יסוד ושורש העבודה/יב/ג

פרק שלישי

חדש אדר

פרשת שקלים. מקודם קריאת הפרשה של שקלים יאמר אדם בשמחה עצומה: לשם יחוד כו׳, הריני מוכן לשמוע קריאת פרשת שקלים שנכתב בתורתינו הקדושה כמו שתקנו לנו חז״ל. וישמע בפנים בחומש כל תיבה ותיבה מפי הקורא, בכדי שלא יפנה מחשבתו לבטלה ח״ו. וכן בכל ד׳ פרשיות.

פרשת זכור

והיא מצות עשה דאורייתא, יאמר קודם קריאתה: לשם יחוד כו׳, הריני מוכן לקיים מצות עשה מן התורה לשמוע פרשת מחיית עמלק כמו שכתוב בתורתינו הקדושה: "זכור את אשר עשה לך עמלק" וגו׳ "לא תשכח". ובשעת קריאתה יכוין הכוונה המבוארת למעלה בשער הניצוץ בה׳ זכירות שחייב האדם לזכור בכל יום, והוא לכוין בזכירת מחיית עמלק, להצטער בצער השכינה הקדושה, ולקבל על עצמו מסירת נפש.

כוונת תענית אסתר

הנה הטעם על קביעת הצום בי׳׳ג לחדש אדר הוא כמו שכתב הטור, מהא דאיתא בגמרא: י״ג זמן קהלה לכל היא, כפירוש רבינו תם, שפירש שהכל מתקבצים לתענית אסתר לומר תפילות ותחנונים, לפי שבו נקהלו ועמדו על נפשם והיו צריכין רחמים, ואנו עושים כמו שהם היו עושים בימי מרדכי ואסתר כו׳, עכ״ל הטור. ועוד נמצא בספרים, שתענית זה חיוב על כלל ישראל, מטעם כמו מי שאירע לו נס, וביחוד נס של הצלת נפשות, חייב לקבל על עצמו להתענות בכל שנה ושנה ביום זה שנעשה בו הנס ולומר תפילות ותחנונים לפני המקום וליתן ליתברך שמו הודאה גדולה על הנס שנעשה לו ביום זה. כמו כן אנו עם קדוש עושים על הנס הגדול המפורסם הזה שנעשה לנו ביום זה, ביום אשר שברו אויבי היהודים לשלוט בהם ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם. לכן ראוי לכל איש ישראלי מעם קדוש בכל שעות היום של התענית הזה, לעורר לבבו אל ההודאה גדולה ועצומה במחשבתו ליתברך שמו יתעלה ויתרומם, שניצל ממש הוא ובניו בקרב כל ישראל בעצם היום הזה ממות לחיים.

גם ראוי להרבות בלימוד ביום הצום הזה, וכן הובא בספרים, והכל מטעם הנ״ל. ודי בזה.

וימצא כתוב על הרח״ו ז״ל, שקודם מנחה זו היה טובל עצמו במקוה טהרה בשביל קריאת המגילה לערב. וכן ראיתי רבים נוהגין כן.

גם הובא בספרים, שקודם תפילת מנחה זו ראוי ללבוש בגדי שבת ולהתפלל בהם תפילת מנחה.

וקודם תפילת מנחה זו דווקא יתן ג׳ חצאי שקלים לאיזה אביון הגון, כמו שכתוב בשולחן ערוך בסימן תרצ״ד, ודווקא מטבע של כסף הנקרא בשם מחצית. ולא כמו שנוהגין ליתן ג׳ חצאי שקלים הנ״ל ביום מחר לחזן הקורא.

אם יש יכולת ביד האדם בלי שום קטטה ומריבה חס ושלום שיתעכבו הציבור להתפלל תפילת ערבית בזמנה, מה טוב ומה נעים וזכות הרבים תלוי בו. אך על כל פנים ראוי לכל אדם להזהר בזה שקריאת המגילה יהיה בלילה ממש, והיא צאת הכוכבים. כי מדינא דגמרא הוא, דאמר ריב״ל: חייב אדם לקרות המגילה בלילה ולשנותה ביום; הרי מפורש בלשון הגמרא, שחיוב קריאתה הוא דווקא בלילה. ואף שכתוב בבית יוסף סימן תרפ״ז בשם הראב״ד וזה לשונו: נהגו לקרותה מבעוד יום ליל י״ד כדי להקל על האנושים ועל המעוברות שלא להתענות יותר מדאי, עכ״ל. עם כל זה השמיטו הבית יוסף בשולחן ערוך, כי לא כל אדם יכול לומר אנוש וחולה אני. לכן הירא את דבר ה׳ וחרד על דבר אהבתו יתברך שמו התקוע בלבו לקיים מצות עשה זו מדברי קבלה על תיקונה, להמתין עם קריאת המגילה עד צאת הכוכבים. כי קבלה היא מקדמונים אחזו שער, בכל מקום שנזכר בגמרא בלשון "חייב", צריך האדם להמית עצמו עליה. ודי בזה. וכל ירא וחרד יקרא המגילה עם הציבור בבית הכנסת דווקא ולא באיזה בית במניין.

כוונת תפילת ערבית דפורים

הנה אמרו רז״ל על פסוק "ברוך ה׳ יום יום", בכל יום ויום תן לו מעין ברכותיו. ועל כן עוד נוסף הוא בברכת אמת ואמונה דערבית זו, מהראוי וישר לאדם לכוין על דרך כוונה המבוארת למעלה בחנוכה, ובהודאה גדולה ועצומה יותר ויותר, על הניסים ונפלאות שעשה עמנו עם קדוש בזמן הזה, וגם על גודל מפלת שונאנו המן הצורר בניסים ונפלאות על הסדר, נס אחר נס, כידוע מספר המגילה על פי מדרשי חז״ל בגמרא הקדושה ובמדרשים.

בתיבות כי הוא ה״א ואין זולתו ואנחנו ישראל עמו, זולת הכוונה המבוארת למעלה במקומה בתפילת ערבית, עוד נוסף הוא שיכניס אדם שמחה עצומה פרטית בלבו באלהותו יתברך שמו ויתעלה זכרו לעד, על שבחר בנו עם קדוש לחלקו ולגורלו להיות אלהינו ופטרון שלנו, לעמוד בימין צדקנו בכל צרה וצוקה בניסים וגבורות נפלאים, כמו שעשה לנו בזמן הזה בהצלת נפשנו ממוות לחיים ובמפלת המן הצר.

ובתיבות הפודינו מיד מלכים מלכינו הגואלינו כו׳ עד "העושה לנו ניסים ונקמה בפרעה", יכוין כעין הכוונה המבוארת למעלה בחנוכה, ועיי״ש היטיב. וביחוד בתיבות העושה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר, יחשוב במחשבתו כמה פעמים, "גבורות ה׳ גבורות ה׳" בשמחה עצומה עד מאוד על גודל הניסים ונפלאות על הסדר, נס אחר נס, בגודל מפלת המן מאגרא רמא לבירא עמיקתא.

ובתיבות השם נפשנו בחיים, יתן במחשבתו הודאה עצומה להבורא יתברך שמו על שהציל אותנו עם קדוש ממוות לחיים בזמן הזה, ודי בזה.

ויזהר לומר על הניסים בכוונה עצומה על דרך המבואר בחנוכה.

ואחר תפילת העמידה יכניס שמחה עצומה בלבו אל קיום מצות עשה זמנית של דברי קבלה, קריאת המגילה.

ויזהר מאוד לעשות במגילה עמוד בסופה, כי הוא דינא דגמרא והובא בשולחן ערוך, והובא גם כן בכתבי האר״י ז״ל על דרך הסוד.