יסוד מורא/יא
שער יא
[עריכה]לא אוכל לדבר על סוד השם הנכבד עד שאזכיר קצת טעמי אותיות לשון הקודש כל האותיות שהאדם יבטא בהם מוצאיהם חמש המקומות הראשון אותיות הגרון והם אחה"ע והשני החיך והם גיכ"ק והשלישי הלשון והם דטלנ"ת והרביעי השניים והם זסשר"ץ. החמישי השפה והם בומ"ף ואותיות לשון הקדש כ"ב ונכפלו החמשה בעבור שאחזו הקו שיהי' ברוחב והוסיפו על האורך להורות שאין המלה סמוכה והשני כפולים סגרוהו בסוף והנה חצי אותיותיהם שרשים לעולם לא נגרעים ולא נוספים אע"פ שיכפלו כמו (ויקרא יג) ירקרק (שיר השירים א) שחרחורת (ויקרא יג) אדמדם וזה הכפל לחסרון אם העי"ן והלמ"ד כפולים ואם נכפלו הפ"א והעי"ן יהי' הכפל ליתרון כמו (תהלים מה) יפיפית וככה (ישעיהו יז) תשגשגי וחצי אותיות פעם שרשים ופעם משרתים בראשית חמלה או בסופה וסימנים כשתו"ל א"ב המו"ן כאש"ר הו"א שמ"י או"ת מבי"ן השכ"ל והנכון לבחור הקלים במוצא להיותם משרתים בעבור שיבטאו בהם הרבה והנה תחלת האותיות ע' ואחריו ח' ושניהם כבדים על כן לא ימצאו במכתב נכרים ולא יוכל לבטא בהם מי שאינו רגיל בנעוריו על כן בחרו העברים האל"ף והה"א. חצי זה המוצא שרש וחציו משרת ובחרו מאותיות החי"ך הראשונים והם יו"ד גם כ"ף להיות סמוכים אל הראשונים הנבחרים ובחרו מאותיות הלשון שנים קרובים מחצים והם נו"ן וגם תי"ו ובעבור שהם חמשה והלמ"ד קל על הלשון שמוהו מהמשרתים ובעבור היותו אמצעי שמוהו למעלה על כל האותיות וקראוהו למ"ד מגזרת לימוד כי עקרו לדעת למה הי' הדבר והוא הסוד הנכבד ע"כ (בראשית כ) אמרי לי וחבריו ובעבור היות אותיות השינים קשים גם התחברם קשה ע"כ שמו הד' שרשים ושמו השי"ן לבדו משרת ושרותו מעט תחת אשר (תהלים קמד) שככה לו (שיר השירים א) שלמה אהיה (בראשית ו) בשגם הוא כי זי"ן וצ' וסמ"ך שהם אותיות השריקה קשים מאד ג"כ אות הרי"ש והעד הנערים הקטנים שלא יוכלו לבטא בו עד שיתגדלו ויתחזקו חבלי המוח ע"כ הוצרכו לשום השלשה אותיות השפה משרתים והניחו אחד שרש והוא הפ"א ובעבור היות האל"ף הקל הגרון והוא לפני הה"א ע"כ שמוהו בראש ושמו אחריו אות מהשפה שהוא הרחוק וככה אחר הה"א הוי"ו ואחר העי"ן פ"א והנה א"ב שנים משרתים וכנגדם ג"ד שרשיים מהחיך והלשון ואחר כן ה"ו משרתים וכנגדם ז"ח שרשים ובעבור כי אות ט' מתחלף תחת ת' חשבוהו כמו משרת ואחריו י' כ' ל' מ' נ' והנה ששה משרתים ואחריהם ששה שרשים ס' ע' פ' צ' ק' ר' ובעבור כי האל"ף תחלת כל אותיות לא ישית באחרונה רק בראשונה ואות תי"ו ישרת בראשית המלה ובאחריתו ובעבור כי זה האות דומה לה"א במכתב היה הסימן לשון נקבה ושב הה"א הנעלם אות נראה חכמה (שמות לה) חכמת לב וה"א עשה שגם היא נעלם שבתי"ו עשתה בנתה גם יש לתמוה מן ה"א (בראשית כא) גרש האמה הזאת ששב ה' נראה שתי האמהות ונקרא תי"ו בעבור הקו הנוסף על הה"א ועתה אדבר על האותיות המשך שהם יסוד השם הנכבד ואומר כי האל"ף ראויה להיות סימן המדבר המחל והיא כוללת זכר ונקבה והה"א באחרונה נח גם במפיק סימן לשון נקבה והוי"ו באחרונה עם חולם לזכר ידו רגלו או שורק (דברים לב) יסובבנהו יכוננהו ינצרנהו והיוד תחלתו זכר יעשה וסופו לשון נקבה ודעי וראי ודע כי האל"ף באחרונה לעולם נח נעלם ולא כן חבריו שהם הו"י ואין צורך להזכיר כי אותיות אהו"י מתחלפים ומתהפכים ופעם נוספים ופעם נגרעים (דברי הימים א ב) ישי ואישי (ירמיהו נב) האמון (שמואל ב יח) ההמון יקראון לימרא (שמואל ב יט) ולעמשא תמרו ויש נכתב ולא נקרא כמו בריא רק האלף עקר שנוסף כמו נקיא (יהושע י) ההלכוא אפוא ויש מובלע בדגש כמו (ירמיהו מט) אם לא ישים עליהם כהתבלע יו"ד (ירמיהו א) בטרם אצרך (ישעיהו מד) כי אצק מים גם יש ה"א מתבלע כה"א (איוב כא) גנבתו סופה (רות ד) אשר אהבתך ילדתו וככה (שמות כא) ישמרנו בעליו הדגש להחסרון ה"א ישמרנהו ואין צורך להאריך וכבר הזכרתי למה נבחרו להיותם במספר ראשון כי האחד סבת המספר ואיננו מספר והעשרה דומה לאחד כי הוא כולל האחדים והוא ראש העשרות וחמשה וששה חשבון עגול כי שניהם אמצעים ודע כי האורך קו בין שתי נקודות והרוחב שני קוים והנה זה שטח והנה בגוף יש לו שני פאות וככה הקוים בראשית ר"ל הא"לף והוא נושא את המקרים כדבור (שמות כ) אנכי שהוא נושא כל התשעה והגוף מתחלק לחלקים רבים אין קץ לו ע"כ קראו שמו אל"ף ופירוש ה"א הצורה כמו הנה והיא שני קוים יש לה מקצוע ויש קו אחר קרוב אליו עמו ע"כ הי' הה"א סי' הנקבה באחרונה (איוב לז) ורוח עברה נערה אלמנה והוי"ו כדמות ווי העמודים ונכפל להדביק השפתים ובעבור היות הה"א לנקבה הי' זה סימן לזכרים ישמרנהו ויחייהו ירדפהו ובעבור הדבק היה לשון רבים באחרונה גם נקבות עשו טוו ובראשונה ראובן ושמעון והשתנה הוי"ו בהתחברו עם חבריו ודע כי הה"א הנוסף בראשונה על שני דרכים דבר נמצא כה"א הדעת או שאלה אם הוא נמצא כה"א חתימא ויש ביניהם הפרש בנקוד והיו"ד ישרת בראשונה ובאחרונה והנה בראשיתו סי' לשון זכר יחיד ורבים שאינם עם המדבר והוא הוא כמחשבה ע"כ הוא הפך אחד ובאחרונה דומה לאחד כי היוד סי' המדבר זכר או נקבה ידי רגלי ונראית היוד לשון רבים ובסמוך היו"ד הנעלם (איכה ד) ידי נשים:
והחשבון יסודו עשרה כי כל חשבון שהוא אחריו הוא חלק או חלקים ממנו או מתחדש בעבור כפלו או בעבור מחברתו אל אחריו או בהתחבר השנים דרכים ועוד ידוע כי גלגל הרוח והאש אחד גם כן גלגל המים והארץ ומקיפים אותה ח' גלגלים בראיות גמורות והנה הכל עשרה ע"כ צורות יו"ד כדמות קו עגול שהוא מקיף כל אשר בתוכו ופירוש קהלה מגזרת והתודה השנית שתי תודות והנה המחל מלמעלה האחד קדש ואם יחל מלמטה מהעומד כנגדו הנה העשירי קדש ע"כ הי' הבכור והעשירי קדש והנה מפאה אחרת האחרים תשעה כי עשרה תחלת כלל והאחד אינו מספר והנה השמנה הם המספרים והארבעה ראשונים והם שנים ושלשה וחמשה ושבעה וכאשר תחבר האחד שהוא שרש ומרובע ויסוד ומעוקב אל מרובע ראש חשבון הזוגות הנה יעלה ה"א ואם תחברנו אל מרובע ראש חשבון שאינו זוג הנה יו"ד והנה השם הנכבד וכאשר תחברנו אל מרובע ה"א הנה חשבון כל השם וככה חשבון שתי האותיות במבטא וכאשר תחברנו אל מרובע ז' הנה חמשים שנת היובל קדש וככה יום חג שבועות והנה סוד חמשה כולל כל המספרים אשר לפניו והשם היחיד כמספר השלשה אותיות. והנה חצי כל השם בחברך כל המספרים אשר לפניו ויעלה מאה ועשרים וככה מספר המרובעים בזוגות בתשעת המספרים שהם כחשבון עגול בכפלו וכאשר תחבר האחדים מאה וששים וחמש וככה יעלה כפל החצי הראשון על החצי וכאשר תחסר מרובע האות הראשון ממרובע השנים נחברים אז תמצא מעקב האות השני וכאשר תחסר מרובע השנים נחברים ממרובע השלשה נחברים אז תמצא מעוקב האות השלישי. וסוד העשרה עוד אפרש הנה ידוע כי מרובע צלע המשולש השוה בתוך העגול כמרובע עמוד המשולש השוה בכל צלע אלכסון העגול כאשר הוא מרובע עמוד המשולש השוה שלשת רביעיות מרובע הצלע וכאשר נוציא יתר בשלישית האלכסון יהי' מרובע היתר עם מרובע החצי כמו מרובע אלכסון העגול ובחשבון אחר לא יעלה ככה רק פחות או יתר ובעגול שהוא אלכסונו עשרה בהוציאך החצי של שתי שלישיות האלכסון אז תמצא שברי המשולש או שברי הצלע המרובע כקו העגול על כן מרובע קו משולש שוה בעגול אלכסונו חמשה עשר חמשת אלפים בלי תוספות או מגרעת ומרובע עגול שאלכסונו עשרה הם תשע מאות ושמונים ושבעה וחמש תשיעיות ושמונה תשיעיות התשיעית והשרש אחד ושלשים מעלות וחמשה ועשרים ראשונים וחמשה ושלשים שניים גם חמשה שלישיים וכאשר תחבר מספר כל השם יעלה שנים ושבעים ע"כ אמרו הקדמונים כי הוא השם המפורש וכל עגול שאלכסונו פחות מעשרה יהיו שברי המשולש השוה לקו העגול כערך העגול אל עשרה והפך זה בהיותו יתר מעשרה:
פירוש לוית חן
[עריכה]פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.