ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תתל
יכרסנמנה חזיר מיער. זה רומולוס, וזיז שדי ירענה זה האיסקראטורין. ד"א וזיז שדי זה וזה. ד"א חזיר מיער העי"ן תלויה אם זכיתם מיאור כשם שאין חיות הים שולטות ביבשה כם אין שולטין בך, ואם לאו מן יער מן חיותא דחורשא, כיוצא בו אתה אומר משה מדבר ים, אם ים למה מדבר ואם מדבר למה ים, אלא אם זכיתם הרי הם כחיות הים שכיון שעולות ליבשה מיד הם מתות ואם לאו הרי הם כחיות המדבר, ר' פנחס ור' חלקיה בשם ר' סימון כל הנביאים לא פרסמוה אלא שנים, אסף אמר יכרסמנה חזיר מיער ומשה אמר ואת החזיר כי מפריס פרסה היא, למה מושלה כחזיר, אלא מה חזיר זה בשעה שהוא רובץ הוא פושט טלפיו כלומר ראוני שאני טהור, כך אומה זו גוזלת וחומסת ונראית כאלו מצעת בימה. מעשה בשלטון אחד בקסרין שהיה הורג המנאפים והגנבים והמכשפים, ואמרו סנקליטין שלו שעשה שלשתן בלילה אחד, כך עשו כל ארבעים שנה צד נשי אנשים ומענה אותן, כיון שהגיע לארבעים שנה דמה עצמו לאביו, אמר אבא נשא אשה לארבעים שנה אף אני נושא למ' שנה, הה"ד ויהי עשו בן ארבעים שנה:
ה' אלהים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה. אמר רבי יוחנן אין לנו אלא הארת פניך בלבד די לנו שנאמר האר פניך ונושעה:
למנצח על הגתית לאסף רהרנינו לאלהים עוזנו. זש"ה לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל, מה ראה בלעם להזכיר שם יעקב ולא אברהם ויצחק, אלא (צפה) [ראה] שעמד מאברהם פסולת ישמעאל ובני קטורה, (וצפה) [וראה] שעמד מיצחק פסולת עשו וכל אלופיו, אבל יעקב כלו קדושה כל אלה שבטי ישראל שנים עשר, הדא הוא דכתיב כלך יפה רעיתי ומום אין בך, לפיכך לא הזכיר לאחד מן האבות אלא יעקב, אמר אסף הואיל ויעקב אין בו פסולת איני מזכיר אלא לו הוי הריעו לאלהי יעקב: