ינון שמו/ו
סימן ו
סמיכת אלוקי נשמה
1. שאלה: האם יש להסמיך ברכת 'אלוקי נשמה' לברכת 'אשר יצר'?
תשובה: הטור בסימן ו' כותב כך:'אמנם אם יברך מיד על נטילת ידיים ואשר יצר, יש אומרים שצריך לומר מיד אחריה אלהי נשמה עד ברוך אתה ה' המחזיר נשמות לפגרים מתים לפי שהיא סמוכה לברכת אשר יצר ולכך אינה פותחת בברוך, ויש אומרים שאין צריך לאומרה מיד אחריה ומה שאינה פותחת בברוך מפני שהיא ברכת הודאה כמו ברכת הגשמים שאינה פותחת בברוך, ומסתבר דהכי מוכח בברכות בפרק הרואה דקאמר כי מתער משנתיה לימא אלהי נשמה ובתר הכי קאמר וכי משי לידיה לימא על נטילת ידים וכן סדרן הרמב"ם ז"ל'. הראשונים שאותם הטור מזכיר כמי שמחייבים לסמוך הם הרא"ש בתשובה (ד,א) והגאונים, ומי שפוטר הוא התוספות (ברכות יד. 'ימים').
כיצד הכריעו האחרונים? השו"ע (ו,ג) לא הצריך מפני שהיא ברכת השבח, ואילו לפי הב"ח והלבוש יש להסמיך אותה לאשר יצר.
הערה: בדברי הרא"ש ישנה סתירה: בפסקים שלו על מסכת ברכות משמע שאין צריך להסמיך, ואילו בשו"ת שלו כותב שלא יפסיק בין אשר יצר לאלוקי נשמה כי היא סמוכה לו. ב"ח מסיק שיש בכך מידת חסידות, וגם במשנה ברורה כתב (סקי"ב) להיזהר בזה לכתחילה, ובכף החיים כתב בשם האריז"ל שצריך להסמיך. (אם ניתן לסמוך אותה לברכה אחרת כגון ברכות התורה- עיין פסקי תשובות ח"א עמ' שע"ז שישנה דעה שמותר לאומרה לפני פסוקי ברכת כהנים, וישנה דעה שיאמרנה אחרי משנת אלו דברים).
ראה בספר פסקי תשובות (ח"א עמ' תתל"ג) האם ואיך ניתן לסמוך לברכה באופן מלאכותי.
סיכום: לכתחילה יאמר את ברכת אלוקי נשמה סמוך לסיום ברכת אשר יצר.
ברכות השחר בגן
2. שאלה: ראיתי שבגנים שבישוב [בהם רוב הילדים ממשפחות הנוהגות כמנהג בני ספרד] מברכים בברכות השחר גם את ברכת 'על נטילת ידיים', האם הדבר ראוי, שהרי הם נטלו ידיים בבוקר בביתם לפני יותר משעה?
תשובה: אכן, המחבר בשו"ע (ו ב) מביא את המנהג שנהגו באשכנז, לומר את ברכת 'על נטילת ידיים' בבית הכנסת עם שאר ברכות השחר, אבל מרן המחבר מסתייג ממנהג זה. אם אכן רוב בני הישוב הם בני ספרד, ראוי ללמד שיברכו את ברכת 'על נטילת ידיים' בבוקר בבית, ולא יאמרוה שוב בגן.
קדימה ב'אשר יצר'
3. שאלה: מי שהתחייב בברכת אשר יצר וכן בברכה אחרונה, מה יקדים?
תשובה: יקדים 'אשר יצר', כי היא תדירה ויש בה גם חשש שכחה (רע"א כאן וכן כף החיים סק"א).
מחוּבַּר לקטטר
4. שאלה: מי שעושה צרכים דרך קטטר, האם ומתי יברך ברכת אשר יצר?
תשובה: יברך בכל יום בבוקר עם ברכות השחר, וכן בשעה שמחליפים השקית (יש להיזהר שלא לברך כאשר נודף ריח לא טוב) על פי נשמת אברהם (ח"א ז,א) ופסקי תשובות (ח"א עמ' ס"ח). אגב, אין איסור לומר דברים שבקדושה מול שקית השתן, אם אין ריח רע, על פי המושג 'צואה בעששית' שמותר לקרוא כנגדה (שו"ע או"ח ע"ו,א) והרי עששית דומה לשקית, כי היא כיסוי מזכוכית, כי העיקרון הוא שיהיה כיסוי ולא משנֶה אם הוא שקוף או אטום. מה שאין כן לגבי אמירת דברים שבקדושה מול ערווה, שהוא אסור על אף שהיא מאחורי כיסוי מזכוכית (שם ע"ה ה).