ירושלמי ברכות פרק ב מנוקד ומעוצב

פרק זה מתוך מהדורת התלמוד המנוקדת, והמעוצבת לפי שורות, מבוסס על קובץ זה שהכין הרב דן בארי (לחץ על התמונה לקבלת מידע ולהורדה). לפרטים נוספים על המהדורה ראו את דפי המידע על התלמוד הירושלמי והתלמוד הבבלי.

תַּלְמוּד יְרוּשָׁלְמִי · סֵדֶר זְרָעִים
מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת · פֶּרֶק שֵׁנִי
פרק זה בתלמוד הבבלי

[מִשְׁנָה:]
הָיָה קוֹרֵא בַתּוֹרָה, וְהִגִּיעַ זְמַן הַמִּקְרָא;
אִם כִּוֵּן אֶת לִבּוֹ, יָצָא,
וְאִם לָאו, לֹא יָצָא.
וּבַפְּרָקִים,
שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד וּמֵשִׁיב,
וּבָאֶמְצַע,
שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּמֵשִׁיב,
דִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
בָּאֶמְצַע,
שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה, וּמֵשִׁיב מִפְּנֵי הַכָּבוֹד,
וּבַפְּרָקִים,
שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד, וּמֵשִׁיב שָׁלוֹם לְכָל הָאָדָם.

[תַּלְמוּד]

אָמַר רַבִּי בָּא:
זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאֵין הַבְּרָכוֹת מְעַכְּבוֹת.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה:
אִם אוֹמֵר אַתְּ שֶׁהוּא צָרִיךְ לְבָרֵךְ,
בֵּרַךְ, צָרִיךְ שֶׁיְּכַוֵּן אֶת לִבּוֹ בְּכֻלָּן.
הֲתִיבוּן:
וְאֵינוֹ מַפְסִיק?
וְלָא תְּנֵינַתַּהּ? <שנינו אותה>
וְהָכָא, אַף עַל גַּב דְּלָא תְּנֵינַתַּהּ, צָרִיךְ לְבָרֵךְ.
זֹאת אוֹמֶרֶת, צָרִיךְ לְכַוֵּן אֶת לִבּוֹ בְּכֻלָּן? [13]
נִשְׁמְעֶנַּהּ מִן הָדָא:
רַבִּי אַחַי אָמַר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה:
אִם כִּוֵּן לִבּוֹ בְּפֶרֶק רִאשׁוֹן, <שמע>
אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כִוֵּן לִבּוֹ בְּפֶרֶק שֵׁנִי, יָצָא. <והיה אם שמוע>
מַה בֵּין פֶּרֶק רִאשׁוֹן וּמָה בֵּין פֶּרֶק שֵׁנִי?
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא:
כָּל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּזֶּה כָּתוּב בַּזֶּה.
מֵעַתָּה, לֹא יִקְרָא אֶלָּא אֶחָד!
אָמַר רַבִּי עִילָא:
הָרִאשׁוֹן לַיָּחִיד, וְהַשֵּׁנִי לַצִּבּוּר.
וְהָרִאשׁוֹן לְתַלְמוּד, וְהַשֵּׁנִי לְמַעֲשֶׂה.
בַּר קַפָּרָא אָמַר:
אֵין לָךְ צָרִיךְ כַּוָּנָה,
אֶלָּא שְׁלוֹשָׁה פְּסוּקִים הָרִאשׁוֹנִים בִּלְבַד.
וּתְנֵי כֵן:
"וְשִׁנַּנְתָּם", עַד כָּאן לַכַּוָּנָה, מִכָּן וְאֵילָךְ לַשִּׁנּוּן.

רַבִּי חוּנָה, רַבִּי אִדֵּי, רַב יוֹסֵף,
רַב יְהוּדָא בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל:
צָרִיךְ לְקַבֵּל עָלָיו מַלְכוּת שָׁמַיִם מֵעוֹמֵד.
מָה, אִם הָיָה יוֹשֵׁב, עוֹמֵד?
לֹא, אִם הָיָה מְהַלֵּךְ, עוֹמֵד.

תְּנֵי:
צָרִיךְ לְהַאֲרִיךְ בְּ"אֶחָד".
רַב נַחְמָן בְּרַבִּי יַעֲקֹב אָמַר:
וּבִלְבַד בַּדָּלֵ"ת.
סוּמָכוֹס בַּר יוֹסֵף אוֹמֵר:
כָּל הַמַּאֲרִיךְ בְּאֶחָד,
מַאֲרִיכִין לוֹ יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו בְּטוֹבָה.
רַבִּי יִרְמְיָה הֲוָה מַאֲרִיךְ סַגִּין.
אָמַר לֵיהּ רַבִּי זְעֵירָא:
לֵית אַתְּ צְרִיךְ כָּל הָכֵין,
אֶלָּא כְּדֵי שֶׁתַּמְלִיכֵהוּ
בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ וּבְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם.
רַב שְׁאֵל לְרַבִּי חִיָּא רַבָּא:
וְלֵינָא חָמֵי לְרַבִּי מְקַבֵּל עָלָיו מַלְכוּת שָׁמַיִם. <ואיני רואה את>
אָמַר לֵיהּ:
כַּד תֶּחְמֵינֵיהּ יָהֵיב יְדֵיהּ עַל אַפּוֹי,
הוּא מְקַבֵּל עָלָיו מַלְכוּת שָׁמַיִם.
וְאָמַר לֵיהּ:
וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם?
אָמַר לֵיהּ:
לֵית אֶפְשָׁר דְּלָא יֵטֵי מִלָּה. <שלא יגיע לדבר>
רַבִּי טַבְיוֹמִי שָׁאַל לְרַבִּי חִזְקִיָּה:
לֵית הָדָא אָמְרָה,
שֶׁאֵין לָךְ צָרִיךְ כַּוָּנָה,
אֶלָּא פָּסוּק הָרִאשׁוֹן בִּלְבַד?
אָמַר לֵיהּ:
אַדְהֵיתְנָה, עַד "וְשִׁנַּנְתָּם". <החוורתה אותה>
רַבִּי מָנֵי אָמַר מִשּׁוּם רַבִּי יוּדָה,
שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵה הַגְּלִילִי:
אִם הִפְסִיק בָּהּ כְּדֵי לִקְרוֹת אֶת כֻּלָּהּ,
לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ.
רַבִּי בָּא, רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַב:
הֲלָכָה כְּרַבִּי מִינָא, שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה,
שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵה הַגְּלִילִי.
רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק:
אַף בַּהַלֵּל וּבְקִרְיַת הַמְּגִלָּה כֵּן.
אַבָּא בַּר רַב חוּנָא וְרַב חִסְדָּא הֲווֹ יָתְבִין, אָמְרִין:
אַף בַּתְּקִיעוֹת כֵּן.
סַלְקוּן לְבֵית רַב וְשַׁמְעוּן רַב חוּנָה בְּשֵׁם רַב:
אֲפִלּוּ שְׁמָעָן עַד תֵּשַׁע שָׁעוֹת, יָצָא.
אָמַר רַבִּי זְעֵירָא:
עַד דַּאֲנָא תַּמָּן, אִצְטְרַכַת לִי, <כשהייתי בבבל, הייתי מסופק>
וְכַד סַלְקֵית לְהָכָא,
שַׁמְעֵית רַבִּי יַסָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
אֲפִלּוּ שְׁמָעָן כָּל הַיּוֹם, יָצָא,
וְהוּא שֶׁשְּׁמָעָן עַל הַסֵּדֶר.
רַבִּי יוֹסֵה בָעֵי:
הָיָה זֶה צָרִיךְ פְּשׁוּטָה הָרִאשׁוֹנָה,
וְזֶה צָרִיךְ פְּשׁוּטָה הָאַחֲרוֹנָה,
תְּקִיעָה אַחַת מוֹצִיאָה יְדֵי שְׁנֵיהֶן.

רַבִּי אַבּוּן בַּר חִיָּא בָּעֵי:
קִרְיַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ,
הִיא וְלֹא בִרְכוֹתֶיהָ, בִּרְכוֹתֶיהָ וְלֹא הִיא,
הִפְסִיק שְׁלִישָׁהּ וְחָזַר וְהִפְסִיק שְׁלִישָׁהּ,
בַּקּוֹרֵא מְשַׁעֲרִין, אוֹ בְּכָל אָדָם מְשַׁעֲרִין?
אָמַר רַבִּי מַתַּנְיָה:
לָא מִסְתַּבְּרָה בַּקּוֹרֵא?

רַבִּי אַבָּהוּ שְׁאַל לְרַבִּי יוֹחָנָן:
בְּגִין דַּאֲנָא קָרֵי שְׁמַע,
וְעָבַר בַּמְּבוֹאוֹת הַמְּטֻנָּפוֹת וּמַפְסֵק,
נָפֵיק אֲנָה יְדֵי חוֹבָתִי?
אָמַר לֵיהּ:
אַבָּהוּ בְּנִי,
אִם מַפְסִיק אַתְּ כְּדֵי לִקְרוֹת אֶת כֻּלָּהּ,
לֹא יָצָאתָ יְדֵי חוֹבָתָךְ.
רַבִּי אֶלְעָזָר סְלֵיק מְבַקָּרָא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא,
אָמַר לֵיהּ:
בְּגִין דַּאֲנָא תַּשִּׁישׁ וַאֲנָה קָרֵי "שְׁמַע" וּמִתְנַמְנֵם,
נָפֵיק אֲנָה יְדֵי חוֹבָתִי?
אָמַר לֵיהּ:
אֵן.
רַבִּי יִרְמְיָה בְּעָא קֻמּוֹי רַבִּי זְעֵירָא:
בְּגִין דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר יָדַע
דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא מְדַקְדֵּק בְּמִצְוָתָא סַגִּין,
הוֹרִי לֵיהּ,
אוֹ בְגִין דְּהוּא תַּשִּׁישׁ הוֹרִי לֵיהּ?
אָמַר לֵיהּ:
בְּפֵרוּשׁ פְּלִיגִין:
רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: יָצָא.
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לֹא יָצָא.
מָה פְּלִיגִין?
בְּקִרְיַת שְׁמַע,
מִפְּנֵי שֶׁהִיא עֲשׂוּיָה פְּרָקִים פְּרָקִים,
אֲבָל בַּהַלֵּל וּבְקִרְיַת הַמְּגִלָּה,
אוּף רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מוֹדֵי.

תְּנֵי:
הַשּׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹם רַבּוֹ,
אוֹ בְמִי שֶׁהוּא גָּדוֹל מִמֶּנּוּ בַּתּוֹרָה,
הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ.
הָדָא אָמְרָה,
שֶׁאָדָם צָרִיךְ לִשְׁאֹל בְּמִי שֶׁהוּא גָּדוֹל מִמֶּנּוּ בַּתּוֹרָה.
וְעוֹד מִן הָדָא דִתְנֵי:
קָרַע, וְחָזְרָה בוֹ נְשָׁמָה,
אִם עַל אֲתַר, אֵינוֹ צָרִיךְ לִקְרֹעַ,
אִם לְאַחַר זְמַן, צָרִיךְ לִקְרֹעַ.
וְכַמָּה הוּא עַל אֲתַר?
כְּדֵי דִבּוּר.
וְכַמָּה הוּא כְדֵי דִבּוּר?
רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי:
כְּדֵי שְׁאִילַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ.
אַבָּא בַּר בַּר חַנָּה בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
כְּדֵי שְׁאִילַת שָׁלוֹם בֵּין הָרַב לַתַּלְמִיד,
וְיֹאמַר לוֹ "שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי!" [14]

רַבִּי יוֹחָנָן הֲוָה מִסְתְּמֵךְ עַל רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִדֵּי,
וַהֲוָה רַבִּי אֶלְעָזָר חָמֵי לֵיהּ וּמִטְּמַר מִן קֻמּוֹי. <מתחבא>
אָמַר:
הָא תַּרְתַּיִן מִלִּין הָדֵן בַּבְלָיָא עָבֵיד בִּי:
חֲדָא, דְלָא שָׁאֵל בִּשְׁלוֹמִי,
וַחֲדָא, דְלָא אָמַר שְׁמוּעֲתָה מִשְּׁמִי.
אָמַר לֵיהּ:
כָּךְ אִנּוּן נְהִיגִין גַּבּוֹן.
זְעֵירָא לָא שְׁאַל בִּשְׁלָמֵיהּ דְּרַבָּה,
דְּאִנּוּן מְקַיְּמִין:
(אִיּוֹב כט,ח) "רָאוּנִי נְעָרִים וְנֶחְבָּאוּ".
מִי מְהַלְּכִין, חָמֵי לֵיהּ חַד בֵּית מִדְרָשׁ. <בהליכתם>
אָמַר לֵיהּ:
הָכָא הֲוָה רַבִּי מֵאִיר יָתִיב דָּרַשׁ,
וְאָמַר שְׁמוּעֲתָה מִן שְׁמֵיהּ דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל,
וְלָא אָמַר שְׁמוּעֲתָה מִן שְׁמֵיהּ דְּרַבִּי עֲקִיבָה.
אָמַר לֵיהּ:
כָּל עַמָּא יָדְעִין דְּרַבִּי מֵאִיר תַּלְמִידֵיהּ דְּרַבִּי עֲקִיבָה.
אָמַר לֵיהּ:
כָּל עַמָּא יָדְעִין דְּרַבִּי אֶלְעָזָר תַּלְמִידֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן.
מָהוּ מִעְבּוּר קֻמֵּי אֲדוּרֵי צִלְמֵיהּ? <פסל אליל>
אָמַר לֵיהּ:
מָה, אַתְּ פָּלֵג לֵיהּ אִיקָר? <חולק לו כבוד>
אֶלָּא עֲבוֹר קֻמּוֹי וְסַמֵּי עֵינֵיהּ.
אָמַר לֵיהּ:
יָאוּת רַבִּי אֶלְעָזָר עֲבַד, דְּלָא עֲבַר קֻמֵּיךְ.
אָמַר לֵיהּ:
יַעֲקֹב בַּר אִדֵּי, יוֹדֵעַ אַתְּ לְפַיֵּס.

וְרַבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי דְיֵימְרוּן שְׁמוּעֲתָה מִן שְׁמֵיהּ?
אַף דָּוִד בִּקֵּשׁ עָלֶיהָ רַחֲמִים:
(תְּהִלִּים סא,ה) "אָגוּרָה בְאָהָלְךָ עוֹלָמִים".
רַבִּי פִּינְחָס, רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
וְכִי עָלָת עַל לֵב דָּוִד שֶׁהוּא חָיֶה לְעוֹלָם?
אֶלָּא אָמַר דָּוִד:
אֶזְכֶּה שֶׁיְּהוּ דְּבָרַי נֶאֱמָרִין עַל שְׁמִי
בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת.
מָה הֲנָיָה לֵיהּ?
לֵוִי בַּר גְּזִירָא אָמַר:
כָּל הָאוֹמֵר שְׁמוּעָה מִשֵּׁם אוֹמְרָהּ,
שִׂפְתוֹתָיו רוֹחֲשׁוֹת עִמּוֹ בַּקֶּבֶר.
מַה טַּעַם?
(שִׁיר הַשִּׁירִים ז,י) "דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים",
כַּכֶּמֶר הַזֶּה שֶׁל עֲנָבִים שֶׁהוּא זָב מֵאֵלָיו. <פרי שהובשל באדמה>
רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא וְרַבִּי סִימוֹן;
חַד אָמַר:
כְּהָדֵן דְּשָׁתֵי קוֹנְדִּיטוֹן. <יין מתובל>
וָחֳרָנָה אָמַר:
כְּהָדֵן דְּשָׁתֵי חֲמַר עַתִּיק,
אַף עַל גַּב דְּהוּא שְׁתֵי לֵיהּ, טַעְמֵיהּ בְּפוּמֵיהּ.

אֵין דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ לֵיצָנִים.
מֶה הָיוּ פְּרִיצֵי הַדּוֹר עוֹשִׂין?
הָיוּ הוֹלְכִין אֵצֶל חַלּוֹנוֹתָיו שֶׁלְּדָוִד וְאוֹמְרִים לוֹ:
דָּוִד, אֵימָת יִבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ?
אֵימָתַי "בֵּית יי נֵלֵךְ"?
וְהוּא אוֹמֵר:
אַף עַל פִּי שֶׁמִּתְכַּוְּנִין לְהַכְעִיסֵנִי,
יָבֹא עָלַי שֶׁאֲנִי שָׂמֵחַ בְּלִבִּי:
(תְּהִלִּים קכב,א) "שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יי נֵלֵךְ".

(שְׁמוּאֵל ב ז,יב) "כִּי יִמְלְאוּ יָמֶיךָ",
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי:
אָמַר הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדָוִד:
דָּוִד, יָמִים מְלֵאִים אֲנִי מוֹנֶה לָךְ,
אֵינִי מוֹנֶה לָךְ יָמִים חֲסֵרִים.
כְּלוּם שְׁלֹמֹה בְּנָךְ בּוֹנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ,
לֹא לְהַקְרִיב בּוֹ קָרְבָּנוֹת?
חָבִיב עָלַי מִשְׁפָּט וּצְדָקָה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה,
יוֹתֵר מִן הַקָרְבָּנוֹת.
וּמַה טַּעַם?
(מִשְׁלֵי כא,ג) "עֲשֹׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט נִבְחָר לַיי מִזָּבַח."

פִּסְקָא.

"וּבַפְּרָקִים שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד וּמֵשִׁיב."
מִפְּנֵי מָה הוּא מֵשִׁיב?
מִפְּנֵי הַיִּרְאָה, אוֹ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד?
נִשְׁמְעֶנַּהּ מִן הָדָא:
"וּבָאֶמְצַע,
שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה, וּמֵשִׁיב.
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר."
הָא קַדְמָיְתָה: <אבל הראשונה>
"שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד וּמֵשִׁיב מִפְּנֵי הַכָּבוֹד."
"וּבַאֶמְצָע שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּמֵשִׁיב.
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר."
מִפְּנֵי מָה הוּא מֵשִׁיב?
מִפְּנֵי הַיִּרְאָה, אוֹ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד?
נִשְׁמְעֶנַּהּ מִן הָדָא:
"רבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
בַּאֶמְצָע שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּמֵשִׁיב מִפְּנֵי הַכָּבוֹד.
הָא קַדְמָיְתָה:
"שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּמֵשִׁיב מִפְּנֵי הַיִּרְאָה."
עַד כַּדּוּן בְּאֶמְצַע הַפָּרָשָׁה.
וַאֲפִלּוּ בְּאֶמְצַע הַפָּסוּק?
רַבִּי יִרְמְיָה מְרַמֵז, <אומר שלום ברמיזה>
רַבִּי יוֹנָה מִשְׁתָּעֵי. <מדבר>
רַבִּי חוּנָה בּשֵׁם רַב יוֹסֵף:
(דְּבָרִים ו,ז) "וְדִבַּרְתָּ בָּם",
מִכָּן שֶׁיֵּשׁ לָךְ רְשׁוּת לְדַבֵּר בָּם.

[בְּרָכוֹת ב,ב משנה]
מַתְנֵיתָה.

וְאֵלּוּ הֵן בֵּין הַפְּרָקִים:
בֵּין בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה לַשְּׁנִיָּה,
בֵּין שְׁנִיָּה לִ"שְׁמַע",
בֵּין "שְׁמַע" לִ"וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ",
בֵּין "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" לְ"וַיֹּאמֶר",
בֵּין "וַיֹּאמֶר" לֶ"אֱמֶת וְיַצִּיב".
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
בֵּין "וַיֹּאמֶר" לֶ"אֱמֶת וְיַצִּיב",
לֹא יַפְסִיק.

[תַּלְמוּד]

אָמַר רַבִּי לֵוִי:
טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי יוּדָה, "אֲנִי יי אֱלֹהִים",
וּכְתִיב:
(יִרְמְיָה י,י) "וַיי אֱלֹהִים אֱמֶת".

מַתְנֵיתָה.

"אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה:
לָמָּה קָדְמָה "שְׁמַע" לִ"וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ"?
כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו מַלְכוּת שָׁמַיִם תְּחִלָּה,
וְאַחַר כָּךְ עֹל מִצְוֹת.
"וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" לְ"וַיֹּאמֶר" ?
שֶׁ"וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" נוֹהֵג בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה,
"וַיֹּאמֶר" אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בַיּוֹם."


רַבִּי חִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן: [15]
מַה טַּעַם אָמְרוּ:
אָדָם לוֹבֵשׁ תְּפִלִּין וְקוֹרֵא אֶת שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל?
כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו מַלְכוּת שָׁמַיִם מְשַׁלֵּם. <בשלמות>
רַב אָמַר:
קוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְלוֹבֵשׁ אֶת תְּפִלָּיו וּמִתְפַּלֵּל.
מַתְנֵיתָא דְרַב פְּלִיגָא עֲלוֹי. <הברייתא של רב חלוקה עליו>
"הֲרֵי שֶׁהָיָה עָסוּק עִם הַמֵּת בַּקֶּבֶר,
וְהִגִּיעָה עוֹנַת קִרְיַת שְׁמַע,
הֲרֵי זֶה פּוֹרֵשׁ לִמְקוֹם טָהֳרָה,
וְלוֹבֵשׁ תְּפִלִּין וְקוֹרֵא אֶת שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל."
מַתְנֵיתָא מְסַיְּעָא לְרַב. <המשנה>
"אֵלָּא שֶׁאָדָם יְקַבֵּל עָלָיו מַלְכוּת שָׁמַיִם תְּחִלָּה,
וְאַחַר כָּךְ יְקַבֵּל עָלָיו עוֹל מִצְווֹת."

אָמַר רַבִּי יַנַּי:
תְּפִלִּין צְרִיכִין גּוּף נָקִי.
מִפְּנֵי מָה לֹא הֶחֱזִיקוּ בָהֶן? <לא נזהרו במצוות תפילין>
מִפְּנֵי הָרַמָּאִין.
עוֹבָדָא הֲוָה בְּחַד בַּר נָשׁ,
דְּאַפְקֵד גַּבֵּי חַבְרֵיהּ, וּכְפַר בֵּיהּ.
אָמַר לֵיהּ:
לָא לָךְ הֵימְנֵית,
אֶלָּא לְאִלַּיִן דִּבְרֵישָׁךְ הֵימְנֵית.
רַבִּי יַנַּי הָיָה לוֹבְשָׁן אַחַר חָלְיוֹ שְׁלוֹשָׁה יָמִים,
לוֹמַר שֶׁהַחֹלִי מְמָרֵק. <מטהר>
מַה טַּעַם?
(תְּהִלִּים קג,ג) "הַסֹּלֵחַ לְכָל עֲו‍ֹנֵכִי,
הָרֹפֵא לְכָל תַּחֲלוּאָיְכִי."
רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי,
לָא הֲווֹן תְּפִלּוֹי זָעִין מִנֵּיהּ,
לָא בְקַיְטָא וְלָא בְסִתְוָא.
וְכָךְ נָהַג רַבִּי אֱלִיעֶזֶר תַּלְמִידוֹ אַחֲרָיו.
רַבִּי יוֹחָנָן, בְּסִתְוָא, דְּלָא הֲוָה חָזֵיק רֵישֵׁיהּ, <עוטף>
הֲוָה לָבֵיש תְּרֵיהוֹן.
בְּרַם בְּקַיְטָא, דַּהֲוָה חָזֵיק רֵישֵׁיהּ,
לָא הֲוָה לָבֵיש אֶלָּא דְּאֶדְרַעֵיהּ.
כַּד הֲוָה אָזֵיל מִסְחֵי, <לרחוץ>
כֵּיוָן שֶׁהָיָה מַגִּיעַ אֵצֶל הָאוֹלֵיָרִין, <אנשי המלתחה>
הָיָה חוֹלְצָן.
וְאֵינוֹ אָסוּר מִשּׁוּם עֶרְוָה?
אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא:
אֶפִּיקֻרְסִין הָיָה לָבוּשׁ מִבִּפְנִים. <בגד גוף, חלוק>
וְכַד הֲוָה נָפֵיק מִסְּחֵי,
הֲווֹ יָהֲבִין לֵיהּ.
אָמַר רַבִּי יִצְחָק:
עַד יַעֲקֹב תֶרְמוֹסָרָה, הָיָה לוֹבְשָׁן. <שומר המרחץ>
וְכַד הֲווֹן מִתְעַנֵּי לְמִתַַּן לְלֵיהּ, <וכשהיו מתאחרים לתת לו>
הֲוָה אָמַר דָּא מִלְּתָא:
שְׁנֵי אֲרוֹנוֹת הָיוּ מְהַלְּכִין עִם יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר:
אֲרוֹנוֹ שֶׁלְּחַי הָעוֹלָמִים וַאֲרוֹנוֹ שֶׁלְּיוֹסֵף.
וְהָיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים:
"מַה טִּיבָן שֶׁלִּשְׁנֵי אֲרוֹנוֹת הַלָּלוּ?"
וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִין לָהֶן:
"זֶה אֲרוֹנוֹ שֶׁלְּיוֹסֵף, וְזֶה אֲרוֹנוֹ שֶׁלְּחַי הָעוֹלָמִים."
וְהָיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם מוֹנִין אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִים: <מרגיזים>
"וְכִי אֶפְשָׁר לַאֲרוֹן הַמֵּת
לִהְיוֹת מְהַלֵּךְ עִם אֲרוֹנוֹ שֶׁלְּחַי הָעוֹלָמִים?"
וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים:
"עַל יְדֵי שֶׁשִּׁמֵּר זֶה מַה שֶּׁכָּתוּב בַּזֶּה."
וְלָמָּה הֲוָה אָמַר דָּא מִלְּתָא?
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא:
בְּגִין מֵימַר מִלָּא דְאוֹרָיָא.
אָמַר לֵיהּ רַבִּי מָנָא:
וְהָכֵין לָא הֲוָה לֵיהּ מִלָּא דְאוֹרָיָא חֳרִי לְמֵימַר אֶלָּא דָא?
אֶלָּא קִנְתּוּרִין הֲווֹן, לוֹמַר: <עקיצה>
יוֹסֵף לֹא זָכָה לַמַּלְכוּת,
אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁשִּׁמֵּר מִצְווֹתָיו שֶׁלַּקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא.
וְאָנוּ לֹא זָכִינוּ לְכָל הַכָּבוֹד הַזֶּה, <בית המרחץ>
אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁשָּׁמַרְנוּ מִצְווֹתָיו שֶׁלַּקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא.
וְאֲתוּן בָּעַיִי מְבַטָּלָה מִצְוָתָא מִנַּן?

כְּאֵי זֶה צַד הוּא מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן?
רַבִּי זְרִיקָן בְּשֵׁם רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִדֵּי:
כְּשֶׁהוּא נוֹתֵן עַל יָד, מָהוּ אוֹמֵר?
"בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו,
וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִלִּין."
כְּשֶׁהוּא נוֹתֵן עַל הָרֹאשׁ, מָהוּ אוֹמֵר?
"בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו,
וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת הַנָּחַת תְּפִלִּין."
כְּשֶׁהוּא חוֹלְצָן, מָהוּ אוֹמֵר?
"בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו,
וְצִוָּנוּ לִשְׁמֹר חֻקָּיו."
וְאָתְיָא כְּמַן דָּמַר:
"בְּחֻקַּת תְּפִלִּין הַכָּתוּב מְדַבֵּר".
בְּרַם כְּמַן דָּמַר "בְּחֻקַּת הַפֶּסַח הַכָּתוּב מְדַבֵּר",
לָא בָדָא. <לא שייך בזאת>

רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר:
הַנּוֹתֵן תְּפִלִּין בַּלַּיְלָה עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה.
וּמַה טַּעַם?
(שְׁמוֹת יג,י) "וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ
מִיָּמִים יָמִימָה."
"יָמִים", וְלֹא לֵילוֹת,
"יָמִימָה", פְּרָט לַשַּׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים.
וְהָא רַבִּי אַבָּהוּ יָתִיב מְתַנֵּי בְרַמְשָׁא וּתְפִלּוֹי עֲלוֹי!
מַצַַדְּדָן הָיָה, וּכְמִין פִּקָּדוֹן הָיוּ בְּיָדוֹ. <אולי "פַּרַפוֹרוֹן", רפוי>
אִית דְּבָעֵי מֵימַר:
לֹא אָמַר אֶלָּא הַנּוֹתֵן,
אֲבָל אִם הָיוּ עָלָיו מִבְּעוֹד יוֹם, מֻתָּר.
אִית דְּבָעֵי מֵימַר,
מִצְוָתָן כְּדֵי שֶׁתִּסָּלֵק רֹב הָרֶגֶל מִן הַשּׁוּק.
וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר, נִשְׁמְעֶנַּהּ מִן הָדָא:
(שְׁמוֹת יג,ט) "וְהָיָה לְךָ לְאוֹת",
אֶת שֶׁהוּא לְךָ לְאוֹת,
פְּרָט לְיָמִים טוֹבִים וְשַׁבָּתוֹת,
שֶׁכֻּלָּן אוֹת.
וְלֹא כֵן כָּתַב "מִיָּמִים יָמִימָה"?
לֵית לָךְ אֶלָּא כַּיִי דָּמַר רַבִּי יוֹחָנָן:
כָּל מִלָּא דְלָא מְחַוָּרָא, <דבר שאין לו מקור ברור>
מְסַמְּכִין לַהּ מִן אֲתָרִין סַגִּין.

נָשִׁים מִנַּיִן?
(דְּבָרִים יא,יט) "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם",
וְלֹא אֶת בְּנוֹתֵיכֶם.
אֶת שֶׁהוּא חַיָּב בְּתַלְמוּד תּוֹרָה,
חַיָּב בַּתְּפִלִּין;
נָשִׁים, שֶׁאֵינָן חַיָּבוֹת בְּתַלְמוּד תּוֹרָה,
אֵינָן חַיָּבוֹת בַּתְּפִלִּין.
הֲתִיבוּן:
הֲרֵי מִיכַל בַּת כּוּשִׁי הָיְתָה לוֹבֶשֶׁת תְּפִלִּין!
וְאִשְׁתּוֹ שֶׁלְּיוֹנָה הָיְתָה עוֹלָה לָרְגָלִים, [16]
וְלֹא מֵחוּ בְּיָדֶיהָ חֲכָמִים!
רַבִּי חִזְקִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּהוּ:
לְאִשְׁתּוֹ שֶׁלְּיוֹנָה הוּשְׁבָה. <רק על אשתו של יונה הושב שלא מיחו>
מִיכַל בַּת כּוּשִׁי, מֵחוּ בְּיָדֶיהָ חֲכָמִים.

תְּנֵי:
הַנִּכְנָס לַמֶּרְחָץ,
מָקוֹם שֶׁבְּנֵי אָדָם עוֹמְדִין לְבוּשִׁין,
יֵשׁ שָׁם מִקְרָא וּתְפִלָּה,
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שְׁאִילַת שָׁלוֹם.
נוֹתֵן תְּפִלִּין,
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא יַחֲלֹץ;
מָקוֹם שֶׁרֹב בְּנֵי אָדָם רְגִילִין לִהְיוֹת עוֹמְדִין עֲרֻמִּין,
אֵין שָׁם שְׁאִילַת שָׁלוֹם,
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִקְרָא וּתְפִלָּה.
וְחוֹלֵץ תְּפִלִּין,
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא יִתֵּן.
מִקְצָתָן עֲרֻמִּין וּמִקְצָתָן לְבוּשִׁין,
יֵשׁ שָׁם שְׁאִילַת שָׁלוֹם,
וְאֵין שָׁם לֹא מִקְרָא וְלֹא תְפִלָּה.
וְאֵינוֹ חוֹלֵץ תְּפִלָּיו וְאֵינוֹ נוֹתֵן.
אֲבָל אֵינוֹ לוֹבְשָׁן,
עַד שֶׁיֵּצֵא מֵרְשׁוּת שֶׁלְּכָל אוֹתָהּ מֶרְחָץ.
וְדָא מְסַיְּעָא לַיִי דָּמַר רַבִּי יִצְחָק בְּגִין רַבִּי יוֹחָנָן:
"עַד יַעֲקֹב תֶרְמוֹסָרָה הָיָה לוֹבְשָׁן." <שומר המרחץ>

רַבִּי יִרְמְיָה בְּעָא קֻמֵּי רַבִּי זְעֵירָא:
הָיְתָה מֶרְחָץ מַרְחֶצֶת בִּימוֹת הַחַמָּה,
וְאֵינָהּ מַרְחֶצֶת בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים?
אָמַר לֵיהּ:
מֶרְחָץ, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ מַרְחֶצֶת,
וּבֵית הַכִּסֵּא, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ צוֹאָה.
מַר עֻקְבָא אָמַר:
אַהֵן חֲזִירָא, בֵּית כִּסֵּא מְטֻלְטָל הוּא.
רַבִּי יוֹנָה בָּעֵי:
אַהֵן צְרָרָה דְּעַל גֵּף יַמָּא, מָהוּ? <גוש צואה שעל חוף הים>
אָמַר רַבִּי אָמִי אָסְיָא <הרופא>
הוֹרִי רַבִּי יִרְמְיָה מְעַבַּר לֵיהּ בְּפַּלְיוּם, <להסיר אותו בסדין>
וְלָא סָמְכִינַן עֲלוֹי.

רַבִּי זְעֵירָא בְּשֵׁם אַבָּא בַּר יִרְמְיָה:
אוֹכֵל בָּהֶן אֲכִילַת עֲרַאי,
וְאֵינוֹ אוֹכֵל בָּהֶן אֲכִילַת קֶבַע.
יָשֵׁן בָּהֶן שֵׁנַת עֲרַאי,
וְאֵינוֹ יָשֵׁן בָּהֶן שֵׁנַת קֶבַע.
אִית תַּנַּי תָּנֵי:
מְבָרֵךְ פַּעַם אַחַת.
אִית תַּנַּי תָּנֵי:
פַּעֲמַיִם.
מַן דָּמַר "פַּעַם אַחַת", נִיחָא;
מַן דָּמַר "מְבָרֵךְ שְׁתֵּי פְעָמִים",
הָא אָכַל וְאִנּוּן עֲלוֹי!
אָמַר רַבִּי זְעֵירָא:
קַיְּמַהּ אַבָּא בַּר יִרְמְיָה <פירש אותה>
בְּאוֹכֵל בָּהֶן אֲכִילַת עֲרַאי.
רַבִּי זְעֵירָא בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא:
לֹא יִכָּנֵס אָדָם לְבֵית הַמַּיִם וּסְפָרָיו וּתְפִלָּיו בְּיָדָיו.
רַבִּי יוֹחָנָן, כַּד הֲוָה סִפְרָא בִּידֵיהּ,
הֲוָה יָהֵיב לֵיהּ לָחֳרָן;
כַּד הָוַיִין תְּפִלּוֹי עֲלוֹי, הֲוָה קָאֵים בּוֹן.
מַתְנֵיתָא פְּלִיגָא עַל אַבָּא בַּר יִרְמְיָה:
"נִכְנָס אָדָם לְבֵית הַמַּיִם וּסְפָרָיו וּתְפִלָּיו בְּיָדוֹ."
אָמַר רַבִּי זְעֵירָא:
קַיְּמַהּ אַבָּא בַּר יִרְמְיָה:
כָּאן בְּיָכֹל לְלָבְשָׁן,
כָּאן בְּשֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְלָבְשָׁן.
דִּלָא כֵן, מִצְוָה לָא עָבֵיד בּוֹן, <שאם לא כן>
לְמָה הוּא מְבַזֵּי לוֹן?
בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ נוֹתְנִין אוֹתָן לְחַבְרֵיהֶן,
וְהָיוּ נוֹטְלִין אוֹתָן וּבוֹרְחִין.
הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ מַנִּיחִין בַּחוֹרִין.
וּכְשֶׁאֵרַע אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה,
הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא אָדָם נִכְנָס וְהֵן בְּיָדוֹ.
רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי זְעֵירָא אָמַר:
וְהוּא שֶׁיְּהֵא בַּיּוֹם כְּדֵי לְלָבְשָׁן,
אֲבָל אִם אֵין בַּיּוֹם כְּדֵי לְלָבְשָׁן, אָסוּר.
דִּלָא כֵן, מִצְוָה לָא עָבֵיד בּוֹן,
לְמָה הוּא מְבַזֵּי לוֹן?
מְיָשָׁא בַּר בְּרֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי אָמַר:
מַן דְּעָבֵד טָבָאוּת,
עוֹשֶׂה לָהֶן כִּיס שֶׁלְּטֶפַח, וְנוֹתְנָן עַל לִבּוֹ.
מַה טַּעַם?
(תְּהִלִּים טז,ח) "שִׁוִּיתִי יי לְנֶגְדִּי תָמִיד".

תַּמָּן אָמְרִין:
כָּל שֶׁאֵינוֹ כֶאֱלִישָׁע בַּעַל כְּנָפַיִם,
לֹא יִלְבֹּשׁ תְּפִלִּין.

רַבִּי זְעֵירָא בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר יִרְמְיָה:
לֹא יִכָּנֵס אָדָם לְבֵית הַקְּבָרוֹת וְיַעֲשֶׂה צְרָכָיו שָׁם.
וְאִם עָשָׂה כֵן, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר:
(מִשְׁלֵי יז,ה) "לֹעֵג לָרָשׁ חֵרֵף עֹשֵׂהוּ".

דְּלָמָא: <מעשה>
רַבִּי חִיָּא רֻבָּא וְרַבִּי יוֹנָתָן הֲווֹן מְהַלְּכִין קֻמֵּי עַרְסֵיהּ
דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹסֵה בַר לָקוֹנְיָא,
וַהֲוָה רַבִּי יוֹנָתָן מְפַסַּע עַל קִבְרַיָּה.
אָמַר לֵיהּ רַבִּי חִיָּא רֻבָּא:
כַּדּוּן אִנּוּן מֵימַר:
לִמְחַר אִנּוּן גַּבָּן, וְאִנּוּן מְעִיקִין לָן!
אָמַר לֵיהּ:
וְחָכְמִין אִנּוּן כְּלוּם? <האם הם יודעים משהו>
לֹא כֵן כָּתוּב:
(קֹהֶלֶת ט,ה) "וְהַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה"?
אָמַר לֵיהּ:
לִקְרוֹת אַתְּ יוֹדֵעַ, לִדְרֹשׁ אֵין אַתְּ יוֹדֵעַ!
(קֹהֶלֶת ט,ה) "כִּי הַחַיִּים יוֹדְעִים שֶׁיָּמֻתוּ",
אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים, שֶׁאֲפִלּוּ בְּמִיתָתָן קְרוּיִין חַיִּים,
(קֹהֶלֶת ט,ה) "וְהַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה",
אֵלּוּ הָרְשָׁעִים, שֶׁאֲפִלּוּ בְּחַיֵּיהֶן קְרוּיִין מֵתִים.
מִנַּיִן שֶׁהָרְשָׁעִים אֲפִלּוּ בְּחַיֵּיהֶן קְרוּיִין מֵתִים?
שֶׁנֶּאֱמַר:
(יְחֶזְקֵאל יח,לב) "כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת".
וְכִי הַמֵּת מֵת?
אֶלָּא אֵלּוּ הָרְשָׁעִים, שֶׁאֲפִלּוּ בְּחַיֵּיהֶן קְרוּיִין מֵתִים.
וּמִנַּיִן שֶׁהַצַּדִּיקִים אֲפִלּוּ בְּמִיתָתָן קְרוּיִין חַיִּים?
דִּכְתִיב: (דְּבָרִים לד,ד) "וַיֹּאמֶר יי אֵלָיו:
זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר",
מַה תִּלְמֹד לוֹמַר "לֵאמֹר"?
אָמַר לוֹ: "לֵךְ וֶאֱמֹר לָאָבוֹת:
כָּל מַה שֶּׁהִתְנֵיתִי לָכֶם, עֲשִׁיתִי לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם. [17]

רַבִּי אִדֵּי בֵרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵה:
לֹא יַעֲמֹד אָדָם בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ וְיִתְפַּלֵּל.
מַה טַּעַם?
אָמַר רַבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי פַפִּי:
(תְּהִלִּים קל,א) "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יי".
אָמַר רַבִּי אִדֵּי בֵרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
לֹא יַעֲמֹד אָדָם וְיִתְפַּלֵּל וְצָרִיךְ לִנְקָבָיו.
מַה טַּעַם?
(עמוס ד,יב) "הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל."
אָמַר רַבִּי סִימוֹן:
הִתְכַּוֵּן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל.
אָמַר רַבִּי אַלֶכְּסַנְדְּרִי:
(קֹהֶלֶת ד,יז) "שְׁמֹר רַגְלְךָ,
כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים",
שְׁמֹר עַצְמָךְ מִן הַטִּפִּים הַיּוֹצְאוֹת מִבֵּין רַגְלֶיךָ.
הָדָא דַתָּמַר, בַּדַּקִּים,
אֲבָל בַּגַּסִּים, אִם יָכוֹל לִסְבֹּל, יִסְבֹּל.
רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַבַּיֵּי בְּשֵׁם רַב אַחָא:
שְׁמַע לַהּ מִן הָדָא:
"שְׁמֹר רַגְלֶיךָ כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים",
שְׁמֹר עַצְמָךְ כְּשֶׁתְּהֵא נִקְרָא אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים,
שֶׁתְּהֵא טָהוֹר וְנָקִי.
אָמַר רַבִּי אַבָּא:
(מִשְׁלֵי ה,יח) "יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ",
יְהִי מִקְרָאֲךָ לַקֶּבֶר בָּרוּךְ.
אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה:
(קֹהֶלֶת ג,ב) "עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת",
אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁשָּׁעַת מִיתָתוֹ כְשָׁעַת לֵדָתוֹ.
מַה שָּׁעַת לֵדָתוֹ, נָקִי,
כָּךְ בְּשָׁעַת מִיתָתוֹ יְהֵא נָקִי.

[בְּרָכוֹת ב,ג]
מַתְנֵיתָה.

הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְלֹא הִשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ, יָצָא.
רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: לֹא יָצָא.
קָרָא וְלֹא דִקְדֵּק בְּאוֹתוֹתֶיהָ,
רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: יָצָא.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא יָצָא.
הַקּוֹרֵא לְמַפְרֵעַ לֹא יָצָא.
קָרָא וְטָעָה, יַחְזֹר לִמְקוֹם שֶׁטָּעָה.

[תַּלְמוּד]

רַב אָמַר:
הֲלָכָה כְּדִבְרֵי שְׁנֵיהֶן לְהָקֵל.
דִּלָא כֵן, מָה נַן אָמְרִין:
סְתָמָה וְרַבִּי יוֹסֵה, הֲלָכָה כִּסְתָמָא;
רַבִּי יוֹסֵה וְרַבִּי יוּדָה, הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵה.
וּמָה צָרְכָּה לְמֵימַר רַב,
"הֲלָכָה כְּדִבְרֵי שְׁנֵיהֶן לְהָקֵל"?
אֶלָּא בְּגִין דִּשְׁמַע דְּתָנֵי לַהּ רַבִּי חִיָּא בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר,
לְפֵם כֵּן צָרִיךְ מֵימַר:
"הֲלָכָה כְּדִבְרֵי שְׁנֵיהֶן לְהָקֵל".

תְּנֵי:
נִתְפַּלַּל וְלֹא הִשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ, יָצָא.
לְמִי נִצְרְכָה?
לְרַבִּי יוֹסֵה.
הַיְדֵּן רַבִּי יוֹסֵה? <איזה>
הָדָא דִתְנֵינַן:
הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְלֹא הִשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ, יָצָא.
רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: לֹא יָצָא.
אָמַר רַב מַתָּנָה:
דְּרַבִּי יוֹסֵה הִיא.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה:
הֲוֵינַן סָבְרִין מֵימַר
מָה פְּלִיגִין רַבָּנִין וְרַבִּי יוֹסֵה?
בִּשְׁמַע דִּכְתִיב בָּהּ "שְׁמַע",
הָא שְׁאָר כָּל הַמִּצְווֹת לָא.
מִן דָּמַר רַב מַתָּנָה, דְּרַבִּי יוֹסֵה הִיא.
הָוֵי הִיא שְׁמַע, הִיא שְׁאָר כָּל הַמִּצְווֹת.
מָה טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵה?
(שְׁמוֹת טו,כו) "וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְו‍ֹתָיו",
יִשְׁמְעוּ אָזְנֶיךָ מַה שֶּׁפִּיךָ מְדַבֵּר.
אָמַר רַב חִסְדָּא:
לֵית כָּן חֵרֵשׁ, הַשְׁגָּרַת לָשׁוֹן הִיא מַתְנֵיתָא.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה:
מִסְתַּבְּרָה דְּיוֹדֵי רַב חִסְדָּא בַּתְּרוּמוֹת דְּהִיא דְּרַבִּי יוֹסֵה.
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בְּשֵׁם רַב חִסְדָּא:
דְרַבִּי יוֹסֵה הִיא.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי בּוּן:
עַל כָּרְחָךְ אַתָּמַר דְּהִיא דְּרַבִּי יוֹסֵה.
דִּתְנֵינַן חַמְשָׁתֵי קַדְמַיָּתָא וְלָא תְנֵיתֵהּ עִמָּהֶן,
אִם מִשּׁוּם שֶׁאֵין תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה.
וְהָא תְּנֵינַן חַמְשָׁתֵי אַחֲרָיָתָא וְלָא תְּנֵיתֵהּ עִמָּהֶן,
הָוֵי סוֹפָךְ מֵימַר, דְּרַבִּי יוֹסֵה הִיא.

אֵלּוּ צָרִיךְ דִּקְדּוּק?
"עַל לְבָבֶךָ",
"עַל לְבַבְכֶם",
"עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ",
"וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה",
"הַכָּנָף פְּתִיל",
אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ".
רַבִּי חֲנִינָא בְּשֵׁם רַב אַחָא:
"אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יי".
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר חֲנִינָא בְּשֵׁם רַבִּי הוֹשַׁעְיָא:
"יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ",
דְּלָא יֵימַר "יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא נֹגַהּ".
רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא:
"שָׁם שָׁרוּ לָךְ", דְּלָא יֵימַר "שָׁם הַלָּלוּ לָךְ".
רַבִּי לֵוִי רַבִּי אֶבְדִּימָא דְחֵיפָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי בַּר סִיסַי:
צָרִיךְ לְהַתִּיז "לְמַעַן תִּזְכְּרוּ".
רַבִּי יוֹנָה בְּשֵׁם רַב חִסְדָּא:
צָרִיךְ לְהַתִּיס "כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ".
תְּנֵי:
אֵין מַעֲבִירִין לִפְנֵי הַתֵּבָה
לֹא חֵיפָנִין וְלֹא בֵישָׁנִין וְלֹא טִבְעוֹנִין, <אנשי בית שאן>
מִפְּנֵי שֶׁהֵן עוֹשִׂין הֵיהִין חֵיתִין וְעַיְנִין אָאִין.
אִם הָיָה לְשׁוֹנוֹ עָרוּךְ, מֻתָּר.

פִּסְקָא.

"הַקּוֹרֵא לְמַפְרֵעַ לֹא יָצָא".
רַבִּי יוֹנָה אָמַר:
תְּנָא רַב נַחְמָן בַּר אַדָּא:
רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
תְּנָא נַחְמָן סָבָא:
"וְהָיוּ", כְּדֶרֶךְ הֲוָיָתָן יְהוּ.
תְּנֵי:
אַף בַּהַלֵּל וּבִקְרִיאַת הַמְּגִלָּה כֵּן.
נִיחָא בְּקִרְיַת הַמְּגִלָּה, דִּכְתִיב בָּהּ: [18]
(אֶסְתֵּר ט,כז) "כִּכְתָבָם",
בְּרַם בְּהַלֵּלָא!
בְּגִין דִּכְתִיב:
(תְּהִלִּים קיג,ג) "מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ, מְהֻלָּל שֵׁם יי."
מָה אַתְּ שָׁמַע מִנַּהּ?
אָמַר רַבִּי אַבּוּן:
עוֹד הִיא אֲמוּרָה עַל סֵדֶר:
(תְּהִלִּים קיד,א) "בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם", לְשֶׁעָבַר.
(תְּהִלִּים קטו,א) "לֹא לָנוּ יי לֹא לָנוּ", לַדּוֹרוֹת הַלָּלוּ.
(תְּהִלִּים קטז,א) "אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע יי אֶת קוֹלִי", לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ.
(תְּהִלִּים קיח,כז) "אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים", לִימוֹת גּוֹג וּמָגוֹג.
(תְּהִלִּים קיח,כח) "אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ", לֶעָתִיד לָבוֹא.

רַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי:
אַף מִי שֶׁהִתְקִין אֶת הַתְּפִלָּה הַזֹּאת,
עַל הַסֵּדֶר הִתְקִינָהּ:
שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת רִאשׁוֹנוֹת, וְשָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת,
שְׁבָחוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם.
וְהָאֶמְצָעִיּוֹת, צָרְכָּן שֶׁלַּבִּרְיוֹת:
חָנֵּנוּ דֵּעָה!
חָנַּנְתָּנוּ דֵּעָה, רְצֵה תְשׁוּבָתֵנוּ!
רָצִיתָ תְשׁוּבָתֵנוּ, סְלַח לָנוּ!
סָלַחְתָּ לָנוּ, גְּאֹלֵנוּ!
גְּאַלְתָּנוּ, רַפֵּא חֳלָיֵינוּ!
רִפֵּיתָ חֳלָיֵינוּ, בֵּרַךְ שְׁנוֹתֵינוּ!
בֵּרַכְתָּ שְׁנוֹתֵינוּ, קַבְּצֵנוּ!
קִבַּצְתָּנוּ, שָׁפְטֵנוּ בְּצֶדֶק!
שְׁפַטְתָּנוּ בְּצֶדֶק, הַכְנַע קָמֵינוּ!
הִכְנַעְתָּ קָמֵינוּ, צַדְּקֵנוּ בַמִּשְׁפָּט!
צִדַּקְתָּנוּ, בְּנֵה בֵיתָךְ וּשְׁמַע עֲתִירָתֵנוּ וּרְצֵנוּ בְתוֹכוֹ!
לֵית צָרְכָּה דְּלָא <אין צורך לומר אלא>
"בְנֵה בֵיתָךְ וּשְׁמַע עֲתִירָתֵנוּ וּרְצֵנוּ בְתוֹכוֹ"!
אֶלָּא כְּמָה דְּאִשְׁתָּעֵי קִרְיָא, <כמו שדיבר המקרא>
כֵּן אִשְׁתָּעֲיַת מַתְנֵיתָא:
(יְשַׁעְיָה נו,ז) "וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי,
וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי".

אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה:
מֵאָה וְעֶשְׂרִים זְקֵנִים,
וּמֵהֶם שְׁמוֹנִים וְכַמָּה נְבִיאִים,
הִתְקִינוּ אֶת הַתְּפִלָּה הַזֹּאת.
וּמָה רָאוּ לִסְמֹךְ "הָאֵל הַקָּדוֹשׁ" לְ"חוֹנֵן הַדַּעַת"?
עַל שֵׁם:
(יְשַׁעְיָה כט,כג) "וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב",
מָה כְתִיב בָּתְרֵיהּ?
(יְשַׁעְיָה כט,כד) "וְיָדְעוּ תֹעֵי רוּחַ בִּינָה".
דֵּעָה לִתְשׁוּבָה?
(יְשַׁעְיָה ו,י) "הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה,
וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע,
פֶּן יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע,
וּלְבָבוֹ יָבִין וָשָׁב".
תְּשׁוּבָה לִסְלִיחָה?
(יְשַׁעְיָה נה,ז) "וְיָשֹׁב אֶל יי וִירַחֲמֵהוּ,
וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ."
סְלִיחָה לִגְאֻלָּה?
(תְּהִלִּים קג,ג-ד) "הַסֹּלֵחַ לְכָל עֲו‍ֹנֵכִי,
הָרֹפֵא לְכָל תַּחֲלוּאָיְכִי.
הַגּוֹאֵל מִשַּׁחַת חַיָּיְכִי".
וְיֹאמַר "רוֹפֵא חוֹלִים" קַדְמַי! <תחילה>
אָמַר רַב אַחָא:
מִפְּנֵי מָה הִתְקִינוּ "גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל" בְּרָכָה שְׁבִיעִית?
לְלַמְּדָךְ שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִין אֶלָּא בַּשְּׁבִיעִית.
רַבִּי יוֹנָה בְּשֵׁם רַב אַחָא:
(תְּהִלִּים קכו,א) "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת.
בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן".
שִׁירָה שְׁבִיעִית הִיא,
לְהוֹדִיעָךְ שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִין אֶלָּא בַּשְּׁבִיעִית.
אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא:
מִפְּנֵי מָה הִתְקִינוּ "רוֹפֵא חוֹלִים" בְּרָכָה שְׁמִינִית?
כְּנֶגֶד הַמִּילָה, שֶׁהִיא לִשְׁמֹנָה,
עַל שֵׁם:
(מַלְאָכִי ב,ה) "בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים".
אָמַר רַבִּי אַלֶכְּסַנְדְּרִי:
מִפְּנֵי מָה הִתְקִינוּ "מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים" בְּרָכָה תְּשִׁיעִית?
כְּנֶגֶד:
(תְּהִלִּים כט,ה) "קוֹל יי שֹׁבֵר אֲרָזִים",
שֶׁהוּא עָתִיד לְשַׁבֵּר כָּל בַּעֲלִי שְׁעָרִים. <מפקיעי המחירים>
רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חַמָּא בַּר חֲנִינָא:
מַה רָאוּ לִסְמֹךְ "מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים" לִ"מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל"?
עַל שֵׁם:
(יְחֶזְקֵאל לו,ח) "וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל,
עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ, וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל",
לָמָּה? "כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא."
נִתְקַבְּצוּ הַגָּלֻיּוֹת וְהַדִּין נַעֲשָׂה,
הַזֵּדִים נִכְנָעִין, וְהַצַּדִּיקִים שְׂמֵחִים.
וּתְנֵי עֲלַהּ:
כּוֹלֵל שֶׁלַּמִּינִים וְשֶׁלָּרְשָׁעִים בְּ"מַכְנִיעַ זֵדִים".
וְשֶׁלַּגֵּרִים וְשֶׁלַּזְּקֵנִים בְּ"מִבְטָח לַצַּדִּיקִין".
וְשֶׁלְּדָוִד בְּ"בוֹנֶה יְרוּשָׁלַיִם".
(הוֹשֵׁעַ ג,ה) "אַחַר יָשֻׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,
וּבִקְשׁוּ אֶת יי אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִיד מַלְכָּם".

רַבָּנִין אָמְרִי:
אַהֵן מַלְכָּא מְשִׁיחָא,
אִן מִן חַיַּיָּא הוּא, דָּוִד שְׁמֵיהּ. <אם מן החיים>
אִן מִן דָּמְכַיָּא הוּא, דָּוִד שְׁמֵיהּ. <אם מן הישנים>
אָמַר רַבִּי תַנְחוּמָא:
אֲנָה אַמְרֵית טַעְמָא:
(תְּהִלִּים יח,נא) "וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד".
רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי אָמַר:
צֶמַח שְׁמוֹ.
רַבִּי יוּדָן בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַיְבוּ אָמַר:
מְנַחֵם שְׁמוֹ.
אָמַר חֲנַנְיָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ:
וְלָא פְלִיגִין:
חֻשְׁבָּנֵיהּ דְּהַדֵן כְּחֻשְׁבָּנֵיהּ דְּהַדֵן,
הוּא צֶמַח, הוּא מְנַחֵם.
וְדָא מְסַיְּעָא לָהִי דָּמַר רַבִּי יוּדָן בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַיְבוּ:
עוֹבָדָא הֲוָה בְּחַד יְהוּדָי, דַּהֲוָה קָאֵים רָדֵי. <חורש>
בְּהָדָא בִּקְעַת אַרְבֵּל.
גְּעָת תּוֹרְתֵיהּ קֻמּוֹי.
עֲבַר חַד עַרְבָי וּשְׁמַע קָלַהּ. אֲמַר לֵיהּ:
בַּר יוּדָי, בַּר יוּדָי!
שְׁרֵי תּוֹרָךְ וּשְׁרִי קֵיקָנָךְ, <התר שורך והתר מחרשתך>
דְּהָא חֲרֵיב בֵּית מֻקְדְּשָׁא.
גְּעָת זְמַן תִּנְיָנוּת. אֲמַר לֵיהּ:
בַּר יוּדָי, בַּר יוּדָי!
קְטֹר תּוֹרָךְ וּקְטֹר קֵיקָנָךְ, <קשור שורך וקשור מחרשתך >
דְּהָא אִתְיְלֵיד מַלְכָּא מְשִׁיחָא.
אֲמַר לֵיהּ:
מָה שְׁמֵיהּ?
אֲמַר לֵיהּ:
מְנַחֵם.
אֲמַר לֵיהּ:
וּמָה שְׁמֵיהּ דַּאֲבוּי?
אֲמַר לֵיהּ:
חִזְקִיָּה.
אֲמַר לֵיהּ:
מִן הָן הוּא?
אֲמַר לֵיהּ:
מִן בִּירַת מַלְכָּא דְבֵית לֶחֶם יְהוּדָה. <ממצודת המלך>
אֲזַל, זַבֵּין תּוֹרוֹי וְזַבֵּין קֵיקָנוֹי, <מכר שוריו ומחרשותיו>
וְאִתְעֲבֵיד מְזַבֵּין לִבְדִּין לְמַיְנוֹקַיָּה. [19] <מוכר בגדי לבד לתינוקות>
וַהֲוָה עָיֵיל קַרְתָּה וְנָפֵיק קַרְתָּה,
עַד דְּעַל לְהָהִיא קַרְתָּא.
וְהַוְיָן כָּל נְשַׁיָּא זָבְנָן מִנֵּיהּ וְאִמֵּיהּ דִּמְנַחֵם לָא זָבְנָה.
שְׁמַע קָלֵן דִּנְשַׁיָּא אָמְרִין:
אִמֵּיהּ דִּמְנַחֵם, אִמֵּיהּ דִּמְנַחֵם!
אֵתַיִי זֻבְנִין לִבְרָךְ! <הביאי קניות לבנך>
אָמְרָה:
בָּעֲיָא אֲנָה מַחְנוּק לְסָנְאֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, <הייתי רוצה לחנוק אותו>
דִּבְיוֹמָא דְאִתְיְלֵיד אִחֲרֵיב בֵּית מֻקְדְּשָׁא.
אָמַר לַהּ:
רְחִיצִין אֲנַן דִּבְרִגְלֵיהּ חֲרֵיב וּבְרִגְלֵיהּ מִתְבְּנֵי.
אָמְרָה לֵיהּ:
לֵית לִי פְּרִיטִין.
אָמַר לַהּ:
וְהוּא מָה אִכְפַּת לֵיהּ? אֵתַיִי זֻבְנִין לֵיהּ!
אִן לֵית קֻמָּךְ יוֹמָא דֵן,
בָּתַר יוֹמִין אֲנָה אָתֵי וְנָסֵיב.
בָּתַר יוֹמִין עָאל לְהָהִיא קַרְתָּא.
אָמַר לַהּ:
מַהוּ מַיְנוֹקָא עָבֵיד? <מה שלום הילד>
אָמְרָה לֵיהּ:
מִן שַׁעֲתָא דַחֲמֵיתְנֵיהּ,
אֲתוֹן רוּחִין וְעַלְעוּלִין וְחַטְפוּנֵיהּ מִן יְדַי. <וסערות>
אָמַר רַבִּי בּוּן:
מַה לָּנוּ לִלְמֹד מִן הָעֲרָבִי הַזֶּה?
וְלֹא מִקְרָא מָלֵא הוּא?
(יְשַׁעְיָה י,לד) "וְהַלְּבָנוֹן בְּאַדִּיר יִפּוֹל."
מָה כְתִיב בָּתְרֵיהּ?
(יְשַׁעְיָה יא,א) "וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי".

אָמַר רַבִּי תַנְחוּמָא:
מִפְּנֵי מָה הִתְקִינוּ "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה" בְּרָכָה חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה?
כְּנֶגֶד (תְּהִלִּים כט,י) "יי לַמַּבּוּל יָשָׁב",
שֶׁהוּא כוֹלֶה אֶת הַפֻּרְעָנוּת מִלָּבֹא לָעוֹלָם.
עֲבוֹדָה לְהוֹדָיָה?
(תְּהִלִּים נ,כג) "זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי וְשָׂם דֶּרֶךְ,
אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים."
וְחוֹתֵם בְּ"שָׁלוֹם",
שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת, חוֹתְמוֹתֵיהֶן בְּשָׁלוֹם.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חִלְפּוּתָא:
אֵין לָךְ כְּלִי שֶׁמַּחֲזִיק בְּרָכָה יוֹתֵר מִן הַשָּׁלוֹם.
וּמַה טַּעַם?
(תְּהִלִּים כט,יא) "יי עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן,
יי יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם."

"קָרָא וְטָעָה, יַחֲזֹר לִמְקוֹם שֶׁטָּעָה."
טָעָה בֵּין כְּתִיבַת הָרִאשׁוֹנָה לַשְּׁנִיָּה,
חוֹזֵר לִכְתִיבַת הָרִאשׁוֹנָה.
טָעָה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן טָעָה,
חוֹזֵר לַמָּקוֹם הַבָּרוּר לוֹ.

דְּלָמָא: <מעשה>
רַבִּי חִיָּא, רַבִּי יַסָּא, רַבִּי אָמִי
סַלְקוּן מֶעְבַּד גָּנוּנֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר. <עלו לעשות חדר הכלולות>
שַׁמְעוּן קָלֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן מְחַדֵּית מִלָּה. <מחדש דבר>
אָמְרִין:
מַן נָחֵית שָׁמַע לַהּ מִנֵּיהּ?
אָמְרִין:
יֵחוּת רַבִּי אֶלְעָזָר, דְּהוּא זָרִיז סַגִּין!
נָחֵית שָׁמַע וְסָלֵיק.
אָמַר לוֹן:
כֵּן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן:
קָרָא וּמָצָא עַצְמוֹ בְּ"לְמַעַן", חֲזָקָה כִּוֵּן.

רַבִּי לִיָא, רַבִּי יַסָּא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא רֻבָּא:
נִתְפַּלַּל וּמָצָא עַצְמוֹ בְּ"שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", חֲזָקָה כִּוֵּן.
רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר:
נִתְפַּלַּל וְלֹא כִוֵּן לִבּוֹ,
אִם יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חוֹזֵר וּמְכַוֵּן אֶת לִבּוֹ, יִתְפַּלַּל,
וְאִם לָאו, אַל יִתְפַּלַּל.
אָמַר רַבִּי חִיָּא רֻבָּא:
אֲנָה מִן יוֹמַי לָא כַוְּנֵית,
אֶלָּא חַד זְמַן בְּעֵית מְכַוָּנָה וְהַרְהֲרֵית בְּלִבִּי וְאַמְרֵית:
מַן עָלֵיל קֻמֵּי מַלְכָּא קַדְמַי? <מי נכנס לפני המלך תחילה>
אַרְקַבֵּטָה אוֹ רֵישׁ גָּלוּתָא. <השר (תואר פרסי)>
שְׁמוּאֵל אָמַר:
אֲנָה מְנֵית פְּרוֹחַיָּה. <ספרתי את העננים>
רַבִּי בּוּן בַּר חִיָּא אָמַר:
אֲנָה מְנֵית דּוֹמוֹסַיָּא. <ספרתי את הנדבכים>
אָמַר רַבִּי מַתַּנְיָה:
אֲנָה מַחְזֵק טִיבוּ לְרָאשִׁי,
דְּכַד הוּא מָטֵי לְ"מוֹדִים", הוּא כָרַע מִגַּרְמֵיהּ.

[בְּרָכוֹת ב,ד משנה]
מַתְנֵיתָה.

"הָאֻמָּנִין קוֹרִין בְּרֹאשׁ הָאִילָּן אוֹ בְרֹאשׁ הַנִּדְבָּךְ,
מַה שֶּׁאֵינָן רַשָּׁאִין לַעֲשׁוֹת כֵּן בַּתְּפִלָּה."

[תַּלְמוּד]

כֵּנִי מַתְנֵיתָה:
הַפּוֹעֲלִים קוֹרִין בְּרֹאשׁ הָאִילָן,
וְהָאֻמָּנִין בְּרֹאשׁ הַנִּדְבָּךְ,
וּתְנֵי כֵן:
מִתְפַּלְּלִים בְּרֹאשׁ הַזַּיִת וּבְרֹאשׁ הַתְּאֵנָה.
הָא בִּשְׁאָר כָּל הָאִילָנוֹת, יוֹרֵד וּמִתְפַּלֵּל לְמַטָּן.
וּבַעַל הַבַּיִת לְעוֹלָם יוֹרֵד וּמִתְפַּלֵּל לְמַטָּן.
וְלָמָּה בְּרֹאשׁ הַזַּיִת וּבְרֹאשׁ הַתְּאֵנָה?
רַבִּי אַבָּא וְרַבִּי סִימוֹן, תְּרֵיהוֹן אָמְרִין:
מִפְּנֵי שֶׁטִּרְחוּתָן מְרֻבָּה.

תְּנֵי:
הַכַּתָּף, אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּסּוֹי עַל כְּתֵפוֹ,
הֲרֵי זֶה קוֹרֵא אֶת שְׁמַע.
אֲבָל לֹא יַתְחִיל
לֹא בְשָׁעָה שֶׁהוּא פוֹרֵק,
וְלֹא בְשָׁעָה שֶׁהוּא טוֹעֵן,
מִפְּנֵי שֶׁאֵין לִבּוֹ מְיֻשָּׁב.
בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ,
אַל יִתְפַּלַּל עַד שָׁעָה שֶׁיִּפְרֹק.
וְאִם הָיָה עָלָיו מַשּׂאוֹי שֶׁלְּאַרְבַּעַת קַבִּין, מֻתָּר.
אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן:
וְהוּא שֶׁשִּׁקֵּל. <איזן>
מָהוּ "שֶׁשִּׁקֵּל"?
תְּרַיִן חוֹלָקִין לְחוֹרוֹי וְחַד לְקֻמּוֹי.

תְּנֵי:
לֹא יְהֵא מְרַמֵּז בְּעֵינָיו וְקוֹרֵא.
תְּנֵי:
הַפּוֹעֲלִין שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין מְלָאכָה אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת,
הֲרֵי אֵלּוּ מְבָרְכִין בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה,
וְכוֹלְלִין שֶׁלִּירוּשָׁלַיִם בְּשֶׁלָּאֶרֶץ,
וְחוֹתְמִין בְּשֶׁלָּאֶרֶץ.
אֲבָל אִם הָיוּ עוֹשִׂין עִמּוֹ בִּסְעוֹדָה,
אוֹ שֶׁהָיָה בַּעַל הַבַּיִת אוֹכֵל עִמָּהֶן,
הֲרֵי אֵלּוּ מְבָרְכִין אַרְבַּע.
אָמַר רַבִּי מָנָא:
זֹאת אוֹמֶרֶת,
שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה עַד שָׁעָה שֶׁיְּבָרֵךְ.
דִּלָא כֵן, מָה נַן אָמְרִין?
יַעֲשֶׂה מְלָאכָה וִיבָרֵךְ!

רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בְּשֵׁם רַב חוּנָה: [20]
לֹא יַעֲמֹד אָדָם וְיִתְפַּלַּל וּמִין מַטְבֵּעַ בְּיָדוֹ.
לְפָנָיו אָסוּר, לְאַחֲרָיו מֻתָּר.
רַבִּי יַסָּא הָיָה צוֹרְרָן וְתוֹפְשָׂן בְּיָדוֹ.
וּלְמִדַּת הַדִּין, אָמַר רַבִּי יִצְחָק:
(דְּבָרִים יא,כה) "וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ", וּבִלְבַד בְּיָדְךָ.
רַבִּי יוֹסֵה בַר אַבּוּן הוֹרִי לְרַבִּי הִלֵּל חַתְנֵיהּ כֵּן.

רַבִּי חִזְקִיָּה וְרַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא
הֲווֹן יְתִיבִין בְּחַד אֲתַר,
וַהֲוָה גַּבֵּי רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא פְּרִיטִין. <מטבעות>
אֲתָת עָנְתָא דִּצְלוֹתָא, <הגיע זמן התפילה>
וּשְׁרָתוּן וְיַהְבוּן לְרַבִּי חִזְקִיָּה. <והתיר אותן ונתנם>
קְטַר פְּדָתֵיהּ לִפְדָתֵיהּ, <קשר כנף בגדו לכנף>
וּשְׁרָתוּן וַעֲרַק. <והתיר אותן וברח>
אָמַר לֵיהּ:
וּמָה בִּידָךְ? <מה הועלת בכך>
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא:
אַף מִי שֶׁהָיוּ מֵימָיו עַל כְּתֵפוֹ, <מים המיועדים לשים בהם אפר פרה>
הֲרֵי זֶה קוֹרֵא אֶת שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל.

רַב חוּנָא אָמַר:
קִרְיַת שְׁמַע וּתְפִלָּה אֵינָן צְרִיכוֹת כַּוָּנָה.
אָמַר רַבִּי מָנָא:
קַשְּׁיֵיתַהּ קֻמֵּי רַבִּי פִּינְחָס: <הקשיתי אותה לפני>
וַאֲפִלּוּ תֵּימַר קִרְיַת שְׁמַע אֵינָהּ צְרִיכָה כַּוָּנָה,
תְּפִלָּה צְרִיכָה כַּוָּנָה.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה:
קִיַּמְתִּיהָ כַּיִי דַמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן: <פירשתיה כההיא שאמר>
הִגִּיעוּךְ סוֹף מְלֶאכֶת הַמַּיִם שֶׁאֵינָם מְחֻוָּרִין דְּבַר תּוֹרָה.

[בְּרָכוֹת ב,ה משנה]
מַתְנֵיתָה.

"חָתָן פָּטוּר מִקִּרְיַת שְׁמַע בְּלַיְלָה הָרִאשׁוֹן,
עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת, אִם לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה.
מַעֲשֶׂה בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה,
וְקָרָא לַיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁנָּשָׂא.
אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו:
רַבֵּנוּ, לֹא כָךְ לִמַּדְתָּנוּ,
שֶׁחָתָן פָּטוּר מִקִּרְיַת שְׁמַע לַיְלָה הָרִאשׁוֹן?
אָמַר לָהֶן:
אֵינִי שׁוֹמֵעַ לָכֶם
לְבַטֵּל מִמֶּנִּי מַלְכוּת שָׁמַיִם שָׁעָה אַחַת."
 
[תַּלְמוּד]

רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן אַנְטִיגֳנוֹס בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֵּירַבִּי יַנַּי:
זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁמֻּתָּר לִבְעֹל בְּעִילָה כַּתְּחִלָּה בַּשַּׁבָּת.
אָמַר רַבִּי חַגַּי קֻמֵּי רַבִּי יוֹסֵה:
תִּפָּתֵר בְּאַלְמָנָה, שֶׁאֵינָהּ עוֹשָׂה חַבּוּרָה.
אָמַר לֵיהּ:
וְהָא תְּנֵינַן "אַרְבָּעָה לֵילוֹת"!
אִית לָךְ מֵימַר:
אַרְבָּעָה לֵילוֹת בְּאַלְמָנָה?
אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי:
קַשְּׁיֵיתַהּ קֻמֵּי רַבִּי יוֹסֵה: <הקשיתי אותה>
מַה בֵּינָהּ לְבֵין שׁוֹבֵר אֶת הֶחָבִית,
לֹאכַל מִמֶּנָּה גְּרוֹגָרוֹת? <תאנים יבשות>
אָמַר לֵיהּ:
וֶמֹר דְּבָתְרַהּ:
"וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוַּן לַעֲשׂוֹתָהּ כְּלִי."
וְכָאן מִכֵּיוָן שֶׁמִּתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹתָהּ בְּעוּלָה,
כְּמִי שֶׁמִּתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹתָהּ כְּלִי.
רַב יִצְחָק בַּר רַב מְשַׁרְשְׁיָא מְקַשֵּׁי:
מַה בֵּינָהּ לְמֵפִיס מֻרְסָא בַּשַּׁבָּת. <מפוצץ חצ'קון>
אָמַר לֵיהּ:
וֶמֹר דְּבָתְרַהּ:
"וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוַּן לַעֲשׂוֹת לָהּ פֶּה."
וְכָאן מִכֵּיוָן שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹתָהּ בְּעוּלָה,
כְּמִי שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת לָהּ פֶּה.
תְּנֵי:
לֹא יִבְעֹל אָדָם בְּעִילָה כַּתְּחִלָּה בַּשַּׁבָּת
מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה חַבּוּרָה.
וַאֲחֵרִים מַתִּירִין.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי אַבּוּן:
טַעְמוֹן דַּאֲחֵרִים:
לִמְלַאכְתּוֹ הוּא מִתְכַּוֵּן, מֵאֵלֶיהָ נַעֲשָׂה חַבּוּרָה.
אַסִּי אָמַר:
אָסוּר.
בִּנְיָמִן גִּנְזַכָּיָה נְפַק וַמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב:
מֻתָּר.
שְׁמַע שְׁמוּאֵל וְאִקְּפַד עֲלוֹי וּמִית. <וכעס>
וּקְרָא עֲלוֹי "בָּרוּךְ שֶׁנְּגָפוֹ".
וְעַל רַב קְרָא:
(מִשְׁלֵי יב,כא) "לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל אָוֶן".

שְׁמוּאֵל אָמַר:
כָּל הָהִיא הִלְכְתָא דְרֵישֵׁיהּ דְּפִרְקָא אַחֲרָיָא דְנִדָּה,
לַהֲלָכָה אֲבָל לֹא לְמַעֲשֶׂה.
רַבִּי יַנַּי עֲרַק אֲפִלּוּ מִתִּינֹקֶת <ברח מלדון ב->
שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת וְנִשֵּׂאת.
בְּעוֹן קֻמֵּי רַבִּי יוֹחָנָן:
מָהוּ לִתְלוֹת בְּדַם הַמַּכָּה?
וְלָא הוֹרִי.
מָהוּ לִבְעֹל בְּעִילָה שְׁנִיָּה?
אָמְרִין:
לִתְלוֹת בְּדַם הַמַּכָּה לָא הוֹרִי,
וְלִבְעֹל בְּעִילָה שְׁנִיָּה הוּא מוֹרָיָא!
מָה צְרִיכָה לֵיהּ?
בְּשֶׁבָּאוּ לָהּ יְמֵי הֶפְסֵק טָהֳרָה בֵּינְתַיִם.
אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ:
שׁוּשְׁבִנֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא הָוֵינָא.
שְׁאֵלֵית לְרַבִּי אֶלְעָזָר:
מָהוּ לִבְעֹל בְּעִילָה שְׁנִיָּה?
וּשְׁרָא לֵיהּ, דְּהוּא סָבַר כְּהָדָא דִשְׁמוּאֵל.
דִּשְׁמוּאֵל אָמַר:
פִּרְצָה דְחוּקָה, נִכְנָסִין בָּהּ בַּשַּׁבָּת,
אֲפִלּוּ מְשָׁרָת צְרוֹרוֹת.
אָמַר רַבִּי חַגַּי:
שׁוּשְׁבִנֵּיהּ דְּרַבִּי שְׁמוּאֵל קַפֻּדְקָיָא הָוֵינָא.
שְׁאֵלֵית לְרַבִּי יֹאשִׁיָּה וּשְׁרַע מִנַּהּ. <והשתמט ממנה>
שְׁאֵלֵית לְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק, אָמַר לִי:
מֵעַתָּה, אֵי זֶה הוּא דַּם נִדָּה,
וְאֵי זֶה הדַּם בְּתוּלִין?
תְּנֵי:
כַּלָּה אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ כָּל שִׁבְעָה.
וְאָסוּר לִטֹּל מִמֶּנָּה כּוֹס,
דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.
מָה טַעְמָא דְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר?
אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יֵצֵא דַם נִדָּה עִם דַּם בְּתוּלִין.

[בְּרָכוֹת ב,ו משנה]
מַתְנֵיתָה.

"רָחַץ לַיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ.
אָמְרוּ לוֹ תַלמִידָיו: [21]
רַבֵּנוּ, לֹא כָךְ לִמַּדְתָּנוּ,
שֶׁאָבֵל אָסוּר לִרְחוֹץ?
אָמַר לָהֶם:
אֵינִי כִשְׁאָר בְּנֵי אָדָם, אִסְטְנֵס אָנִי."

[תַּלְמוּד]

מַן תְּנָא "אָבֵל אָסוּר בִּרְחִיצָה כָּל שִׁבְעָה"?
רַבִּי נָתָן.
רַבִּי אָמִי הֲוָה לֵיהּ עוֹבָדָא, <מעשה, מקרה, שמת לו קרוב>
וּשְׁאַל לְרַבִּי חִיָּא בַּר בָּא,
וְהוֹרִי לֵיהּ כָּל שִׁבְעָה, כְּרַבִּי נָתַן.
רַבִּי יוֹסֵה הֲוָה לֵיהּ עוֹבָדָא,
וּשְׁאַל לְרַבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן לְגַבֵּי רַבִּי אַחָא.
אָמַר לֵיהּ:
לָא כֵן אַלְּפָן רַבִּי:
רַבִּי אָמִי הֲוָה לֵיהּ עוֹבָדָא,
וּשְׁאַל לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ,
וְהוֹרִי לֵיהּ כְּרַבִּי נָתַן, כָּל שִׁבְעָה?
אָמַר לֵיהּ:
דִּלְמָא תְּרַיִן עוֹבָדִין אִנּוּן?
אֲנַן אָמְרִין לֵיהּ עַל דְּרַבִּי חִיָּא בַּר בָּא,
וְאַתּוּן אָמְרִין לֵיהּ עַל דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ.
וְעוֹד מִן הָדָא:
רַבִּי חֲמָא אֲבוּי דְּרַבִּי אוֹשַׁעְיָא, הֲוָה לֵיהּ עוֹבָדָא.
שְׁאַל לְרַבָּנִין וְאַסְרוּן.
רַבִּי יוֹסֵה בָעֵי:
אַיְלֵן רַבָּנִין, רַבָּנִין דְּהָכָא אוֹ רַבָּנִין דְּרוֹמַיָּא?
אִן תֵּימַר רַבָּנִין דְּהָכָא, נִיחָא; <של הגליל>
אִן תֵּימַר רַבָּנִין דְּרוֹמַיָּא,
רַבְרְבַיָּא קֻמּוֹי, וְהוּא שָׁאֵל לִזְעֵירַיָּא!
אִן תֵּימַר רַבָּנִין דְּרוֹמַיָּא,
אִנּוּן שָׁרַיִין וְאִנּוּן אָסְרִין?
דִּתְנֵי:
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהַרְחִיץ אַחַר הַמִּטָּה, מַרְחִיצִין,
וּבַדָּרוֹם מַרְחִיצִין.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי אַבּוּן:
מִי שֶׁהוּא מַתִּיר אֶת הָרְחִיצָה הַזֹּאת,
עוֹשֶׂה אוֹתָהּ כַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה.
הָדָא דַתָּמַר, בִּרְחִיצָה שֶׁלְּתַעֲנוּג,
אֲבָל בִּרְחִיצָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלְּתַעֲנוּג, מֻתָּר.
כְּהָדָא דִשְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא:
עָלוּ בוֹ חֲטָטִין, <פצעים>
אֲתוֹן שַׁאֲלוּן לְרַבִּי יַסָּא:
מָהוּ דְּיִסְחֵי? <שיתרחץ>
אָמַר לוֹן:
דְּלָא יִסְחֵי, מָיֵית הוּא! <אם לא יתרחץ, ימות>
אִן כֵּנִי, אֲפִלּוּ בְּתִשְׁעָה בְּאָב.
אִן כֵּנִי, אֲפִלּוּ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.
רַבִּי יוֹסֵה בְּרַבִּי חֲנִינָא, רָאוּ אוֹתוֹ טוֹבֵל.
אִם לְקִרְיוֹ, לָא יָדְעִין; <קרי>
אִם לְהָקֵר גּוּפוֹ,
שֶׁאֵין רְחִיצַת צוֹנִּין רְחִיצָה, לָא יָדְעִין.
תְּנֵי:
אָבֵל וּמְנֻדֶּה שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ,
מֻתָּרִין בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל.
וּכְשֶׁיָּבוֹאוּ אֶל הָעִיר, יַחֲלֹצוּ.
וְכֵן בְּתִשְׁעָה בְּאָב, וְכֵן בְּתַעֲנִית צִבּוּר.

תְּנֵי:
בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹם אֲבֵלִים בַּשַּׁבָּת,
שׁוֹאֲלִין.
וּבַדָּרוֹם שׁוֹאֲלִין.
רַבִּי הוֹשַׁעְיָא רֻבָּא אֲזַל לְחַד אֲתַר,
וַחֲמָא אֲבֵלַיָּא בְּשֻׁבְּתָא וְשָׁאֵיל בּוֹן.
אָמַר לוֹן:
אֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ מִנְהַג מְקוֹמְכֶם,
אֶלָּא "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם!" כְּמִנְהַג מְקוֹמֵנוּ.
רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי חֶלְפְּתָה
מְשַׁבֵּחַ בְּרַבִּי מֵאִיר קֻמֵּי צִפּוֹרָאֵי:
אָדָם גָּדוֹל, אָדָם קָדוֹשׁ, אָדָם צָנוּעַ!
חַד זְמַן, חֲמָא אֲבֵלַיָּא בְּשֻׁבְּתָא, וּשְׁאַל בּוֹן.
אָמְרִין לֵיהּ:
אַהֵן דְּאַתְּ מְתַנֵּי שִׁבְחֵיהּ!
אָמַר לוֹן:
וּמַה עִסְקֵיהּ?
אָמְרִין לֵיהּ:
חֲמָא אֲבֵלַיָּא בְּשֻׁבְּתָא וּשְׁאַל בּוֹן!
אָמַר לוֹן:
בָּעַיִין אַתּוּן מֵידַע מָהוּ חֵילֵיהּ?
בָּא לְהוֹדִיעַכֶם שֶׁאֵין אֵבֶל בַּשַּׁבָּת.
הָדָא הִיא דִכְתִיב:
(מִשְׁלֵי י,כב) "בִּרְכַּת יי הִיא תַעֲשִׁיר",
זוֹ בִרְכַּת שַׁבָּת.
"וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ",
זוֹ אֲבֵלוּת, כְּמָה דַתָּמַר:
(שְׁמוּאֵל ב יט,ג) "נֶעֱצַב הַמֶּלֶךְ עַל בְּנוֹ."

[בְּרָכוֹת ב,ז משנה]
מַתְנֵיתָה.

"מֵת טְבִי עַבְדּוֹ,
וְקִבֵּל עָלָיו תַּנְחוּמִין.
אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו:
רַבֵּנוּ, לֹא כָךְ לִמַּדְתָּנוּ,
שֶׁאֵין מְקַבְּלִין תַּנְחוּמִין עַל הָעֲבָדִים?
אָמַר לָהֶם:
אֵין טְבִי עַבְדִּי כִשְׁאָר כָּל הָעֲבָדִים,
כָּשֵׁר הָיָה."

[תַּלְמוּד]

הָא בְּנֵי חוֹרִים אֲחֵרִים, אֵין מְקַבְּלִין תַּנְחוּמִין עֲלֵיהֶן?
כֵּנִי מַתְנֵיתָה:
"אֵין מְקַבְּלִין תַּנְחוּמִין עַל הָעֲבָדִים."
אִם עַל בְּנֵי חוֹרִים אֲחֵרִים אֵין מְקַבְּלִין תַּנְחוּמִין,
כָּל שֶׁכֵּן עַל הָעֲבָדִים.
תְּנֵי:
מַעֲשֶׂה שֶׁמֵּתָה שִׁפְחָתוֹ שֶׁלְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר,
וְנִכְנְסוּ תַלְמִידָיו לְנַחֲמוֹ, וְלֹא קִבֵּל.
נִכְנַס מִפְּנֵיהֶם לֶחָצֵר, וְנִכְנְסוּ אַחֲרָיו,
לַבַּיִת, וְנִכְנְסוּ אַחֲרָיו.
אָמַר לָהֶן:
כִּמְדֻמֶּה הָיִיתִי שֶׁאַתֶּם נִכְוִין בְּפוֹשְׁרִין, <מבינים ברמז>
וְאֵי אַתֶּם נִכְוִין אֲפִלּוּ בְּרוֹתְחִין!
וַהֲלֹא אָמְרוּ:
אֵין מְקַבְּלִין תַּנְחוּמִין עַל הָעֲבָדִים,
מִפְּנֵי שֶׁהָעֲבָדִים כַּבְּהֵמָה.
מִי שֶׁמֵּת עַבְדּוֹ אוֹ בְּהֶמְתּוֹ, אוֹמֵר לוֹ:
"הַמָּקוֹם יְמַלֵּא חֶסְרוֹנָךְ."

כַּד דְּמַךְ רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא בַּר אַחָתֵיהּ דְּבַר קַפָּרָא, <כשמת>
קַבֵּיל רֵישׁ לָקִישׁ עֲלוֹי, דַּהֲוָה רַבֵּיהּ.
מֵימַר דְּתַלְמִידֵיהּ דְּבַר נָשָׂא חָבִיב עֲלוֹי כִּבְרֵיהּ.
עָאל וְאַפְטַר עֲלוֹי: <נכנס והספיד אותו>
(שִׁיר הַשִּׁירִים ו,ב) "דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ,
לַעֲרֻגוֹת הַבֹּשֶׂם לִרְעוֹת בַּגַּנִּים",
לָא צָרְכָּה דְלָא: <אין צורך לומר אלא>
"דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ לִרְעוֹת בַּגַּנִּים"! [22]
"דּוֹדִי", זֶה הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא.
"יָרַד לְגַנּוֹ", זֶה הָעוֹלָם.
"לַעֲרֻגוֹת הַבֹּשֶׂם", אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל.
"לִרְעוֹת בַּגַּנִּים", אֵלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם.
"וְלִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים", אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁמְּסַלְּקָן מִבֵּינֵיהֶן.

מָשְׁלוּ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?
לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בֶּן,
וְהָיָה חָבִיב עָלָיו יוֹתֵר מִדַּי. <ביותר>
מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ?
נָטַע לוֹ פַרְדֵּס.
בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה הַבֵּן עוֹשֶׂה רְצוֹנוֹ שֶׁלְּאָבִיו,
הָיָה מְחַזֵּר בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ,
וְרוֹאֶה אֵי זוֹ נְטִיעָה יָפָה בָּעוֹלָם,
מְבִיאָהּ וְנוֹטְעַָהּ בְּתוֹךְ פַּרְדֵּסוֹ.
וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה מַכְעִיסוֹ,
הָיָה מְקַצֵּץ כָּל נְטִיעוֹתָיו.
כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם,
הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַזֵּר בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ,
וְרוֹאֶה אֵי זֶה צַדִּיק בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם,
וּמְבִיאוֹ וּמְדַבְּקוֹ לְיִשְׂרָאֵל.
כְּגוֹן יִתְרוֹ וְרָחָב.
וּבְשָׁעָה שֶׁהֵן מַכְעִיסִין אוֹתוֹ,
הָיָה מְסַלֵּק הַצַּדִּיקִים שֶׁבֵּינֵיהֶן.

דְּלָמָא: <מעשה>
רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא וַחֲבוֹרְתֵיהּ, <ותלמידיו>
וְאִית דָּמְרִין רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי חֶלְפְּתָה וַחֲבוֹרְתֵיהּ,
וְאִית דָּמְרִין רַבִּי עֲקִיבָה וַחֲבוֹרְתֵיהּ,
הֲווֹ יָתְבִין לָעַיִי בְאוֹרָיְתָא תְּחוֹת הָדָא תְּאֵנָה,
וַהֲוָה מָרָא דִתְאֵנְתָא קָרֵיץ וְלָקֵיט לַהּ בְּכָל יוֹם.
אָמְרִין:
שֶׁמָּא הוּא חוֹשְׁדֵנוּ? נַחְלִיף אֶת מְקוֹמֵנוּ.
לִמְחַר אָתֵי מָרָה דִּתְאֵנְתָא גַּבּוֹן. אָמַר לוֹן:
מָרַי! אַף חֲדָא מִצְוָה <חסד>
דַּהֲוֵיתוּן נְהִיגִין עָבְדִין עִמִּי,
מְנַעְתּוּנַּהּ מִנִּי!
אַמְרוּן לֵיהּ:
אָמְרִינַן, דִּלְמָא דְּאַתְּ חָשֵׁד לָן?
בְּצַפְרָא אָתֵי מוֹדָעָא יָתְהוֹן:
זָרְחָה עָלֶיהָ הַחַמָּה, וְהִתְלִיעוּ תְּאֵנוֹתֶיהָ.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ:
בַּעַל הַתְּאֵנָה יוֹדֵעַ אֵימָתַי עוֹנָתָהּ שֶׁלַּתְּאֵנָה לִלְקֹט,
וְהוּא לוֹקְטָהּ.
כָּךְ הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ
אֵימָתַי עוֹנָתָן שֶׁלַּצַּדִּיקִין לְסַלְּקָן מִן הָעוֹלָם,
וְהוּא מְסַלְּקָן.

כַּד דְּמַךְ רַבִּי בּוּן בַּר רַבִּי חִיָּא,
עָל רַבִּי זְעֵירָא וְאַפְטַר עֲלוֹי: <הספיד>
(קֹהֶלֶת ה,יא) "מְתוּקָה שְׁנַת הָעֹבֵד".
"יָשֵׁן" אֵין כְּתִיב כָּאן,
אֶלָּא "אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה יֹאכֵל."
לְמָה הָיָה רַבִּי בּוּן בְּרַבִּי חִיָּא דוֹמֶה?
לְמֶלֶךְ שֶׁשָּׂכַר פּוֹעֲלִים הַרְבֵּה,
וְהָיָה שָׁם פּוֹעֵל אֶחָד,
וְהָיָה מִתְכַּשֵּׁר בִּמְלַאכְתּוֹ יוֹתֵר מִדַּי. <הרבה>
מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ?
נְטָלוֹ וְהָיָה מֵטִיל עִמּוֹ אֲרֻכּוֹת וּקְצָרוֹת.
לְעִתּוֹתֵי עֶרֶב,
בָּאוּ אוֹתָם פּוֹעֲלִים לִטֹּל שְׂכָרָן,
וְנָתַן לוֹ שְׂכָרוֹ עִמָּהֶן מִשָּׁלֵם.
וְהָיוּ הַפּוֹעֲלִים מִתְרָעֲמִין וְאוֹמְרִים:
אָנוּ יָגַעְנוּ כָּל הַיּוֹם,
וְזֶה לֹא יָגַע אֶלָּא שְׁתֵּי שָׁעוֹת,
וְנָתַן לוֹ שְׂכָרוֹ עִמָּנוּ מִשָּׁלֵם!
אָמַר לָהֶן הַמֶּלֶךְ:
יָגַע זֶה לִשְׁתֵּי שָׁעוֹת,
יוֹתֵר מִמַּה שֶׁלֹּא יְגַעְתֶּם אַתֶּם כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ.
כָּךְ יָגַע רַבִּי בּוּן בַּתּוֹרָה לְעֶשְׂרִים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה,
מַה שֶּׁאֵין תַּלְמִיד וָתִיק יָכוֹל לִלְמֹד לְמֵאָה שָׁנָה.

כַּד דְּמַךְ רַבִּי סִימוֹן בַּר זְבִיד,
עָאל רַבִּי לִיָא וְאַפְטַר עֲלוֹי: <הספיד>
אַרְבָּעָה דְּבָרִים תַּשְׁמִישׁוֹ שֶׁלָּעוֹלָם,
וְכֻלָּן אִם אָבְדוּ יֵשׁ לָהֶן חִלִיפִין:
(אִיּוֹב כח,א-ב) "כִּי יֵשׁ לַכֶּסֶף מוֹצָא,
וּמָקוֹם לַזָּהָב יָזֹקּוּ.
בַּרְזֶל מֵעָפָר יֻקָּח, וְאֶבֶן יָצוּק נְחוּשָׁה."
אֵלּוּ, אִם אָבְדוּ, יֵשׁ לָהֶן חִלִיפִין.
אֲבָל תַּלְמִיד חֲכָמִים שֶׁמֵּת,
מִי מֵבִיא לָנוּ חֲלִיפָתוֹ, מִי מֵבִיא לָנוּ תְּמוּרָתוֹ?
(אִיּוֹב כח,יב) "וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא,
וְאֵי זֶה מְקוֹם בִּינָה?"
(אִיּוֹב כח,כא) "וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי כָל חָי".
אָמַר רַבִּי לֵוִי:
מָה אִם אֲחֵי יוֹסֵף,
עַל שֶׁמָּצְאוּ מְצִיאָה, יָצָא לִבָּם,
דִּכְתִיב: (בְּרֵאשִׁית מב,כח) "וַיֵּצֵא לִבָּם",
אָנוּ, שֶׁאָבַדְנוּ אֶת רַבִּי סִימוֹן בַּר זְבִיד,
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!

כַּד דְּמַךְ רַבִּי לֵוִי בַּר סִיסַי
עָל אַבָּא אֲבוּי דִּשְׁמוּאֵל וְאַפְטַר עֲלוֹי: <הספיד>
(קֹהֶלֶת יב,יג) "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע,
אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא".
לְמָה הָיָה לֵוִי בֶּן סִיסַי דוֹמֶה?
לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ כֶּרֶם, וְהָיוּ בוֹ מֵאָה גְּפָנִים.
וְהָיוּ עוֹשׂוֹת כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה מֵאָה חָבִיּוֹת שֶׁלְּיַיִן.
עָמַד עַל חֲמִשִּׁים, עָמַד עַל אַרְבָּעִים,
עָמַד עַל שְׁלֹשִׁים, עָמַד עַל עֶשְׂרִים,
עָמַד עַל עֲשָׁרָה, עָמַד עַל אֶחָד,
וְהָיָה עוֹשֶׂה מֵאָה חָבִיּוֹת שֶׁלְּיַיִן.
וְהָיָה אוֹתוֹ הַגֶּפֶן חָבִיב עָלָיו כְּכָל הַכֶּרֶם כֻּלּוֹ.
כָּךְ הָיָה רַבִּי לֵוִי בַּר סִיסַי
חָבִיב לִפְנֵי הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא כְכָל הָאָדָם.
הָדָא הוּא דִּכְתִיב:
(קֹהֶלֶת יב,יג) "כִּי זֶה כָּל הָאָדָם."
כִּי זֶה כְּכָל הָאָדָם.

כָּהֲנָא הֲוָה עֻלֵּם סַגִּין כַּד סְלֵיק לְהָכָא. <בחור גבוה>
חֲמָתֵיהּ חַד בַּר פַּחִין, אֲמַר לֵיהּ: <ליצן>
מַה קָלָא בִּשְׁמַיָּא?
אֲמַר לֵיהּ:
גְּזַר דִּינֵיהּ דְּהָהוּא גַּבְרָה מִחַתַּם.
וְכֵן הֲוָת לֵיהּ, וּמִית.
פְּגַע בֵּיהּ חֲמָתֵיהּ חַד חוֹרָן.
אֲמַר לֵיהּ:
מַה קָלָא בִּשְׁמַיָּא? [23]
אֲמַר לֵיהּ:
גְּזַר דִּינֵיהּ דְּהָהוּא גַּבְרָה מִחַתַּם.
וְכֵן הֲוָת לֵיהּ.
אָמַר:
מָה, סְלֵיקֵית מִזְכֵּי, וַאֲנָה אֶחְטֵי? <עָלִיתִי להיות זכאי, ואני חוטא>
מָה, סְלֵיקֵית לְמִקְטְלָה בְּנֵי אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל?
נֵיזוּל וְנֵיחוּת לִי מִן הָן דִּסְלֵיקֵית.
אֲתָא לְגַבֵּי דְרַבִּי יוֹחָנָן, אֲמַר לֵיהּ:
בַּר נָשׁ דְּאִמֵּיהּ מְבַסְּרָא לֵיהּ,
וְאִתְּתֵיהּ דַּאֲבוּהִי מוֹקְרָא לֵיהּ,
לְהָן יֵזֵיל לֵיהּ?
אֲמַר לֵיהּ:
יֵזֵיל לְהָן דְּמוֹקְרִין לֵיהּ.
נְחַת לֵיהּ כָּהֲנָא מִן הָן דִּסְלַק.
אֲתוֹן אָמְרִין לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן:
הָא נְחֵית כָּהֲנָא לְבָבֶל.
אָמַר:
מָה, הוּא מֵיזַל לֵיהּ דְּלָא מִסַּב רְשׁוּתא?
אָמְרִין לֵיהּ:
הָהִיא מִלְּתָא דַאֲמַר לָךְ,
הִיא הֲוָת נְטִילַת רְשׁוּת דִּידֵיהּ.

רַבִּי זְעֵירָא, כַּד סְלַק לְהָכָא, אֲזַל אַקֵּיז דָּם.
אֲזַל בָּעֵי מִזְבּוֹן חֲדָא לִיטְרָא דְקוֹפָּד מִן טַבָּחָא. < רצה לקנות 330 ג' בשר>
אָמַר לֵיהּ:
בְּכַמָּה הָדֵן לִיטְרְתָא?
אָמַר לֵיהּ:
בְּחַמְשִׁין מְנַי וְחַד קֻרְסָם. <מכה>
אָמַר לֵיהּ:
סָב לָךְ שִׁתִּין! <קח>
וְלָא קַבֵּיל עֲלוֹי.
סָב לָךְ שִׁבְעִין!
וְלָא קַבֵּיל עֲלוֹי.
סָב לָךְ תְּמָנִין!
סָב לָךְ תִּשְׁעִין!
עַד דִּמְטָא מְאָה, וְלָא קַבֵּיל עֲלוֹי.
אָמַר לֵיהּ:
עֲבֵיד כְּמִנְהָגָךְ.
בְּרֻמְשָׁא נָחֵית לְבֵית וַעֲדָא.
אָמַר לוֹן:
רַבָּנִין, מָה בִישׁ מִנְהָגָא דְהָכָא,
דְּלָא אָכֵיל בַּר נָשׁ לִיטְרָא דְקוֹפָּד,
עַד דִּמְחוֹ לֵיהּ חַד קֻרְסָם! <שהיכו אותו מכה אחת>
אָמְרִין לֵיהּ:
וּמַה הוּא דֵּן? <ומי הוא זה>
אָמַר לוֹן:
פְּלָן טַבָּחָא.
שַׁלְחוּן בָּעַיִין מַיְתֵיתֵיהּ, <רוצים להביאו>
וְאַשְׁכְּחוּן אֲרוֹנֵיהּ נָפְקָא.
אָמְרִין לֵיהּ:
רַבִּי, כָּל הָכֵין!
אָמַר לוֹן:
וְיֵיתֵי עֲלַי דְּלָא כַעֲסֵית עֲלוֹי,
מִי סַבְרֵת דְּמִנְהָגָא כֵן. <מתוך שחשבתי>

רַבִּי יַסָּא, כַּד סְלֵיק לְהָכָא, אֲזַל סַפַּר, <הסתפר>
בָּעֵי מִסְחֵי בְאַהֵן דֵימוֹסָן דְּטִיבֶּרְיָא. <רוצה להתרחץ בבית המרחץ>
פְּגַע בֵּיהּ חַד לֵיצָן וִיהַב לֵיהּ פֻּרְקְדָל חַד. <מכה>
אֲמַר לֵיהּ:
עַד כַּדּוּן עֻנְקְתֵיהּ דְּהָהוּא גַּבְרָה רַפְיָא! <עד כדי כך לולאתך חלשה>
וַהֲוָה אַרְכוֹנָא קָאֵים דָּאֵין חַד לִיסְטִיס. <המושל דן שודד>
וַאֲזַל קָם חוֹרֵי עַמּוּדָא,
מִן הֲוָה גָּחֵיךְ כָּל קִבְלֵיהּ. <צוחק נגדו>
אָמַר לֵיהּ אַרְכוֹנָא:
מַן הֲוָה עִמָּךְ? <מי היה עמך>
תְּלָה עֵינוֹי וַחֲמָא דְהוּא גָּחֵיךְ.
אֲמַר לֵיהּ:
אַהֵן דְּגָחֵיךְ הֲוָה עִמִּי. <זה שצוחק>
נַסְבֵיהּ וְדָנֵיהּ, <לקח אותו ועינה אותו>
וְאוֹדִי לֵיהּ עַל חַד קְטִיל. <הרוג אחד>
מִי נָפְקִין תְּרֵיהוֹן טְעִינִין תַּרְתֵּי שָׁרְיָן. <כשיצאו; קורות>
אָמַר לֵיהּ:
הָהִיא עֻנְקְתָא דַהֲוָת רַפְיָא, כְּבָר שַׁנְצַת! <התהדקה>
אָמַר לֵיהּ:
בִּישׁ גַּדָּא דְהָהוּא גַּבְרָה. <מזל רע>
וְלָא כְתִיב:
(יְשַׁעְיָה כח,כב) "וְעַתָּה אַל תִּתְלוֹצָצוּ, פֶּן יֶחְזְקוּ מוֹסְרֵיכֶם".

רַבִּי פִּינְחָס,
רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק:
קָשָׁה הִיא הַלֵּצָנוּת,
שֶׁתְּחִלָּתָהּ יִסּוּרִין וְסוֹפָהּ כְּלָיָה.
תְּחִלָּתָהּ יִסּוּרִין, דִּכְתִיב:
"וְעַתָּה אַל תִּתְלוֹצָצוּ, פֶּן יֶחְזְקוּ מוֹסְרֵיכֶם".
וְסוֹפָהּ כְּלָיָה, דִּכְתִיב:
(יְשַׁעְיָה כח,כב) "כִּי כָלָה וְנֶחֱרָצָה שָׁמַעְתִּי
מֵאֵת אֲדֹנָי יי צְבָאוֹת, עַל כָּל הָאָרֶץ."

[בְּרָכוֹת ב,ח משנה]
מַתְנֵיתָה.

"חָתָן,
אִם רוֹצֶה לִקְרוֹת קִרְיַת שְׁמַע בְּלַיְלָה הָרִאשׁוֹן,
קוֹרֵא.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
לֹא כָל הָרוֹצֶה לִטּוֹל לוֹ אֶת הַשֵּׁם יִטֹּל."

[תַּלְמוּד]

תְּנֵי:
כָּל דָּבָר שֶׁהוּא שֶׁלְּצַעַר,
כָּל הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ יָחִיד, עוֹשֶׂה.
תַּלְמִיד חֲכָמִים עוֹשֶׂה וְתָבוֹא לוֹ בְרָכָה.
וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא שֶׁלְּשֶׁבַח,
לֹא כָל הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ יָחִיד עוֹשֶׂה.
תַּלְמִיד חֲכָמִים עוֹשֶׂה,
אֶלָּא אִם כֵּן מִנּוּ אוֹתוֹ פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר.

תְּנֵי:
מִסְתַּלְּקִין לַצְּדָדִין מִפְּנֵי יִתְדוֹת דְּרָכִים. <גושי אדמה המקשים על ההליכה>
וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא מִשְׁתַּקֵּעַ, <שוקע בבוץ>
אֲפִלּוּ בְּשָׂדֶה שֶׁהִיא מְלֵאָה כֻרְכְּמִין.
אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ:
מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי יְהוֹשֻעַ, שֶׁהָיוּ בַדֶּרֶךְ,
וְהָיוּ מִסְתַּלְּקִין לַצְּדָדִין מִפְּנֵי יִתְדוֹת דְּרָכִים.
וְרָאוּ אֶת יְהוּדָה בֶּן פַּפּוֹס,
שֶׁהָיָה מִשְׁתַּקֵּעַ וּבָא כְּנֶגְדָּן. <נשאר הולך באמצע הדרך>
אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל לְרַבִּי יְהוֹשֻעַ:
מִי הוּא זֶה שֶׁמַּרְאֶה עַצְמוֹ בְּאֶצְבַּע?
אָמַר לוֹ:
יְהוּדָה בֶּן פַּפּוֹס הוּא, שֶׁכָּל מַעֲשָׂיו לְשׁוּם שָׁמַיִם.
אָמַר לֵיהּ:
וְלָא כֵן תְּנֵי:
"כָּל דָּבָר שֶׁהוּא שֶׁלְּשֶׁבַח,
לֹא כָל הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ יָחִיד עוֹשֶׂה.
תַּלְמִיד חֲכָמִים עוֹשֶׂה,
אֶלָּא אִם כֵּן מִנּוּ אוֹתוֹ פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר"?
אָמַר לֵיהּ:
וְהָתְנֵי:
"כָּל דָּבָר שֶׁלְּצַעַר,
כָּל הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ יָחִיד, עוֹשֶׂה.
תַּלְמִיד חֲכָמִים עוֹשֶׂה וְתָבוֹא עָלָיו בְּרָכָה."
אָמַר רַבִּי זְעֵירָא:
וּבִלְחוֹד דְּלָא יְבַזֶּה חוֹרֵנִין. <אחרים>

דְּלָמָא:
רַבִּי מְיָשָׁא וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק
הֲווֹן יָתְבִין אָכְלִין
בַּחֲדָא מִן אִלֵּין כְּנִישָׁתָא עִלָּיָתָה.
אֲתָת עָנְתָה דִּצְלוֹתָא,
קָם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק מְצַלָּיָא.
אָמַר לֵיהּ רַבִּי מְיָשָׁא: [24]
לָא כֵן אַלְּפַן רַבִּי:
"אִם הִתְחִילוּ, אֵין מַפְסִיקִין"?
וְתָנֵי חִזְקִיָּה:
כָּל מִי שֶׁהוּא פָּטוּר מִדָּבָר וְעוֹשֶׂה,
נִקְרָא הֶדְיוֹט.
אָמַר לֵיהּ:
וְהָא תְּנֵינַן:
"חָתָן פָּטוּר; חָתָן אִם רוֹצֶה"!
אָמַר לֵיהּ:
וְלָא דְרַבָּן גַּמְלִיאֵל הִיא?
אָמַר לֵיהּ:
יָכֵיל אֲנָה פָּתַר לַהּ כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל,
דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל אָמַר:
"אֵינִי שׁוֹמֵעַ לָכֶם לְבַטֵּל מִמֶּנִּי מַלְכוּת שָׁמַיִם."

(סליק פירקא)