לדלג לתוכן

ירושלמי שקלים א ה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ירושלמי · מסכת שקלים · פרק א · הלכה ה | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


מהדורה מתוקנת ע"פ כתבי־יד בפיסוק מלא

[עריכה]

משנה
אף על פי שאמרו: אין ממשכנין נשים ועבדים וקטנים, אבל אם שקלו - מקבלין מידם. הנכרי והכותי ששקלו - אין מקבלין מידן. ואין מקבלין מידן קיני זבין וקיני זבות, קיני יולדות. חטאות ואשמות - מקבלין מידן. זה הכלל: כל שהוא נידר ונידב - מקבלין מידן; וכל שאינו לא נידר ולא נידב - אין מקבלין מידן. וכן הוא מפורש על ידי עזרא: "לא לכם ולנו לבנות בית לאלהינו".


תלמוד
"אף על פי שאמרו" כול'. - הא לתבוע - אינן תובעין! הכא את אמר: תובעין, והכא את אמר: אין תובעין! - כאן בשהביא שתי שערות, וכאן בשלא הביא שתי שערות.


"הנכרי והכותי ששקלו - אין מקבלין מידן". - אמר רבי בא: תיפתר כמאן דאמר: כותי כגוי. דאיתפלגון: כותי כגוי; דברי רבי. רבן שמעון בן גמליאל אומר: כותי כישראל לכל דבר. - אמר רבי לעזר: מתניתא בגוים, הא בכותים - לא! - ותני כן: "אדם" - לרבות את הגרים; "מכם" - להוציא את המשומדים. - מתניתא פליגא על רבי אלעזר: אין מקבלין מידם קיני זבין וקיני זבות, קיני יולדות! וכי יש קיני זבין וזבות בגוים?! - אלא רישא בגוים וסיפא בכותים. - והא כיני?! - רישא בגוים וסיפא בכותים.


אמר רבי יוחנן: כתחילה אין מקבלין מהן לא דבר מסויים ולא דבר שאינו מסויים, ובסוף מקבלין מהן דבר מסויים ואין מקבלין מהן דבר שאינו מסויים. רבי שמעון בן לקיש אמר: בין בתחילה בין בסוף אין מקבלין מהן לא דבר מסויים ולא דבר שאינו מסויים. - מתניתא פליגא על רבי יוחנן: אין מקבלין מהן הקדש נדבה לבדק הבית! - פתר לה: בין בתחילה בין בסוף, ובלבד דבר שאינו מסויים. - מתניתא פליגא על רבי שמעון בן לקיש: הכל שוין שהן נודרין ונידרין! - פתר לה: עולה. - ניחא נודרים עולה; נידרים עולה?! - לא בשאמר ישראל: הרי עלי עולה, ושמעו גוי ואמר: מה שאמר זה עלי. - ואינו מביא עמה נסכים?! ומותר נסכים - לא לכלי שרת אינון? נמצא מביא דבר מסויים?! - התיב רבי יוסי בירבי בון: והא תנינן: נערכין! וערכין - לא לבדק הבית אינון? היך מה דאת אמר תמן: לשמים הוא מתכוין ומאיליהן הן באין לבדק הבית, כן את אמר אף הכא: לשמים הוא מתכוין ומאיליהן הן באין לכלי שרת. - מה עבד לה רבי שמעון בן לקיש? - פתר לה:


"לא לכם ולנו לבנות בית לאלהינו". - רבי חלקיה אמר: רבי סימון שאל: מעתה, אין מקבלין מהן לאמת המים ולחומת העיר ומגדלותיה, על שם "ולכם אין חלק וצדקה וזכרון בירושלם"?

מידע על מהדורה זו

[עריכה]

מקור הנוסח לתלמוד הירושלמי המתוקן ע"פ כתבי־יד ומפוסק הוא התלמוד הירושלמי - מבואר ומדויק באדיבותו של הרב יהושע בוך.