ירושלמי נזיר ה א

<< | ירושלמי · מסכת נזיר · פרק ה · הלכה א | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הלכה א משנה

בית שמאי אומרים הקדש טעות הקדש ובית הלל אומרים אינו הקדש כיצד אמר שור שחור שיצא מביתי ראשון הרי הוא הקדש ויצא לבן בית שמאי אומרים הקדש ובית הלל אומרים אינו הקדש דינר זהב שיעלה בידי ראשון הרי הוא הקדש ועלה של כסף בית שמאי אומרים הקדש ובית הלל אומרים אינו הקדש חבית של יין שתעלה לידי ראשונה הרי הוא הקדש ועלה של שמן בית שמאי אומרים הקדש ובית הלל אומרים אינו הקדש

הלכה א גמרא

תמן תנינן המתכוין לומר תרומה ואמר מעשר מעשר ואמר תרומה עולה ואמר שלמים שלמים ואמר עולה אמר רבי ירמיה בא לומר חולין ואמר עולה קדשה אמר רבי יוסי במתכוין להקדיש אנן קיימין אלא שהוא טועה משום דבר אחר היא מתניתא מה היא על דעתיה דרבי ירמיה במחלוקת על דעתיה דרבי יוסי דברי הכל (ויקרא ה) בשפתים לא בלב יכול שאני מוציא את הגומר בלב ת"ל לבטא שמואל אמר הגומר בלב אינו חייב עד שיוציא בשפתיו והתני (שמות לה) כל נדיב לב זה הגומר בלב אתה אומר זה הגומר בלב או אינו אלא המוציא בשפתיו כשהוא אומר (דברים כג) מוצא שפתיך תשמור ועשית הרי המוציא בשפתיו אמור הא מה אני מקיים כל נדיב לב זה הגומר בלב מאן דמר שמואל לקרבן תמן תנינן המכנס מעות ואמר הרי אילו לשקלי בית שמאי אומרים מותרן נדבה ובית הלל אומרים מותרן חולין שאביא מהן שקלי שוין שמותרן חולין אילו לחטאתי שוין שמותריהן נדבה שאביא מהן חטאתי שוין שמותריהן חולין ר' יוסי בשם רבי אלעזר מה פליגא במכנס פרוטרוט אבל באומר אילו כל עמא מודי שהמותר נדבה רבי חזקיה רבי ביבי בשם רבי לעזר מה פליגא במכנס פרוטרוט אבל באומר אילו כל עמא מודיי שהמותר חולין אמר רבי חזקיה מתניתא מסייע לרבי ביבי אמר רבי שמעון מה בין שקלים לחטאת אלא שהשקלים יש להן קיצבה מה נן קיימין אם באומר שאביא מהן שקלים כל עמא מודיי שהמותר חולין אם באומר שאביא מהם חטאתי כל עמא מודיי שהמותר חולין אלא כן אנן קיימין באומר אילו שקלים על ידי שקצבתן מן התורה מותרן חולין חטאת על ידי שאין קצבתן מן התורה מותרה נדבה מה עבד לה רבי יוסי פתר לה במכנס פרוטרוט כב"ה הפריש שקלו סבור הוא שהוא חייב ונמצא שאינו חייב לא קדש הפריש שנים סבור שחייב שנים ונמצא שאינו חייב אלא אחת אותו השני מה את עבד ליה סבר שהוא חייב ונמצא שאינו חייב באומר אילו נישמעינה מן הדא הפריש חטאתו סבור שהוא חייב ונמצא שאינו חייב לא קדשה הפריש שתים סבר שהוא חייב שתים ונמצא שאינו חייב אלא אחת אותה השנייה מה את עבד לה סבור שחייב ונמצא שאינו חייב או באומר אילו אלא רועה הכא נמי אילו לנדבה היאך אתה אומר אילו תמן תנינן האומר הרי עלי במחבת והביא במרחשת במרחשת והביא במחבת רבי יוסי בשם רבי שמעון בן לקיש דבית שמאי היא דבית שמאי אומרים הקדש טעות הקדש רבי זעירא בעא קומי רבי יוסי ולמה לי נן פתרין לה דברי הכל באומר במחבת אמרתי אבל אם אמר הרי עלי במחבת וחזר ואמר במרחשת יצא אתא רבי חנינא ורבי יסא בשם רבי יוחנן דברי הכל היא ר' ירמיה בעי אמר הרי עלי או במחבת או במרחשת וחזר ואמר במחבת וחזר ואמר במרחשת רבי יודה בר פזי בשם רבי אחא רבי חמא בשם רבי יוסי קובען אפילו בפה סברין מימר אפילו ימים טובים קובעין אפילו כלים קובעין תמן תנינן ר' יוסי בי ר' יודה אומר עשה שוגג כמזיד בתמורה ולא עשה שוגג כמזיד במוקדשין חזקיה אמר לשוגג בלא תעשה ולממיר בלא תעשה אבל אם בא לומר חולין ואמר עולה לא קדשה אמר ר' יוחנן בא לומר חולין ואמר עולה קדשה אבל אם בא לומר עולה ואמר חולין לא קדשה ותייא דרבי יוחנן ברבי יוסי בי רבי יודה בתמורה כפתרה דרבי ירמיה על דבית שמאי במוקדשין על דעתיה דר' יוחנן ניחא עשה שוגג כמזיד בתמורה ולא עשה שוגג כמזיד במוקדשין במקדיש בכור ומי קדש לא כן אמר רבי חייה ורבי אחא רבי יסא בשם ר' יוחנן הקדיש בכור עולה למזבח אפילו לדמים לא קדש הקדיש בעל מום למזבח אפילו בתמורה לא קדשה אלא המקדיש בעל מום עובר ומחובר הוא למכות אמר רבי יודן אבוי דרבי מתניה תיפתר במקדש תמימין לבדק הבית רבי יוסי בי רבי יודה בשיטת אביו הקדיש תמימים לבדק הבית עובר בעשה מניין בלא תעשה תלמוד לומר (ויקרא כב) וידבר ה' אל משה לאמר לאו אמור דברי ר' יודה רבי הוה יתיב מתני בפרשת אין ממירין בבכור וחליף אבוי דבר פדיה חמתיה רבי אמר אנא ידע מה אנא אמר כדון אנא מימר וידבר ה' אל משה לאמר לא יימר דברי רבי יודה וכתוב כן דמר רבי אמי בשם רבי יוחנן גורעין לדרוש מתחילת הפרשה לסופה רבי חנינה בשם רבי ירמיה ואפילו באמצע התיבה (ויקרא ב) ויצקת עליה שמן מנחה היא ויצקת משמן מנחה לרבות כל המנחות ליציקה תמן תנינן שום היתומין ל' יום שום הקדש ס' יום ומכריזין בבקר ובערב אמר רבי מנא רבי ליעזר חשש על הערמה רבי יהושע לא חשש על הערמה אמר רבי יוסי בי רבי בון אתיא דרבי אליעזר כבית שמאי ודרבי יהושע כבית הלל דרבי אליעזר כבית שמאי דבית שמאי אומרים אין אדם נשאל על הקדישו והוא דהוה אמר צריך להדיר הנייה ודרבי יהושע כבית הלל דבית הלל אומרים אדם נשאל על הקדישו והוא דהוה אמר אינו צריך להזיר הנייה מה נפשך תהא בו האיש הוה שישאל על הנייתו מודה רבי יהושע בערב שהוא צריך להדיר הנייה מה אמר רבי יהושע במתנה מכיון שהוא נותן מתנה בעין יפה אינו צריך להדיר הנייה או מאחר שהורע כוחו והוא חוזר בו צריך להדיר הנייה נישמעינה מן הדא קריבתיה דרבי חגיי הוה בעל חייב קרטס אתא מרי חובא וטרף אתא עובדא קומי דרבי אחא אמר צריך להדיר הנייה רבי יוסי אמר אין צריך להדיר הנייה אמרין חבריא קומי רבי אחא ורבי יוסי יאות אמר ר' אחא דאין חוזר הוא עליה לא אתי מרי חובה וטרף אמר לון פרה פרנון אמר רבי חגיי משה יאות אמר רבי יוסי ונפק עובדא כרבי אחא תמן את אמר תצא ותרעה בעדר וכא את אמר אכין אמר רבי יוסי בי רבי בון תמן לנזירותו נשאל מכח נזירות יצאו קרבנותיו לחולין רבי ירמיה בשם רבי חונה רבי חזקיה ורבי אחא בשם רבי יוחנן כל עמא מודיי שאין נשאל על תמורתו מה פליגין בהקדישו שבית שמאי אומרים כשם שאין אדם נשאל על תמורתו כך אין נשאל על הקדישו בית הלל אומרים אדם נשאל על הקדישו ואין נשאל על תמורתו רבי שמעון בן לקיש בשם בר קפרא את תופשו משם שור משם ראשון שור שחור שיצא מבית ראשון ויצא לבן ויצאו שחורין אחריו את תופשו משום ראש לשחורים שור לבן שיצא מביתי ראשון ויצא שחור ויצאו לבנים אחריו את תופשו משום ראש ללבנים שור שעמד על האבוס ונמצא רבוץ רבוץ ונמצא עומד יהא בה כהדא דמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן נתכוון לתרום כדי חיטין ותרם שעורים בלילה לא עשה כלום ביום מה שעשה עשוי שחמתית ונמצאת אגרון אפילו ביום לא עשה כלום איל לא כלום עגל אין דכתיב (ויקרא ט) ועגל בן בקר לחטאת כבש לא כלום סלעים לא כלום פרוטרוט לא כלום דינר זהב קדש