יסוד ושורש העבודה/ט/י
פרק י
[עריכה]חג השבועות
[עריכה]ערב חג השבועות שהוא כניסת יום הקדוש, זמן מתן תורתינו, ישמח ויגיל מאד באלקינו ומלכנו ית"ש ויתעלה זכרו לעד. ואחר הטבילה במקוה טהרה ילך לבית הכנסת בזריזות להתפלל מנחה וערבית בכוונה עצומה. וביחוד בברכת אהבת עולם בערבית זו, תיבות "תורה ומצות חקים ומשפטים אותנו לימדת" כו' "ונשמח בדברי תורתך" כו' ראוי לומר בהודאה עצומה במחשבתו להבורא ית"ש ביותר ויותר, כי זה היום עשה ה' לבחור בעם קדוש משבעים מופרשה, וקידשם בתורת אמת ובחוקים ישרים, נגילה ונשמחה בו באלקותו ובתורתו ובמצוותיו. ודי בזה.
ויזהר האדם מאד למעט באכילתו בסעודת הלילה זו בכל מה דאפשר כדי שיוכל לעשות התיקון של הלימוד בלילה זו. ותיכף אחר ברכת המזון ילך בזריזות לבית המדרש לעשות התיקון של הלימוד, ולא יבטל בשיחת חולין אף רגע כמימרא חס ושלום. וגודל מעלת תיקון הלימוד בלילה זו מבואר בזוהר הקדוש, וכבר נדפסו המאמרים בתיקון ליל שבועות. לכן יזהר האדם מאד ומאד בתיקון לילה זו בלימוד כסדר שנדפס בתיקון ליל שבועות, ויזהר בדקדוק התיבות ממש כמו בקריאת שמע, כי טוב מעט בכוונה כו'. ובוחודאי כוונת הזוהר הקדוש שכתב שיהיה הלימוד מתורה לנביאים ומנביאים לכתובים כו', שיהיו תיבות הקריאה והלימוד שלמים ככתוב, כי כבר הזהיר הזוהר הקדוש בעצמו על זה בכמה מקומות, ומפרש הפסוק (במדבר יא, לג) "הבשר עודנו בין שיניהם טרם יכרת ואף ה' חרה בעם" על אותם שחוטפין ומבליעין התיבות ואין מדקדקין היטב באותיותיה, כמבואר בשערים הקודמים. גם יבינו במקרא, זו הטעמים, לדקדק בם היטב. וכשיקרא במעשה בראשית ובעשרת הדברות, יכוין הכוונות המבוארים בקריאות פרשה שניים מקרא ואחד תרגום, כי זה שורש ועיקר של הקריאה. וקודם עלות השחר מעט ילך לטבול, כדי לקבל תוספות קדושה. גם בטבילה זו עושה תיקון גדול בעולמות העליונים הקדושים, בכתבי האריז"ל: