ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תתע
הללויה אודה ה' בכל לבב בסוד ישראים ועדה. לפי שהקב"ה מגלה סודו לישראים, וכתיב כי אם גלה סודו אל עבדיו וגו' וכתיב אל תירא יעקב וגו' כי אצק מים על צמא ואין צריכין מי שילמדם אלא זה יאמר לה' אני וזה יקרא בשם יעקב ומי גרם להם סוד שגליתי להם לכך נאמר בסוד ישראים ועדה:
גדולים מעשי ה'. הוא גדול שנאמר גדול ה' ומהולל מאד, וכן הוא אומר אז יאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה, מהו שכרו כל מי שעושה אותם מלבישו הוד והדר שנאמר הוד והדר פעלו, ומהלליו גדולים וכן הוא אומר יראה אל עבדיך פעלך והדרך על בניהם (כתוב ברמז תתרנ"ז):
זכר עשה לנפלאותיו. כל מה שעשה בעולם הזה לצדיקים לאו כלום הוא אלא כשיעשה לעולם הבא וצדקתו עומדת לעד:
טרף נתן ליראיו, אמר ר' יהושע בן לוי טירוף נתן ליראיו בעולם הזה ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה, אבל לעתיד לבא יזכור לעולם בריתו:
כח מעשיו הגיד לעמו. רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי מה טעם גלה הקב"ה לישראל מה שנברא ביום ראשון וביום שני מפני הכנענים שלא יהיו מגנין את ישראל לומר הלא אומה של בוזוזות אתם וישראל משיבין להם ואומרים להם הלא בזוזה היא בידכם הלא כפתורים היוצאים מכפתור השמידום וישבו תחתם, אלא העולם ומלואו של הקב"ה כשרצה נתנה לכם וכשרצה נטלה מכם ונתנה לנו הה"ד [כח מעשיו וגו'] בשביל לתת להם נחלת גוים. סמוכים לעד לעולם. א"ר אלעזר סמוכים מן התורה מנין שנאמר סמוכים לעד לעולם עשוים באמת וישר:
ראשית חכמה יראת ה'. מרגלא בפומיה דרבא תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים כד שלא יהא אדם קורא ושונה ובועט באביו או באמו או ברבו או במי שגדול ממנו בחכמה שנאמר ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם, ללומדיהם לא נאמר אלא לעושיהם, לעושים לשמה ולא לעושים שלא לשמה, וכל העוסק בתורה שלא לשמה נוח לו שלא נברא ומה שעשתה חכמה עטרה לראשה עשתה ענוה סוליתא לרגלה שנאמר עקב ענוה יראת ה':