ירושלמי נזיר ג א
<< | ירושלמי · מסכת נזיר · פרק ג · הלכה א | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הלכה א משנה
[עריכה]מי שאמר הריני נזיר מגלח יום שלשים ואחד ואם גילח יום שלשים יצא הריני נזיר שלשים יום אם גילח יום שלשים לא יצא
הלכה א גמרא
[עריכה]הדא מסייע לבר קפרא אם גילח יום שלשים לא יצא הדא מסייע לר' יונתן אם גילח יום שלשים יצא הא תרתיי לית היא אלא חדא זו עדות יודעין היו שהוא אסור לגלח אלא שהן סבורין אם גילח יום שלשים לא יצא אם בא להעיד אם גלח יום שלשים יצא רבי אימי הוה ליה עובדא וגילח יום שלשים והוה ליה עובדא וגילח ליום ל"א אמר רבי זריקא מן מתניתא יליף לה רבי אימי דתנינן תמן מי שנזר שתי נזירות מגלח את הראשונה יום שלשים ואחד והשנייה יום ששים וא' אמר רבי יוסי תמן לשעבר וכא לכתחילה רבי ירמיה הורי לר' יצחק עטושיא ואית דאמרי לרבי חייה בר רב יצחק עטושיא לגלח יום שלשים מן מתניתא שמונה ימים בטלו ממנו גזירת שלשים היא שמינית היא יום שלשים אמר רבי יוסי שנייא היא תמן שמפני כבוד הרגל התירו תדע לך דמר רבי חלבו בר חונה בשם רבי יוחנן חל יום שמונה שלו להיות בשבת מגלח ערב שבת אין תימר שלא מפני כבוד הרגל התירו מעתה אפילו חל יום ל' שלו להיות בשבת מגלח בערב שבת ועוד מן הדא דאמר רבי יוחנן על כל המתים כולן שולל לאחר שבעה ומאחה לאחר ל' וישלול יום שבעה ויאחה יום ל' אמר רבי חגי די הוא שמועתא כן ושמועתא כן