ילקוט שמעוני תורה תרצ
<< · ילקוט שמעוני · תורה · תרצ · >>
במדבר - פרק ג - רמז תרצ
[עריכה]פְּקֹד אֶת בְּנֵי לֵוִי (במדבר ג, טו). זה שאמר הכתוב צדיק כתמר יפרח, מה תמרה זו צלה רחוק כך מתן שכרן של צדיקים רחוק. מה תמרה זו עושה תמרים ועושה נובלות [כך ישראל יש בהן בני תורה ויש בהן עמי הארץ, מה תמרה זו יש בהן נובלות] שאין נכנסין לאוצר [ועושה תמרים והן נכנסין לאוצר] כך ישראל כשהיו במדבר מהן נכנסו [לא"י] ומהן לא נכנכו. מה תמרה זו אם נקצצה או נעקרה אין עולה תחתיה אחרת. וכן הארז כשהוא נעקר או נקצץ (א) אינו מחליף, לכך נמשלו הצדיקים כתמרה זו עושה תמרים ועושה קוצים, וכל מי שמבקש לגנוב התמרים הקוצים שולטין בו, כך הצדיקים והחכמים. וכל מי שאינו משמר את נפשר מהן נופל בגיהנם ולוקה בעוה"ז, למה שנשיכתן נשיכת שועל ועקיצתן עקיצת עקרב ולהישתן לחישת שרף, ואף כל דבריהם כגחלי אש. צדיק כתמר יפרח מדבר בשבטו של לוי שהפרישן הקב"ה במעשיהם הטובים, מה כתיב אחריו שתולים בבית ה' בחצרות אלהינו יפריחו, ללמדך שלא היו זזין מבית המקדש, שנאמר עיני בנאמני ארץ לשבת עמדי הולך בדרך תמים הוא ישרתני, לכך נאמר שתולים בבית ה', שלא היתה העזרה חסרה מהם, שנאמר בחצרות אלהינו יפריחו. [מהו בחצרות אלהינו] זש"ה אשרי תבחר ותקרב לשכון חצריך, אמר הקב"ה הואיל והן לגיונותי לך וספור אותם לכך נאמר פקוד את בני לוי:
זש"ה אלהים מושיב יחידים ביתה. שאלה מטרונה אחת את ר"י בן חלפתא וכו', (כתוב בילקוט תהלים תשצ"ר). ד"א אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות, זה עמרם ויוכבד אשתו, שבזכותם הוציא הקב"ה את ישראל ממצרים, שהיו משועבדים בטיט ובלבנים, מה עשה ההקב"ה זוג יוכבד לעמרם כדי להעמיד מהן גואל לישראל לוהעמיד מהם כהנים גדולים וכו', אמר הקב"ה הואיל והשבט הזה למוד הוא להעמיד גואלים לך וספור אותם. ר' יהודה ברבי שלום אמר למור הוא השבט הזה להיות מונה אותו הקב"ה בכל מקום עד שהן קטנים, [מנין] שבשעה שאמר הקב"ה ליעקב שירד למצרים אותה שעה ספר את (ישראל) [יעקב] ובניו ונמצאו כולם שששים וששה, ויוסף ובניו הרי שבעים חסר אחד, והוא אומר כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים, [א"ר לוי] א"ר שמואל בר נחמני למוד הוא השבט הזה שהקב"ה מונה אותן עד שהן במעי אמן. א"ר ברכיה הכהן השרף הזה אינו מספיק לצאת עד שמספיגין אותו, כך יוכבד היתי אמה מעוברת ממנה [באותה שעה] והיתה במעי אמה ונמנה עליה. אמר ר"ל עם שאמה נכנסת בפתח מצרים ילדה אותה לכך נאמר עליה בשבעים נפש. ואף בני בניה כך אמר הקב"ה למשה כל זכר מבן חדש ומעלה תפקדם, אמר משה רבונו של עולם מכמה שנים אני מונה אותם, אמר ליה מבן חדש ומעלה א"ל משה יכול אני להיות עומד והסבב בחצרותיהם ובתוך בתיהם ולספור כל אחד ואחד מהם, אמר ליה הקב"ה משה עשה אתה את שלך ואני אעשה את שלי: