ילקוט שמעוני תורה צג
<< · ילקוט שמעוני · תורה · צג · >>
רמז צג ותאמר שרה צחוק עשה לי אלהים כל השומע יצחק לי. רבי ברכיה בר רבי יהודה בר רבי סימון בשם רבי שמואל בר רבי יצחק: ראובן בשמחה, שמעון מה איכפת ליה? אם שרה נפקדה, אחרות מה איכפת להו? אלא בשעה שנפקדה שרה אמנו הרבה עקרות נפקדו עמה, הרבה חולים נתרפאו עמה, הרבה חרשים נתפקחו עמה, הרבה סומים נתפתחו, הרבה שוטים נשתפו. נאמר כאן עשיה, ונאמר להלן "והנחה למדינות עשה", מה עשיה הנאמר להלן נתן דרוריה לעולם, אף עשיה הנאמר כאן נתן דרוריה לעולם. ר' לוי אמר, הוסיף על המאורות; נאמר כאן עשיה, ונאמר להלן "ויעש אלהים את שני המאורות":
ותאמר מי מלל לאברהם. "מי דבר" אין כתיב כאן אלא "מי מלל", רמזו שהוליד למאה שנה. רבי פנחס בשם רבי חלקיה: קמותיו של אביהם היו יבשות ונעשו מלילות. רבי ברכיה בשם ר' לוי, את מוצא, כיון שילדה אמנו שרה את יצחק היו אומות העולם אומרים: חס ושלום לא ילדה שרה את יצחק, אלא הגר שפחת שרה היא ילדה אותו. מה עשה הקב"ה? ייבש דדי נשותיהן של אומות העולם, והיו מטרוניות באות ונושקות עפר רגליה של שרה ואומרים לה: עשי מצוה והיניקי בנים שלנו. שרה היתה צנועה יותר מדאי, אמר לה אברהם אבינו: שרה, אין זו שעת הצניעות אלא גלי את דדיך וקדש שמו של הקב"ה ושבי בשוק והיניקי בניהן, כדי שידעו הכל שהתחיל הקב"ה לעשות לנו ניסים. וגילתה דדיה והיו נובעות כשתי מעיינות והיו מטרוניות באות ומניקות את בניהם ממנה ואומרים: אין אנו כדאי להניק את בנינו מחלבו של יצחק. הדא הוא דכתיב: היניקה בנים, "היניקה בן" אין כתיב כאן אלא "בנים". רבנן ורבי אחא, רבנן אמרי: כל מי שבא לשם שמים נעשה ירא שמים. רבי אחא אמר: אף מי שלא בא לשם שמים, נתן לו ממשלה בעולם הזה; כיון שהפליגו עצמן בסיני ולא קבלו את התורה, נטלה מהם אותה הממשלה, הדא הוא דכתיב: "מוסר מלכים פתח" וגו':
ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה. וכמה בנים היניקה? תנא: אותו היום שגמל אברהם אבינו את יצחק בנו עשה משתה גדול, והיו אומות העולם אומרים: ראיתם זקן וזקנה שהביאו אסופי מן השוק ואומרים בננו הוא? ולא עוד, אלא שעשו משתה גדול כדי להעמיד דבריהם. מה עשה אברהם אבינו? עמד וזימן כל גדולי הדור, ואף שרה אמנו זימנה את נשותיהם, וכל אחת ואחת הביאה את בנה ולא הביאה מניקתה, נעשה נס ונתפתחו דדיה כשני מעינות והניקה את כולן. ועדיין אומרים: שרה בת תשעים שנה תלד, אברהם בן מאה שנה יוליד? מיד נהפך קלסתר פנים של יצחק ונדמה לאברהם. באותה שעה אמרו: "אברהם הוליד את יצחק":
מאי דכתיב: ויגדל הילד? עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמול חסד לזרעו של יצחק. לאחר שאוכלין ושותין, נותנין לו לאברהם כוס של ברכה לברך, אומר: איני מברך, שיצא ממני ישמעאל. אומר ליצחק: טול וברך, אומר: איני מברך, שיצא ממני עשו. אומר ליעקב: טול וברך, אומר: איני מברך, שנשאתי שתי אחיות בחייהם. אומר למשה: טול וברך, אומר: איני מברך, שלא זכיתי ליכנס לארץ ישראל לא בחיי ולא במותי. אומר ליהושע: טול וברך, אומר: איני מברך, שלא זכיתי לבן, דכתיב: "נון בנו יהושע בנו". אומר לדוד: טול אתה וברך! ואומר: אני אברך ולי נאה לברך, שנאמר: "כוס ישועות אשא" וגו':