ירושלמי סנהדרין ו ג
<< | ירושלמי · מסכת סנהדרין · פרק ו · הלכה ג | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הלכה ג משנה
[עריכה]רחוק מבית הסקילה עשר אמות אומרים לו התודה שכן דרך כל המומתין מתודין שכל המתודה יש לו חלק לעולם הבא שכן מצינו בעכן שאמרו לו יהושע בני שים נא כבוד לה אלהי ישראל ותן לו תודה והגד נא לי מה עשית אל תכחד ממני ויען עכן את יהושע ויאמר אמנה אנכי חטאתי לה אלהי ישראל וכזאת וכזאת עשיתי ומניין שנתכפר לו וידויו שנא ויאמר יהושע מה עכרתנו יעכרך ה היום הזה היום הזה אתה עכור ואין אתה עכור לעתיד לבוא ואם אינו יודע להתודות אומרין לו אמור תהא מיתתי כפרה על כל עונותי ר יהודה אומר אם יודע הוא שהוא מזומם יאמר תהא מיתתי כפרה על כל עונותי חוץ מן העון הזה אמרו לו א"כ יהו כל אדם אומר כן כדי לנקות את עצמו
הלכה ג גמרא
[עריכה]את מוצא שכשמעל עכן בחרם התחיל יהושע מפייס לפני הקב"ה ואומר רבון של עולם הודיעני מי זה האיש אמר לו הקב"ה איני מפרסם כל ברייה ולא עוד אלא נמצאתי אומר לשון הרע אלא לך והעמיד את ישראל לשבטיו והפל עליהן גורלות מיד אני מוציאו הדא הוא דכתיב וישכם יהושע בבוקר ויקרב את ישראל לשבטיו וילכד עכן בן כרמי בן זרח למטה יהודה א"ל עכן מה בגורל אתה חופשיני לית בכל ההן דרא כשר אלא את ופינחס אסקין ניבזין ביניכון פנטוס דמיתפיס חד מינכון ולא עוד אלא למשה רבך לית מידמוך אלא תלתין או מ יומין לא כל אלפן משה רבן על פי שנים עדים שריתה טעי באותה שעה צפה יהושע ברוח הקודש שהוא מחלק לישראל את הארץ בגורל הדא הוא דכתיב וישלך להם יהושע גורל אמור מעתה אנו מוציאין שם רע על הגורלות ולא עוד אלא שאם נתקיימו עכשיו יהו כל ישראל אומרים בדיני נפשות נתקיימו כל שכן בדיני ממונות ואם בטלו עכשיו יהו כל ישראל אומרים בדיני נפשות בטלו כל שכן בדיני ממונות באותה שעה התחיל יהושע מפייס לעכן ומשבע ליה באלהי ישראל ואומר לו בני שים נא כבוד לה אלהי ישראל ויען עכן את יהושע ויאמר אמנה מהו אמנה קושטא אנכי חטאתי לה אלהי ישראל א"ל מה אנא בעי מינך חדא ואת אמרת לי תרתי א"ל אני הוא שמעלתי בחרם מדין ובחרם יריחו אמר רבי תנחומא בארבעה חרמים מעל בחרם כנעני מלך ערד בחרם סיחון ועוג בחרם מדין בחרם יריחו ומניין שכיפר לו וידויו שנאמר ובני זרח זימרי ואיתן וגו ר יהושע בן לוי אמר זמרי זה עכן שעשה מעשה זמרי ר שמואל בר נחמן אמר הימן זה עכן אמנה אנכי חטאתי כולם חמשה וכי איני יודע שהן חמשה אלא מלמד שאף עכן יש לו חלק לעתיד לבוא מעשה באחד שהיה יוצא ליהרג אמרו לו אמור תהא מיתתי כפרה על כל עונותיי אמר תהא מיתתי כפרה על כל עונותיי חוץ מן עון זה אם עשיתיו אל ימחול לי וב"ד ישראל יהא נקי וכשבא דבר אצל חכמים זלגו עיניהם אמרו להחזירו אי איפשר שאין לדבר סוף אלא הרי דמו תלוי בצואר עדים א"ר יהודה בן טבאי אראה בנחמה אם לא הרגתי עד זומם שהיו אומרים עד שייהרג שנאמר נפש תחת נפש אמר לו שמעון בן שטח אראה בנחמם אם לא מעלים עליך כאילו שפכת דם נקי באותה שעה קיבל עליו שלא יורה אלא מפי שמעון בן שטח שמעון בן שטח היו ידיו חמומות אתא סיעת ליצנין אמרי הבו עיציה ניסהוד על ברי וניקטליני אסהידו עלוי ונגמר דינו ליהרג כי נפק למיתקטל אמרי ליה מרי שיקרין אנן בעא אבוי מחזרתיה א"ל אבא אם ביקשתה לבוא תשועה על ידך עשה אותי כאסקופה מעשה בחסיד אחד שהיה מהלך בדרך וראה שני בני אדם נזקקין לכלבה אמרין נן ידעין דו גברא חסידה אזיל ומסהיד עלן ומרן דוד קטיל לן אלא ניקדמיה וניסהוד עלוי אסהידו עליה ונגמר דינו ליהרג הוא שדוד אמר הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי מחרב מחרב אוריה מכלב מכלבו של חסיד ר יודה בן פזי סלק לעיליתא דבי מדרשא וראה שני בני אדם נזקקין זה לזה אמרו ליה ר הב דעתך דאת חד ואנן תרי