יפה תואר על בראשית רבה/כט/ד
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה כט | >>
• א • ג • ד • ה •
ר' הונא ור"פ ור"ח ור"ה לא מפרשין כו'. פי' המה לא ידעו לפרש את הכתוב ונח מצא חן אך ר"י ורשב"ל ורבנן ידעו לפרש וכמו שמפרש דברי כל אחד ואחד ור"י מפרש כי נח אף שהיה צדיק מ"מ תמכהו ה' להשלים צדקתו וכמו שדרשו על את האלהים התהלך נח. ואחר שתמך בידו והשתלם אז מצא חן בעיניו וקשר אהבה עמו לעד. ורשב"ל סובר שהוא בעצמו היה כדאי להתקשר עמו באהבה גמורה אך הוא עוד הוסיף למצוא חן כי עשה עמו חסד והשליטו על הכל כדכתיב ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ וגו'. אשר המורא הזה הוסר בחטאת דור המבול. ורבנן מוסיפים כי החסד היה שהוסיף לו חכמה ודעת. (וע"ע בביאור הרי"פ בשם היפ"ת) וכל אחד מבקש ראיה מכתוב לפירושו בכתוב ונח מצא חן. לר"י דמפרש מצא חן על אהבה מביא מיוסף דכתיב וימצא יוסף חן בעיניו. ופירושו אהבה כי לא נוכל לפרש שלטון וממשלה וכדכתיב ויפקדהו על ביתו דהא עדיין נשאר עבד לאדוניו. ורשב"ל מפרש מצא חן להשליטו מביא מאסתר דנשאה חן בעיני אחשורוש וימליכה תחת ושתי וישם כתר מלכות בראשה ורבנן מפרשי מצא חן לחכמו ולתת בו רוח דעת מביא לראיה מקרא ושפכתי וגו' רוח חן ותחנונים אשר פירושו רוח דעת ותבונה לפקוח עיניו לדעת את אשר לא ידע מראש: