לדלג לתוכן

ירושלמי סוטה א ח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ירושלמי · מסכת סוטה · פרק א · הלכה ח | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


משנה שמשון הלך אחר עיניו לפיכך ניקרו פלשתים את עיניו אבשלום נתנווה בשערו לפיכך נתלה בשערו לפי שבא על עשר פילגשי אביו לפיכך ניתנו בו עשר לנביות שנאמר (שמואל ב יח) ויסובו עשרה נערים נושאי כלי יואב ולפי שגנב שלש גניבות לב אביו ולב בית דין ולב ישראל לפיכך נתקעו בו שלש שבטים שנאמר (שופטים יד) ויקח שלשה שבטים בכפו ויתקעם בלב אבשלום:

גמרא תני ר' אומר לפי שתחלת קלקלתו בעזה לפיכך עונשו בעזה. והכתיב (שופטים יד) וירד שמשון תמנתה. אמר רבי שמואל בר נחמן דרך נישואין היו. כתוב אחד אומר וירד שמשון תמנתה. וכתוב אחר אומר (בראשית לח) הנה חמיך עולה תמנתה. רב אמר תמנתה שתי תימניות היו אחת של יהודה ואחת של שמשון. רבי סימון אמר תמנתה אחת היא ולמה כתב בה עלייה וירידה. אלא של יהודה על ידי שהיתה לשם שמים. לפיכך כתיב בה עלייה. ושל שמשון על ידי שלא היתה לשם שמים כתיב בה ירידה. אמר ר' אייבו בר נגרי כגון הדא בית מעין שיורדין בה מפלטתה ועולין בה מטבריה. כתיב (שופטים יד) ויבואו עד כרמי תמנתה אמר רב שמואל בר רב יצחק מלמד שהיו אביו ואמו מראין לו כרמי תמנתה זרועים כאלים ואומרים לו בני כשם שכרמיהן זרועין כלאים. כך בנותיהם זרועות כלאים. (שם) ואביו ואמו לא ידעו כי מי"י הוא כי תואנה הוא מבקש מפלשתים. אמר רבי לעזר בשבעה מקומות כתיב לא תתחתן בם אמר רבי אבין לאסור שבעה עממין והכא הוא אמר הכין. אמר ר' יצחק (משלי ג) אם ללצים הוא יליץ. כתיב (משלי ג) ותחל רוח י"י לפעמו במחנה דן בין צרעה ובין אשתאול תרין אמורין חד אמר בשעה שהיה רוח הקודש שורה עליו היו פסיעותיו כמצרעה לאשתאול. וחורנה אמר בשעה שהיתה רוח הקודש שורה עליו היו שערותיו מקישות כזוג וקולן הולך כמצרעה לאשתאול. (שופטים כז) ויברכו י"י רבי הונא בשם רבי יוסי שהיתה תשמישו שוה לכל אדם. כתיב (שם) ואנקמה נקם אחת משתי עיני מפלשתים. אמר רבי אחא אמר לפניו רבונו של עולם תן לי שכר עיני אחת בעולם הזה ושכר עיני אחת מותקנת לי לעתיד לבוא. כתוב אחד אומר וישפוט את ישראל מ' שנה. וכתוב א' אומר (שם) והוא שפט את ישראל ך' שנה. אמר ר' אחא מלמד שהיו הפלשתים יראים ממנו ך' שנה לאחר מותו כדרך שהיו יראים ממנו ך' שנה בחייו: אבשלום נתנווה בשערו. ר' חנינא אמר כחרובית גדולה היה. יכול ככידון רבי ביבי בשם רבי יוחנן בדין בין היה עשוי. אמר רבי חנינה כד סלקית להכא נסבית איזורא דברי ואיזורא דחמרי מקפא כורתא דחרוביתא דארעא דישראל ולא מטון וקצית חד חרוב ונגד מלא ידויי דבש. אמר רבי יונתן יפה סיפסוף שאכלנו בנערותינו מפנקריסין שאכלנו בזקנותינו די ביומו אישתני עלמא. אמר רבי חייא בר בא בראשונה היתה סאה ארבלית מוציאה סאה סולת. סאה קמח סאה קיבר סאה סובין סאה מורסן. וכדון אפילו חדא בחדא לא קיימא. כתיב (שמואל ב יא) וכאבשלום לא היה איש יפה בכל ישראל להלל מאד. יכול בכל תלמוד לומר מכף רגלו ועד קדקדו לא היה בו מום. כתיב (שמואל א ט) ולא היה בן ושמו שאול בחור וטוב ואין איש מבני ישראל טוב ממנו. יכול בכל תלמוד לומר (שם) משכמו ומעלה גבוה מכל העם. אבל באבנר מהו אומר (שמואל ב ג) הלא תדעו כי שר וגדול נפל ביום הזה מישראל. ואבנר למה נהרג. רבי יהושע בן לוי ורבי שמעון בן לקיש ורבנן. רבי יהושע בן לוי אמר על ידי שעשה דמן של נערים שחוק. (שמואל ב ב) יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו. ר"ש בן לקיש אמר על ידי שהקדים שמו לשמו של דוד. הדא הוא דכתיב (שמואל ב ג) וישלח אבנר מלאכים אל דוד תחתיו לאמר למי ארץ כתיב מן אבנר לדוד. ורבנין אמרין על ידי שלא הניח לשאול להתפייס מדוד. הדא הוא דכתיב (שמואל א כד) ואבי ראה גם ראה את כנף מעילך בידי אמר ליה מה את בעי מן גלגוי דהדין בסירה הוערת וכיון שבאו למעגל אמר לו (שמואל א כו) הלא תענה אבנר גבי כנף אמרת בסירה הורעת חנית וצפחת בסירה הוערת ויש אומרים על ידי שהיתה ספק בידו למחות בנוב עיר הכהנים ולא מחיה: ולפי שגנב שלשה גניבות. לב אביו. ולב בית דין. ולב אנשי ישראל. לב אביו דכתיב (שמואל ב טו) ויהי מקץ ארבעים שנה. כל עצמו של דוד לא מלך אלא ארבעים. וכא הוא אמר הכין. אלא בשעה ששאלו ישראל מלך. (שם) כי נדר נדר עבדך. א"ל ומה את בעי כדון. א"ל כתוב חד פיתק דתרין גוברין דנסבינון עימי. אמר ליה אמור לי למאן דאת בעי ואנא כתוב. אמר ליה כתוב לה סתם ואנא למאן דבעי אנא נסב. כתב ליה סתם. אזל וצמת ליה תרין תרין גוברין עד דצמת ליה מאתן גוברין. הדא הוא דכתיב (שמואל ב טו) ואת אבשלום הלכו מאתים איש מירושלים קרואים והולכים לתומם קרואים מדוד והולכים לתומם מאבשלום ולא ידעו כל דבר מעצת אחיתופל. רבי הונא בשם רבי אחא וכולהו ראשי סנהדריות היו. וכיון דחמין מילייא אתיין לידי חילופין. אמרין רבון כל העולמים נפלה נא ביד דוד ואל יפול דוד בידינו שאם אנו נופלין ביד דוד הרי הוא מרחם עלינו. ואם ח"ו יפול דוד בידינו אין אנו מרחמין עליו. הוא שדוד אמר (תהילים צה) פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי. ולב בית דין (שמואל ב טו) ויאמר אבשלום מי ישימני שופט הארץ וגו'. (שם) ויעש אבשלום כדבר הזה. ולב אנשי ישראל (שם) ויגנוב אבשלום את לב אנשי ישראל: