ירושלמי שבת דף סח א
<< · ירושלמי שבת · דף סח א · >>
משנה הבונה כמה יבנה ויהא חייב הבונה כל שהוא המסתת והמכה בפטיש ובמעצד הקודח כל שהוא חייב זה הכלל כל העושה מלאכה ומלאכתו מתקיימת בשבת חייב רשב"ג [אומר] אף המכה בקורנס על הסדן בשעת מלאכה חייב מפני שהוא מתקן מלאכה:
גמרא מה בנין היה במשכן שהיו נותנים קרשים ע"ג אדנים. ולא לשעה היתה. א"ר יוסה מכיון שהיו נוסעים וחונים ע"פ הדיבור כמי שהוא לעולם. א"ר יוסי בי ר' בון מכיון שהבטיחן הקב"ה שהוא מכניסן לארץ כמי שהוא לעולם. הדא אמרה אפילו מן הצד. הדא אמרה אפילו נתון ע"ג ד"א. הדא אמרה בנין ע"ג כלים בנין. אדנים כקרקע הן. תני אחד מביא את האבן ואחד מביא את הטיט המביא את הטיט חייב. ר' יוסה אומר שניהן חייבין. סבר רבי יוסה אבן בלא טיט בנין. הכל מודים שאם נתן את הטיט תחלה ואח"כ נתן את האבן שהוא חייב. הבנאי שיישב את האבן בראש הדימוס חייב. למי נצרכה לרבנן. וההן דעבד דפין דעבד ספיין חייב משום בונה. וההן דנקר כיפין כפין עמודין רחיין מקטע פספס מקטע כולהן חייב משום מסתת. רב ירמיה בשם רב המרכיב מוטה של גילה חייב משום בונה. א"ר זעירא אינו אלא כנוטל מלבן ונותנו ע"ג לבינים בשבת. רב המנונא הורי לריש גלותא להתיר שולחן של פרקים בשבת. אמר רב הונא בר חייה הוה עמיה שמע רב יהודה ואמר מאן דהורי ליה לא יליף ולא שימש. א"ר שמי מאן דהורי ליה כרשב"ג הורי ליה. דתני לווחים שבספינה ושבעריסה ונקליטי המיטה ורגל השלחן ויד הסכין שבראשו הרי זה לא יחזיר. אם החזיר הרי זה פטור ואם תקע הרי זה חייב. רשב"ג אומר אם היו
עין משפט
1 יב_א מיי' פ י' מהל' שבת הלכה י"ב:
2 יב_ב מיי' פ י' מהל' שבת הלכה י"ח:
3 יב_ג מיי' פ י' מהל' שבת הלכה ט"ז:
4 יב_ד מיי' פ י' מהל' שבת הלכה ט"ז:
5 יב_ה מיי' פ י' מהל' שבת הלכה ט"ז, מיי' פ כ"ג מהל' שבת הלכה ד':
6 יב_ו מיי' פ י' מהל' שבת הלכה י"ב:
7 יב_ז מיי' פ י' מהל' שבת הלכה י"ב:
8 יב_ח מיי' פ י' מהל' שבת הלכה י"ב:
9 יב_ט מיי' פ כ"ב מהל' שבת הלכה כ"ו, טור ושו"ע או"ח סי' שי"ג סעיף ו', טור ושו"ע או"ח סי' שי"ג סעיף ט':