לדלג לתוכן

ירושלמי שבת דף ב ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה | עין משפט


מה דמר ר' יוחנן דלא כר"י. דתני הוציא חצי גרוגרת והניחה וחזר והוציא חצי גרוגרת אם הניחה בתוך ד' אמות לראשונה חייב ואם לאו פטור. רי"א אם העבירו דרך עליה חייב ואם לאו פטור. ר"י עביד המהלך כמניח. כמה דר"י עביד המהלך כמניח לחיוב כך הוא עביד המהלך כמניח לפטור. כיון שהוציאו נעשה כמו שהניחה שם. ויהא פטור תיפתר שהיתה נתונה בתוך ארבע אמות. כהדא דתני ואם לאו פטור. אמר רבא בר בריה דרב פפי תיפתר שהיה הפתח רחב חמשה אמות והוציא אחת לכאן ואחת לכאן. והרי לא הוציא את השניה בתוך ד' אמות לראשונה. תמן תנינן רבי מאיר אומר אם היתה שבת והוציאו. אמרו לו אינו השם שזה חייב משום מהלך וזה חייב משום מניח. מנו אמרו לו ר"י מחלפי שיטתיה דר"י תמן לא עביד המהלך כמניח. וכא עביד המהלך כמניח. א"ר יודן תיפתר שהיה מוטל על האסקופה מקצתו בפנים ופיו לחוץ ופשט ידו ונטלה ואכלה. והרי לא הילך. א"ר ינאי

 

עין משפט