ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תתלט
אמר רבי אלעזר וגם מהם אקח לכהנים ללוים, מן הגוים שהם מביאים למלך המשיח, מהם מי מפייס כל מי שהוא ישראל בהן, אמר רבי פנחס בר חמא (כז) הנסתרות לה' אלהינו, ה' יספור בכתוב עמים מאותן העמים שהן מביאין את ישראל שהוא כותב אותם עם ישראל, זה יולד שם סלה כאלו נולדים באותה שעה:
ושרים כחוללים, א"ר יהודה בר רבי סימון בשם רבי מאיר כשם שהבאר נובע מים חדשים בכל שעה כך אומרים ישראל שירה חדשה בכל שעה, הדא הוא דכתיב ושרים כחוללים כל מעיני בך, ורבנן אמרין כשם שאמרו האנשים שירה כך אמרו הנשים שירה שנאמר ושרים כחוללים כל מעיני בך, ואומר גן נעול וגו':
שיר מזמור לבני קרח למנצח על מחלת לענות, מהו על מחלת, אמר רבי ברכיה אמר הקב"ה לדוד קלס אותי איך שאתה מבקש ואני מוחל לך בקלוסך שאין אדם יכול למצוא אחד מכמה מיני שבח של הקב"ה, וכן הוא אומר היסופר לו כי אדבר אם אמר איש וגו', ולמי נתן רשות, לדוד שנאמר למנצח על מחלת שאני מוחל בקלוסך. דבר אחר למנצח על מחלת לענות, אמר רבי יודן מהו על מחלת שמחל לו הקב"ה לענות זכור ה' לדוד את כל ענותו:
ה' אלהי ישועתי, אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה אין לי ישועה אלא בך ואין עיני מיחללות אלא לך, א"ל הקב"ה הואיל וכן אני מושיעך, שנאמר ישראל נושע בה' תשועת עולמים לא תבושו ולא תכלמו עד עולמי עד:
נחשבתי עם יורדי בור, כאינש דלית ליה פטרון שנאמר במתים חפשי. כמו לחללים שוכבי קבר. רבי חלבו אמר כמו חללים שוכבי קבר אלו דור המבול, אמר רבי אחא א"ר אבהו הם קראו לעו"א בשמי אף אני קורא לאוקינוס בשמים והוא פורע להם שנאמר הקורא למי הים וישפכם. במתים חפשי, אמר רבי יוחנן כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות, והיינו דקאמר דוד לא המתים יהללו, יה לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות קודם שימות שכיון שמת בטל מן המצות ומן התורה ואין לו להקב"ה שבח בו (כתוב בפסוק ושבח אני את המתים):