
אִם קְרַעְתֶּם לְבַבְכֶם בִּתְשׁוּבָה,
אֵין אַתֶּם קוֹרְעִין בִּגְדֵיכֶם
לֹא עַל בְּנֵיכֶם, וְלֹא עַל בְּנוֹתֵיכֶם,
אֶלָּא אֶל יי אֱלֹהֵיכֶם. לָמָּה?
"כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא,
אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה."
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן:
'אֶרֶךְ אַף' אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא "אֶרֶךְ אַפַּיִם",
מַאֲרִיךְ רוּחוֹ עִם הַצַּדִּיקִים,
וּמַאֲרִיךְ רוּחוֹ עִם הָרְשָׁעִים.
רַב אַחָא רַבִּי תַנְחוּם בֵּירַבִּי חִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
'אֶרֶךְ אַף' אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא "אֶרֶךְ אַפַּיִם",
מַאֲרִיךְ רוּחוֹ עַד שֶׁלֹּא יִגְבֶּה.
הִתְחִיל לִגְבּוֹת, מַאֲרִיךְ רוּחוֹ וְגוֹבֶה.
אָמַר רַבִּי חֲנִינָה:
מַן דְּאָמַר דְּרַחְמָנָא וַתְּרָן,
יִתְוַתְּרוּן בְּנֵי מֵעוֹי! <יתחתכו>
אֶלָּא מַאֲרִיךְ רוּחֵיהּ וְגָבֵי דִידֵיהּ.

אָמַר רַבִּי לֵוִי:
מָהוּ אֶרֶךְ אַפַּיִם? רַחִיק רְגוֹז. <רחוק כעס>
לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי לֶגְיוֹנוֹת קָשִׁים.
אָמַר הַמֶּלֶךְ,
אִם דָּרִים הֵן עִמִּי בַּמְּדִינָה,
עַכְשָׁו בְּנֵי הַמְּדִינָה מַכְעִיסִין אוֹתִי,
וְהֵן עוֹמְדִין וּמְכַלִּין אוֹתָן.
אֶלָּא הֲרֵינִי מְשַׁלְּחָן לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה,
שֶׁאִם הִכְעִיסוּ אוֹתִי בְּנֵי הַמְּדִינָה,
עַד שֶׁאֲנִי מְשַׁלַּח אַחֲרֵיהֶם,
בְּנֵי הַמְּדִינָה מְפַיְּסִים אוֹתִי,
וַאֲנִי מְקַבֵּל פִּיּוּסָן.
כָּךְ אָמַר הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא:
אַף וְחֵמָה, מַלְאֲכֵי חַבָּלָה הֵן,
הֲרֵי אֲנִי מְשַׁלְּחָן לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה,
שֶׁאִם מַכְעִיסִין אוֹתִי יִשְׂרָאֵל,
עַד שֶׁאֲנִי מְשַׁלַּח אֶצְלָן וּמְבִיאָן,
יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה וַאֲנִי מְקַבֵּל תְּשׁוּבָתָן.
הָדָא הִיא דִכְתִיב:
(יְשַׁעְיָה יג,ה) "בָּאִים מֵאֶרֶץ מֶרְחָק,
מִקְצֵה הַשָּׁמָיִם, יי וּכְלֵי זַעְמוֹ, לְחַבֵּל כָּל הָאָרֶץ."
אָמַר רַבִּי יִצְחָק:
וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנָּעַל בִּפְנֵיהֶן.
הָדָא הִיא דִכְתִיב:
(יִרְמְיָה נ,כה) "פָּתַח יי אֶת אוֹצָרוֹ,
וַיּוֹצֵא אֶת כְּלֵי זַעְמוֹ".
עַד דּוּ פְתַח, עַד דּוּ טְרַד,
רַחֲמוֹי קְרִיבִין.
תְּנֵי בְשֵׁם רַבִּי מֵאִיר:
(יְשַׁעְיָה כו,כא) "כִּי הִנֵּה יי יֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ",
יוֹצֵא לוֹ מִמִּדָּה לְמִדָּה;
יוֹצֵא לוֹ מִמִּדַּת הַדִּין,
וּבָא לְמִדַּת רַחֲמִים עַל יִשְׂרָאֵל.

כְּתִיב:
(בְּמִדְבָּר כג,יט) "לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב".
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן וְרַבָּנִין.
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר:
הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לַעֲשׂוֹת טוֹבָה,
"לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב".
אוֹמֵר לַעֲשׂוֹת רָעָה,
"הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה, וְדִבֶּר וְלֹא יְקִימֶנָּה".
וְרַבָּנִין אָמְרִין:
לֹא אִישׁ הוּא שֶׁעָשָׂה דְּבָרָיו שֶׁל אֵל כְּאִלּוּ אֵינָן?
(שְׁמוֹת לב,יא) "לָמָה יי יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ"?
(בְּמִדְבָּר כג,יט) "וּבֶן אָדָם וְיִתְנֶחָם"?
לֹא בֶן עַמְרָם הוּא שֶׁעָשָׂה לָאֵל שֶׁיִּתְנַחֵם,
(שְׁמוֹת לב,יד) "וַיִּנָּחֶם יי עַל הָרָעָה
אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ"?

אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ:
אִם יֹאמַר לָךְ אִישׁ "אֵל אֲנִי",
מְכַזֵּב הוּא.
"בֶּן אָדָם אֲנִי", <בר אנש, משיח>
סוֹפוֹ לִתְהוֹת בּוֹ. <להתחרט>
"שֶׁאֲנִי עוֹלֶה לַשָּׁמַיִם",
"הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה, וְדִבֶּר וְלֹא יְקִימֶנָּה".

[תעניות ב,ב]

[עריכה]

מַתְנֵיתָה.

עָמְדוּ בִתְפִלָּה,
וּמוֹרִידִין לִפְנֵי הַתֵּבָה זָקֵן וְרָגִיל,
וְיֶשׁ לוֹ בָנִים וּבֵיתוֹ רֵיקָן,
כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לִבּוֹ שָׁלֵם בַּתְּפִלָּה.
וְאוֹמֵר לִפְנֵיהֶן עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בְּרָכוֹת:
שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שֶׁבְּכָל יוֹם,
וּמוֹסִיף עֲלֵיהֶם עוֹד שֵׁשׁ,
וְאֵלּוּ הֵן:
זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת,
"אֶל יי בַּצָּרָתָה לִּי",
"אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים",
"מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יי",
"תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף".

[תַּלְמוּד]

רַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַב:
אֵין תַּעְנִית עַכְשָׁו.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה:
הָדָא אָמְרָה,
אִלֵּין תַּעְנִיָּתָא דַּאֲנַן עָבְדִין,
לֵית אִלַּיִן תַּעְנִיָּן.
אָמַר לֵיהּ:
כֵּן אָמַר רַב:
כָּל תַּעְנִית שֶׁאֵינָהּ נַעֲשֵׂית כְּתִקְנָהּ,
עָלֶיהָ הַכָּתוּב אוֹמֵר:
(יִרְמְיָה יב,ח) "נָתְנָה עָלַי בְּקוֹלָהּ עַל כֵּן שְׂנֵאתִיהָ."

תְּנֵי:
עָמְדוּ בַתְּפִלָּה,
מוֹרִידִים לִפְנֵי הַתֵּבָה זָקֵן וּשְׁפַל בֶּרֶךְ,
וְנוֹחַ תִּשְׁחֹרֶת,
וְרָגִיל בָּחָכְמָה וְרָגִיל בָּאַגָּדָה
וְיֵשׁ לוֹ בַּיִת וְשָׂדֶה.
תְּנֵינַן "וּבֵיתוֹ רֵיקָן",
וְאַתְּ אָמַר הָכֵן!
מֵעֲבֵרָה.
יֵשׁ לוֹ בָּנִים וּבָנוֹת.
אִם אֵין לָהֶן,
מַעֲבִירִין כָּל מַה שֶּׁיִּרְצוּ.

וְלָמָּה שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה?
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי:
כְּנֶגֶד שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה מִזְמוֹרוֹת
שֶׁכָּתוּב מֵרֹאשוֹ שֶׁלְּתִילִים,
עַד (תְּהִלִּים כ,ב) "יַעַנְךָ יי בְּיוֹם צָרָה".
אִם יֹאמַר לָךְ אָדָם "תִּשְׁעָה עָשָׂר הֵן", אֱמֹר לוֹ:
(תְּהִלִּים ב) "לָמָּה רָגְשׁוּ" לֵית הִיא מִנּוּן.
מִכָּן אָמְרוּ:
הַמִּתְפַּלֵּל וְאֵינוֹ נֶעְנֶה, צָרִיךְ תַּעְנִית.
אָמַר רַבִּי מָנָא:
רֶמֶז לְתַלְמִיד חֲכָמִים הוּא,
שֶׁאָדָם צָרִיךְ לוֹמַר לְרַבּוֹ:
"תִּשָּׁמַע תְּפִלָּתָךְ!"

רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי:
כְּנֶגֶד שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה חֻלְיוֹת שֶׁבַּשִּׁזְרָה, <בעמוד השידרה>
שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָדָם עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל,
צָרִיךְ לָשׁוּחַ בְּכֻלָּן.
מָה טַעְמָא?
(תְּהִלִּים לה,י) "כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה יי מִי כָמוֹךָ".

רַבִּי לֵוִי אָמַר:
כְּנֶגֶד שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַזְכָּרוֹת שֶׁכָּתוּב בְּ-
(תְּהִלִּים כט) "הָבוּ לַיי בְּנֵי אֵלִים."
אֲמַר רַבִּי חוּנָה:
אִם יֹאמַר לָךְ אָדָם "שִׁבְעָה עָשָׂר הֵן",
אֱמֹר לוֹ:
שֶׁלַּמִּינִים כְּבָר קְבָעוּהָ חֲכָמִים בְּיַבְנֶה.
הֲתֵיב רַבִּי לְעָזָר בֵּירַבִּי יוֹסֵה קֻמֵּי רַבִּי יוֹסֵה:
וְהָא כְתִיב:
(תְּהִלִּים כט,ג) "אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים"!
אָמַר לֵיהּ:
וְהָתְנֵי:
כּוֹלֵל שֶׁלַּמִּינִים וְשֶׁלַּפּוֹשְׁעִים בְּ"מַכְנִיעַ זֵדִים",
שֶׁלַּזְּקֵנִים וְשֶׁלַּגֵּרִים בְּ"מִבְטָח לַצַּדִּיקִים",
שֶׁלְּדָוִד בְּ"בוֹנֶה יְרוּשָׁלַיִם".
אִית לָךְ מְסַפָּקָה לְכָל חֲדָא וַחֲדָא מִנְּהֵן אַזְכָּרָה?

רַבִּי חֲנַנְיָה בְּשֵׁם רַבִּי פִּינְחָס:
כְּנֶגֶד שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה פְּעָמִים
שֶׁאָבוֹת כְּתוּבִין בַּתּוֹרָה "אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקֹב".
אִם יֹאמַר לָךְ אָדָם "תְּשַׁע עֶשְׂרֵה הֵן",
אֱמֹר לוֹ:
(בְּרֵאשִׁית כח,יג) "וְהִנֵּה יי נִצָּב עָלָיו וְיֹאמַר",
לֵית הִיא מִנּוּן.
וְאִם יֹאמַר לָךְ אָדָם "שְׁבַע עֶשְׂרֵה הֵן",
אֱמֹר לוֹ:
(בְּרֵאשִׁית מח,טז) "וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי,
אַבְרָהָם וְיִצְחָק", מִנּוּן הוּא.

רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן:
כְּנֶגֶד שְׁמוֹנָה עָשָׂר צִוּוּיִין
שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשַׁת מִשְׁכָּן שֵׁנִי.
אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַדָּא:
וּבִלְחוֹד מִן:
(שְׁמוֹת לח,כג) "וְאִתּוֹ אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן",
עַד סוֹפֵיהּ דְּסִפְרָא.

שֶׁבַע שֶׁלַּשַּׁבָּת מִנַּיִן?
אָמַר רַבִּי יִצְחָק:
כְּנֶגֶד שִׁבְעָה קוֹלוֹת שֶׁכָּתוּב בְּ-
(תְּהִלִּים כט) "הָבוּ לַיי בְּנֵי אֵלִים".
אָמַר רַבִּי יוּדָן עֵנְתּוֹדְרָיָא:
כְּנֶגֶד שֶׁבַע אַזְכָּרוֹת שֶׁכָּתוּב בְּ-
(תְּהִלִּים צב) "מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת".

תֵּשַׁע שֶׁלְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה מִנַּיִן?
אָמַר רַבִּי בָּא קַרְתָנֵגָא:
כְּנֶגֶד תֵּשַׁע אַזְכָּרוֹת שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשַׁת חַנָּה,
וּכְתִיב בְּסוֹפַהּ:
(שְׁמוּאֵל א ב,י) "יי יָדִין אַפְסֵי אָרֶץ".

עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שֶׁלַּתַּעֲנִיּוֹת מִנַּיִן?
רַבִּי חֶלְבּוֹ וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן,
תְּרֵיהוֹן אָמְרִין:
כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע פְּעָמִים
שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשַׁת שְׁלֹמֹה
"רִנָּה", "תְּפִלָּה", "תְּחִנָּה".

רַבִּי זְעוֹרָא בְּשֵׁם רַבִּי יִרְמְיָה:
יָחִיד בְּתַעֲנִית צִבּוּר
צָרִיךְ לְהַזְכִּיר מֵעֵין הַמְּאֹרָע,
וְהֵיכָן הוּא אוֹמְרָהּ?
בֵּין "גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל" לְ"רוֹפֵא חוֹלִים".
וּמָה הוּא אוֹמֵר?
"עֲנֵנוּ יי, עֲנֵנוּ, בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת,
כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנַחְנוּ.
וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ,
וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ,
כִּי אַתָּה יי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם,
עוֹנֶה בְעֵת צָרָה,
פּוֹדֶה וּמַצִּיל בְּכָל עֵת צוּקָה.
(תְּהִלִּים קז,ו) "וַיִּצְעֲקוּ אֶל יי בַּצַּר לָהֶם,
מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יַצִּילֵם".
בָּרוּךְ אַתָּה יי, הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה."
רַבִּי יַנַּי בֵּירַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּשֵׁם דְּבֵית רַבִּי יַנַּי:
אוֹמְרָהּ בְּ"שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה".
רַבִּי יוֹנָה בְּשֵׁם רַב:
אֲפִלּוּ יָחִיד שֶׁגָּזַר עַל עַצְמוֹ תַּעְנִית,
צָרִיךְ לְהַזְכִּיר מֵעֵין הַמְּאֹרָע.
וְאֵיכָן הוּא אוֹמְרָהּ?
רַבִּי זְעוֹרָה בְּשֵׁם רַב חוּנָה:
אוֹמְרָהּ כְּלֵילֵי שַׁבָּת וּכְיוֹמוֹ.

אֲמַר רַבִּי מָנָא:
וַאֲנָה דְלָא בַּדְקֵיתַהּ,
אִן כְּהָדָא דְרַב יִרְמְיָה,
וְאִן כְּהָדָא דְרַבִּי יַנַּי בֵּירַבִּי יִשְׁמָעֵאל,
סַלְקֵית לְסִדְרָא וְשַׁמְעֵית:
רַב חוּנָה בְּשֵׁם רַב:
אֲפִלּוּ יָחִיד שֶׁגָּזַר עַל עַצְמוֹ תַּעְנִית,
צָרִיךְ לְהַזְכִּיר מֵעֵין הַמְּאֹרָע.
הֲתֵיב רַבִּי יוֹסֵה:
וְהָא מַתְנֵיתָה פְּלִיגָא:
"בְּכָל יוֹם מִתְפַּלֵּל אָדָם שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה,
וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת וּבְמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים,
וּבְמוֹצָאֵי תַעְנִית צִבּוּר."
מִן מָה דְאָמַר רַבִּי יוֹסֵה "מַתְנֵיתָה פְּלִיגָא",
הֲוֵי:
אִתְתַּבַת בֵּין "גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל" לְ"רוֹפֵא חוֹלִים". <הופרכה>

רַבִּי אַחָא בַּר יִצְחָק בְּשֵׁם רַבִּי חוּנָה רֻבָּה דְּצִפּוֹרִין:
יָחִיד בְּתִשְׁעָה בְּאָב צָרִיךְ לְהַזְכִּיר מֵעֵין הַמְּאֹרָע.
וּמָהוּ אוֹמֵר?
"רַחֵם יי אֱלֹהֵינוּ,
בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַנֶּאֱמָנִים,
עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ, וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ,
וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכָּן כְּבוֹדָךְ,
וְעַל הָעִיר הָאֲבֵלָה, הַהֲרוּסָה, הַשּׁוֹמֵמָה,
הַנְּתוּנָה בְּיַד זָרִים, הָרְמוּסָה בְּכַף עֲרִיצִים,
וַיְּבַלְּעוּהָ לֶגְיוֹנוֹת וַיְּחַלְּלוּהָ עוֹבְדֵי פְסִלִּים.
כִּי לְיִשְׂרָאֵל עַמָּךְ נְתַתָּהּ בְּאַהֲבָה לְנַחֲלָה,
וּלְזֶרַע יְשׁוּרוּן יְרוּשָׁה הוֹרַשְׁתָּהּ.
כִּי בָאֵשׁ הֶחְרַבְתָּהּ,
וּבָאֵשׁ אַתָּה עָתִיד לִבְנוֹתָהּ, כָּאָמוּר:
(זְכַרְיָה ב,ט) "וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יי,
חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב, וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ."

רַבִּי אֶבְדִּימָא דְּצִפּוֹרִין בְּעָא קֻמֵּי רַבִּי מָנָא:
אֵיכָן הוּא אוֹמְרָהּ?
אֲמַר לֵיהּ:
וַאֲדַיִן אַתְּ לְזוֹ?
כֵּן אָמַר רַב יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַב:
כָּל דָּבָר שֶׁהוּא לַבָּא, אוֹמְרוֹ בָּעֲבוֹדָה;
כָּל דָּבָר שֶׁהוּא לְשֶׁעָבַר, אוֹמְרוֹ בַּהוֹדָיָה.
מַתְנֵיתָה אָמְרָה כֵן:
"נוֹתֵן הוֹדָיָה לְשֶׁעָבַר וְצוֹעֵק לֶעָתִיד לָבֹא.

אֵי זוֹ הִיא שֶׁבַע מֵעֵין שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה?
רַב אָמַר:
סוֹף כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה.
וּשְׁמוּאֵל אָמַר:
רֹאשׁ כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה.
אִית תַּנַּי תָּנֵי:
שֶׁבַע מֵעֵין שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה.
אִית תַּנַּי תָּנֵי:
שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה מֵעֵין שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה?
מַן דְּאָמַר "שֶׁבַע מֵעֵין שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה",
מְסַיַּע לִשְׁמוּאֵל;
מַן דְּאָמַר "שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה מֵעֵין שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה",
מְסַיַּע לְרַב.
רַבִּי זְעוֹרָה שְׁלַח לְרַבִּי נַחוּם,
גַּבֵּי רַבִּי יַנַּי בֵּירַבִּי יִשְׁמָעֵאל,
אָמַר לֵיהּ:
אֵי זוֹ הִיא שֶׁבַע מֵעֵין שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה דִּשְׁמוּאֵל?
אָמַר לֵיהּ:
"הֲבִינֵנוּ,
רְצֵה תְּשׁוּבָתֵנוּ,
סְלַח לָנוּ,
גְּאָלֵנוּ,
רַפֵּא חֳלָיֵינוּ,
בָּרֵךְ שְׁנוֹתֵינוּ."
אָמַר רַבִּי חַגַּי:
אִם הָיוּ יְמוֹת גְּשָׁמִים, אוֹמֵר "גִּשְׁמֵי בְרָכָה";
אִם הָיוּ טְלָלִים, אוֹמֵר "טַלְלֵי בְרָכָה".
"כִּי מְפֻזָּרִים אַתָּה מְקַבֵּץ,
וְתוֹעִים עָלֶיךָ לִשְׁפֹּט,
וְעַל הָרְשָׁעִים תָּשִׁיב יָדָךְ,
וְיִשְׂמְחוּ כָּל חוֹסֵי בָךְ
בְּבִנְיַן עִירָךְ וּבְחִדּוּשׁ בֵּית מִקְדָּשָׁךְ,
כִּי טֶרֶם נִקְרָא, אַתָּה תַּעֲנֶה, כָּאָמוּר:
(יְשַׁעְיָה סה,כד) "וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ, וַאֲנִי אֶעֱנֶה,
עוֹד הֵם מְדַבְּרִים, וַאֲנִי אֶשְׁמָע."
(תְּהִלִּים כה,ו) "בָּרוּךְ יי כִּי שָׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי."
בָּרוּךְ אַתָּה יי, שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה."
וְאוֹמֵר שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת רִאשׁוֹנוֹת,
וְשָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת אַחֲרוֹנוֹת.

[תעניות ב,ג]

[עריכה]

מַתְנֵיתָה.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת,
אֶלָּא אוֹמֵר תַּחְתֵּיהֶם:
"רָעָב כִּי יִהְיֶה בָאָרֶץ, דֶּבֶר כִּי יִהְיֶה" וְגוֹ',
"אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יי אֶל יִרְמְיָהוּ
עַל דִּבְרֵי הַבַּצָּרוֹת",
וְאוֹמֵר חוֹתָמֵיהֶם.

[תַּלְמוּד]

כָּל הַבְּרָכוֹת אַחַר חוֹתְמוֹתֵיהֶן,
וְאֵין אוֹמְרִים בְּרָכָה פָּסוּק.
הֲתֵיב רַבִּי יִצְחָק בַּר אֶלְעָזָר קֻמֵּי רַבִּי יוֹסֵה:
מִכֵּיוָן דּוּ אֲמַר "אַחַר חוֹתְמוֹתֵיהֶן",
יֵאמַר בְּרָכָה פָּסוּק!
אֲמַר:
חַכִּים הוּא הָדֵן טַלְיָא? <חכם הצעיר הזה>
דְּהוּא סָבוֹר! <כי הוא מפולפל>
מָהוּ "אַחַר חוֹתְמוֹתֵיהֶן"?
שֶׁאִם הָיָה עוֹמֵד בַּשַּׁחְרִית, וְהִזְכִּיר שֶׁלְּעַרְבִית,
וְחָזַר וְחָתַם בְּשֶׁלַּשַּׁחֲרִית, יָצָא.

אָמַר רַב אַחָא:
כָּל הַבְּרָכוֹת מֵעֵין חוֹתְמוֹתֵיהֶן.

וְאִלַּיִן דְּאָמְרִין:
(יְשַׁעְיָה יב,ו) "צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן,
כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל."
אֵין בּוֹ מִשּׁוּם בְּרָכָה פָּסוּק.

[תעניות ב,ד]

[עריכה]

מַתְנֵיתָה.

עַל הָרִאשׁוֹנָה הוּא אוֹמֵר:
מִי שֶׁעָנָה אֶת אַבְרָהָם אֲבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה,
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם בַּיּוֹם הַזֶּה;
בָּרוּךְ אַתָּה יי גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל.

[תַּלְמוּד]

וְלֹא יִצְחָק נִגְאַל?
מִכֵּיוָן שֶׁנִּגְאַל יִצְחָק, כְּמִי שֶׁנִּגְאֲלוּ כָּל יִשְׂרָאֵל.

רַבִּי בֵּיבַי רֻבָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
אָמַר אַבְרָהָם לִפְנֵי הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא:
"רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ,
שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ לִי לְהַעֲלוֹת אֶת יִצְחָק בְּנִי,
הָיָה לִי מַה לְּהָשִׁיב וְלוֹמַר לְפָנֶיךָ.
אֶתְמוֹל אָמַרְתָּ לִי:
(בְּרֵאשִׁית כא,יב) "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע",
וְעַכְשָׁו אַתְּ אוֹמֵר:
(בְּרֵאשִׁית כב,ב) "וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה"!
חַס וְשָׁלוֹם לֹא עָשִׂיתִי כֵּן,
אֶלָּא כָבַשְׁתִּי אֶת יִצְרִי וְעָשִׂיתִי רְצוֹנָךְ.
כֵּן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יי אֱלֹהַי,
שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיִּהְיוּ בָּנָיו שֶׁלְּיִצְחָק בְּנִי נִכְנָסִין לִידֵי צָרָה,
וְאֵין לָהֶם מִי יְלַמֵּד עֲלֵיהֶם סַנֵגוֹרְיָא,
אַתָּה תְּהֵא מְלַמֵּד עֲלֵיהֶם סַנֵגוֹרְיָא,
"יי יִרְאֶה",
אַתְּ נִזְכָּר לָהֶם עֲקֵדָתוֹ שֶׁלְּיִצְחָק אֲבִיהֶם,
וּמִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶם רַחֲמִים."
מָה כְתִיב בָּתְרֵיהּ?
(בְּרֵאשִׁית כב,יג) "וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו,
וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר, נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו,
וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל,
וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ."
מָהוּ "אַחַר"?
אָמַר רַבִּי יוּדָה בֵּירַבִּי סִימוֹן:
אָמַר הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאָבִינוּ אַבְרָהָם:
"אַבְרָהָם, אַחַר כָּל הַדּוֹרוֹת,
עֲתִידִין בָּנֶיךָ לֵאָחֵז בַּעֲוֹנוֹת וּלְהִסְתַּבֵּךְ בְּצָרוֹת,
וְסוֹפָן לְהִגָּאֵל בְּקַרְנָיו שֶׁלָּאַיִל הַזֶּה,
שֶׁנֶּאֱמַר:
(זְכַרְיָה ט,יד) "וַאדֹנָי יי בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע,
וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן."

רַבִּי חוּנָה בְּשֵׁם רַבִּי חִינְנָה בַּר יִצְחָק:
כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם הָיָה אַבְרָהָם רוֹאֶה אֶת הָאַיִל
נֶאֱחָז בְּאִילָן זֶה, וְנִתּוֹר וְיוֹצֵא, <ומשתחרר>
נֶאֱחָז בְּחֹרֶשׁ זֶה וְנִתּוֹר וְיוֹצֵא,
נֶאֱחָז בִּסְבַךְ זֶה וְנִתּוֹר וְיוֹצֵא.
אָמַר לוֹ הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא:
אַבְרָהָם, כָּךְ עֲתִידִין בָּנֶיךָ נֶאֱחָזִים בַּעֲוֹנוֹת,
וּמִסְתַּבְּכִין בּמַּלְכִיּוֹת,
מִבָּבֶל לְמָדַי, מִמָּדַי לְיָוָן וּמִיָּוָן לֶאֱדוֹם.
אָמַר לְפָנָיו:
רִבּוֹן הָעוֹלָמִים! יִהְיֶה כֵן לְעוֹלָם?
אָמַר לוֹ:
לֹא! וְסוֹפָן לְהִגָּאֵל בְּקַרְנָיו שֶׁלָּאַיִל הַזֶּה:
"וַאדֹנָי יי בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן."

[תעניות ב,ה]

[עריכה]

מַתְנֵיתָה.

עַל הַשְּׁנִיָּה הוּא אוֹמֵר:
מִי שֶׁעָנָה אֶת אֲבוֹתֵיכֶם עַל יַם סוּף,
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה;
בָּרוּךְ אַתָּה יי זוֹכֵר הַנִּשְׁכָּחוֹת.

[תַּלְמוּד]

אַרְבַּע כִּתִּים נַעֲשׂוּ אֲבוֹתֵינוּ עַל הַיָּם:
אַחַת אוֹמֶרֶת "נִפֹּל לַיָּם",
וְאַחַת אוֹמֶרֶת "נַחְזֹר לְמִצְרַיִם",
וְאַחַת אוֹמֶרֶת "נַעֲשֶׂה עִמָּהֶן מִלְחָמָה",
וְאַחַת אוֹמֶרֶת "נִצְוַח כְּנֶגְדָּן".
זוֹ שֶׁאָמְרָה "נִפֹּל לַיָּם",
אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה:
(שְׁמוֹת יד,יג) "הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת יי,
אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם",
זוֹ שֶׁאָמְרָה "נַחְזֹר לְמִצְרַיִם",
אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה:
"כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם,
לֹא תֹסִפוּ לִרְאֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם."
וְזוֹ שֶׁאָמְרָה "נַעֲשֶׂה עִמָּהֶן מִלְחָמָה",
אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה:
(שְׁמוֹת יד,יד) "יי יִלָּחֵם לָכֶם",
וְזוֹ שֶׁאָמְרָה "נִצְוַח כְּנֶגְדָּן",
אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה:
"וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן.

[תעניות ב,ו]

[עריכה]

מַתְנֵיתָה.

עַל הַשְּׁלִישִׁית הוּא אוֹמֵר:
מִי שֶׁעָנָה אֶת יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל,
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה;
בָּרוּךְ אַתָּה יי שׁוֹמֵעַ תְּרוּעָה.

[תַּלְמוּד]

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רַבִּי יַנַּי:
שִׁתֵּף הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמוֹ הַגָּדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל.
לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ מַפְתֵּחַ שֶׁל פַּלְמֶנְטַרִין קְטַנָּה. <קופסת תכשיטים>
אָמַר הַמֶּלֶךְ:
אִם אֲנִי מַנִּיחָהּ כְּמוֹת שֶׁהִיא, אֲבֵדָה הִיא.
אֶלָּא הֲרֵינִי עוֹשֶׂה לָהּ שַׁלְשֶׁלֶת,
שֶׁאִם אָבְדָה, הַשַּׁלְשֶׁלֶת תְּהֵא מוֹכַחַת עָלֶיהָ.
כָּךְ אָמַר הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא:
אִם מַנִּיחַ אֲנִי אֶת יִשְׂרָאֵל כְּמוֹת שֶׁהֵם,
נִבְלָעִין הֵן בֵּין הַגּוֹיִם,
אֶלָּא הֲרֵי אֲנִי מְשַׁתֵּף שְׁמִי הַגָּדוֹל בָּהֶם,
וְהֵן חַיִּים.
מָה טַעְמָא?
(יְהוֹשֻעַ ז,ט) "וְיִשְׁמְעוּ הַכְּנַעֲנִי וְכֹל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ,
וְנָסַבּוּ עָלֵינוּ וְהִכְרִיתוּ אֶת שְׁמֵנוּ מִן הָאָרֶץ,
וּמַה תַּעֲשֵׂה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל",
שֶׁהוּא מְשֻׁתָּף בָּנוּ? מִיָּד:
(יְהוֹשֻעַ ז,י) "וַיֹּאמֶר יי אֶל יְהוֹשֻׁעַ קֻם לָךְ",
קָם לָךְ הָהוּא דְאַדְכַּרְתְּ.
רַבִּי יַנַּי זְעֵירָא בְּשֵׁם אֲבָהָתֵיהּ:
כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ כָשֵׁר כִּיהוֹשֻׁעַ,
שֶׁאִם יִפֹּל עַל פָּנָיו,
יֹאמַר לוֹ הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא "קוּם לָךְ",
אַל יִפֹּל, וּבִלְבַד יָחִיד עַל הַצִּבּוּר.

[תעניות ב,ז]

[עריכה]

מַתְנֵיתָה.

עַל הָרְבִיעִית הוּא אוֹמֵר:
"מִי שֶׁעָנָה אֶת שְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה,
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם,
וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה;
בָּרוּךְ אַתָּה יי שׁוֹמֵעַ צְעָקָה."

[תַּלְמוּד]

כְּתִיב:
(שְׁמוּאֵל א ז,ו) "וַיִּקָּבְצוּ הַמִּצְפָּתָה,
וַיִּשְׁאֲבוּ מַיִם וַיִּשְׁפְּכוּ לִפְנֵי יי",
וְכִי מַיִם שָׁפְכוּ?
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁשָּׁפְכוּ אֶת לִבָּם כַּמַּיִם.
"וַיֹּאמְרוּ שָׁם: חָטָאנוּ לַיי".
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק:
לָבַשׁ שְׁמוּאֵל חָלוּקָן שֶׁלְּכָל יִשְׂרָאֵל,
אָמַר לְפָנָיו:
"רִבּוֹן הָעוֹלָמִים,
כְּלוּם אַתָּה דָּן אֶת הָאָדָם,
אֶלָּא עַל שֶׁהוּא אוֹמֵר לְפָנֶיךָ "לֹא חָטָאתִי"?
(יִרְמְיָה ב,לה) "הִנְנִי נִשְׁפָּט אוֹתָךְ,
עַל אָמְרֵךְ לֹא חָטָאתִי",
וְאֵלּוּ אוֹמְרִין לְפָנֶיךָ "חָטָאנוּ".

[תעניות ב,ח]

[עריכה]

מַתְנֵיתָה.

עַל הַחֲמִישִׁית הוּא אוֹמֵר:
"מִי שֶׁעָנָה אֶת אֵלִיָּהוּ בְהַר הַכַּרְמֶל,
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם,
וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה;
בָּרוּךְ אַתָּה יי שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה."

[תַּלְמוּד]

כְּתִיב:
(מְלָכִים א יח,לו) "וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה,
וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וַיֹּאמַר:
יי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל,
הַיּוֹם יִוָּדַע כִּי אַתָּה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל וַאֲנִי עַבְדֶּךָ",
וְאֵלִיָּהוּ מַקְרִיב בְּשָׁעַת אִסּוּר הַבָּמוֹת!
אָמַר רַבִּי שמליי
דִּבּוּרָא אֲמַר לֵיהּ:
"וּבִדְבָרְךָ עָשִׂיתִי", וּבְדִבּוּרְךָ עָשִׂיתִי.
(מְלָכִים א יח,לז) "עֲנֵנִי יי עֲנֵנִי!"
עֲנֵנִי בִזְכוּתִי, עֲנֵנִי בִּזְכוּת תַּלְמִידַי.

[תעניות ב,ט]

[עריכה]

מַתְנֵיתָה.

עַל הַשִּׁשִּׁית הוּא אוֹמֵר:
"מִי שֶׁעָנָה אֶת יוֹנָה מִמְּעֵי הַדָּגָה,
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה;
בָּרוּךְ אַתָּה יי הָעוֹנֶה בְעֵת צָרָה."

[תַּלְמוּד]

כְּתִיב:
(יוֹנָה ב,ג) "וַיֹּאמֶר:
קָרָאתִי מִצָּרָה לִי אֶל יי וַיַּעֲנֵנִי".
לָא צָרְכָה דֶלָּא דָוִד וּשְׁלֹמֹה, <לא היה צריך אלא>
וְאַחַר כָּךְ אֵלִיָּהוּ וְיוֹנָה!
אֶלָּא בִּשְׁבִיל לַחְתֹּם בִּ"מְרַחֵם עַל הָאָרֶץ".

[תעניות ב,י]

[עריכה]

מַתְנֵיתָה.

עַל הַשְּׁבִיעִית הוּא אוֹמֵר:
"מִי שֶׁעָנָה אֶת דָּוִד וְאֶת שְׁלֹמֹה בְנוֹ בִירוּשָׁלַיִם,
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה;
בָּרוּךְ אַתָּה יי הַמְרַחֵם עַל הָאָרֶץ."

[תַּלְמוּד]

"עַל הַשְּׁבִיעִית",
מִשּׁוּם סוּמָכוֹס אָמְרוּ:
"בָּרוּךְ מַשְׁפִּיל רָמִים."
נִיחָא שְׁלֹמֹה דִּכְתִיב בֵּיהּ:
(מְלָכִים א ח,יג) "בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ".
דָּוִד לְמָה?
עַל יְדֵי שֶׁבִּקֵּשׁ לַעֲמֹד עַל מִנְיָנָן שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל.
אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ:
כְּתִיב:
(תְּהִלִּים ד,ב) "בְּקָרְאִי, עֲנֵנִי אֱלֹהֵי צִדְקִי!
בַּצָּר, הִרְחַבְתָּ לִּי".
אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא:
"רִבּוֹן הָעוֹלָמִים!
כָּל צָרָה שֶׁהָיִיתִי נִכְנַס לָהּ,
אַתָּה הָיִיתָ מַרְחִיבָהּ לִי.
נִכְנַסְתִּי לְצָרָתָהּ שֶׁל בַּת שֶׁבַע,
וְנָתַתָּ לִי אֶת שְׁלֹמֹה.
נִכְנַסְתִּי לְצָרָתָן שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל,
וְנָתַתָּ לִי אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.
הָדָא הִיא דִכְתִיב:
(דִּבְרֵי הַיָּמִים א כב,א) "וַיֹּאמֶר דָּוִיד:
זֶה הוּא בֵּית יי הָאֱלֹהִים,
וְזֶה מִּזְבֵּחַ לְעֹלָה לְיִשְׂרָאֵל".

[תעניות ב,יא]

[עריכה]

מַתְנֵיתָה.

מַעֲשֶׂה בִימֵי רַבִּי חֶלְפְּתָה
וּבִימֵי רַבִּי חֲנַנְיָה בֶן תַּרְדְּיוֹן,
שֶׁעָבַר אֶחָד לִפְנֵי הַתֵּבָה,
וְגָמַר אֶת כָּל הַבְּרָכָה,
וְעָנוּ אַחֲרָיו:
"אָמֵן. תִּקְעוּ, הַכֹּהֲנִים, תִּקְעוּ!
מִי שֶׁעָנָה אֶת אַבְרָהָם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה,
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה.
הָרִיעוּ בְנֵי אַהֲרֹן, הָרִיעוּ!
מִי שֶׁעָנָה אֶת אֲבוֹתֵיכֶם עַל יַם סוּף,
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה."
וּכְשֶׁבָּא דָבָר אֵצֶל חֲכָמִים, אָמְרוּ:
לֹא הָיוּ נוֹהֲגִין כֵּן אֶלָּא בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח.

[תַּלְמוּד]

תְּנֵי:

לֹא הָיוּ עוֹנִין "אָמֵן" בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ.

וּמֶה הָיוּ אוֹמְרִים?
"בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֵד."
וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא הָיוּ עוֹנִין "אָמֵן" בַּמִּקְדָּשׁ?
תִּלְמֹד לוֹמַר:
(נְחֶמְיָה ט,ה) "קוּמוּ בָּרְכוּ אֶת יי אֱלֹהֵיכֶם,
מִן הָעוֹלָם עַד הָעוֹלָם."
וּמִנַּיִן עַל כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה?
תִּלְמֹד לוֹמַר:
"וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה".

[תעניות ב,יב-יג]

[עריכה]

מַתְנֵיתָה.

שָׁלֹשׁ תַּעְנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת,
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּין וְלֹא מַשְׁלִימִין,
וְאַנְשֵׁי בֵית אָב לֹא הָיוּ מִתְעַנִּין.
שָׁלֹשׁ שְׁנִיּוֹת,
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּין וּמַשְׁלִימִין,
וְאַנְשֵׁי בֵית אָב מִתְעַנִּין וְלֹא מַשְׁלִימִין.
שֶׁבַע אַחֲרוֹנוֹת,
אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִתְעַנִּין וּמַשְׁלִימִין.
דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
שָׁלֹשׁ תַּעְנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת,
אֵלּוּ וָאֵלּוּ לֹא הָיוּ מִתְעַנִּין.
שָׁלֹשׁ שְׁנִיּוֹת,
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּין וְלֹא מַשְׁלִימִין,
וְאַנְשֵׁי בֵית אָב לֹא הָיוּ מִתְעַנִּין.
וְשֶׁבַע אַחֲרוֹנוֹת,
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּין וּמַשְׁלִימִין,
וְאַנְשֵׁי בֵית אָב מִתְעַנִּין וְלֹא מַשְׁלִימִין.

אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מֻתָּרִין לִשְׁתּוֹת יַיִן בַּלֵּילוֹת,
אֲבָל לֹא בַיָּמִים;
וְאַנְשֵׁי בֵית אָב, לֹא בַיּוֹם וְלֹא בַלַּיְלָה.
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר וְאַנְשֵׁי מַעֲמָד
אֲסוּרִין מִלְּסַפֵּר וּמִלְּכַבֵּס,
וּבַחֲמִישִׁי מֻתָּרִין, מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת.

[תַּלְמוּד]

מִפְּנֵי מָה אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מֻתָּרִין לִשְׁתּוֹת יַיִן בַּלֵּילוֹת,
אֲבָל לֹא בַיָּמִים?
שֶׁאִם תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה עַל אַנְשֵׁי בֵית אָב,
יִצְטָרְפוּ אַנְשֵׁי מִשְׁמָר עִמָּהֶן.
אַנְשֵׁי בֵית אָב, לֹא בַיּוֹם וְלֹא בַלַּיְלָה?
שֶׁהֵם תְּדִירִין בָּעֲבוֹדָה.

"אַנְשֵׁי מִשְׁמָר וְאַנְשֵׁי מַעֲמָד אֲסוּרִין מִלְּסַפֵּר וּמִלְּכַבֵּס,
בַּחֲמִישִׁי מֻתָּרִין, מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת."
הָא שְׁאָר כָּל הַיָּמִים, אֲסוּרִין.
רַבִּי יוֹסֵה, רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן,
רַבִּי אַבּוּן, רַבִּי יַסָּא בְּשֵׁם חִזְקִיָּה:
גָּזְרוּ עֲלֵיהֶן שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לְשַׁבָּתָן מְנֻוָּלִין.
תַּמָּן תְּנֵינַן:
אֵלּוּ מְגַלְּחִין בַּמּוֹעֵד:
הַבָּא מִמְּדִינַת הַיָּם, וּמִבֵּית הַשִּׁבְיָה,
וְהַיּוֹצֵא מִבֵּית הָאֲסוּרִין,
וְהַמְּנֻדֶּה שֶׁהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים.
הָא שְׁאָר כָּל בְּנֵי אָדָם אֲסוּרִין.
אָמַר רַבִּי סִימוֹן:
גָּזְרוּ עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לָרֶגֶל מְנֻוָּלִין.

תְּנֵי:
כָּל מִי שֶׁהוּא מַכִּיר אַנְשֵׁי מִשְׁמָר שֶׁלּוֹ,
וְאַנְשֵׁי בֵית אָב שֶׁלּוֹ,
וְהוּא מִבָּתֵּי אָבוֹת קְבוּעִין,
אָסוּר כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם.
וְכָל מִי שֶׁהוּא מַכִּיר אַנְשֵׁי מִשְׁמָר שֶׁלּוֹ,
וְאֵינוֹ מַכִּיר אַנְשֵׁי בֵית אָב שֶׁלּוֹ,
וְהוּא מִבָּתֵּי אָבוֹת קְבוּעִין,
אָסוּר כָּל אוֹתָהּ הַשַּׁבָּת.
וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר לֹא אַנְשֵׁי מִשְׁמָר שֶׁלּוֹ,
וְלֹא אַנְשֵׁי בֵית אָב שֶׁלּוֹ,
וְהוּא מִבָּתֵּי אָבוֹת קְבוּעִין,
רַבִּי אוֹמֵר:
אוֹמֵר אֲנִי שֶׁהוּא אָסוּר לְעוֹלָם,
אֶלָּא שֶׁתִּקְּנַתּוּ קַלְקָלָתוֹ, שֶׁיְּהֵא מֻתָּר בְּהֶסְפֵּד.
כְּמָה דַתָּמַר:
תִּקְּנַתּוּ קַלְקָלָתוֹ, שֶׁיְּהֵא מֻתָּר בְּהֶסְפֵּד.
וְדִכְוָתַהּ,
תִּקְּנַתּוּ קַלְקָלָתוֹ, שֶׁיְּהֵא מֻתָּר בִּמְלָאכָה.

[תעניות ב,יד]

[עריכה]

מַתְנֵיתָה.

כָּל הַכָּתוּב בַּמְּגִלָּה "דִּי לָא לְמִסְפַּד", <מגילת תענית>
לְפָנָיו אָסוּר, לְאַחֲרָיו מֻתָּר.
רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו אָסוּר.
"דִּילָא לְהִתְעַנָּאָה",
לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו מֻתָּר;
רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
לְפָנָיו אָסוּר, וּלְאַחֲרָיו מֻתָּר.

[תַּלְמוּד]

מַתְנֵיתָה דְּרַבִּי מֵאִיר, דְּרַבִּי מֵאִיר אָמַר:
"דִּי לָא לְמִסְפַּד", אָסוּר לְהִתְעַנּוֹת,
וְ"דִי לָא לְהִתְעַנָּאָה", מֻתָּר בְּהֶסְפֵּד,
וְ"דִי לָא" סְתָם כְּ"דִי לָא לְהִתְעַנָּיָה".
אָמַר רַבִּי יוֹנָה:
"אִלֵּין יוֹמַיָּא דִּי לָא לְהִתְעַנָּיָא בְהוֹן, <פתיחת מגילת תענית>
מִקְצָתְהוֹן דִּי לָא לְמִסְפַּד בְּהוֹן."
אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל:
מַה תִּלְמֹד לוֹמַר "בְּהוֹן" "בְּהוֹן", שְׁתֵּי פְעָמִים?
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהַלַּיְלָה מֻתָּר וְהַיּוֹם אָסוּר,
כְּהָדָא דִתְנֵי:
לָהֶן אֱנָשׁ דִּיהֱוֵי עֲלוֹהִי אִסַּר בִּצְלוֹ.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי בּוּן:
שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַזְכִּיר מִבָּעֶרֶב.
וְאָתְיָא כַּיִי דְּאָמַר רַבִּי זְעוֹרָה בְּשֵׁם רַב חוּנָה:
אוֹמְרָהּ כְּלֵילֵי שַׁבָּת וּכְיוֹמוֹ.

מַתְנֵיתָה אוֹ בְּאַחַד עָשָׂר כְּרַבִּי יוֹסֵה,
אוֹ בִּשְׁנֵים עָשָׂר כְּרַבִּי מֵאִיר.
וָקַשְׁיָא עַל דְּרַבִּי מֵאִיר.
לָא כֵן תְּנֵי:
"בִּתְרֵין עֲשַׂר בֵּיהּ יוֹם טְרָיָן"!
וְאָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא:
בָּטַל יוֹם טְרָיָן, יוֹם שֶׁנֶּהֱרַג לוּלְיָנוּס וּפַּפּוּס.
בִּתְלָת עֲשַׂר בֵּיהּ יוֹם נִיקָנוֹר.
מָהוּ יוֹם נִיקָנוֹר?
שִׁלְטוֹן מִשֶּׁל מַלְכוּת יָוָן הָיָה עוֹבֵר לְאַלֶכְּסַנְדְּרִיָא,
רָאָה אֶת יְרוּשָׁלַיִם וְחֵרֵף וְגִדֵּף וְנִאֵץ וְאָמַר,
"בְּשׁוּבִי בְּשָׁלוֹם אֶתֹּץ אֶת הַמִּגְדָּל הַזֶּה".
וְיָצָא אֵלָיו אֶחָד מִשֶּׁלְּבֵית חַשְׁמוֹנַי,
וְהָיָה הוֹרֵג בַּחֲיָלוֹתָיו,
עַד שֶׁהִגִּיעַ לַקַּרוּכִין שֶׁלּוֹ. <מרכבה>
וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַקַּרוּכִין שֶׁלּוֹ,
קָטַע אֶת יָדוֹ וְחָתַךְ אֶת רֹאשׁוֹ,
וּתְחָבָן בָּעֵץ וְכָתַב מִלְּמַטָּן:
הַפֶּה שֶׁדִּבֵּר בְּאַשְׁמָה,
וְהַיָּד שֶׁפָּשְׁטָה בְּגַאֲוָה,
וּתְלָיָן בְּקוֹנְטוֹס נֶגֶד יְרוּשָׁלַיִם.

עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵה, נִיחָא:
בָּא לוֹסַר לְפָנָיו. <לאסור>
עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר, מַה בָּא לוֹסַר?
לוֹסַר לְפָנָיו לֵית לֵיהּ,
עַצְמוֹ אָסוּר מִפְּנֵי אַרְבָּעָה עָשָׂר!
בָּא לְהוֹדִיעָךְ שֶׁהוּא מֻתָּר בְּהֶסְפֵּד.
וַאֲפִלּוּ עַל דְּרַבִּי יוֹסֵה לֵית הִיא מְקַשְּׁיָה?
לָא כֵן תְּנֵי:
"בִּתְרֵין עֲשַׂר בֵּיהּ יוֹם טְרָיָן!
אֲמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא:
בָּטַל יוֹם טְרָיָן יוֹם שֶׁנֶּהֱרַג לוּלְיָנוּס וּפַּפּוּס".

בְּאַרְבְּעָה עֲשַׂר וּבחַמְשָׁה עֲשַׂר,
פּוּרַיָּא, דִּי לָא לְמִסְפַּד.
בְּשֵׁית עֲשַׂר בֵּיהּ,
שַׁרְיוֹ לְמִבְנֵי שׁוּר יְרוּשְׁלֵם, דִּי לָא לְמִסְפַּד.
עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר, נִיחָא,
בָּא לוֹסַר עַצְמוֹ.
עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵה, מַה בָּא לוֹסַר?
לוֹסַר עַצְמוֹ?
לֵית לֵיהּ עַצְמוֹ אָסוּר מִפְּנֵי חֲמִשָּׁה עָשָׂר?
בָּא לְהוֹדִיעָךְ שֶׁהוּא אָסוּר בְּהֶסְפֵּד.

בְּשִׁבְעַת עֲשַׂר בֵּיהּ,
קָמוּן עַמְמַיָּא עַל פְּלֵטַת סָפְרַיָּא
בִּמְדִינַת כַלְקִיס וּבַיִת זַבְדִין וַהֲוָה פָרְקָן.
עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר נִיחָא,
בָּא לוֹסַר עַצְמוֹ.
עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵה, מַה בָּא לוֹסַר?
לוֹסַר עַצְמוֹ?
לֵית לֵיהּ עַצְמוֹ אָסוּר מִפְּנֵי שִׁשָּׁה עָשָׂר?
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה:
כָּל אִלֵּין מִלַּיָּא לָא מְסַיְּעָן וְלָא תָבְרָן,
לָא עַל דְּרַבִּי מֵאִיר וְלָא עַל דְּרַבִּי יוֹסֵה
לֹא בָא אֶלָּא לִמְנוֹת יָמִים שֶׁנֶּעֱשׁוּ בָהֶן נִסִּים לְיִשְׂרָאֵל.
תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן, דִּתְנֵינַן:
בְּרֵישׁ יַרְחָא דְנִיסָן דִּיתְּקַן תְּמִידָא דִי לָא לְמִסְפַּד.
בְּלֹא כָךְ, אֵינוֹ אָסוּר מֵחֲמַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ?
אֲבָל בַּשַּׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים,
מִתְעַנִּין לִפְנֵיהֶן וּלְאַחֲרֵיהֶן.
מַה רָאִיתָ לְהָקֵל בְּאֵלּוּ וּלְהַחְמִיר בְּאֵלּוּ?
שֶׁאֵלּוּ דִבְרֵי תוֹרָה,
וְאֵין דִּבְרֵי תוֹרָה צְרִיכִין חִזּוּק,
וְאֵלּוּ דִּבְרֵי סוֹפְרִים,
וְדִבְרֵי סוֹפְרִים צְרִיכִין חִזּוּק.
הָדָא דַתְּ אָמַר,
עַד שֶׁלֹּא בָטְלָה מְגִלַּת תַּעְנִית,
אֲבָל מִשֶּׁבָּטְלָה מְגִלַּת תַּעְנִית, בָּטְלוּ כָּל אֵלּוּ.
רַבִּי חֲנִינָה וְרַבִּי יוֹנָתָן, תְּרֵיהוֹן אָמְרִין:
בָּטְלָה מְגִלַּת תַּעְנִית.
רַבִּי בָּא וְרַבִּי סִימוֹן, תְּרֵיהוֹן אָמְרִין:
בָּטְלָה מְגִלַּת תַּעְנִית
רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי אָמַר:
בָּטְלָה מְגִלַּת תַּעְנִית.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן:
אֶמֶשׁ הָיִיתִי שׁוֹנֶה:
מַעֲשֶׂה שֶׁגָּזְרוּ תַּעְנִית בַּחֲנֻכָּה בְּלוֹד,
וְאָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁסִּפֵּר,
וְעַל רַבִּי יְהוֹשֻעַ שֶׁרָחַץ.
אָמַר לָהֶם רַבִּי יְהוֹשֻעַ:
"צְאוּ וְהִתְעַנּוּ עַל מַה שֶּׁהִתְעַנִּיתֶם!"
וְאַתְּ אָמַר בָּטְלָה מְגִלַּת תַּעְנִית!
אָמַר רַבִּי בָּא:
וַאֲפִלּוּ תֵּימַר בָּטְלָה מְגִלַּת תַּעְנִית,
חֲנֻכָּה וּפוּרִים לֹא בָטְלוּ.
מִלֵּיהוֹן דְּרַבָּנִין אָמְרִין בָּטְלָה מְגִלַּת תַּעְנִית
רַבִּי יוֹנָתָן צָיֵים כָּל עֲרוּבַת רֵישׁ שַׁתָּא.
רַבִּי אַבּוּן צָיֵים כָּל עֲרוּבַת שֻׁבָּא.
רַבִּי זְעוֹרָה צָם תְּלָת מָאוָן צוֹמִין,
וְאִית דְּאָמְרִי תְּשַׁע מָאוָן,
וְלָא חָשׁ לִמְגִלַּת תַּעְנִית.
רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא מְפַקֵּד לְסָפְרַיָּא:
אִן אֲתָת אֶתָּא מִשְׁאֲלוּנְכוֹן, אִמְרוּן לַהּ:
בַּכֹּל מִתְעַנִּין, חוּץ מִשַּׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים,
וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְחֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד וַחֲנֻכָּה וּפוּרִים.

[תעניות ב,טו]

[עריכה]

מַתְנֵיתָה.

אֵין גּוֹזְרִין תַּעֲנִית עַל הַצִּבּוּר בַּתְּחִלָּה בַחֲמִישִׁי,
שֶׁלֹּא לְהַפְקִיעַ אֶת הַשְּׁעָרִים;
אֶלָּא שָׁלֹשׁ תַּעְנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת,
שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי,
וְשָׁלוֹשׁ שְׁנִיּוֹת,
חֲמִישִׁי וְשֵׁנִי וַחֲמִישִׁי.
רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
כַּשֵּׁם שֶׁאֵין הָרִאשׁוֹנוֹת בַּחֲמִישִׁי,
כָּךְ לֹא שְׁנִיּוֹת וְלֹא אַחֲרוֹנוֹת.

[תַּלְמוּד]

שִׁמְעוֹן בַּר בָּא אָמַר:
אֲתָא עוֹבָדָה קֻמֵּי רַבִּי יוֹחָנָן,
וְהוֹרִי כְּרַבִּי יוֹסֵה.
וַהֲוָה רַבִּי אֶלְעָזָר מִצְטַעַר, אֲמַר:
שָבְקִין סְתָמָא וְעָבְדִין כִּיחִידַיָּא!
אַשְׁכַּח תָּנֵי לַהּ רַבִּי חִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר.
כַּד שְׁמַע דְּתָנֵי לַהּ רַבִּי חִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר, אֲמַר:
יָאוּת סָבָא יָדַע פִּרְקֵי גַּרְמַהּ.

רַבִּי מָנָא בְּעָא קֻמֵּי רַבִּי יוּדָן:
לֹא כֵן אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה,
רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי לְעָזָר:
כָּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה רַבִּי מַחֲלֹקֶת,
וְחָזַר וְשָׁנָה סְתָם, הֲלָכָה כִסְתָם?
אֲמַר לֵיהּ:
לֹא רַבִּי, דִּלְמָא חוֹרָן.
מַה אִן הָן דְּאַשְׁכַּח רַבִּי מַתְנֵי מַחֲלֹקֶת,
וְחָזַר וְשָׁנָה סְתָם, הֲלָכָה כִסְתָם,
אֲתַר דְּלָא אַשְׁכַּח רַבִּי מַתְנֵי מַחֲלֹקֶת,
אֶלָּא אֲחֵרִים שָׁנוּ מַחֲלֹקֶת וְרַבִּי שָׁנָה סְתָם,
לֹא כָל שֶׁכֵּן שֶׁתְּהֵא הֲלָכָה כִסְתָם?
וַאֲתָא רַבִּי חִזְקִיָּה, רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא,
רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְּשֵׁם רַבִּי לְעָזָר:
וַאֲפִלּוּ אֲחֵרִים שָׁנוּ מַחֲלֹקֶת וְרַבִּי שָׁנָה סְתָם,
הֲלָכָה כִסְתָם.
וּלְמָה הוּא מוֹרֵי לַהּ כִּיחִידַיָּא?
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִנָּא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא:
הָדָא דְאַתְּ אָמַר, בְּשֶׁאֵין מַחֲלֹקֶת אֵצֶל סְתָם,
אֲבָל אִם יֵשׁ מַחֲלֹקֶת אֵצֶל סְתָם,
לָא בָדָא הֲלָכָה כִסְתָם. <לא בזאת אמרו>
רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא:
הָדָא דְאַתְּ אָמַר, בְּיָחִיד אֵצֶל יָחִיד
אֲבָל בְּיָחִיד אֵצֶל חֲכָמִים,
לָא בָדָא הֲלָכָה כִסְתָם.

[תעניות ב,טז]

[עריכה]

מַתְנֵיתָה.

אֵין גּוֹזְרִין תַּעֲנִית בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים,
בַּחֲנֻכָּה וּבַפּוּרִים.
וְאִם הִתְחִילוּ, אֵין מַפְסִיקִין.
דִּבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל.
אָמַר רַבִּי מֵאִיר:
אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל "אֵין מַפְסִיקִין",
מוֹדֶה הוּא שֶׁאֵין מַשְׁלִימִין.
וְכֵן תִּשְׁעָה בְאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת.

[תַּלְמוּד]

כַּמָּה הִיא הַתְחָלָה?
רַבִּי בָּא אָמַר:
אַחַת.
רַבִּי יוֹסֵה אָמַר:
שְׁתַּיִם.
וְכֵן נְפַק עוֹבָדָא כְּהָדָא דְרַבִּי בָּא.

וּבָמֶה קוֹרִין?
רַבִּי יוֹסֵה אָמַר:
קוֹרִין בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת.
אָמַר לֵיהּ רַבִּי מָנָא:
בְּגִין מוֹדַעְתֵּן דְּהוּא תַּעְנִיתָא,
רְבִיעִין עַל מְעֵיהוֹן?
וְלָא יָדְעִין דְּהוּא תַּעְנִיתָא?
אָמַר לֵיהּ:
לְהוֹדִיעָן שֶׁקּוֹרִין בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת.

רַבִּי יוּדָן קַפּוֹדְקָיָא אָמַר קֻמֵּי רַבִּי יוֹסֵה,
בְּשֵׁם רַבִּי יוּדָה בַּר פַּזִּי:
קוֹרִין בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ.
קָם רַבִּי יוֹסֵה עִם רַבִּי יוּדָה בַּר פַּזִּי,
אָמַר לֵיהּ:
אַתְּ שְׁמַעְתָּ מִן אֲבוּךְ הָדָא מִלְּתָא?
אֲמַר לֵיהּ:
אַבָּא לָא אֲמַר כֵּן,
אֶלָּא בְּעַיְנֵי טָב,
עַל יְדֵי דְאִנּוּן יָדְעִין דְּהוּא רֵישׁ יַרְחָא,
הֵן קוֹרִין בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ,
וּשְׁאָר כָּל הַמְּקוֹמוֹת קוֹרִין בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת.

תְּנֵי:
תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת,
אוֹכֵל אֲפִלּוּ בֵּיצָה אַחַת וְשׁוֹתֶה אֲפִלּוּ כּוֹס אֶחָד,
כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לַשַּׁבָּת מְעֻנֶּה.
דִּבְרֵי רַבִּי יוּדָה.
רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
מִתְעַנֶּה וּמַשְׁלִים.
רַבִּי זְעוֹרָה בְּשֵׁם רַב יְהוּדָה,
רַבִּי בָּא, רַבִּי אֵימִי בַּר יְחֶזְקֵאל בְּשֵׁם רַב:
הֲלָכָה כְּמִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "מִתְעַנֶּה וּמַשְׁלִים".
וְלָמָּה לֹא אָמַר "הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵה"?
אִית תַּנַּי תָּנֵי וּמַחְלִיף דִּבְרֵי חֲכָמִים.
רַבִּי זְעוֹרָה בְּשֵׁם רַב חוּנָה:
וַאֲפִלּוּ יָחִיד שֶׁגָּזַר עַל עַצְמוֹ תַּעְנִית בְּעֶרֶב שַׁבָּת,
מִתְעַנֶּה וּמַשְׁלִים.
כְּהָדָא רַבִּי בֵּיבַי הֲוָה יָתִיב קֻמֵּי רַבִּי יַסָּא,
בְּעָא מֵילַף מִנֵּי הָדֵן עוֹבָדָה.
אָמַר לֵיהּ:
נִמְטֵי בַיְתָא צִיבְחַד? <אגיע לבית מעט>
אָמַר לֵיהּ:
רֻמְשָׁא הוּא? <וכי ערב הוא>
אָמַר לֵיהּ: <רבי יסא>
אַתְּ בְּתַעְנִי?
אָמַר לֵיהּ: <רבי יסא>
אִית גַּבַּי תּוּרְמוֹסִין.
אָמַר לֵיהּ: <רבי יסא>
וּמַשְׁלִימִין כְּרַבִּי יוֹסֵה.

(סליק פרקא)