יסוד ושורש העבודה/ט/ח
פרק ח' – ליל יום טוב שני וספירת העומר
[עריכה]אחר ערבית דליל ב' של פסח, על פי כתבי האריז"ל לא יספור ספירת העומר בבית הכנסת עם הציבור אחר תפילת ערבית קודם הסדר, כי תיקון מצוה זו על סדר תיקון העולמות העליונים הקדושים אינה באה כי אם דווקא אחר גמר כל הסדר בכל הלכותיו. אך בשאר ימי הספירה יזהר לספור דווקא עם הציבור בבית הכנסת. וערבית תפילה בזמנה מצוה בכל השנה, ומה גם בימי העומר כדי לספור ספירת העומר עם הציבור.
יזהר האדם במצות ספירת העומר. וזה לשון הזהר הקדוש פרשת אמור דף צ"ז ע"ב: תא חזי, כל בר ישראל דלא מני חושבנא דא, אינון שבע שבתות תמימות, למזכי לדכיותא דא, לא אקרי טהור ולאו בכללא דטהור הוא ולאו הוא כדאי למהוי ליה חולקא באוריתא. ומאן דמטי טהור להאי יומא כו'. עד כאן לשונו בקיצור. והתבוננת על מקומו והננו אוזן מלין תבחן מזה גודל ענשו רחמנא ליצלן להמבטלה וגודל שכרה להמקיימה. אך אם קיים עשה שבה על דרך מצות אנשים מלומדה, הוא קיים ולא קיים כלל, כמבואר למעלה בשערים הקודמים כראי מוצג בראיות ברורות, וביחוד במצוה זמנית זו של ספירת העומר, שהמעיין בזהר הקדוש ובכתבי האריז"ל עיניו יראו ועפעפיו יבחנו גודל מעלתה ובתיקונים הנעשים בקיומה, ואיך ומה ראוי לאדם להכין את ליבו ומחשבתו אל עוצם הכוונה.
אך לאו כל מוחא סובל דא לכוין כוונת האריז"ל. לכן אין טוב לאדם כי אם להתקין את עצמו לתפילה לעני כי יטיף מלתו על לשונו אמורה על עניות דעת בזה. ומקודם להכניס אמונה שלימה ואמיתות על כל פנים בליבו שהלא הוא כמוס סוד ה' ליראיו במצוה זו, ובקיומה יעשה בהם תיקונים נפלאים ונוראים. ועל זה יתפלל תפילה קצרה, שיהא חשוב מצוה זו בעיני הבורא יתברך שמו כאילו כיון בכל הכוונות שכוונו בה אנשי כנסת הגדולה, ויאמר: "לשם יחוד" כו', ואחר כך יברך הברכה בשמחה עצומה מאוד. וכשיסיים "על ספירת העומר", יכוין ליבו אל שמחה עצומה יותר בעת עשיית המצוה, דהיינו בעת שיאמר:
ויכוין במחשבתו שבתיבות אלו שיוצאים מפיו עושה תיקונים גדולים ונוראים. ויכוין גם כן לתת בזה נחת רוח ליוצרו ובוראו יתברך שמו ויתעלה. ויאמר: "יהי רצון כו' שיבנה בית המקדש כו' ושם נעבדך כו' וערבה" כו'. ויתפלל אדם תפילה זו על בניין בית המקדש בשברון לב מאוד ומקירות ליבו אל הבורא יתברך שמו ויתעלה שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ונוכל להקריב בה כל הקרבנות בכדי לתת בזה נחת רוח ליתברך שמו ויתעלה זכרו לעד. וזהו עיקר הכוונה של תפילה זו. ותפילה זו היא המשך אל תיקון הספירה, ובאה חובה על האדם תיכף אחר הספירה, ועושה בה גם כן תיקון גדול בעולמות העליונים כתבי האריז"ל. לכן יזהר האדם מאוד בכוונתה.
ואחר תפלה זו יאמר מזמור למנצח בנגינות מזמור שיר אלהים יחננו כו', בכוונה עצומה עד מאוד ואמירתו ג"כ מתקוני הספירה ואף אם יכוין רק פירוש המלות של המזמור ע"פ פרש"י בודאי יתלהב לבו אל האהבה עצומה ועזה באלהותו ית"ש ויתעלה זכרו לעד ואל גודל ההודאה במחשבתו על חלקו וגורלו הקדוש שחבל נפלה לו בנעימים אף נחלת שפרה לו תחת אלהותו ית"ש ויתעלה זכרו לעד ואל גודל התשוקה על התגדלות שמו הגדול של הבורא ית"ש ויתעלה בין הגוים כי כל זה כליל תפארת בתיבות המזמור הזה ואל כל זה יכין לבו לכוין, והתחבולה שיאמר התיבות במתון גדול ויכוין פי' המלות עפרש"י ואז ממילא יתלהב לבו אל כל כוונות הראויות ודי בזה. ואחר מזמור זה יאמר תפלת 'אנא בכח' גם כן בכוונה עצומה עד מאוד במתון גדול מלה במלה ועיקר שיכוין אף ע"פ פשוטו עיקר הבקשה של תפלה זו, ותפלה זו היא ג"כ מתקוני הספירה והיא תפלה כוללת על כל ישראל ותקון הנפש מאוד וגודל מעלתה הובא בזה"ק ותקונים בהרבה מקומות. ולפי שמצות ספירת העומר הוא תקון גדול ונפלא לטהר את נפשו שנפגמה בעונות ר"ל לכן תקנו לומר אחר הספירה תפלה 'רבנו של עולם אתה צויתנו כו' כדי שיטהרו נפשו עמך ישראל מזוהמתם' כו' וראוי לאדם שיתפלל תפלה זו בכוונה עצומה ובשברון לב מאד ואם יכול להוריד דמעות מה טוב כי הוא זה כל האדם לתקן נפשו בעודו בחיים חיותו ודי בהערה זו.
חול המועד