ירושלמי מעשר שני ה ב
<< | ירושלמי · מסכת מעשר שני · פרק ה · הלכה ב | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הלכה ב משנה
[עריכה]כרם רבעי עולה לירושלים מהלך יום אחד לכל צד ואיזו היא תחומה אילת מן הדרום ועקרבה מן הצפון ולוד מן המערב והירדן מן המזרח ומשרבו הפירות התקינו שיהא נפדה סמוך לחומה ותנאי היה בדבר אימתי שירצו יחזור הדבר לכמות שהיה ר' יוסי אומר משחרב בית המקדש היה התנאי הזה ותנאי היה אימתי שיבנה בית המקדש במהרה בימינו שיחזור הדבר לכמות שהיה כרם רבעי בית שמאי אומרים אין לו חומש ואין לו ביעור ובית הלל אומרים יש לו בית שמאי אומרים יש לו פרט ויש לו עוללות והעניים פודין לעצמן ובית הלל אומרים כולו לגת
הלכה ב גמרא
[עריכה]א"ר הילא בראשונה היו עושין יין בטהרה לנסכים ולא היו ענבים מצויות התקינו שיהא עולה לירושלים מהלך יום לכל צד אף הן מחלקין אותן לקרובין ולשנכנין ולמיודעין אפילו דבר קל היה מעטר את השוק הדא פליגא על נקיי נקיי הוה שמש במגדל וצבעייא בכל ערובת שובא מן דהוה עביד קנדילוי הוה סליק שבת בבית מקדשא ונחית ומדליק לון ואית דאמרין ספר הוה בכל ערובת שובתא הוה סליק פשט סדרוי לבית המקדש ונחית שבת בבייתיה טרטירוי דמהלול הוה סליק שבית לגו בית מקדשא ולא הוה בר נש קרץ לתאינייא קדמוי מיניה בנות צפורי הוון סלקין שבתין בגו בית מקדשא ולא הוה בר נש קרץ לתאינייא קדמוי מינהון בנות לוד היו לשות עיסתן ועולות ומתפללות ויורדות עד שלא יחמיצו חד בר נש הוה קאים רדי פסקת תורתי' קומוי הוות פריא והוא פרי פריא והוא פרי עד דאשתכח יהיב בבבל אמרו ליה אימת נפקת אמר לון יומא דין אמרין בהיידא אתיתאץ אמר לון בדא אמרין ליה איתא חמי לון נפק בעי מיחמייא לון ולא חכים בהיידא דא מכלל דפליגא אפילו תימר לית הוא פליגא מחילות היו ונגנזו הדא הוא דכתיב (איכה ג) גדר דרכי בגזית נתיבותי עוה רבי יונה בשם רבי זעירא אפילו כרם שהיה סמוך לחומה היה נפדה אמר רבי אחא זאת אומרת שבית המקדש עתיד להיבנות קודם למלכות בית דוד דכתיב (דברים לב) ודם ענב תשתה חמר ואת אמרת הכין תני רבי אומר במה דברים אמורים בשביעית אבל בשאר שני שבוע בית שמאי אומרים יש לו חומש ויש לו ביעור על דעתיה דהדין תנייה לא למדו לנטע רבעי אלא ממעשר שני כמה דתימר אין מעשר שני בשביעית ודכוותיה אין נטע רבעי בשביעית מעתה אל יהיו לו קדושה קדושתו מאיליו למדו (ויקרא יט) קודש הילולים הרי הוא כקודש שקורין עליו את ההלל ויהא מותר לאונן תני מגיד שהוא אסור לאונן ויהא חייב בביעור בגין רבי שמעון דרבי שמעון פוטר מן הביעור ויפדה במחובר לקרקע תני רבן שמעון בן גמליאל אומר אחד שביעית ואחד שאר שניש בוע בית שמאי אומרים אין לו חומש ואין לו ביעור על דעתיה דהדין תנייא לא למדו נטע רבעי ממעשר שני כל עיקר מעתה אל יהא לו קדושה וקדושתו מאיליו למדו קודש הילולים הרי הוא כקודש שקורין עליו את ההלל ויהא מותר לאונן מגיד שהוא אסור לאונן ויהא חייב בביעור בגין דר"ש דר"ש פוטר מן הביעור ויפדה במחובר לקרקע רבי זעירא בעי קומי רבי אבהו מניין שהוא טעון פדיון שנאמר קודש הילולים קודש חילולים לא מתמנעין רבנין דרשי בין ה"א לחי"ת תני רבי אייבי בר נגרי קומי רבי לא דרבי ישמעאל (ויקרא יט) ואם גאל יגאל איש ממעשרו חמישיתו יוסף עליו פרט לנטע רבעי שאין חייבים עליו חומש חזר ותנא קומוי שתי גאולות הן אחת למעשר שני ואחת לנטע רבעי תמן תנינן ר' יודה אומר אין לנכרי כרם רבעי וחכמים אומרים יש לו א"ר לעזר כיני מתניתא אין לנכרי כרם רבעי כל עיקר רב ביבי אמר קומי רבי זעירא בשם רבי לעזר אתייא דרבי יודה כבית שמאי על דעתיה דר' כמה דבית שמאי אמרו לא למדו לנטע רבעי אלא ממעשר שני כמה דתימר אין מעשר שני בשביעית ודכוות' אין נטע רבעי בשביעית כן רבי יודה אומר לא למדו לנטע רבעי אלא ממעשר שני [כמה דתימר אין מעשר שני] בסוריא ודכוותיה אין נטע רבעי בסוריא א"ל חמי מה אמר לא אמר אלא אין לו חומש ואין לו ביעור הא שאר כל הדברים יש לו רבי יודה אומר אין לנכרי נטע רבעי בסוריא שמואל בר אבא בעי הא בית שמאי אומרים לא למדו נטע רבעי אלא ממעשר שני כמה דתימר אין מעשר שני בשביעית ודכוותה אין נטע רבעי בשביעית ודכוותה שלישית ושישית הואיל ואין בהן מעשר שני לא יהא בהן נטע רבעי א"ר יוסי שלישית ושישית אע"פ שאין בהן מעשר שני יש בהן מעשרות שביעית אין לו מעשרות כל עיקר חיפה שאל הא רבי יודה אמר לא למדו נטע רבעי אלא ממעשר שני כמה דתימא אין מעשר שני בסוריא ודכוותה אין נטע רבעי בסוריא ודכוותה לא למדו תרומת תורה אלא מתרומת מעשר כמה דתימר אין תרומת מעשר במדבר ודכוותיה לא תהא תרומת תורה במדבר א"ר יוסי לא למדו ממנו אלא לשיעורין תני רבי יוסי בי רבי יודה אמר רבי לעזר ב"ר שמעון אומר לא נתחייבו ישראל בנטע רבעי אלא לאחר ארבע עשרה שנה שבע שכיבשו ושבע שחילקו אמר רב חסדא אתיא דרבי יוסי בי רבי יודה בשיטת רבי יודה אבוי כמה דרבי יודה אמר לא למדו נטע רבעי אלא ממעשר שני כמה דתימר אין מעשר שני בסוריא ודכוותיה אין נטע רבעי בסוריא כן רבי יוסי בי רבי יודה אומר לא למדו נטע רבעי אלא ממעשר שני כמה דתימר אין מעשר שני אלא לאחר ארבע עשרה שנה ודכוותה אין נטע רבעי אלא לאחר ארבע עשרה שנה א"ר יוסי והוא בשיטת אבוי סוריא למודה מארבע עשרה שנה ואין ארבע עשרה שנה למודה מסוריא כתיב (ויקרא יט) ובשנה החמישית תאכלו את פריו להוסיף לכם וגומר רבי יוסי הגלילי אומר הרי את כמוסיף פירות חמישית על פירות רביעית מה פירות חמישית לבעלין אף פירות רביעית לבעלין רבי זעירא רבי יסא בשם רבי יוחנן אתיא דרבי יוסי הגלילי [כרבי יודה] כמה דרבי יודה אומר עושה אותו כנכסיו כן רבי יוסי הגלילי עושה אותו כנכסיו ר' ירמיה בעי קומי רבי זעירא כדברי מי שהוא עושה אותו כנכסיו מהו שיהא חייב במעשרות א"ל כיי דאמר ר' יהושע בן לוי דאמר רבי אבין בשם ר' יהושע בן לוי לא סוף דבר הלכה זו אלא כל הלכה שהיא רופפת בבית דין ואין אתה יודע מה טיבה צא וראה היאך הציבור נוהג ונהוג ואנן חמיין ציבורא דלא מפרשין אמר רבי מנא אילו אמר כבית שמאי ויש ציבור כבית שמאי אמר רבי אבין כלום למדנו נטע רבעי אלא ממעשר שני כמה דתימר אין מעשר שני חייב במעשרות ודכוותה אין נטע רבעי חייב במעשרות רבי בא רבי חייא בשם רבי יוחנן עיסת מעשר שני חייב במעשרות ודכוותה אין נטע רבעי חייב במעשרות רבי בא רבי חייא בשם רבי יוחנן עיסת מעשר שני בירושלים כרבי מאיר פטורה מן החלה כרבי יודה חייבת בחלה אמר רבי יודה לא אמרו אלא בירושלים הא בגבולין לא רבי בא בר כהן בעי קומי רבי יוסי כדברי מי שמחייב בפרט מהו שתהא חייבת בחלה א"ל ולא רבי יודה היא וסברינן מימר כל הדא הילכתא רבי יודה כבית שמאי